דרך עפר קצרה מוליכה מכביש 232 לגבעה הנמוכה שבראשה ניצב מגדל צופי אש של קק"ל. במדרונות המתונים, היפים לעין, צומחים מטעי אפרסקים ונקטרינות. בחורשה הקטנה שנטעה קק"ל צומחים עצי ברוש ואורן, אשל הפרקים, ינבוט לבן ותמר.
החניון שבצל העצים הוא מן הנעימים שאנו מכירים, לא מעט בזכותו של רוני כהן, צופה האש הנאמן של קק"ל. רוני גם דאג להכשיר פיסת קרקע ממערב למגדל התצפית, ועתה צומח בה בוסתן צעיר של עצי תאנה ותות. אתם מוזמנים לטעום, אבל אנא, לא למלא את הסלים ולהשאיר משהו גם למבקרים אחריכם. בחניון תמצאו גם ברז מים לשתייה.
החניון נמצא בגבעה הגבוהה באזור. בימי מלחמת העצמאות היא נודעה בשם גבעה 138.5, על פי המנהג לקרוא לגבעות על פי הרום שבו נרשמו במפה הטופוגרפית. מראש הגבעה – הגבוהה ביותר באזור – נראים מרחבי מישור החוף הדרומי עד אשקלון.
חוליקאת הפכה לשדה הנפט חלץ – שדה הנפט הראשון שהתגלה בישראל. פה ושם עוד מתנועע "חרגול", שואב בעצלתיים את מעט הנפט שעוד נותר באדמה. הכול כאן שקט ושלֵו. רק האנדרטאות שבצל העצים מעידות על הקרב הנורא שהתחולל כאן במלחמת העצמאות. הקרב על הנגב.