הקשר הסביבתי בין קק"ל ואנשי נחושה נוצר בעת שיקום גדות נחל גוברין. המגדלים עיבדו את שדותיהם עד ערוץ הנחל ממש, דבר שהחמיר את סחיפת הקרקע. כדי לייצב את גדות הנחל יש לוותר על חריש השטח הקרוב לגדות. החקלאים נענו לפניית אנשי קק"ל והסכימו להתרחק מן הגדות.
כשהחלה קק"ל לייצב ולשקם את הגדות, נוצר קשר בין קהילת נחושה לטלילה ליבשיץ, מנהלת מחלקת קהילה ויער במרחב דרום של קק"ל, ליצירת בוסתן ולהפיכת יער מראשה ליער קהילתי. המעניין הוא שהפעילות נוצרה כתוצאה מפעולה יזומה של הקהילה. קק"ל כמובן נענתה ברצון ובשמחה ליוזמה.
ינאית פרץ, רכזת הנוער והקהילה בנחושה, מספרת: "נטיעות בשבילי הן קודם כל זיכרונות ארץ ישראל. זה מחזיר אותי אל הסיפורים של ההורים של בעלי, שהשתתפו בנטיעת היערות המכסים היום את הרי ירושלים. בניית הבית במושב והנטיעות היו עבורם חלק בלתי נפרד מהקמת המדינה.
כשפניתי לקק"ל, שמחתי שמקצים לנו שטח לנטיעות ושעוזרים לנו בכל מה שצריך. התחלנו בנטיעות בשנת 2006 ואני מרגישה שהתושבים מעוניינים להמשיך במלאכה ולפתח עוד את הבוסתן.
"כל ילד שנטע עץ רוצה לראות איך העץ 'שלו' מתפתח. בחופשות אנחנו עובדים עם הנוער ביער, בהנחיית אנשי קק"ל, ובצורה זו אנו מקנים להם ערכים של שמירה על הטבע. קק"ל סייעה לנוער גם באספקת סנדות להכנת מתקנים צופיים. אנחנו גם עושים טיולי משפחות ביער שלנו ואני בטוחה שכאשר יתחילו עצי הבוסתן לתת פירות, הקשר יגבר עוד יותר".
התורה שנצברה בנחל גוברין וביער מראשה עוברת לקהילות אחרות. מורד נחל גוברין באזור המועצה האזורית שפיר טופל וזכה גם הוא לנטיעות. שמעו של המיזם הגיע גם לבית הספר שבקיבוץ שובל, ונציגיו באו ללמוד את השיטה כדי ליישם את עקרונותיה גם בסביבה שלהם.
בוסתן נחושה מלווה את נחל גוברין. הוא נטוע עצי חורש ים-תיכוני כגון חרוב, מיני אלה ואלון וכליל החורש. אליהם מצטרפים גם עצי שקד, תאנה, תות, רימון ושקמה.