טיול ברכב פרטי: בין אשתאול לעין כרם

מצומת אשתאול ניסע מזרחה בכביש 395. במרחק כ-400 מ' מהצומת מכוון שלט לדרך עפר, המובילה צפונה. הדרך מגיעה לאחר כ-600 מ' לדרך נוף של קק"ל, המלווה את ערוץ נחל כסלון. לאורך הדרך מס' חניוני פיקניק לעצירה ובהם גם חניון לילה בחורשת זייתים ובו גם מים לשתייה. כאן פונים ימינה, נוסעים בדרך עוד כ-1.8 ק"מ וחונים ברחבת החניה של מערת בני ברית. החניון והרחבה נגישים לאנשים עם מוגבלות.

מערת בני ברית היא חציבה והרחבה של מערה טבעית במצוק הדרומי של נחל כסלון. המערה נועדה לשמש אתר התייחדות. על פי רוב פתחה סגור.

מרחבת החניה יוצאים מערבה שני שבילים קצרים. אפשר לצעוד באחד מהם לאנדרטה לזכרה של אנה פרנק ולשוב בשני.

ביד אנה פרנק, ביער הקדושים, בצד השבילים מוצבים שלטים ובהם ציטוטים מיומנה של אנה פרנק. אחד מהם השפיע במיוחד על פיט כהן, יוצר האנדרטה: "קיטי היקרה, [...] עץ הערמונים שלנו במלוא פריחתו. הוא מכוסה עלים והוא אף יפה יותר מאשר בשנה שעברה" (אנה פרנק, יומנה של נערה, 13 במאי 1944).

פיט כהן, שבילדותו הסתתר גם הוא מהנאצים בדרומה של הולנד, ביקש להמחיש משהו מעולמה של אנה בדירת המסתור שלה. הוא יצר מפלדה חלודה חלל מעוצב כחדר קטן. בפינת החדר ניצב שרפרף יחיד. מהשרפרף ניתן לצפות מבעד לחרך צר בדמותו של עץ ערמון מסוגנן, שענפיו פרושים כנגד קיר אטום – מבט חטוף אל שביב של חופש מתוך מועקת הכלא.

בסמיכות ליד אנה פרנק נמצא חניון נחל כיסלון המאפשר עצירה לפיקניק.

נחזור לכביש ונתחיל להעפיל במעלהו מזרחה. לאחר כ-2 ק"מ נגלה מדרום לכביש (מימין) את חניון יער יהדות תימן. האתר פותח בסיוע ידידי קק"ל בהולנד.

מהאנדרטה שבים לכביש 395 ונוסעים במעלהו כשני ק"מ. החניון נמצא בצד הדרומי (ימני) של הכביש, בחלקת יער שנטעה קק"ל לכבודה של יהדות תימן. עולי תימן השתתפו בהקמת מושבים בסביבה ובהם אשתאול, גבעת יערים, תרום, נחם וישעי. קק"ל העסיקה רבים מהם בהכשרת קרקע ובנטיעת יערות בהרי ירושלים.

החניון וסביבתו מתמלאים בחורף ובאביב בפריחה מרשימה, בעיקר ברקפות שצובעות את המקום בגווני ורוד-סגול. קק"ל שדרגה את החניון והפכה אותו לאתר מורשת וזיכרון ליהדות תימן. האתר מונגש כולו. שביל נגיש באורך של כ-200 מ' מוביל את המטיילים לפינות השונות בחניון - אזורי פיקניק, מעגלי מדורה ותצפית. לצד השביל מוצבים ספסלים ושלוש תחנות מידע המספרות על התרבות ועל המסורת העשירה של יהדות תימן, וכן מידע הקשור בקק"ל. בנקודת התצפית מסופר סיפורם העגום של עולי תימן שנספו בדרכם לישראל. חוויה נוספת שמעשירה את הביקור באתר מחכה למבקרים בצורת משחק אינטרקטיבי אליו נכנסים בסריקת ברקוד שנמצא בשלט הכניסה.

החניון נמצא לצד שביל הקדושים (סימון ירוק), שביל להולכי רגל היורד מאנדרטת מגילת האש למערת בני ברית.

אפשר לחצות בזהירות את כביש 395 ולצעוד כ-200 מ' בעקבות השביל המסומן ירוק. ליד גת עתיקה חצובה בסלע נמצאת פינת ישיבה לזכר רינה שנרב. התצפית מעניקה מבט על הנוף הנהדר של הערוץ העמוק של נחל כסלון, שמדרונותיו מיוערים כולם. מהתצפית יורד שביל הקדושים בתלילות מאתגרת למערת בני ברית.

אי אפשר להתעלם מהמראה העצוב של היער השרוף, שמלווה אותנו בנסיעה בכביש 395. זוהי תוצאה של שרפה גדולה שפרצה כאן בשנת 2021. קדמה לכך "שרפת שער הגיא", שרפה שהשתוללה ברכס שיירות בשנת 1995 והייתה בשעתה השריפה הגדולה בישראל (עד השריפה בכרמל). היער הנטוע שצמח כאן נשרף כמעט כליל, ובקק"ל הבינו שבתנאי הסביבה שקיימים כאן ובהתחשב במלאי הזרעים שנמצא בקרקע, הצומח הטבעי יכול להשתקם בכוחות עצמו. אכן, זה מה שקרה. תחילה עלו שיחי הלוטם החלוצים ואחריהם עלו עצי האלון המצוי והקטלב וגם עצי אורן רבים, שצמחו ממלאי הזרעים שהותירו אחריהם האצטרובלים. אדרבא, יערני קק"ל אף דיללו את האורנים כדי להקל על עצי החורש לשוב ולהתבסס בשטח. במקומות אחדים ניצלו יערני קק"ל את שטחי הטרסות כדי לשחזר את צומח הבוסתנים שאפיין אותם בעבר.

ואז באוגוסט 2021 פרצה שרפת ענק נוספת, שבערה במשך כארבעה ימים וכילתה כ-11,000 דונם. האש הותירה שטחים נרחבים שרופים וחשפה תוך כדי כך טרסות שהיו מעובדות בעבר. עלו באש שטחי יער באזור כסלון, רמת רזיאל, סטף, הר איתן ומסביב למרכז הרפואי איתנים, שם חולצו החוסים ויצאו ללא פגע בזכות יצירת קווי מסביב למתחם. יערני קק"ל מניחים ליער להשתקם בכוחות עצמו, ורק במקומות שבהם לא תהיה ברירה, יתערבו בצורה מזערית ככל האפשר בהתאם לתורת שיקום היער לאחר שריפה.

במרחק 1.3 ק"מ מחניון תל כסלון נמצא מעגל תנועה וממנו מוליכה דרך סלולה וצרה באורך כ-3 ק"מ לאנדרטת מגילת האש.

אנדרטת מגילת האש, פסל הברונזה של הפסל נתן רפפורט, היא אולי האנדרטה המרגשת ביותר בישראל. גובהה כ-8 מ' ומשקלה יותר מ-12 טון. התבליטים הרבים שבמגילה מספרים את תולדות עם ישראל. גוויל אחד מתאר את החורבן ואת האסונות שפקדו את העם, ממנורת המקדש הנשדדת בימי הרומאים עד ימי השואה. העיירה היהודית בוערת. מתוך הלהבות משליכים מורדים בקבוקי מולוטוב ודמויות עולות השמיימה. ניתן לזהות בין הדמויות את המחנך יאנוש קורצ'אק הולך עם חניכיו למחנה ההשמדה.

במקום שבו גוויל החורבן פוגש את הגוויל השני, נראית דמות נשית מתרוממת מעל לגדר תיל. עוד דמות כורעת ברך ומנסה לשאוף אוויר. ענפים מלבלבים מעצים גדומים והנה - תקומה. אנשים מפליגים בספינות לחופי הארץ. נשים וילדים, צעירים וזקנים. יהודי עטור תפילין מנשק את אדמת הקודש.

גוויל התקומה מתאר את עצמאות ישראל ממלחמת תש"ח עד מלחמת ששת הימים. אם נפרדת מבנה היוצא למלחמה, אבני הכותל המערבי, וצנחן עטוף טלית בוכה ליד אבני הכותל.

מעל כל אלה נראים חיילים נושאים מנורה, מעין תשובה למנורה הקדומה שנלקחה לרומא. ליד המנורה מרחפת דמות מסתורית, לבושה בבגדים מן העבר. אולי זה אליהו הנביא? אולי זה סמל הנבואה ששמרה על עם ישראל בכל שנות גלותו? האנדרטה מתארת עוד סצנות רבות והמבקרים מוזמנים לגלות אותן.

הביקור באנדרטה נגיש לבעלי מוגבלות.