דרך נוף יבנאל-מנחמיה

  • בסיסית
  • אביב חורף סתיו
  • 10 ק"מ
  • צפון גליל תחתון
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
אנדרטת לוי אשכול - נערה צופה בנוף. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

יער מנחמיה משתרע על פני כ-2,000 דונם, במורדות המשתפלים מהר יבנאל לעבר נחל יבנאל והמושבה מנחמיה. היער נטוע במורדות התלולים של מזרח הגליל התחתון המעניקים נופים מרהיבים של עמק הירדן.

לא קל לגדל כאן יערות. רוב שטח היער, במדרונות שמעל מנחמיה, בנוי מתצורות בירה וגשר הבנויות בעיקר מסלעי חוואר, קירטון ואף גבס – סלעים שאינם מגלים נדיבות לעצי יער. נוסף על כך חם מאוד בקיץ, וכמות המשקעים עומדת על כ-400 מ"מ גשם בשנה בממוצע.
יער מנחמיה ניטע לראשונה בשנות ה-60 במיני העצים המקובלים באותם ימים – בעיקר אורן ירושלים, איקליפטוס וטטרקליניס (מין דומה לברוש) ותוספות קטנות של אלה אטלנטית. במשך הזמן, בעיקר בעקבות כמה שנות בצורת, החלו עצים לקרוס, והיער הידלדל. לפני חמש שנים פתחה קק"ל במבצע לחידוש היער. בעקבות הניסיון שנצבר בקק"ל במשך השנים השתנו גם מיני העצים הניטעים, וליער נוספו בעיקר עצי איקליפטוס צופניים, עצי שיטה ועוד עצי טטרקליניס, שהוכיחו את התאמתם לתנאי הסביבה שבמקום. עד כה ניטעו 200 דונם, ועל פי תוכנית העבודה של שנת 2019 יינטעו 200 דונם נוספים.
בעיה נוספת שעומדת בפני היערנים היא מינים פולשים. מלבד השיטה הכחלחלה, פולש שכבש שטחים גדולים בישראל, נפוצה כאן שיטת ויקטוריה – עץ קוצני קטן שמקורו באוסטרליה ונחשב לפולש תוקפני בצפון הנגב, בדרום מערב הכינרת ובמורדות המערביים של הגולן.

דרכי הגעה ומידע כללי

אופי הטיול: נסיעה ברכב פרטי.
אורך מסלול הנסיעה: כ-10 ק"מ.
נקודת מוצא: רחוב המעיין ביבנאל, בצד הדרומי ביותר של היישוב.
נקודת סיום: רחוב הבנים, מנחמיה.

דרך הנוף

קק"ל שילטה דרך נוף שיוצאת מיבנאל, חוצה את חלקה המזרחי של הבקעה ויורדת במדרונות של מתלול רכס יבנאל אל מנחמיה. בימים כתיקונם הדרך עבירה לרכב פרטי. בבקעת יבנאל, מיד לאחר הגשם, הדרך עשויה להיות קשה למעבר, אך החקלאים מתקנים אותה בדרך כלל בתוך זמן קצר. ביער מנחמיה אין בעיית עבירות.

מתחילים. בקעת יבניאל

ביציאה מיבנאל הציבה קק"ל שלט המתאר את מפת המסלול, המסומן בסימון שבילים אדום לאורך כל הדרך ומחוזק בשלטי הכוונה של קק"ל. מיד ביציאה, ממערב לדרך, נמצא ח'ירבת ימא. כאן שכן כנראה כפר ימה של ימי התלמוד, וכבר באותם ימים קדומים זיהו את המקום עם יבנאל המקראית וזהו מקור שמה של המושבה יבנאל.

באתר נמצאו שרידים מתקופת הברונזה הקדומה עד התקופה הביזנטית, ובהם ממצאים המעידים על חיים יהודיים כגון מצבה עם כיתוב בעברית – "חלפו בר קוי" – ופריטים ארכיטקטוניים שהיו שייכים למבנה ציבורי, כנראה בית כנסת.

הדרך פונה דרומה בבקעת יבנאל – בקעה רחבת ידיים שאדמתה הכהה נוצרה על סלעי בזלת. הבקעה מעובדת כולה ומגדלים בה שדות חיטה, מטעי שקדים ופרדסי הדר.

העץ של גולני

כ-2.3 ק"מ מתחילת המסלול ניצב לצד הדרך עץ גדול ויפה של אלון התבור, המזמין לשבת בצילו ולצפות בנוף. שלט קטן מכריז: "העץ של גולני", כלומר העץ שממנו שאב הצייר דוד אלף את ההשראה לסמל חטיבת גולני על התג שנושא על כתפו כל לוחם בחטיבה. לא הכול מסכימים שזהו אכן העץ מעורר ההשראה.

חילוקי הדעות באשר לזהותו של העץ "האמיתי" של גולני מתנהלים בציבור זה שנים רבות. גדעון אלף, בנו של הצייר, מצדד בעץ הזה ומי אנחנו שנשפוט. ראינו כבר אלוני תבור גדולים ומרשימים יותר, אבל העץ הזה, בודד במרחב חשוף מעצים, הוא מבחינתנו מועמד ראוי. קק"ל אף בנתה סביבו גדר עץ נמוכה כדי להגן עליו, ובשנים שחונות אפשר להוביל אליו מים בצינור פלסטיק המחובר לברז השקיה.

איזה נוף

ממשיכים. נופי עמק הירדן, הגלעד והגולן אכן משכרים. אפשר להבחין בכמה שיחי שיטה מחטנית (Acacia sclerosperma). סימן ההיכר של השיטה הזו, שמוצאה מאוסטרליה, הוא העלים הארוכים והצרים. המין הוגדר כפולש, וקק"ל אינה נוטעת אותו עוד.

תוך כדי נסיעה בדרך הנוף כדאי להעיף מבט דרומה אל הגבעה המבודדת המתנשאת מעל עמק הירדן, להתרשם מהייעור החדש ולשים לב לסלע הענק שבראש הגבעה, שהוצב כאנדרטה ללוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של ישראל. נגיע לשם בהמשך.

חניון האלות

הגענו לצומת. מי שירצה להגיע היישר לאנדרטה, יפנה שמאלה. אנו נסטה לשעה קלה מהדרך, נפנה ימינה ונחנה לאחר כ-200 מ' ליד חניון האלות. שלט הוקרה מספר שהחניון הוקם בסיוע ידידי קק"ל בשווייץ.

שני שבילי גישה קצרים ונגישים מובילים לשני צמדי שולחנות פיקניק, המוצבים בין עצי אלה אטלנטית שנטעה קק"ל בשנות ה-60. המקום נועד גם לשמש חניון לילה למטיילי שביל ישראל. גרם מדרגות ארוך עולה מקצה החניון בין עצי יער אל מרפסת תצפית שנבנתה ליד מעיין שאיננו נובע עוד ורק צינור פלסטיק שחור וכמה שיחי פטל מעידים על קיומו. אפשר למצוא מפלט מהשמש בצילו של עץ חרוב גדול.

אנדרטת לוי אשכול

מחניון האלות ממשיכים היישר לפנים ומתחברים שוב לדרך הנוף. נוסעים כחצי קילומטר ועולים ימינה לסלע הענק שהוצב לכבוד לוי אשכול (1895­-1969). הנוף מכאן פשוט מרהיב עין. עמק הירדן פרוש כולו לרגלינו ובו גם קיבוץ דגניה ב', שאשכול היה ממייסדיו.

לסלע מוצמד שלט המספר במילים מעטות על האיש שעשה גדולות ונצורות למען הארץ. הוא נמנה עם מקימי ארגון "ההגנה" וחברת "מקורות". ביוזמתו הונח קו המים הראשון לנגב ונבנו יישובים רבים. בהיותו שר האוצר, בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה, ייצב את הכלכלה הישראלית, וכראש הממשלה השלישי, משנת 1963 עד מותו, רקם אשכול את הברית עם ארצות הברית, הכין את הצבא למלחמת ששת הימים והוביל את ישראל לעידן של פתיחות ודמוקרטיה.

הדרך חזרה

עתה כל שנותר הוא לגלוש בנסיעה חזרה לדרך הנוף ולהמשיך במורד הדרך למנחמיה. מי שעוד לא שבע מהנוף יכול לעצור במצפור מנחמיה, ואם נשאר לו עוד מלאי בצידנית – לעצור בחניון האיקליפטוס (שולחן נגיש אחד).

מסלול נוסף בסביבה

קרדיטים
 
כתב וצילם: יעקב שקולניק
תודה לעוזי אליהו – יערן גוש טבריה – ולציפי אלבז – רכזת קהילה ויער באזור הגליל התחתון – על עזרתם הרבה בהכנת הכתבה.
פורסם בתאריך: 4.12.2019
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות