בחלקים העליונים של ההר צומח בעיקר חורש טבעי. העץ הבולט ביותר הוא אלון התבור. עצי אלון התבור יוצרים חורש פתוח שבין עציו יש מרווחים גדולים יחסית. מכיוון שהם עומדים בשלכת, עולה בחורף בשטחים הפתוחים שבין העצים צמחייה עונתית רבה המעניקה פריחה ססגונית. כאן פורחים, בין השאר, סתוונית היורה, מיני כרכום, נרקיס מצוי ורקפת מצויה, ציפורנית מצרית, כלנית מצויה, עירית גדולה, עיריוני צהוב ונורית אסיה.
המדרונות הצפוניים והמערביים של ההר נהנים מתנאי לחות משופרים, משום שהם נתונים פחות להשפעת הקרינה הישירה של השמש. לפיכך במדרונות האלה החורש מפותח יותר ואפשר למצוא בהם גם עצי אלון מצוי, הדורשים לחות גבוהה יחסית. מיני עצים אחרים הנפוצים בהר הם אלה ארצישראלית, אלה אטלנטית, אשחר ארצי ישראלי, חרוב מצוי ועוזרר קוצני.
חלקים ניכרים ממדרונות התבור, בעיקר המורדות הנמוכים, מכוסים ביער אורן ירושלים. בפסגת ההר ובמדרונות הדרומיים צומחים אורנים שניטעו עוד בשנות ה-30, בימי המנדט הבריטי. את הנטיעות בשאר חלקי ההר המשיכה קרן קימת לישראל בשנות ה-50 וה-60.
"