האנדרטה, פרי תכנונו של הפסל והאדריכל שאול סלו מעין גב,נחנכה ב-29 באוגוסט 2007. בשער הכניסה מוצגת מפה המתארת את פרישת הקיבוצים בישראל. מהשער מוביל שביל בטון אל מגדל ריבועי, בנוי בטון חצוב. בצדו הימני של השביל מוצבים ארבעה עמודונים הנושאים שלטים שמתארים את התפקידים הביטחוניים שבהם נשאו הקיבוצים. השלטים מזכירים, בין השאר, את יישובי "חומה ומגדל", שהניבו יותר מ-50 יישובים בתקופה הקשה של ימי "המרד הערבי" (1936-39), את הקמת 11 הנקודות בנגב ואת קרבות מלחמת העצמאות, שבהם מצאו עצמם קיבוצים רבים בקו האש. חללים מבני הקיבוצים נופלים, לצערנו, גם בימינו אלה והשילוט מזכיר גם את הכמיהה לשלום, למרות הקרבנות הרבים שהקריבה התנועה הקיבוצית.
מגדל הבטון מסמל את ערך ההגנה על הבית ואולי את מתכונת ההתיישבות של "חומה ומגדל". על קיר בטון באתר חקוקות מילותיו של הסופר ס. יזהר: "נזכור אחים, בנים ורעים אשר יצאו עמנו בפלוגות הלוחמים. אנחנו חזרנו והמה לא ישובו עוד". על קירות ההנצחה הסמוכים למגדל מונצחים בשמותיהם יותר מ-3,000 חללים בני כ-230 קיבוצים.
אפשר לעלות לראש המגדל, או להסתפק בנוף המרהיב הנראה מעמדת התצפית שלמרגלותיו: עמק יזרעאל פרוש לרגלינו במלוא תפארתו וכך גם ההרים המקיפים אותו- פסגת הר אמיר שבשומרון, הגלבוע, גבעת המורה, התבור והרי נצרת.
לאחר הביקור במקום אפשר להמשיך בדרך הנוף של רמת מנשה לעבר עין כפר וקיבוץ גלעד, או לשוב בחזרה לנקודת המוצא.