מיטיבי לכת יכולים לצעוד עוד במעלה הנחל, בהמשך שביל יזרעאל קק"ל. לאחר כ-1.7 ק"מ, מתחת לקו מתח גבוה, במקום שבו נחל כסולות מצטרף לנחל עדשים, מגיעים לדרך עפר שפונה ימינה וחוצה את הנחל במעבר אירי. חוצים. מי שרוצה, יכול לצעוד עוד כ-70 מ' במעלה הנחל ולגלות בריכה ריבועית (10X10 מ') של מעיין נוסף שאת שמו איננו יודעים. המים נקיים. הצבע הירוק שלהם מקורו בדרך כלל בצמחי עדשת המים שמכסים את פני הבריכה (אין להיכנס למים בשום אופן).
שבים לשביל ועולים לצד נחל עדשים. כרמי הזיתים ומשוכת צבר קטנה שייכים לתושבים מהכפר אכסאל. לאחר כ-1.3 ק"מ חוצים שוב את הנחל מזרחה ומיד פונים ימינה. לאחר כ-50 מ', בין קנים גבוהים, נחבאת באר אנטיליה. המבנה, על הבריכה והפתחים המיועדים למעבר השלשלת שעליה תלויים הכלים לשאיבת המים, נותר במצב טוב. בגלל בעיות בטיחות הביקור בבאר האנטיליה אסור בשלב זה.
מהבאר עולים בין שדות לכיוון אחוזת ברק. תחילה חולפים על פני מחצבת בזלת ואחריה מגיעים לדרך עפר רחבה. הדרך הזו מלווה את קו צינור הנפט מכירכוב לחיפה, אותו צינור שעל שלמותו הגן אורד וינגייט עם פלוגות הלילה שלו. הצינור החל להזרים נפט בשנת 1935, וההזרמה נפסקה בשנת 1948 עם הקמת מדינת ישראל.
מכאן ואילך השביל מאגף את היישוב אחוזת ברק מצפון. מסוף פברואר ועד ראשית אפריל פורחים פה פרחי התורמוס בהמוניהם. משמאל עצי שיזף גדולים. עם סיום האיגוף, ליד כביש הגישה לאחוזת ברק, ניצב משמאל לשביל מבנה גדול ומבודד, בולט מאוד בלובנו, ובקצהו מגדל ריבועי. אפשר לגשת אליו. זהו המבנה של מחנה ישראל, המציג סיפור יוצא דופן. השטח נרכש מערביי הסביבה, חולק ל-300 מגרשים ונמכר ליהודים במזרח אירופה. בשנת 1925 עלו ארצה 18 משפחות וניסו להקים במקום משק חקלאי, אך נכשלו. ניסיונות התיישבות נוספים של גרעיני התיישבות חרדיים נכשלו אף הם, האחרון שבהם בשנת 1938.
בשנים 1939-1936 שימש המבנה נוטרים ממשטרת היישובים העבריים ובסיס לפלוגות הלילה של אורד וינגייט. שלטונות המנדט הבריטי החרימו את הבניין, ולקראת מלחמת העצמאות ננטש המבנה. ראשוני קיבוץ דברת התגוררו בו זמן מה ואחר כך הוא נעזב לנפשו. על חלק ממגרשי מחנה ישראל, שרכש יזם, נבנה היישוב הקהילתי אחוזת ברק.
המבנה של מחנה ישראל עזוב ומוזנח, והגיעה השעה שמישהו ייתן לו את הכבוד הראוי לו. מראש המגדל, שאפשר לטפס אליו בסולם, נשקפים הנופים המרהיבים של ההרים המקיפים את עמק יזרעאל, אבל במצבו הנוכחי הרעוע אין להיכנס אליו.
שביל יזרעאל-קק"ל חוצה את כביש הגישה לאחוזת ברק דרומה ונמשך בדרך סלולה קצרה אל נקודת הסיום של הקטע – תחנת האוטובוס שבכביש 65, מול הכניסה לנין.