כ-100 מ' מעיקול הכביש צומח בין אבני באב אל-הווא עץ גדול וענף, שונה לגמרי מעצי הסביבה. העץ התגלה בשנת 2007 על ידי הבוטנאי ד"ר יורם גולדרינג, סוהיל זיידן ועמיקם ריקלין – אנשי קק"ל שעוסקים בתיעוד עצים מיוחדים. העץ מתפאר בנוף שגובהו כ-15 מ' ובגזע עבה. שלושה אנשים שישלבו את ידיהם יצליחו להקיף את גזעו.
השלושה זיהו את העץ כדובדבן, אם כי הוא העניק רק פירות קטנים שאינם ערבים לחך במיוחד. קשה להאמין שחקלאי יגדל עץ כזה כדי למכור את פירותיו. ההשערה של כותב שורות אלה היא שתושבי הסביבה גידלו בעבר דובדבנים. רוב עצי הפרי הנשירים גדלים על כנות, כלומר, על זני עצים חזקים שמסוגלים לקלוט מים ומינרלים מהקרקע. על הכנות מרכיבים זן שמעניק פירות טעימים והוא שבונה את נוף העץ. ייתכן שנוף העץ, העשוי מזן עדין יחסית, מת מחוסר טיפול, והכנה החזקה התפרצה והיא שהעניקה לנו את עץ הדובדבן המוזר.
פירוש השם באב אל-הווא הוא שער הרוחות. הכפר שהתקיים כאן בעבר זכה לשם הזה משום שהוא שוכן בפתחו של המישור הגדול המשתרע ממזרח לו, שנודע בעבר בשם ג'ורת אל-הווא (בור הרוחות, כלומר, בקעת הרוחות).
אם כבר הגענו הנה, כדאי לשוטט מעט ובזהירות רבה בין החורבות, כדי שלא למעוד. שביל הגולן עובר גם כאן. כ-300 מ' מדרום לעץ שוכנת שלולית החורף של באב אל-הווא, שהוכרזה כשמורת טבע. ראשיתה כבריכה עתיקה, שיצרו התושבים היטורים, בני שבטים נודדים שעלו ממדבריות ערב והקימו במאה השנייה לפני הספירה ממלכה חזקה בצפון הגולן.
מעט ממזרח לבריכה נמצאת מערת קבורה שהתגלתה בעקבות הנחת צינור מים, העובר במקום גם כיום. גג המערה משתלב בגובה פני הקרקע והוא בנוי לוחות אבן במתכונת הבנייה החורנית (מלשון חורן). מכל צד של המערה בנויים שמונה כוכי קבורה בשתי קומות. גופות הנקברים הונחו בכוכים ללא ארונות קבורה. שביל הגולן עובר סמוך למערה.
בחורף, כשבריכת באב אל-הווא מלאה, היא משתרעת על כ-120 דונם ועומקה עשוי להגיע ל-4 מ'. הבריכה משמשת אתר רבייה לחמישה מתוך שבעת מיני הדו-חיים הקיימים בארץ: חפרית עין החתול, טריטון הפסים, קרפדה ירוקה, צפרדע הנחלים ואילנית. חובבי הצמחים ימצאו כאן בקיץ מגוון מופלא של צמחים הקשורים למקומות לחים כגון בוציץ סוככני, דמסון כוכבני ונורית המים. הם יפיקו נחת גם מצמחי היבשה.
בנובמבר פורחים כאן המוני פרטים של כרכום צהבהב וסתוונית התשבץ ובחורף פורחת בקרבת הבריכה הרקפת היוונית הנדירה.