שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
יער כברי: טיול לגבעת המשורין
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
0
הניקוד של המסלול הזה הוא0
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
גליל מערבי
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
2 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים 2 הגליל העליון
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
המסלול הקצר שיצרה קק"ל בין תעלות הקשר והשוחות של גבעת המשוריין שבגליל המערבי, מנציח את הדרמה שהתחוללה כאן בימי מלחמת העצמאות. למרגלות הגבעה הכשירה קק"ל חניון. בחורף ובאביב תמצאו כאן גם פריחה מרהיבה.

בחיקו החם של המשוריין. מאוסף דן כהן ז"ל

במבט ראשון גבעת המשוריין נראית כמו אחת מני רבות בגליל המערבי. גם כאן שולטים בכיפה עצי החורש הים-תיכוני, גם כאן עולה פריחה מרהיבה בחורף ובאביב וגם מפה נראים מרחבים ירוקים ופיסה מהים הכחול. ובכל זאת, הגבעה הזאת שונה מאחיותיה. היא זוכרת קרב דרמטי של משוריין בודד ובו 12 לוחמים, שנלחמו על נפשם במלחמת העצמאות כאשר עשו את דרכם ליחיעם הנצורה.
המידע לכתבה זו נשאב מתחקיר שערכה נילי פחטר. משה, סבה, היה בן דודו של בן עמי פכטר, שהיה חלק משיירת יחיעם. בן עמי פכטר נהרג עם 46 מלוחמיו ב-27 במארס 1948, בעת שהשיירה ניסתה לפרוץ את הדרך לקיבוץ הנצור יחיעם.
+ הצג את כל המידע

איך מגיעים?

גישה מכביש מעלות–נהריה (כביש 89), כ-300 מ' ממערב לכניסה ליישוב נוה זיו, יישוב קהילתי שנוסד בשנת 1988. חשוב לדעת: בגלל מעקה הפרדה בכביש הכניסה אפשרית רק לנוסעים ממזרח בכיוון מערב.

רקע

בגליל המערבי, כמו במחוזות אחרים בארץ ישראל, מילאו הנוטרים העבריים תפקיד חשוב בשמירה על היישובים העבריים. הנוטרים אבטחו את התנועה ליישובים ובכלל זה גם לקיבוץ יחיעם, שעלה על הקרקע ב-26 בנובמבר 1946. אמנם להלכה הנוטרים היו כפופים למנדט הבריטי, אך הדבר לא הפריע להם לפעול על פי הנחיות מפקדת ארגון ההגנה. כך קרה שהנוטרים סייעו לסלילת הדרך מנחל געתון ליחיעם, אך בה בשעה עזרו להנחית מעפילים בחוף נהריה ולפזרם ביישובי האזור.
בדרך כלל הנוטרים נסעו בטנדר, אך לרשותם עמדו גם כלי רכב משוריינים. דפנותיהם נעשו משני לוחות פלדה שעוביים 6 מ"מ וביניהם לוח עץ שעוביו 2.5 ס"מ. המיגון הורכב על שלדה של טנדר או של משאית. הכרזת תכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947 עוררה תחושה קשה בגליל המערבי, שכן יישובי האזור ובכללם עכו לא נכללו על פי התכנית בתחומי המדינה היהודית. נוצר מצב מתוח. מי שבא ויצא מהקיבוצים אילון, חניתה, מצובה ויחיעם לנהריה, עשה זאת בשיירות מאובטחות. בינואר התארגנו לוחמים מ"צבא ההצלה" בפיקודו של פאוזי קאוקג'י באזור. צבא זה, שהיה מורכב ברובו ממתנדבים ממדינות ערביות, פלש לתחומי המנדט בינואר 1948 כדי לסייע לערביי ארץ ישראל ולסכל את תכנית החלוקה.
באמצע ינואר הגיע לגליל המערבי כוח של יותר מ-600 לוחמי "צבא ההצלה" של קאוקג'י. הכוח נערך בחורשות הזיתים שעל יד מג'דל כרום ואחר כך פנה לתרשיחא, שנמצאת כקילומטר מצפון-מזרח ליחיעם.
מספר דן כהן, מפקד כיתה במ"ן (המשמר הנע של הנוטרים): "בערב ה-19 בינואר 1948 הובלתי שתי משאיות ליחיעם כדי להעמיס עליהן מכלים גדולים ולמלא אותם מים בנהריה. מכיוון שבתרשיחא נאסף צבאו של קאוקג'י, העברתי את מחלקת הפלמ"ח מחניתה ליחיעם. המחלקה העבירה גם את מכונת הירייה 'שוורצלאוזר', עם המדריך שלה שייקה כדי שידריך את חברי קיבוץ יחיעם בהפעלתה".

המשוריין יוצא לדרך

ממשיך דן כהן: "למחרת, בבוקר ה-20 בינואר, לפני צאתנו לליווי השיירה כמנהגנו מדי יום ביומו, הבנתי שאני צריך תגבורת. לא יכולתי לקבל תגבורת משום שהמחלקה נשלחה יום קודם ליחיעם. במאמצים רבים שכנעתי את ישראל קרסניסקי, מפקד החבל ומ"פ המ"נים, לצאת לדרך במשוריין שעמד ללא שימוש במקום בטנדר הרגיל שלנו.
"יצאתי לדרך במשוריין, עם עוד 11 נוטרים מנהריה ליחיעם כדי להוריד משאיות ריקות מהמשק, למלא אותן מים ולהחזיר אותן ליחיעם. היו ברשותנו רק רובים, עם 50 כדור לאיש וכמה רימוני יד מוסתרים. יצאנו בשעה 7:00. לא ידעתי שבאותה שעה כבר התקיפו אנשי קאוקג'י את יחיעם. אחרי שיצאנו מנהריה נשלח רוכב אופנוע להזהיר אותנו, אך הוא לא הספיק להגיע אלינו בזמן.
"נסענו כ-5 ק"מ. עברנו את הכפרים אום אל פרג' וע'בסיה. הכפר היה שקט באופן חריג. החנויות היו סגורות. היה ברור לי שמשהו עומד להתרחש. כשהגענו לכפר הערבי כברי ונתקלנו במחסום ראשון. נפתחה עלינו אש חזקה מכל הכיוונים. הנהג, ישראל מילר, פרץ את המחסום והמשיך לנסוע. אחרי כמה מטרים נתקלנו במחסום השני ואז ניתכה עלינו אש מרובים וממקלעים. גם את המחסום השני פרצנו והמשכנו בנסיעה כשאנו משיבים אש לסירוגין. בהתחלת הירידה נתקלנו במחסום השלישי שהיה גבוה ורחב יותר משני קודמיו. המשורין לא הצליח לפרוץ את המחסום הזה ונשאר תקוע. המחסום הזה היה במקום שבו נמצאת כיום 'גבעת המשוריין'.
"ירו עלינו מכיוון הגבעה וכשהוצאתי את הראש מחוץ למשוריין ראיתי ערבים נוספים מגיעים ממערב. מצאנו עצמנו, 11 לוחמים, מנהלים קרב מול כ-350 ערבים. נשארו לנו רק כדורים מעטים וכמה רימונים. כדורי התוקפים חדרו למשוריין ופצעו 4 נוטרים. אני נפצעתי קל במצח".

נטישת המשוריין

"לאחר קרב שנמשך יותר משעה, בתקווה שתגיע אלינו תגבורת מיחיעם, או מנהריה, החלטתי לנטוש את המשוריין. השלכנו כמה רימונים ויצאנו אל מתחת למשוריין דרך פתח שנמצא בקרקעיתו. תוך חיפוי הדדי יצאנו מהמשוריין לשטח בניסיון להגיע ליחיעם. עדיין לא ידענו שיחיעם מותקפת באותם רגעים ממש.
"ניצלנו את הוואדי שבצד הדרך כדי לנתק מגע עם האויב. נכנסו ל'שטח מת' והתרחקנו, יחד עם הפצועים, כמה מאות מטרים. אבל, ברגע שעברנו את הגבעה וירדנו לתוך העמק של נחל געתון, נפתחה עלינו אש מהמדרון הדרומי, שעולה ליחיעם. מצאנו את עצמנו במקום נמוך וראיתי שגם אלה שחמקנו מהם קודם מתקדמים לעברנו. לא יכולנו לשוב על עקבותינו ונערכנו לקרב מתוך תעלת הנחל. 3 נהרגו מיד. עוד 4 נפצעו קשה ואני נפצעתי קל.
"בתשע בבוקר נשארנו בערך 4 איש שמסוגלים לירות. נשבענו שלא ניפול בחיים לידי האויב. הכדור האחרון בשבילנו. במשך 4 שעות הדפנו 3 הסתערויות. בשעה 13:30 הגיעו שני משוריינים של המשטרה הבריטית, שהותקפו אף הם בדרכם אלינו. האנגלים ירדו מהמשוריינים ותפסו עמדות לידינו. מיד לקחתי את הברן מידיהם ופתחתי באש. התוקפים נסוגו ואנו חולצנו לנהריה עם ההרוגים והפצועים. הערבים העלו את המשוריין באש".

אחרית דבר

שלושה מהפצועים מתו בבית החולים. תקרית המשוריין גבתה שישה הרוגים: יוסף משניבסקיישראל מילריוסף קלייןבנימין סודלויאליהו אדלר ועמוס אסולין. שניים מהנוטרים נפצעו קשה.
כבר למחרת המשיך דן כהן ללוות שיירות. "קיבלתי 15 בנות מהפלמ"ח. הן החליפו את הנוטרים ואף היו טובות יותר מהם", סיפר דן.

מסלול הטיול

מסלול הטיול פשוט מאוד. מהחניון שהציבה קק"ל למרגלות הגבעה, צועדים 150 מ' בעקבות השילוט בדרך עפר כבושה, המגיעה לרחבת חניה בצדה המזרחי של הגבעה. שביל קצר, שאורכו כ-200 מ', חוצה את הגבעה מערבה בין השוחות שחפרו לוחמי הפלמ"ח במלחמת העצמאות. לא נותר אלא להעריץ את החבר'ה האלה, על החפירות בגבעת הטרשים. הגבעה מכוסה בחורש דליל, שבו בולטים עצי חרוב ועצי אלון מצוי עם השיחים המלווים המאפיינים כגון לוטם שעיר וקידה שעירה. בחורף ובאביב תמצאו כאן פריחה שופעת.
השביל יורד לדרך עפר בצדה המערבי של הגבעה ומכאן פונים שמאלה (דרומה) בחזרה לחניון, מהלך כ-200 מ' נוספים.

מידע נוסף

אורך המסלול

כ-700 מ'. המסלול מעגלי.

אופי המסלול

שביל הליכה קצר.

מפת טיולים וסימון שבילים

גליל עליון (מס' 2).

קרדיטים

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק וצילומים באדיבות אוסף דן כהן ז"ל 
מפה: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי 
פורסם בתאריך: 1.1.2014 
עודכן בתאריך: 5.1.2014
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >> מסלולי טיול נוספים בעקבות קרבות מלחמת העצמאות >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
קק"ל הציבה לפני מספר חודשים שלט מתוקן בגבעה, ועליו מונצחים גם שמות הנופלים בקרב זה. על כך נתונה לקק"ל תודה ממשפחות החללים וממשפחות הנוטרים ששרדו את הקרב.

שאלה למודי שניר שהגיב על הכתוב: בכתוב לא מוזכרת רמת יוחנן, ולא ברור הקשר שאתה עושה בין רמת יוחנן לאירוע בדרך ליחיעם ולצבא ההצלה. האם אתה מנסה להגיד שצבא ההצלה של קאוקג'י לא השתתף במארב למשוריין ובתקיפת יחיעם באותו היום ה-20.1.48, משום שהגיע לטענתך לארץ רק באפריל ? האם אתה טוען שהדברים הכתובים על הגעת צבא ההצלה לתרשיחא באמצע ינואר 48 אינם נכונים ?

חיים" tabindex="0" class='commenttextclass'>תודה לקק"ל על פרסום הסיפור על המקום ועל קרב הגבורה של קומץ נוטרים עם 50 כדור לאיש, מול מאות ערבים מצוידים בנשק רב וחדיש יחסית וממוקמים בשטחים שולטים על ציר התנועה היחיד אל יחיעם.
קק"ל הציבה לפני מספר חודשים שלט מתוקן בגבעה, ועליו מונצחים גם שמות הנופלים בקרב זה. על כך נתונה לקק"ל תודה ממשפחות החללים וממשפחות הנוטרים ששרדו את הקרב.

שאלה למודי שניר שהגיב על הכתוב: בכתוב לא מוזכרת רמת יוחנן, ולא ברור הקשר שאתה עושה בין רמת יוחנן לאירוע בדרך ליחיעם ולצבא ההצלה. האם אתה מנסה להגיד שצבא ההצלה של קאוקג'י לא השתתף במארב למשוריין ובתקיפת יחיעם באותו היום ה-20.1.48, משום שהגיע לטענתך לארץ רק באפריל ? האם אתה טוען שהדברים הכתובים על הגעת צבא ההצלה לתרשיחא באמצע ינואר 48 אינם נכונים ?

חיים
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
15:03
12.01.2014
חיים, תודה על המחמאות. פעולות הנצחה מעין אלה חשובות לנו.
דווח על תוכן לא ראוי
שם: שעה: תאריך:
תודה רבה לכם
אתם גדולים
איזה יופי !!!
תודה רבה על הקרדיט, יש טעות קטנה, הבן דוד של בן עמי הוא סבי, משה פחטר ולא אבי ניסן כפי שכתבתם.

ושוב
תודה רבה לכם
להתראות
נילי פחטר
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
15:39
02.01.2014
שלום נילי,
אנו מתנצלים מאוד על הטעות. תודה שהסבת את תשומת לבנו, הטקסט תוקן.
דווח על תוכן לא ראוי
שם: שעה: תאריך:
תמהני.
בכבוד רב
מודי שניר" tabindex="0" class='commenttextclass'>כתבה מצויינת.
נא לתקן : קרבות רמת יוחנן היו באפריל, לכן הכח לא יכול היה לבוא בינואר להשתתף במארב למשוריין ו/או לתקוף את יחיעם.
חוצמזה - הערתי לפני מספר שבועות על כך שמצפורים רבים אותם הכשירה קק"ל בעלויות גבוהות מוקפים עצים המונעים תצפית ראויה - כמו בכתף שאול לכיוון מערב (מצפה קנדה). האם חוסר תגובה או התייחסות מעיד על זלזול?
תמהני.
בכבוד רב
מודי שניר
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
12:11
05.01.2014
שלום מודי, הגבנו לך שהמצפורים בזמנו תוכננו ברובם הגדול לפני שהיער צמח וחסם את הנוף. אתה מוזמן לקרוא את התגובה המלאה בעמוד הטיול: http://bit.ly/1hoRZ28
דווח על תוכן לא ראוי
שם: שעה: תאריך:
מפקד השיירה היה קצין אחר שאיני זוכר כרגע את שמו אבל תוכלו למצוא זאת. אולי נילי יודעת. " tabindex="0" class='commenttextclass'>גם אני מהמשפחה. אבי פנחס פחטר, אחיו של משה סבה של נילי (כלומר גם הוא היה בן דוד של בן עמי). ואני כילד זוכר את פגישתי עם בן עמי במסיבת נישואיו.
ולנושא: בן עמי לא היה מפקד השיירה. הוא היה מג"ד 21 ומשהגיעה אליו הידיעה על המארב הממתין לה בדרך, החליט, לנוכח מצבה הנואש של יחיעם, כי הוא לא דוחה את הוצאת השיירה וכי הוא מצטרף אליה בעצמו (ועשה זאת עם הטנדר שלו). גופתו נמצאה לאחר מספר ימים במרחק של מס' ק"מ מהשיירה בכיוון ליחיעם לאחר שמת מאבדן דם בעקבות פציעתו.
מפקד השיירה היה קצין אחר שאיני זוכר כרגע את שמו אבל תוכלו למצוא זאת. אולי נילי יודעת.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
מפקד השיירה היה איתן זייץ שנהרג בפורץ המחסומים, הרכב הראשון בשיירה והיחיד שהגיע ליחעם.

ושוב
תודה רבה
להתראות
נילי פחטר" tabindex="0" class='commenttextclass'>תודה רבה לכם !!!

מצטערת על הטירטור, אבל יש עוד טעות.
בן עמי היה מג"ד גדוד 21 והצטרף לשיירה בתור נהג לטנדר.
מפקד השיירה היה איתן זייץ שנהרג בפורץ המחסומים, הרכב הראשון בשיירה והיחיד שהגיע ליחעם.

ושוב
תודה רבה
להתראות
נילי פחטר
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
12:10
05.01.2014
תודה לכולם על ההערות וההארות. תיקנו את כל המידע בכתבה.
דווח על תוכן לא ראוי
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש