טיול משוני לרמת הנדיב וחזרה

מסלול טיול מעגלי למיטיבי לכת בנופי חורש ובין אתרי עבר

איך מגיעים?

אתר שוני שוכן כ-2 ק"מ מצפון לבנימינה, לצד הכביש המוליך לזכרון יעקב (כביש מס' 652).

אתר שוני

אתר שוני שוכן באזור טבול בכרמי גפנים ובשדות מעובדים. קק"ל טיפחה את אתר שוני והפכה אותו לפינת חמד. מסביב לו הוקם פארק לזכרו של זאב ז'בוטינסקי ובו 150 דונם של מדשאות רחבות ידיים ושולחנות לפיקניק.

תשומת לב ניתנה גם לאתרי העבר שבמקום. בתקופה הרומית (מאות 2¬-3 ספירה) זכה המקום לפרסום רב בשל מעיינותיו השופעים וחגיגות המים שנערכו בו ונשאו אופי עליז ומתירני במיוחד. בחפירות שנערכו באתר נחשפו שרידים מרשימים של תיאטרון מהתקופה הרומית. לאחר התקופה הרומית נהרסו מושבי התיאטרון ובמקומם נבנו מתקני תעשייה.

המבנה שנראה כיום בשטח הוקם בתקופה העות'מנית (מאה 18). חדריו מנצלים את קמרונות האמבולטוריום (פרוזדור בעל תקרה מקומרת שדרכו נכנסו הצופים ליציעים של התיאטרון הרומי).

בשלהי התקופה העות'מנית הייתה שוני בבעלות סלים חורי, בן למשפחה שישבה בלבנון. בשנת 1912 רכשה חברת יק"א, החברה שניהלה את מושבות הברון רוטשילד ואדמותיו, את אדמות שוני כחלק מאדמות אום אל-עלק. כאן התיישבו הגדעונים (1914), בני איכרים מזכרון יעקב שלקחו חלק בהקמת המחתרת ניל"י. בשוני ישבו גם אנשי תל צור מארגון בית"ר (1940), שהקימו מאוחר יותר את שכונת נחלת ז'בוטינסקי בבנימינה.

בשניים מאולמות האמבולטוריום נמצא מוזיאון ארכיאולוגי המציג כלים מרהיבים שנמצאו בחפירות האתר ובהם כלי זכוכית מעודנים, בקבוקי שמנים ובשמים, אוסף מקטרות ונרות שמן, כלי רפואה וסכין ניתוח. ממצאים מעניינים הם פסל נחש מברונזה ופסל שיש המתאר את פוסידון/נפטון, אל הימים והאגמים, שפולחנו נערך כפי הנראה במעיינות שוני.

באתר מוצגים כ-90 מיצירותיו של הפסל אחיעם שושני (בסיוע ידידי קק"ל באוסטריה). בפסלים ניכרים מוטיבים של הזרם הכנעני, אם כי שושני דחה כל קשר אידיאולוגי עם אמנות זו.

שוני שימשה בסיס לאנשי אצ"ל. המקום המבודד היה אידיאלי לעריכת קורסים ולאימונים בנשק. כאן התאמנו חברי המחתרת ומכאן יצאו לפעולות רבות, בהן הפריצה המפורסמת לכלא עכו. מוזיאון האצ"ל בשוני מתאר את תולדות המחתרת ואת פעילותה במקום.

אל חורבת עקב

מרחבות החניה של שוני עולים לשער הצפוני של שוני ולחורשה של עצי אורן קנרי משמאל לדרך. מעבר לה נמצא שער ירוק. נעבור דרכו ואחרי כ-50 מ' נגלה שני עמודי אבן בנויים משני צדי הדרך, שיוצרים מעין שער סמלי. נצעד בדרך העפר הרחבה, המסומנת בעמודי ברזל עגולים המחופים בחלקם בגומי שחור.

אנו צועדים באזור של חורש נמוך שבו שולטים אלת המסטיק ובר זית בינוני. השטח משמש גם למרעה בקר, דבר שבא לידי ביטוי בריבוי שיחי קידה שעירה.

לאחר 1.1 ק"מ נגיע למפגש של הדרך הרחבה עם שביל מסומן צהוב. הצבע, כמקובל ברמת הנדיב, מסומן על בולי עץ הנעוצים בקרקע. נפנה שמאלה ולאחר כדקת הליכה נפגוש שביל מסומן אדום, החופף לשביל ישראל. נחצה דרך עפר רחבה ולאחריה נחצה גם חורשה קטנה של יער אורנים ואחריו חורש לא מפותח שבו צומחים עצים קטנים של חרוב, אלון מצוי, אשחר ארצישראלי וקידה שעירה. מאחוריהם נמצאת חורבת עקב.

פרופ' יזהר הירשפלד, שחפר באתר, גילה בַּמקום שרידים של וילה ביזנטית הבנויה על שרידי בית אחוזה קדום יותר מימי הבית השני (מאה 1 לפנה"ס).
בית האחוזה היה מבנה גדול שהשתרע על פני 2,800 מ"ר. המבנה, שצורתו כצורת האות ר', הוקף חומה בנויה אבני גיר. מתקופה זו התגלו במקום מקווה טהרה, הכולל שלוש מדרגות חצובות בסלע, שונות זו מזו בגובהן. שישה מטרים ממזרח למקווה הטהרה נמצא אמבט קטן חצוב בסלע, ששימש לרחיצת הגוף טרם הטבילה במקווה. בית האחוזה ננטש בימי המרד ברומאים (66¬-70 לספירה).

רוב השרידים הנראים כיום שייכים לווילה שנבנתה בתקופה הביזנטית (מאות 4¬-7 לספירה). סמוך לשער הכניסה נמצא בור מים גדול. האגף המזרחי של הווילה היה בעל קומה אחת, שכללה שלושה קמרונות מקבילים. האגף הצפוני שימש ככל הנראה כמרתף יין וכמקום אחסון. אולי הייתה בו גם אורווה קטנה יותר ומקום אחסון למזון ולכלים.

הקשת הגדולה שבפינה הצפונית-מזרחית של הווילה מעידה שהאגפים הצפוני והמערבי היו בני שתי קומות. הווילה ננטשה עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל (640 לספירה).

בצד המערבי של המתחם התגלו מתקני חקלאות של בית האחוזה מימי בית שני – גת לדריכת ענבים ושרידי בית בד. התצפית לעבר מישור חוף הכרמל, במרחב שבין נתניה לחיפה, מרהיבה.

מרכז מבקרים רמת הנדיב

מחורבת עקב נצעד מטרים ספורים צפונה בעקבות הסימון האדום. מצפון לחורבה ניצבים שני עצי חרוב ענֵפים ובצלם ספסלים. כאן ננטוש את השביל המסומן אדום ונצעד בדרך רחבה שאינה מסומנת לעבר מרכז המבקרים רמת הנדיב. לצד הדרך, שאורכה כ-1.5 ק"מ, מוצבים ספסלים.

במרכז המבקרים נוכל ליהנות מחנוּת מידע, משירותים וממי שתייה. במקום פועלת בימי חול מסעדת מטעים. כדאי מאוד לסייר גם בגני רמת הנדיב המטופחים ובאחוזת הקבר של הברון רוטשילד ואשתו עדה (הגנים פתוחים בשבת, אך לא אחוזת הקבר).

ממרכז המבקרים נצעד לכיכר ראשית השבילים, הסמוכה לרחבת החניה של רמת הנדיב. קל לזהות את המקום על פי עמוד השבשבת הגבוה שבראשה. מכאן יוצאים שבילי הטיול המסומנים ברמת הנדיב. נצעד בסעיף הצפוני של השביל המסומן כחול (לא זה עם הסימון 1), שבו עובר גם שביל ישראל.

אל עין צור

לאחר כ-200 מ' נגלה חציבות בעומק של כשני מטרים. אלה הן מחצבות קדומות, שרבות כמותן נמצאו ברמת הנדיב, אלא שבמשך הזמן התכסו רובן עפר וצמחייה. המחצבות ברמת הנדיב רדודות, משום שעובי שכבת הגיר (תצורת שונה), שאת אבניה ביקשו החוצבים, אינו עולה על מטרים ספורים. כאשר החוצבים הגיעו לשכבת הסלע הרך שמתחת לשכבת הגיר הם נטשו את המחצבה ופנו לחצוב במקום אחר.

עד מהרה אנו מגיעים למבנה מקושת שנמצא משמאל לשביל. זה מה שנותר מבית החווה הגדול של משפחת חורי, שנבנה בסוף המאה ה-19. בית החווה נבנה חדרים-חדרים שהקיפו חצר פנימית. בשנים 1919¬-1923, לאחר שנרכש בידי הברון רוטשילד, התיישבו במקום שלוש קבוצות של חלוצים, אך הם נטשו אותו בשל תנאי המחיה הקשים.

סמוך לבית חורי נמצא צומת שבילים. שבילנו יורד ימינה בעקבות הסימון הכחול ושביל ישראל, אם כי מי שרוצה להתרשם מקרוב ממתחם ארכיאולוגי מרשים ימשיך מעט היישר לפנים. המתחם הענק, המשתרע על פני 4,800 מ"ר, מוקף חומה בעובי של שני מטרים, והוא מצויד בארבעה מגדלי פינה ובמגדלי ביניים. על פי הממצאים האתר היה מיושב במשך אלפי שנים, מאז תקופת הברונזה ועד התקופה הביזנטית.

נשוב לשביל ונרד לחורבת אום אל-עלק. תחילה נעבור לצד שרידי הקולומבריום (בלטינית: שובך יונים), שנבנה כמגדל עגול בגובה של 10-8 מ'. היונים נכנסו למגדל דרך פתחים בחלקו העליון וקיננו בגומחות פנימיות קטנות שנבנו עבורן. אחר כך נעבור בגשר מתכת אל בית המרחץ, ששימש את בעלי המקום בראשית התקופה הרומית. העמודונים הרבים שנמצאים כאן נשאו את רצפת החדר החם.

מבית המרחץ נרד לעין צור, הנובע מתוך נקבת סלע. המעיין נובע לתוך אמה מקורה בחלקה, שהובילה את המים לבריכה ריבועית לצורך השקיית הבוסתנים והשדות באזור. בנקבת עין צור, ליד פתח המוצא לאמת המים, התגלו כ-2,100 מטבעות מהתקופה הביזנטית (324–638 לספירה). ייתכן שהבריכה שימשה אז כ"באר משאלות" שבה רחצו נשים כסגולה לפריון, והן שהשליכו לתוכה את המטבעות.

ליד עין צור יש חורשה יפה של עצי דולב, מילה סורית וערבה – מקום יפה למנוחה.

הדרך חזרה

בעין צור אנו נוטשים את שביל ישראל ועולים בגרם מדרגות אל בריכה מודרנית הקולטת את מי המעיין. נמשיך בשביל המסומן כחול לעץ אלון תבור גדול. כ-100 מ' מהעץ נפגוש את השביל המסומן צהוב. נעפיל בשביל הזה כקילומטר ונפגוש בדרך העפר שבה עלינו משוני. נפנה בדרך שמאלה ונצעד במורדה עד שוני, המרוחקת מכאן מעט יותר מקילומטר.

מידע שימושי

פארק ז'בוטינסקי

הביקור בפארק ז'בוטינסקי אינו כרוך בתשלום. הפארק פתוח בכל שעות היממה.

מוזיאון אחיעם לפיסול ישראלי

ללא תשלום.
מוזיאון אחיעם לפיסול פתוח רק בתיאום מראש.
לתיאום קבוצות: חן | chente@kkl.org.il | ‎052-8175577‏ (לפנות בימים א'-ה' בלבד).
לתיאום מבקרים פרטיים: דני | danh@kkl.org.il | 050-7497073.

מוזיאון האצ"ל

שעות פתיחה: הביקורים במוזיאון האצ"ל בתיאום מראש ובתשלום סמלי. לתיאומים: 04-6389730 | itziksim@yahoo.com.

רמת הנדיב

ימים א'–ה': 8:00–16:00.
יום ו' וערבי חג: 8:00–14:00.
שבת וחג: 8:00–16:00 (מערת הקבר סגורה).
הכניסה מותרת עד 15 דקות לפני מועד הסגירה.

המוזיאון הארכיאולוגי – סגור למבקרים.

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 26.10.2016
עודכן בתאריך: 31.10.2018

בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת גוגל