ליד שער המחנה נמצאת רחבת חניה גדולה, וגם אוטובוסים יכולים לחנות בה בנוחיות. בצד רחבת החניה יש ברז מי שתייה ושולחנות פיקניק בצל סככות עץ. מרחבת החניה יוצאת מערבה טיילת סלולה, המלווה את כביש הגישה למחנה הצבאי. בכניסה לטיילת תמצאו שלט מבואה גדול של קק"ל ובו תצלום אוויר המתאר את מסלול הטיול. מעבר לשלט נמצאת רחבה קטנה ובה פסל סביבתי המשלב אבן וברזל.

צועדים מערבה בטיילת המלווה את כביש הגישה למחנה הצבאי. אל תתפלאו אם תיתקלו בדרך בחייל או שניים רצים לשיפור הכושר הגופני. לצד הטיילת נטעה קק"ל עצים ובהם עצי כליל החורש. פרחיהם צובעים את הטיילת בסוף החורף בפריחה ורודה.

לאחר כחצי קילומטר תגלו משמאל שער צהוב המסתובב על צירו. זה האות לעזוב את הטיילת ולרדת בגרם מדרגות קצר לשטח. השביל, המסומן בראשית דרכו באבני שפה, פונה מזרחה לעבי היער הנטוע. היער מורכב מעצי אורן ירושלים, מברוש מצוי ומברוש אריזוני, הניכר בקליפתו המתקלפת ובגזע האדמדם שמתגלה תחתיה. שימו לב לאורנים בעלי הנוף העגול. אלה הם אורני הצנובר, שזרעיהם משמשים תוספת טעימה למאכלים רבים.

עוד נמצאים כאן, לצד השביל ממש, שלושה עצי ארז יפים. כמה צעדים אחריהם נגיע לפשפש בגדר המגינה על חלקה באורך של כ-100 מ' ובה צומחים עצי ארז צעירים. רוב עצי הארז שנוטעת קק"ל הם מהמין ארז אטלנטי. מין זה נקלט בצורה מוצלחת יותר מארז הלבנון המפורסם. עצי הארז צומחים באיטיות, אבל הסבלנות משתלמת, שכן הם מהיפים שבעצי היער.

כ-200 מ' מקצה חורשת הארזים הצעירה שבשולי היער ניצבת אבן לא גדולה ועליה אותיות מתכת המרכיבות את צמד המילים "יד לגדי". לידה ספסל. מהמקום הזה, שנמצא מעל לערוץ נחל פארעם, כבר נראים נופי צפון הכנרת במלוא הדרם, אבל זה רק רמז לבאות.

פינת ההתייחדות השקטה הוקמה לזכרו של רס"ן גדי יהודאי (1943­-1973), קצין צנחנים שנפל במלחמת יום הכיפורים בקרב סרפאום, ממערב לתעלת סואץ. לוחמי חטיבה 55 צלחו ראשונים את התעלה בסירות גומי ותפסו ראש גשר בצידה המערבי. גדי יהודאי נהרג ב-17 באוקטובר 2018, בעת שהכוח שלו עסק בחילוץ כוח אחר שנתקל במארב ליד הכפר סרפאום.

כ-100 מ' משם ניצב סלע מפוסל גדול ברחבה מרוצפת. מעקה אבן, מול האנדרטה, מעניק מקום ישיבה. הסלע מנציח את סגן אריק שמיר (1949­-1970), קצין צנחנים שטבע בעת אימון צליחה בירדן, והוא בראשית דרכו בצבא קבע. מקום הסלע פורש עוד גזרה מהנופים המרהיבים של הכנרת, של רמת כורזים ושל הגולן.

במרחק כמה צעדים מהאנדרטה מגיע שבילנו לדרך רחבה. הנטייה הטבעית היא לפנות מיד שמאלה בגלל הקרבה לגדר המחנה הצבאי, אבל השביל מתחכם, פונה במורד ימינה ומתעקל שמאלה במדרגה נמוכה יותר. יש לכך סיבה טובה: בקטע הזה, מחוץ לעצי היער, נחשפים הנופים היפים ביותר בדרך. הצפון כולו – מהכנרת עד לחרמון – נראים מכאן היטב.

התלים הגדולים בגולן, מתל פרס עד אביטל, בנטל וחרמונית נראים גם הם היטב. אם תבואו בשעות אחר הצהריים תגלה לכם השמש כל ערוץ וערוץ מערוצי הגולן. השביל גם נותן הצצה אל קרן נפתלי, הפסגה הבולטת בהרי נפתלי, וגם אל הרי דרום לבנון!

לאחר שחולפים על פני דרך עפר היורדת ימינה (לחניון ליאורה נטלסון) הדרך שלנו עולה מעט לכיוון מכל מים שחור, המשמש את חוות בת יער. אם אתם מטיילים בסוף אוקטובר או בתחילת נובמבר, חפשו את משטח הפריחה היפה של כרכום נאה הפורח ליד המכל השחור.

מסלול הטיול פונה שמאלה ומלווה את אגף החווה, יורד לכביש הגישה המוביל אל החווה ופונה ממנו ימינה לחורשה קטנטנה ודלילה של עצי אורן קשישים ויפים. עתה יש לחצות את הכביש הראשי החוצה את יער ביריה ולצעוד כחצי קילומטר לעין גוזי (עין אל-ג'אוזה).

זה מקום שראוי להתעכב בו מעט. אמנם בימינו כבר לא נובעים בו מים, אבל השיפוץ שעשתה כאן קק"ל מעניק הזדמנות לחוש באווירת המקום משכבר המים. בריכת המים הריבועית משוקמת, והיא מחכה לימים טובים יותר של גשם. הטרסות העתיקות זכו לשיקום גם הן, ועצי בוסתן ותיקים וכאלה שזה מקרוב ניטעו צומחים כאן לתפארה. יש כאן זית ותאנה, רימון ושקד, עצי צפצפה שבגזעיהם נהגו בעבר לקרות את גגות הבתים וגם כמה עוזררים נותני פרי. מעל לבריכה נבנה אמפי קטן, המשמש למופעים תחת כיפת השמים.

מעין גוזי השביל עולה וחוצה חורשת ארזים יפהפייה. החורשה ניטעה בשנת 1958 על ידי אנשי ביריה, כפר עבודה שנוסד ככפר יערני והיה הבסיס למושב ביריה של ימינו. ראש לאותה קבוצה היה איש קק"ל טוביה אשבל, והחלקה נקראת על שמו. עצי הארז האטלנטי נקלט כאן היטב, ורבים מהעצים הגיעו לגובה של כ-10 מ'.

מעבר לחורשה השביל חוצה שוב את הדרך הראשית של יער ביריה ומטפס במדרון תלול אל שביל סלול. כאן לפנינו שתי אפשרויות: מי שיפנה שמאלה יגיע מיד לרחבת החניה של מחנה מישר, שממנה יצאנו לדרך. מי שמבקש להוסיף עוד עניין, יפנה ימינה ויגיע לאחר כחצי קילומטר למצודת ביריה. לאחר ביקור במצודה (הפתוחה בימים ראשון-חמישי) יש לשוב לנקודת המוצא בטיילת המלווה את כביש הגישה למחנה מישר.

נוסעים למצודת ביריה שביער ביריה מכיוון עמק החולה (כביש 90) או מהכניסה לצפת (כביש 8900). מהמצודה נוסעים מזרחה בדרך הסלולה כ-600 מ' וחונים ברחבת החניה של המחנה הצבאי.

אורך המסלול: 5 עד 6 ק"מ. המסלול מעגלי. מתאים למשפחות חובבות הליכה (ילדים מגיל 10).

כתב וצילם: יעקב שקולניק
עלה בתאריך 19.6.2019