הטיול מתחיל בשער קדומים שביער בן שמן. הגישה מכביש 443, ממזרח לכניסה לנאות קדומים, בין סימני ק"מ 10­-9. הבאים מתל אביב פונים ימינה מהכביש וחוצים אותו במעבר תת-קרקעי צפונה. הבאים מירושלים פונים ימינה בזהירות לדרך. בנקודת המוצא יש רחבה גדולה המתאימה לכינוס מכוניות.

מנקודת המוצא נתחיל לנסוע בדרך היער הראשית, המסומנת בסימון קק"ל ירוק (סימון שבילים אדום). הגדר של נאות קדומים, פארק המשמר את נופי הטבע והחקלאות של ארץ ישראל הקדומה, מלווה אותנו משמאל. בצד הדרך מוצבות אנדרטאות לזכרם של טייסי חיל האוויר שנפלו בעת מילוי תפקידם.

לאחר כ-1.4 ק"מ אנו עוזבים את הדרך הראשית ופונים שמאלה לדרך מסומנת שחור. בין עצי היער, שניטע בסיוע תרומות של ידידי קק"ל בארץ ובחו"ל, צומחים נציגים רבים של החורש הים תיכוני כמו אלה ארץ ישראלית ואשחר ארץ ישראל וביניהם מגוון רחב של שיחים. עם עצי היער נמנים אורן ירושלים, אורן קנרי וגם חורשה של עצי אשל.

נסיעה בת 1.2 ק"מ בדרך המסומנת שחור מביאה אותנו אל מצפה אמיר. למרגלות המצפה זורם נחל נטוף, הנחל הזה מתחיל את דרכו באזור ביר זית וחוצה את האזור המסולע של מערב השומרון. מעבר לשטח של נאות קדומים, במקום שבו הנחל נפתח, נראים בתי מושב בית נחמיה ומעבר לו המגדלים הגבוהים של גוש דן. נחל נטוף נשפך לנחל איילון ליד לוד.

נמשיך בנסיעה. הדרך מתעקלת ימינה ומקיפה את השלוחה המתנשאת מעל למקום שבו נחל מודיעים נשפך לנחל נטוף. נוף השומרון מרהיב. עד מהרה נגיע למצפור קרולין שקלרק, המעניק מבט מרהיב על מערב השומרון. המצפור צופה על הכפרים נעלין, דיר קדיס ובודרוס ועל היישוב נילי. סמוך למצפור, קרוב לראש הגבעה, נמצאים שרידי כבשן סיד.

אנו עושים עתה את דרכנו בחזרה לדרך היער הראשית. בדרך נוכל לצפות בכפר אל-מידיה, השוכן מעבר לגדר הביטחון. תל א-ראס, הגבעה הגבוהה עם עצי הזית, מדרום לכפר, מזוהה עם מודיעים, עירם של החשמונאים.

בהגיענו לדרך (סימון קק"ל ירוק, סימון שבילים אדום) נפנה תחילה ימינה וניסע מרחק קצרצר למקום שבו ניצב בית אבן קטן וחרב למחצה, מקורה בכיפה. זוהי חורבת הגרדי.

המבנה החרב הוא ציון קברו של שיח' אל-ע'רבאווי (בערבית: השיח' המערבי). השם העברי המודרני, חורבת הגרדי, מנציח את כינויו של יוחנן החשמונאי. נראה כי המילה נגזרה מהפועל גרד, שקשור במלאכת האריגה. מצבת אבן שהציבו גופים דתיים בקבר השיח' מספרת שהמקום הוא ציון קברו של מתתיהו החשמונאי. מעט מצפון לקבר השיח' חשפו אנשי רשות העתיקות מבנה קדום המוקף כיום גדר (אין להיכנס למתחם החפירות).

במלחמת העצמאות שכן במקום משלט 219. בבוקר ה-24 בספטמבר 1948 התחולל כאן קרב עז, ובמהלכו נכבש המשלט על ידי הירדנים. רק בשעות הצהריים הגיעה תגבורת של חטיבת קרייתי וכבשה את המקום מחדש. בקרב זה נהרגו 23 לוחמי צה"ל. אנדרטה קטנה מנציחה את זכרם.

חקר המקום החל כבר במאה ה-19. בשנת 1870 חפר החוקר הצרפתי ויקטור גֶרֶן בשרידים של מבנה קדום השוכן מעט מצפון לקבר השיח', מקום שתושבי הכפר אל-מידיה כינוהו אל-קלעה (המצודה).

לדידו, האתר תאם את תיאור מצבת הקבורה המפוארת שבנה שמעון החשמונאי לבני משפחתו, כמסופר בספר מקבים: "ויבן שמעון על קבר אביו ואחיו ויגביהו למראה באבן גזית מפנים ומאחור. ויעמד שבע פירמידות אישה לעומת אחותה לאב ולאם ולארבעת אחים. ולהן עשה מלאכת מחשבת ויעמד מסביב עמודים חליצות לשם עולם ועל יד החליצות פיתוחי אניות להראות לכל יורדי הים" (מקבים א, יג 27-29). גרן חשף במקום חדר קבורה וקבע שהיו בו שבעה קברים.

בעקבות הגילוי של גרן חפר במקום במשך שישה ימים הארכיאולוג קלרמון גֶנוֹ. הוא חשף מבנה מלבני מרשים עשוי אבני גזית (26×6 מ'), שקירותיו השתמרו עד לגובה של 3.5 מ'. גנו מצא במבנה ארבעה חדרים בנויים שאינם קשורים זה לזה. המזרחי שבהם, החדר שגילה גרן, הוא חדר רבוע (6×6 מ') ובפינותיו ארבע אומנות (עמודים מרכזיים) שבסיסן חצוב בסלע.

האומנות תמכו בתקרה עשויה לוחות אבן מלבניים גדולים (3×0.75 מ') שנשאו קומה שנייה. בדפנות החדר נחצבו גומחות קבורה. בחפירות נמצאו קטעי פסיפס המתארים צלבים. קלרמון גאנו נמנע מהבעת דעה באשר לייעודו של המבנה, אך קבע שנבנה בתקופה הביזנטית. הוא לא שלל את האפשרות שהמבנה הביזנטי נועד להנצחת המכבים.

במשך השנים שדדו תושבי הכפרים הסמוכים את אבני המבנה והשתמשו בהן לבנייה. בשנת 2006 החלו אנשי רשות העתיקות לחשוף את המקום שחפרו החוקרים הקודמים כדי לאתר מחדש את המבנה שתיארו. הם גילו את החדרים ואת חדר הקבורה. במרכז החורבה גילו בור מים חצוב בסלע ובסביבה הקרובה של חורבת הגרדי זיהו, בין השאר, חללים תת-קרקעיים וקברי מקמרים (קברים ובהם דרגשים למשכב המת שמעליהם קשת או קמרון).

בבדיקות שיקוף קרקע (2009) התברר שבחורבה קיימים חללים תת-קרקעיים נוספים ושמתחת לקבר השיח' יש חלל תת-קרקעי גדול שנחתך בחלקו המזרחי בחציבה מודרנית. על סמך הבדיקה אפשר להסיק שהמבנה הקדום גדול בהרבה ממה שחשפו חוקרי המאה ה-19 והוא כולל אגפים נוספים, אם כי עדיין לא ברור אם האגפים שייכים למכלול אחד.

ממדי האתר, גודלו והאתרים הביזנטיים והמוסלמים רומזים שייתכן כי לפנינו אתר קדום שהתקדש על ידי נוצרים ומוסלמים גם יחד. כל אלה מחזקים את זיהויה של חורבת הגרדי עם אחוזת הקבר של המכבים, אך רק חפירה ארכיאולוגית נוספת תוכל לאמת או לשלול את הדבר.

נמשיך בנסיעה מזרחה בדרך הראשית. לפני כביש 443 נפנה ימינה ונחנה ליד קברות המכבים.

נשוב לכביש 4466, נמשיך מזרחה לעבר שילת כ-400 מ' ונפנה שמאלה בדרך עפר טובה (סימון קק"ל ירוק). הדרך מתעקלת ימינה ומגיעה לאחר כ-1.5 ק"מ לחניון שילת ולחניון דן. סמוך לחניון צומחים שלושה עצי וושינגטוניה. מאזור זה יורדים בין עצי היער שבילים לא מסומנים המגיעים לאחר כ-100 מ' לראש מצוק שילת (מצוק מודיעין), המתנשא מעל נחל מודיעים. בחורף יש באזור ריכוז פריחה מרהיב של רקפות, כרכומים ונרקיסים.
מחניון דן יוצאת דרך דרומה השבה לכביש שילת (כביש 4466, סמוך לשער האחורי של היישוב), נקודת הסיום של הטיול.