שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
טיול בחוף אכזיב
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
3
הניקוד של המסלול הזה הוא3
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
גליל מערבי
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
3 ק"מ
משך המסלול:
3-5 שעות
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת סימון שבילים 2 הגליל העליון
סוג המסלול
מים ומעיינות
מים ומעיינות
נוף ותצפית
נוף ותצפית
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
חוף הגליל המערבי הוא החוף הצפוני ביותר שלנו. גלי הים מתנפצים אל המפרצים של סלעי החוף וממול "חוסם" את הנוף רכס הסולם, היורד אל הים. קק"ל סללה כאן לאורך החוף טיילת המקשרת בין חוף ראש הנקרה לגן הלאומי אכזיב. הטיילת עוברת בין קו החוף לכביש נהריה–ראש הנקרה (כביש 4), והיא מסומנת בסימון שבילים אדום. בצד הטיילת עוברת דרך עבירה לכל רכב.

מבט מהחוף. צילום: מיכאל חורי
+ הצג את כל המידע

איך מגיעים?

נוסעים הבאים ממרכז הארץ – נוסעים בכביש מס' 4 (נהריה–ראש הנקרה), ומול הכניסה לקיבוץ גשר הזיו פונים מערבה, לגן לאומי אכזיב (נסיעה של כחמש דקות צפונה מנהריה).

גן לאומי אכזיב

תחנתנו הראשונה היא גן לאומי אכזיב (הכניסה בתשלום). זהו אתר עתיקות ובו חוף רחצה נאה במיוחד. רשות הטבע והגנים טיפחה את האתר והפכה אותו לאתר רחצה ייחודי, בעל שתי בריכות ים – בריכת מים רדודים ובריכת מים עמוקים. בפארק יש מדשאות רחבות ידיים, המשתרעות על 25 דונם, ועוד חורשות צל, שולחנות פיקניק ומתקני צלייה (מנגל), מתקני שעשועים לילדים, מקלחות ושירותים, שירותי הצלה, מזנון ומסעדה. זהו מקום לבילוי בן כמה שעות, ולכן תכננו את הטיול רק לאחר שתוודאו שמיציתם את שעות הבילוי בו (ניתן יהיה לשוב למקום לאחר הסיור). בתחום הגן הלאומי שכנה עיר נמל קדומה. היישוב במקום נוסד בתקופה הכנענית התיכונה (המאה ה-18 לפנה"ס). המתיישבים הראשונים העמיקו את אפיקו של נחל כזיב, העובר מצפון לאתר, והפכו אותו למעגן. כדי למנוע את סתימת המעגן בסחף הנחל, הם סכרו את האפיק במעלהו והעתיקו את שפך נחל כזיב צפונה. הנחל נשפך לים דרך פרצה מלאכותית שנחצבה ברכס הכורכר, מצפון ליישוב, כך שהאפיק המחודש השתלב במערך הביצורים של האתר. אכזיב נזכרה במקרא כעיר כנענית שבני שבט אשר לא כבשוה: "אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאֶת אַחְלָב וְאֶת אַכְזִיב" (שופטים א, לא). בתקופת מלכי ישראל השתלטו הפיניקים על האזור. הם פיתחו את נמל אכזיב, ששימש להם בסיס חשוב במסעות המסחר הימיים שלהם. מקורות אשוריים מדווחים על כיבוש העיר בידי סנחריב במסעו השלישי לפיניקיה ולארץ ישראל (701 לפנה"ס). מתקופה זו התגלו באכזיב מצבות אבן הנושאות שמות עבריים כמו "זכרמלך" ו"עבד שמש בן…".
בתקופת המשנה נקרא המקום כזיב או גזיב. על פי המקורות היה כאן בית כנסת. תושבי המקום עסקו בחקלאות, בדיג ובספנות. ענף כלכלי מיוחד, אופייני ליושבי ערי החוף, היה הפקת צבעי תכלת וארגמן מחלזונות ימיים. לצבעים אלה היה ערך כספי רב בימי קדם.
בתקופה הצלבנית נקרא המקום קסל אינברט (אימברט) על שם האביר הומברטוס דה פאצ'י, שקיבל את המקום לרשותו מידי המלך הצלבני בלדווין הראשון (1104 לסה"נ). הסולטן הממלוכי בייברס כבש את אכזיב, כנראה בשנת 1271. מאז ישב כאן כפר קטן בשם א-זיב, ששמו שמר על צליל השם של היישוב הקדום. נראה כי בתקופה זו עברו התושבים להשתמש כנמל במפרץ שמדרום לתל, שנודע בערבית בשם מינת א-זיב (נמל אכזיב). רוב השרידים שנראים כיום בשטח נותרו מן הכפר הערבי הנטוש א-זיב ומהמבצר הצלבני שהיה כאן.
מסביב לאכזיב נחפרו בתי קברות אחדים והתגלו ממצאים רבים – צלמיות ומצבות, קנקני אגירה וכלי יבוא מארצות שכנות. בין הממצאים, גם כלי חרס מחופים בצבע אדום ומלוטשים באובניים בצורה מיוחדת, תופעה שהעניקה להם את השם "כלי אכזיב".
החציבות הרבות שמסביב לאתר, חלקן בסלעי הים ואף באיים, הן ברובן מחצבות, שמהן הפיקו אבני בניין. נחצבו גם בריכות לגידול דגים ולאחסון דגים שניצודו בים. בבריכות רדודות נהגו גם לאדות מי ים כדי להפיק מהם מלח ולגדל בהן ארגמונים (חלזונות ים), שמהם הפיקו את צבע הארגמן.

יד לי"ד

נצא מהגן הלאומי ונמשיך צפונה אל שפך נחל כזיב. בשפך נפנה מזרחה על גדת הנחל עד לגשר הרכבת הישנה. לידו ניצבת אנדרטת יד לי"ד. ממזרח לאנדרטה הקימה קק"ל חניון נופש ומערך שבילים נגישים. במקום אין חניה מוסדרת ולכן, מי שמגיע ברכב, מוטב לו לחנות בחניה שבצדו המערבי של הכביש, ליד החוף, וללכת לאתר מזרחה, מתחת לגשר הכביש.
ב
"ליל הגשרים", הלילה שבין 16 ל-17 ביוני 1946, יצאה יחידה של הפלמ"ח לפוצץ את גשרי הכביש ומסילת הברזל הנטויים על נחל כזיב, כדי לחבל בתנועת הצבא הבריטי. הכוח הלוחם התגלה על ידי הבריטים לפני שהגיע ליעדו ועל כן נערכה ההסתערות תחת אש. במהלך ההסתערות נהרג יחיעם ויץ. בעת פיצוץ הגשר נהרגו עוד 13 מלוחמי היחידה. בתום הפעולה הועברו הפצועים לקיבוץ מצובה ושאר הלוחמים התפזרו מיד, בטרם החלו חיפושי הבריטים. לזכר 14 הרוגי הפעולה הוקמה אנדרטה בסמוך לגדה הצפונית של נחל כזיב, ממזרח לכביש (יד לי"ד). האנדרטה נמצאת בתחום הגן הלאומי אכזיב, מחוץ לגדרות האתר, והביקור במקום איננו כרוך בתשלום.

אנדרטת ההעפלה

מהאנדרטה נחזור מערבה לחוף ונמשיך צפונה. בדרכנו, נחלוף על פני אנדרטת ההעפלה, הניצבת על משטח סלע חופי. האנדרטה, מעשה ידיו של הפסל יחיאל שמי מקיבוץ כברי, נעשתה מחלקי אנייה ישנה. למרגלות האנדרטה חצובה בסלע הכורכר גת עתיקה.

הרוח, והחושך והמים

נמשיך לאורך החוף, על שרידי רכס כורכר שגלי הים יצרו בו מפרצונים ובריכות קטנות, ובהם דגיגונים קטנים וחלזונות. כך נצעד 2 ק"מ מול רכס הסולם המלבין שמולנו, עד שנגיע לחוף בצת. זהו השם שהעניקו אנשי פיתוח תשתיות בקק"ל לדרך הנוף שעוברת ברצועת החוף אכזיב–בצת. עתה, כל שנותר הוא לעשות את הדרך חזרה. לא נורא בכלל.

חבצלת החוף

בחודשי הקיץ אפשר להתבשם לאורך החוף מניחוח פרחי חבצלת החוף. החבצלת מצמיחה פרח גדול, שאורכו כ-10 ס"מ ואף יותר מכך. אי אפשר להתעלם מצבעו הצחור ומריחו הנעים. הפרח מעדיף לפרוח בשעות הלילה. הגודל, הצבע הלבן והריח הבשום הם אמצעי משיכה יעילים לחרקים הפעילים בחשכה. בכל זאת, פרחים רבים נותרים בפריחתם גם בשעות היום.
חבצלת החוף צומחת ברצועה הקרובה לים, בעיקר בקרקעות חוליות וחמרה ובסלעי כורכר. אזור זה סופג מנה הגונה של רסס מלוח המגיע עם הרוח מהים. בלילות הקיץ הרוח שוקטת ולכן חבצלת החוף פורחת בעיקר בשעות אלה. העלים שלה מכוסים שעווה עבה, המגנה מפני הרסס המלוח. במקרא נזכר הצמח "חבצלת השרון", אך קשה להאמין שהכוונה לחבצלת שלנו. 

מידע נוסף

אורך המסלול

מגן לאומי אכזיב לחוף בצת כ-3 ק"מ (כיוון אחד)

מפה

מפת טיולים וסימון שבילים הגליל העליון (גיליון מס' 2)

טלפונים

גן לאומי אכזיב: 04-9823263, רכבל ראש הנקרה: 073-2710100

קרדיטים

עריכה: יעקב שקולניק 
צילומים: כליל אדר, פנינה לבני, יוסי זמיר, מיכאל חורי, מלכה ברקאי, ברקאי וולפסון, דן זומר וארכיון צילומי קק"ל 
מידע מקצועי: פנינה לבנון, רכזת קהילה ויער גליל מערבי-כרמל, קק"ל
מפה: נגה מזרחי 
פורסם בתאריך: 24.7.2013
עודכן בתאריך: 22.7.2014
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש