חובה להזין כתובת מייל
שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה
e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
שביל הבעל בסטף
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
הרי ירושלים
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
2 ק"מ
משך המסלול:
2-1 שעות
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים מס' 9 (מבואות ירושלים)
סוג המסלול
מים ומעיינות
מים ומעיינות
נוף ותצפית
נוף ותצפית

סיור קולי בשביל הבעל בסטף

באתר סטף, השוכן בלב הרי ירושלים, משמרת קרן קימת לישראל את נופי החקלאות המסורתית שהתקיימה בארץ ישראל משחר ההיסטוריה. תוכלו לשוטט כאן בין ערוגות שלחין ובוסתנים מושקים בשיטות השקיה מסורתיות ותוכלו גם לטייל בין בוסתנים בחקלאות בעל, שביניהם עובר שביל הבעל. בחודש פברואר, בדרך כלל בסביבות ט"ו בשבט, מתקשטות הטרסות בפריחה נפלאה של שקדיות. 
בעל הוא אל הגשמים, הברקים והרעמים במיתולוגיה הכנענית. זהו האל שמרווה את האדמה ונותן חיים לבני האדם. הוא בנו של אל ובעלה של עשתורת. הוא אדון הארץ. משמו של האל נגזר הביטוי חקלאות בעל, חקלאות המסתמכת על מי הגשם בלבד, ללא תוספת השקיה. בשל דלות מקורות המים בארץ ישראל הייתה חקלאות הבעל סוג החקלאות העיקרי בארץ ישראל הקדומה. עם הגידולים החקלאיים שהתאימו לגידולי בעל נמנו חיטה, שעורה ועצי פרי כגון תאנה, זית ורימון ושאר הגידולים החקלאיים הכלולים בשבעת המינים. 
לפניכם הצעה למסלול טיול מעגלי בשביל הבעל. 
 
 
 
למסלול ההפתעה
+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה

לסטף אפשר להגיע בשלוש דרכים:
  1. במחלף הראל (כביש 1) פונים דרומה לכביש 3965, חולפים על פני שכונת מעוז ציון ומגיעים לכיכר הסטף (כביש 395). ממשיכים היישר לפנים ויורדים מרחבת החניה העליונה בדרך הסלולה כקילומטר לרחבת החניה התיכונה.
  2. הבאים מירושלים יכולים לנסוע דרך עין כרם (כביש 395) לכיכר הסטף. 
  3. אפשר לנסוע לכיכר הסטף מצומת אשתאול (כביש 395). 

אל הכרמים והמדרגות החקלאיות

נצעד מרחבת החניה התיכונה כמה צעדים במורד הדרך הסלולה ובעיקול הקרוב נפנה ימינה בעקבות הסימון הכחול. השביל מוביל לעבר כרמי גפנים וזיתים ומטע תאנים הצומחים בין טרסות יפהפיות. במדרון היפה הזה משמרת קק"ל זנים של עצי פרי מהחקלאות המסורתית שנאספו מרחבי הארץ. זהו "בנק גנים" של זנים מקומיים שנהגו לגדלם במקומות שונים בארץ, אך גידולם פסק והמשך קיומם היה בסכנה. המדרגות החקלאיות הן גני ההצלה של אותם זנים ושל מיני עצי פרי אחרים ובהם רימון ובוטנה (פיסטוק). שימו לב לחריש המתבצע באדמת הבוסתנים בחורף. הוא נועד למנוע התפתחות עשבייה המתחרה עם העצים על מעט המים שבקרקע.
הגפן והזית נחשבו לאוצר הטבע של ארץ ישראל, שכן את הגידולים האלה לא היה אפשר לגדל במצרים ולא בארם נהריים, שני מרכזי התרבות הגדולים של העת העתיקה. שמן הזית שימש לרפואה ולמאור ואילו מהגפן הפיקו יין, מוצר צריכה חשוב. בעת העתיקה נהגו לערבב את המים ביין, כנראה כאמצעי חיטוי ושמירה על הבריאות.
שביל הטיול רחב יחסית ובנוי היטב. נראה כי הוא נבנה כבר בתקופה הרומית ושימש את אנשי היישובים החקלאיים שהתקיימו בהר איתן. האבנים הגדולות התומכות בשביל מרמזות שהשביל הותאם לבהמות משא נושאות יבולים. קטע שביל מגודר מתואר בצורה ציורית במקרא, בסיפור בלעם: "...ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטותה הדרך. ויעמד מלאך ה' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה" (במדבר כב, כג-כד).
מעל לשביל ניצב מבנה אבן ישן. זהו בסיס של שומרה, חסר חלל פנימי, שממדיו 2x3 מ'. המקום שימש לשמירה על היבולים, בעיקר בעונה הבוערת של שלהי הקיץ, הזמן שבו אוספים את יבולי המטעים. מערה סמוכה שימשה למגורים ולאחסון. ייתכן שזהו המגדל הנזכר במקרא במשל הכרם: "...כרם היה לידידי, בקרן בן-שמן. ויעזקהו ויסקלהו וייטעהו שורק וייבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו" (ישעיהו ה, א-ב).

הגת וחורשת האלונים

נמשיך לצעוד בשביל ונרד דרך מדרגה שבה נטועים זיתים ומתחת לה צומח חורש ים תיכוני, עד לגת עתיקה חצובה בסלע. הגת מתוארכת לתקופה הביזנטית. חלק ניכר ממשטח הדריכה, שבו דרכו על הענבים כדי להפיק מהם תירוש, מכוסה פסיפס לבן (אין לדרוך על המשטח כדי לא להרוס את הפסיפס). ממשטח הדריכה התירוש זרם אל כלי איסוף ומשם הועבר ליקב לתסיסה. שימו לב לשקע במשטח. הוא מכונה "תפוח הגת" ובתוכו שמו את הענבים שדרכו עליהם כדי למצות מהם את שארית התירוש. הסחיטה הנוספת נעשתה בדרך כלל בעזרת קורה או בורג.
ליד הגת, במורד השביל, נמצאת חורשת האלונים. העצים הגדולים מעניקים צל נדיב ויוצרים פינה נפלאה למנוחה. עצי אלון מצוי בממדים כאלה הם בבחינת מחזה נדיר בהרי ירושלים. בסביבה נמצאו שרידי מבנה, אולי כנסייה מהתקופה הביזנטית, ובריכת מים. ייתכן שתושבי המקום לדורותיהם ייחסו לעצים קדושה ועל כן הם טופחו ונשמרו. התושבים הערבים של אזור סטף כינו את המקום שיח' עוביד.
מדרום לחורשה נמצאת מערה ובפתחה מדרגות. על קירות המערה נמצאים שרידי טיח למניעת חלחול המים. ייתכן שהמתקן שימש מקווה טהרה. 
נשוב לצעוד בשביל דרך כרם זיתים וחלקות של עצי פרי נשירים ובהם שקד, תפוח, אגס, שזיף ומשמש. לאחר כ-150 מ' נעצור לתצפית על מנזר יוחנן במדבר (דיר אל חביס, מנזר ההתבודדות), שנמצא בצלע ההר ממול. המנזר, השייך למסדר הפרנציסקני, נבנה בסוף המאה ה-19 לכבודו של יוחנן המטביל, שהיה תושב עין כרם. 

עין סטף

השביל מגיע למדרגות העולות לעין סטף. נוכל לבלות מעט ליד בריכת המעיין ואף להשתחל לפתח העליון של נקבת המעיין במדרגה שמעל לבריכה ולצאת בפתח התחתון ליד שפת הבריכה. מי שעוד כוחו במותניו יכול לצעוד שלוש דקות בעקבות השביל המסומן צהוב ולבקר גם בעין ביכורה. 
מהסטף עולים היישר לדרך סלולה הנמצאת קרוב מאוד לרחבת החניה התיכונה.   

קרדיטים

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק ויוסי זמיר, ארכיון הצילומים של קק"ל
מפה: מיכל קטורזה ואביגדור אורגד מפות
פורסם בתאריך: 15.2.2017
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >> לכל מסלולי הטיול בסטף לחצו כאן >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש