בחלקים העליונים של ההר צומח בעיקר חורש טבעי. העץ הבולט ביותר הוא אלון התבור. עצי אלון התבור יוצרים חורש פתוח שבין עציו יש מרווחים גדולים יחסית. מכיוון שהם עומדים בשלכת, עולה בחורף בשטחים הפתוחים שבין העצים צמחייה עונתית רבה המעניקה פריחה ססגונית. כאן פורחים, בין השאר, סתוונית היורה, מיני כרכום, נרקיס מצוי ורקפת מצויה, ציפורנית מצרית, כלנית מצויה, עירית גדולה, עיריוני צהוב ונורית אסיה.
המדרונות הצפוניים והמערביים של ההר נהנים מתנאי לחות משופרים, משום שהם נתונים פחות להשפעת הקרינה הישירה של השמש. לפיכך במדרונות האלה החורש מפותח יותר ואפשר למצוא בהם גם עצי אלון מצוי, הדורשים לחות גבוהה יחסית. מיני עצים אחרים הנפוצים בהר הם אלה ארצישראלית, אלה אטלנטית, אשחר ארצי ישראלי, חרוב מצוי ועוזרר קוצני.
חלקים ניכרים ממדרונות התבור, בעיקר המורדות הנמוכים, מכוסים ביער אורן ירושלים. בפסגת ההר ובמדרונות הדרומיים צומחים אורנים שניטעו עוד בשנות ה-30, בימי המנדט הבריטי. את הנטיעות בשאר חלקי ההר המשיכה קרן קימת לישראל בשנות ה-50 וה-60.
"

אל מרגלות התבור מגיעים מכביש 65. אפשר להיכנס דרך הכפר דבוריה ולעקוב אחר שילוט ההכוונה להר, או דרך כפר שיבלי. ממרגלות התבור עולים בדרך הצרה, ובעיקול הכביש השני, לאחר כ-850 מ', מגלים מימין רחבת חניה קטנה ובצידה שלט הסבר על שביל החלמוניות. כאן חונים, בתקווה שיש מקום (מומלץ להקדים את שעת הביקור ככל האפשר).
אזור זה של ההר מיוער בנטיעות עצי אורן של קרן קימת לישראל. מכאן ועד שביל החלמוניות נצעד כ-800 מ' במורד דרך עפר רחבה. מבין העצים נשקפים נופי הגליל התחתון. במערב נראה היטב הקמר השבור של הרי נצרת המתנשא מעל עמק יזרעאל. למרגלותינו – בקעת כסולות, שלוחה מזרחית של עמק יזרעאל ובה הכפר הגדול אכסאל. מניחים שהכפר שוכן על מקומו של היישוב המקראי כסולות תבור ואף שומר בשמו על צליל השם המקורי של היישוב הקדום. מעבר לבקעת כסולות מתרוממת גבעת המורה. עוד נראים מכאן פסגות הגלבוע והרי צפון השומרון.
לאחר כ-800 מ' בדרך העפר נגיע לרחבה קטנה. עמוד עץ ועליו שלט קק"ל מכריז על המורד לשביל החלמוניות (מסומן בצבע כחול).

שביל החלמוניות בתבור הוא פרי שיתוף פעולה של קרן קימת לישראל, רשות הטבע והגנים ותלמידי חטיבת הביניים של הכפר דבוריה. השביל, שאורכו כחצי קילומטר, מתפתל למרגלות דרך העפר ושב אליה. בדרך תפגשו עץ חרוב גדול שנותן צל נדיב.
בעונת פריחת החלמוניות מסמנים תלמידי חטיבת הביניים את השביל בחבלים ובשלטים המבקשים מהמטיילים לא לסטות מהשביל כדי שלא לפגוע בחלמוניות המציצות מתוך הכרים הקוצניים של שיחי הסירה הקוצנית. תוכלו לפגוש חלמוניות כבר בתחילת השביל ולהסתפק בכך, אך יש עוד ריכוזים יפים בהמשכו.
פריחת החלמוניות בתבור מאוחרת מפריחתן בשאר אזורי התפוצה שלהן בארץ. ככלל, במקומות הרמים מַקְדימה הפריחה ואילו במקומות הנמוכים היא מתאחרת. בהר מירון (יותר מ-1,000 מ' מעל פני הים) החלמונית פורחת בראשית חודש אוקטובר. כאן, בתבור (כ-300 מ' מעל פני הים), החלמונית מתחילה לפרוח באמצע נובמבר. נראה כי הסיבה לכך היא "מנות הקור" שהחלמונית זקוקה להן. ככל שהאזור קר יותר, כך תקדים החלמונית לפרוח.

מסלול נוסף בסביבה: שביל הפסגה בהר תבור

פרטים נוספים על החלמוניות הגדולה תוכלו למצוא באתר צמח השדה - פרחים וצמחי בר של ארץ ישראל