בחלקת הניסוי בגילת נשתלו כ-150 מיני עצים ושיחים שהובאו מרחבי העולם כדי לבחון את התאמתם לייעור הנגב. העצים ניטעו בקבוצות של 15 עצים מכל מין וזכו להשקיה בשנתיים הראשונות לחייהם בלבד. עתה מהווה החורשה גן בוטני לעצי יער.
השביל, שאורכו כ-400 מ', יוצא מהמרכז על שם דוד נחמיאס וחוזר אליו. הוא סלול כולו ונגיש לאנשים בעלי מוגבלויות בתנועה. בשביל מוטבעים משפטים המעשירים את המטיילים במידע על הנגב הצפוני ועל מיני העצים בגילת ולאורכו משולטים בשמותיהם 17 מיני עצים. ברשימה זו נזכיר בקצרה אחדים מהם, על פי סדר ההליכה בשביל.
העץ הראשון שמקדם את פנינו הוא שיטה ריסנית (Acacia salicina), עץ קטן שמקורו באוסטרליה, שם הוא משמש לייצוב גדות וכמזון לבעלי חיים. העץ מתאים מאוד לגידול בנגב, אך קק"ל נמנעת מלשתול אותו, משום שהוא עלול להפוך למין פולש.
מעבר לו כמה עצי ינבוט המסקיטו (Prosopis juliflora) יוצרים שדרה נהדרת. במדבריות ארצות הברית ומכסיקו הינבוט צומח כעץ, דומה לשיטה, וחשיבותו האקולוגית עצומה. מעט בהמשך אפשר לראות מין נוסף של ינבוט – ינבוט אלבה (Prosopis alba), שהגיע אלינו מארגנטינה.
השביל מציג עתה מגדל שמירה מסוג ישן שבכמותו ישבו בעבר תצפיתני קק"ל והתריעו על שריפות. לידו נמצאת חלקת האיקליפטוסים. הסוג איקליפטוס, שמקורו באוסטרליה ובאיים אחרים מסביבה, מונה יותר מ-800 מינים, ולא מעט מהם מותאמים לתנאי הנגב. יערות איקליפטוס לא מעטים המכסים את ערוצי הנגב התחילו את דרכם בגילת.
ליד מגדל השמירה הישן, המוצג כחפץ מוזיאוני, צומח איקליפטוס עפיץ (Eucalyptus astrigens), עץ שיצא מגילת אל מרחבי הנגב הצפוני וניכר בפריחה הצהובה והיפה שלו. מעניין לשים לב לכסוּת המוזרה, החומה והמפוצלת, המכסה את גזעיו של האיקליפטוס הגלוני (Eucalyptus molluccana). הקליפה על הגזע נשארת זמן רב, אך זו שעל הענפים מתקלפת ומשאירה אותם חלקים. המין הזה לא זכה להינטע בצורה ניכרת בנגב.
איקליפטוס נטוי עורקים (Eucalyptus loxophelba), לעומת זאת, בעל הגזע האדום והיפה, ניטע במקומות אחדים בנגב כגון בארי, רוחמה וגברעם.
תוכלו להתרשם ממיני איקליפטוס נוספים, אך אנו נקפוץ ברשימה זו לאזור החניון שבצד השביל, שם תמצאו שלושה מינים שונים לגמרי. אחד מהם הוא קליטריס (Calitris propinqua), מין מחטני ממשפחת הברושיים שמוצאו גם כן מאוסטרליה. לידו צומחים שני מיני עצים מעניינים נוספים – אלוקזוארינת לומן (Allocasuarina lehmenniana) וקזוארינה לפידופלורה (Casuarina lepidophylla). עצים אלה מאופיינים בעלים בדמות קשקשים זעירים המזכירים במראם עצי מחט, אף שאינם כאלה. שדרות קזוארינות נפוצות בישראל כבר מימי המנדט הבריטי.