שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
יער חניתה: טיול לעין כובשים
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
גליל מערבי
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
2 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת סימון שבילים 2 הגליל העליון
סוג המסלול
מים ומעיינות
מים ומעיינות
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
עין כובשים ביער חניתה זכה לאחרונה לעדנה. קק"ל פיתחה את המעיין וסביבתו והפכה את המקום לפינת חמד.

יער חניתה משתרע במורדות רכס הסולם על פני כ-2,300 דונם. במשך שנים רבות נחבא בו המעיין הקטן עין כובשים, ומקומו היה ידוע רק ליודעי ח"ן ולבעלי החיים המבלים ביער. נביעת המעיין נסתמה במשך השנים והמים המעטים שנבעו חלחלו עד מהרה באדמה ולא נודע כי באו אל קרבה. לא עוד. בשנה האחרונה שיקמה קק"ל את המעיין וסביבתו ובפסח תשע"ג נחנך האתר רשמית. ציבור המטיילים מוזמן לבלות במקום.

פלג המעיין. צילום: יעקב שקולניק

+ הצג את כל המידע

איך מגיעים?

עולים משלומי צפונה בכביש לחניתה (כביש 8990). יער חניתה מלווה אותנו מימין. כ-200 מ' אחרי הפנייה לאתר "חומה ומגדל", פונים ימינה בדרך מסומנת בצבע ירוק המובילה לעין כובשים.

דרך סלולה, מסומנת  בצבע ירוק, מובילה מכביש 8990 מזרחה לעבר המעיין. השילוט אמנם מציין שזוהי דרך נוף עבירה לרכב 4X4, אך עד 
לבוסתן ג'ולי הראל, השוכן למרגלות המעיין, ניתן להגיע בקלות גם ברכב פרטי. הדרך הסלולה הופכת לאחר כ-300 מ' לדרך עפר ומשם יש להמשיך עוד כ-400 מ' עד לבוסתן.

בוסתן ג'ולי הראל

זהו בוסתן קטן של עצי חרוב. בצל העצים הציבה קק"ל שולחנות פיקניק. עצי החרוב ניטעו מתוך מחשבה שניתן להוסיף את הפירות למזון חיות המשק, דבר שהיה מקובל בשנות ה-50'. הרעיון נזנח עד מהרה, אך הבוסתן המשיך להיות מקום בילוי לתושבי קיבוץ חניתה.
הבוסתן, תרומתם של 
סר רונלד כהן, ליידי שרון הראל-כהן ודוד הראל, ניטע לזכרה של ג'ולי הראל (1919-2010), רעייתו של יוסי הראל, מפקדה של ספינת המעפילים "אקסודוס". יוסי הראל נמנה עם "פלוגת הכובשים", קבוצה שמנתה כמאה איש ונשארה בחניתה תחתית לאחר הקמתה כאתר "חומה ומגדל" (21 במארס 1938). רק לאחר סלילת הדרך, ב-8 באפריל, הצליחו המתיישבים להגיע למעלה ההר, למקום שבו שוכן הקיבוץ היום. על פי הכתוב בשלט שהציבה קק"ל, הקבוצה עלתה דרך המעיין, שנקרא עין כובשים על שם הפלוגה שנשארה בחניתה.

עין כובשים

שביל קצר, שאורכו כ-100 מ', עולה מהבוסתן במדרגות עץ אל עין כובשים (ניתן להגיע ברכב 4X4) סמוך למעיין. השביל עובר בלב חורש ולאורכו זורמים בחורף ובאביב מי הפלג הקטן שנובעים מהמעיין. הפלג וסביבת המעיין תוכננו כך שיספקו מי שתייה לבעלי החיים שביער.
סמוך למעיין נמצאת בריכת שכשוך קטנה. המעיין עצמו נובע מתוך בריכה רדודה וקטנה (כ-2X2 מטר). ייתכן שהבריכה נחצבה כבר בימי קדם כדי להגביר את ספיקת המעיין.
עין כובשים, שפותח בסיוע ידידי קק"ל בישראל, הוא מעיין שכבה דל, המתייבש בסוף הקיץ. שמו הערבי, 
עין אל-ביד'א (המעיין הלבן), מעיד על סלעי הקירטון הבהירים שמתוכם הוא נובע. סמוך למעיין, מצדו הצפוני, נמצאים שרידיה של בריכה בנויה אבן, כנראה מהתקופה העות'מאנית. גרם המדרגות שירד לבריכה נותר כמעט שלם. סביבת המעיין מוצלת בעצי חורש ובעצי אורן שנטעה קק"ל. סמוך למעיין ניצב שולחן פיקניק מאבן.
מדרום למעיין, במקום שבו נמצא כיום מאגר הקולחין, שכנה בעבר ח'ירבת עין אל-ביד'א. יש המזהים את המקום עם 
חנותה ארעייתה (חניתה תחתית), שנזכרה בפסיפס בית הכנסת ברחובות ובתלמוד כאחת הערים האסורות בתחומה של צור. הכוונה היא שהיישוב היה חייב לקיים שנת שמיטה ומצוות אחרות הקשורות בארץ.
מי עין כובשים שימשו תחילה את המתיישבים באתר "חומה ומגדל", אך מכיוון ששפיעת המעיין דלה ובגלל הקשיים בהובלת המים, נחפרה באר סמוך לאתר ההתיישבות.

אתר חומה ומגדל

אתר זה נמצא בדיוק במקום שבו התיישבו ראשוני חניתה, שעלו על אדמת קק"ל ב-21 במארס 1938. במקום מתנוסס מגדל עץ, מוקף בחלקו חומת עץ, במתכונת יישובי "חומה ומגדל". למרגלות המגדל נמצא סלע גיר גדול, המנציח את עשרת הנופלים בהגנה על חניתה. סמוך למגדל נמצא החניון המרכזי ביער ולידו שביל הליכה סלול, נגיש לכיסאות גלגלים.

שביל נחל הבאר

משך הסיור: שעה עד שעתיים. 
מרחק הליכה: כ-2 ק"מ בשביל מעגלי.
השביל מתחיל מאחורי סלע ההנצחה לעשרת הנופלים שבחניתה תחתית. לאחר איגוף קצר, חוצים את כביש הגישה לחניון חומה ומגדל, יורדים במדרון וחוצים מעבר מנע הבקר. כמה מטרים הלאה משם נמצא מבנה ישן מבטון ובו שרידי מנוע משאבה. זוהי הבאר שעל שמה הענקנו לגיא הקטן שבו אנו צועדים את השם המחתרתי "נחל הבאר". הבאר נחפרה כדי לספק מים לחניתה, אך לאחר כמה שנים היא אכזבה וננטשה.
המשך מורד הוואדי יפהפה. עצי החורש נותנים צל תמיד והסלעים מכוסים בשטיח טחבים ירוק. מעט לפני שהשביל יוצא אל מחוץ ליער, הוא עוזב את הנחל ומטפס ימינה (אם הגעתם לכרם זיתים מגודר, סימן שעברתם את הפנייה). אנו צועדים ביער מעורב של עצי אורן נטועים ועצי חורש. כשנגיע לדרך עפר רחבה נפנה ימינה ונגיע חיש קל בחזרה לחניון.

מסלול טיול נוסף בנחל הבאר שביער חניתה

מוזיאון חומה ומגדל, קיבוץ חניתה

מוזיאון חומה ומגדל הוא מוזיאון יפה, מרתק ומיוחד במינו. המוזיאון שוכן בחלקו ב"בית האבן", מבנה מהמאה ה-19, שהתגוררו בו ראשוני חניתה. הבית, שבחצרו צומח עץ תות קשיש, בנוי על יסודות של כנסייה ביזנטית, שהותירה אחריה פסיפסים מרהיבים המוצגים במקום. המוזיאון מחולק ל-3 חלקים. חלק אחד מספר את סיפור עלייתה של חניתה כיישוב חומה ומגדל. התצוגה מציגה תמונות, חפצים ותעודות, והקהל מוזמן לצפות בסרטונים על אותה תקופה.
חלק שני מנציח את סיפורם של הנוטרים והשוטרים העבריים, שפעלו במסגרת השלטון הבריטי. מכוח זה קמה משטרת היישובים העבריים, שהגנה על יישובים מבודדים מפני מתקפות ערביות. המוזיאון מציג אוסף כלי נשק ודמויות נוטרים במדי התקופה.
אולם הארכיאולוגיה, החלק השלישי של המוזיאון, שוכן בחדר המשחזר את התקרה המקורית, ובו קשתות שנושאות קורות עץ ומחצלאות. בעת שיקום המבנה נמצאה רצפת פסיפס גדולה, שהשתרעה על פני 220 מ"ר. רוב חלקי הרצפה נמצאים במחסני רשות העתיקות. המוזיאון מציג פסיפס גיאומטרי ייחודי, שאין שני לו בישראל. חלקים אחרים של הפסיפס מציגים חזיר כחיית בית, קשור לחבל. עוד במוזיאון: מטבעות חצי שקל מימי בית שני, שנועדו לתשלום מס לבית המקדש, כתובות וממצאים אחרים המלמדים על תולדות חניתה, יישוב שנזכר במקורותינו הקדומים.
באולם שבקומה השנייה של המוזיאון מציגים תערוכות מתחלפות. 

מידע נוסף

מפה

מפת טיולים וסימון שבילים הגליל העליון (גיליון מס' 2)

התאמה למוגבלים בתנועה

חניון "חומה ומגדל" נגיש לאנשים בעלי מוגבלויות

שעות פתיחה וטלפון

מוזיאון חניתה - א' - ה' 14:00-9:00. יום ו' 13:00-9:00 שבת 10:00-14:00. טלפון: 04-9859677 במוזיאון חזיון אור קולי (בן 18 דקות) ואוסף מרתק הכולל מאות מסמכים היסטוריים, תמונות מוצגים ועוד.

קרדיטים

כתיבה: יעקב שקולניק 
צילומים: יעקב שקולניק, פנינה לבנון 
עיצוב מפה: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי 
תאריך פרסום: 24.04.2013
תאריך עדכון: 15.06.2015
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:

בהערכה, ברוך תירוש, בוטרוס בפלי"ם.

ברוך תירוש Baruch@tirosh.net כ"ח בתשרי, תשס"ח.
יהודה הנשיא 43, תל אביב 69391, 6421626. 4321693 054. 10 באוקטובר, 2007
לכבוד
הממונה על 'גף פרסי ישראל',
משרד החינוך,
ירושלים 91911. מכובדי.

בשנה שעברה הגשתי את ההמלצה להענקת 'פרס ישראל' ליקירנו יוסי הראל האגדי, לצערנו נפטר יוסי הראל ז"ל, ואני פונה אליכם מחדש בבקשה להעניק השנה את הפרס על מפעל חייו. כלהלן:

הנדון: יוסי הראל, המלצה לפרס ישראל על מפעל חיים.

כאיש פלי"ם שהקדיש את נעוריו וצעירותו להעפלה, וגם זכה להוביל ארצה את ספינת המעפילים האחרונה, אני ממליץ בפניכם, בדחילו וברחימו, להעניק את פרס ישראל למר יוסי הראל, על מפעל חיים מפואר, ותרומה מיוחדת ונשגבת לאומה, למדינה ויתכן אף לאנושות.

יוסי הראל נולד בירושלים ב- 4 בינואר 1918 למשפחה ותיקה מדורי דורות בירושלים. וביחד עם חבריו בתנועת "מחנות העולים" הם ראו עצמם כגיבורי התנ"ך ליד חומות ירושלים ומול מדבר יהודה. בשנת 1929 שהה במחנה בקיבוץ קריית ענבים, ועקב מעשי האיבה הוחזרו הילדים לירושלים, ובדרך הם נוכחו בטבח ובהרס שחוללו פורעים במושבה מוצא. הזוועה שכנעה אותו להתגייס למניעת פגיעות ביהודים, ואכן, בגיל צעיר התגייס להגנה; ובגיל 16 הצטרף ל"יחידות המיוחדות" בפיקודו של יצחק שדה, וגם עבד איתו במחצבות ה'קסטל'. בצוותא עברו לפלוגה "הנודדת" ולפלוגות השדה –פו"ש- והבטיחו את העליה לחניתה בגבול הלבנון.
יוסי היה בין הנבחרים ששרתו תחת פיקודו של אורד וינגייט, הידיד, בפלוגות הלילה המיוחדות
ה- SNS שהגנו בנחישות על הישובים וצירי התנועה וגם על צינור הנפט מקירקוך בעירק לבתי הזיקוק בחיפה. בשנים אלה תחת פיקודו של יצחק שדה ואורד וינגייט גיבשו יוסי וחבריו את תורת הלחימה ל'ההגנה' על המדינה בדרך, ולאחר מכן היה מזכירו ושומר ראשו של פרופ. חיים וייצמן, וגם עוזרו של יעקב דורי, מפקד ההגנה.

עם סיום מלחמת העולם השנייה, ארגן שאול אביגור (מאירוב) מחדש את המוסד לעליה בכדי לדרבן את 'הבריחה' מהמחנות לעבר בסיסי המוסד בקרבת החופים ביוגוסלביה איטליה וצרפת.
בין הראשונים, נבחר יוסי הראל להשלח לאירופה בכדי לארגן ולפקד על היציאה מאירופה על אניות המעפילים הגדולות. הראשונה הייתה "כנסת ישראל" שעליה הועמסו 3,800 מעפילים; ובהכוונת יוסי הראל שהסתייע באנשי הפלי"ם שליוו אותו, התנהלו החיים על האניה הרעועה בסדר ראוי ובמסירות, ופלוגות המעפילים אומנו לקראת המאבק ההרואי בספינות ובנחתי הצי הבריטי. האודיסיאה חזרה על עצמה בממדים עצומים במהלך הכנת האניה 'אקסודוס', יציאת אירופה תש"ז, והיריעה קצרה כאן לפרוט את אורח התנהלותו האנושית של יוסי בהדרכת המעפילים למשימתם הקשה, תוך הבנת חוויית התקומה שחשו בהשתתפותם במאבק האיתנים בהסגר הבריטי האכזרי. פעילותו האמיצה, הנחושה ומוסרית הייתה לרבבות המעפילים כמו עמוד אש שאחריו הלכו באמונה ובנפש חפצה, למאבק המר והממושך בחתירתם לארץ ישראל.

- 2 -
הסופר יורם קניוק, איש הפלי"ם, מתאר בכשרון וברגש בסיפרו "אקסודוס, אודיסיאה של מפקד"
את עלילות הגבורה של המעפילים בהדרכתו האנושית של יוסי הראל, את ראייתו והבנתו ולבטיו
באשר למידת זכותו כאיש ההגנה להנהיג אותם, ניצולי השואה, בקו החזית הראשון של האומה.

ואכן, המאבק הנוקשה נגד הבריטים על שתי האוניות מתואר בספר בפירוט נוגע ללב, יוסי מפקד ומעודד, ומעפילים רבים שעמלו להדוף את התקפות נחתי הצי, נפצעו מנגיחות אוניות המשחית ומיריות וחבטת הנחתים. המעפילים נאבקו עד חורמה כשהם משתמשים בכבלים ומוטות ומכל הבא ליד, אולם לאחר שנפלו חללים במאבק, ופצועים קשה נזקקו לטיפול רפואי; הרופא קרב אל יוסי בידיים מגואלות בדם ואמר: אם לא תושג פלסמה לעירוי דם, שבעה פצועים ימותו מיד.

יוסי הראל לא היסס והכריז: "ההגנה בארץ אינה מציבה זקנים נשים וילדים למאבק בקו הראשון, באיזו זכות אעשה זאת אני"; והורה להפסיק את המאבק על מנת להציל את הפצועים.

כאמור עלילות יוסי הראל בפיקוד על האניות "כנסת ישראל" ו"יציאת אירופה" מתוארים ברגש בספרו של הסופר יורם קניוק, וכן כיצד נשלח לארגן ולפקד על שתי האניות הגדולות, פאן יורק ופאן קרסנט, שקיבלו את השמות "עצמאות" ו"קוממיות". בתחכום שלא ניתן לחזור עליו השכיל יוסי להעלות 15,000 מעפילים על שתי האניות למסעם המיוחל, שבמהלכו עוכבו ע"י הצי הבריטי והובלו למחנות המעצר בקפריסין, כשלב מעבר בדרך לארץ ישראל.

עם פרוץ מלחמת העצמאות חזר יוסי לארץ וגוייס לחיל המודיעין והוביל מבצעי בטחון עלומים כמפקד יחידה נועזת ביותר. כאשר אחת הפרשות נחשפו בתקשורת, הוא נודע בציבור בשם "הגבר", בשל נחישותו ודבקותו במשימה.

יוסי הראל ראוי לפרס ישראל בעבור מפעל חייו בשרות האומה מימי "היחידה המיוחדת" בירושלים, דרך "הנודדת" "הפו"שים" ו"יחידות הלילה" בפיקודם של יצחק שדה ואורד וינגייט.
מעל לכל הוא ראוי לפרס עקב אהבת האדם שהוא הקרין סביבו, המיומנות והמסירות שבה הוא פעל והפעיל את הפלמ"חאים שסייעו לו, ועל הביטחון והחיבה שהאציל על המעפילים בנועם ובמוסריות שגרמו להם להישמע לו וללכת אחריו ככל שהורה להם, ממש באש ובמים.

עוצמת המסירות הנחישות והגבורה שהפגינו המעפילים במאבקם בהסגר הבריטי תחת פיקודו של יוסי הראל, הועלתה בספר רב המכר "אקסודוס" שהופץ ברחבי תבל, הלהיבה וקרבה מיליונים לתמיכה בענין הציוני, ובסיכום היא שמוטטה את כוונת ממשלת בריטניה להמשיך ולשלוט בארץ.

הישג גדול נוסף של יוסי הראל, היא השפעתו המבורכת על מאבק המעפילים, נחישותם והקרבתם; שהביאו לאחדות בישוב היהודי בארץ, ולגיבושו כיישות לאומית-מדינית, שמסוגלת הייתה לאחר מכן, בתש"ח, להתגונן ולהדוף, שוב בעזרת המעפילים, את הפורעים וצבאות ערב.

על כל אלה, אני ממליץ ומבקש בכל לב להעניק לחברנו הטוב והאציל יוסי הראל את פרס ישראל !

בהוקרה וברגש רב,

ברוך תירוש.

" tabindex="0" class='commenttextclass'>תיאור עין כובשים נהדר, והוא מצטרף לרישומי משפחת הראל-כהן, מפעילותו המדהימה של יוסי הראל ז"ל, בהגנה, בהעפלה ובמודיעין, המפורטת במצורף , דרך מימון הקמת כיכר ההעפלה מול חוף תל אביב, ופרס יוסי הראל לפעילי ההעפלה קליטת העולים.

בהערכה, ברוך תירוש, בוטרוס בפלי"ם.

ברוך תירוש Baruch@tirosh.net כ"ח בתשרי, תשס"ח.
יהודה הנשיא 43, תל אביב 69391, 6421626. 4321693 054. 10 באוקטובר, 2007
לכבוד
הממונה על 'גף פרסי ישראל',
משרד החינוך,
ירושלים 91911. מכובדי.

בשנה שעברה הגשתי את ההמלצה להענקת 'פרס ישראל' ליקירנו יוסי הראל האגדי, לצערנו נפטר יוסי הראל ז"ל, ואני פונה אליכם מחדש בבקשה להעניק השנה את הפרס על מפעל חייו. כלהלן:

הנדון: יוסי הראל, המלצה לפרס ישראל על מפעל חיים.

כאיש פלי"ם שהקדיש את נעוריו וצעירותו להעפלה, וגם זכה להוביל ארצה את ספינת המעפילים האחרונה, אני ממליץ בפניכם, בדחילו וברחימו, להעניק את פרס ישראל למר יוסי הראל, על מפעל חיים מפואר, ותרומה מיוחדת ונשגבת לאומה, למדינה ויתכן אף לאנושות.

יוסי הראל נולד בירושלים ב- 4 בינואר 1918 למשפחה ותיקה מדורי דורות בירושלים. וביחד עם חבריו בתנועת "מחנות העולים" הם ראו עצמם כגיבורי התנ"ך ליד חומות ירושלים ומול מדבר יהודה. בשנת 1929 שהה במחנה בקיבוץ קריית ענבים, ועקב מעשי האיבה הוחזרו הילדים לירושלים, ובדרך הם נוכחו בטבח ובהרס שחוללו פורעים במושבה מוצא. הזוועה שכנעה אותו להתגייס למניעת פגיעות ביהודים, ואכן, בגיל צעיר התגייס להגנה; ובגיל 16 הצטרף ל"יחידות המיוחדות" בפיקודו של יצחק שדה, וגם עבד איתו במחצבות ה'קסטל'. בצוותא עברו לפלוגה "הנודדת" ולפלוגות השדה –פו"ש- והבטיחו את העליה לחניתה בגבול הלבנון.
יוסי היה בין הנבחרים ששרתו תחת פיקודו של אורד וינגייט, הידיד, בפלוגות הלילה המיוחדות
ה- SNS שהגנו בנחישות על הישובים וצירי התנועה וגם על צינור הנפט מקירקוך בעירק לבתי הזיקוק בחיפה. בשנים אלה תחת פיקודו של יצחק שדה ואורד וינגייט גיבשו יוסי וחבריו את תורת הלחימה ל'ההגנה' על המדינה בדרך, ולאחר מכן היה מזכירו ושומר ראשו של פרופ. חיים וייצמן, וגם עוזרו של יעקב דורי, מפקד ההגנה.

עם סיום מלחמת העולם השנייה, ארגן שאול אביגור (מאירוב) מחדש את המוסד לעליה בכדי לדרבן את 'הבריחה' מהמחנות לעבר בסיסי המוסד בקרבת החופים ביוגוסלביה איטליה וצרפת.
בין הראשונים, נבחר יוסי הראל להשלח לאירופה בכדי לארגן ולפקד על היציאה מאירופה על אניות המעפילים הגדולות. הראשונה הייתה "כנסת ישראל" שעליה הועמסו 3,800 מעפילים; ובהכוונת יוסי הראל שהסתייע באנשי הפלי"ם שליוו אותו, התנהלו החיים על האניה הרעועה בסדר ראוי ובמסירות, ופלוגות המעפילים אומנו לקראת המאבק ההרואי בספינות ובנחתי הצי הבריטי. האודיסיאה חזרה על עצמה בממדים עצומים במהלך הכנת האניה 'אקסודוס', יציאת אירופה תש"ז, והיריעה קצרה כאן לפרוט את אורח התנהלותו האנושית של יוסי בהדרכת המעפילים למשימתם הקשה, תוך הבנת חוויית התקומה שחשו בהשתתפותם במאבק האיתנים בהסגר הבריטי האכזרי. פעילותו האמיצה, הנחושה ומוסרית הייתה לרבבות המעפילים כמו עמוד אש שאחריו הלכו באמונה ובנפש חפצה, למאבק המר והממושך בחתירתם לארץ ישראל.

- 2 -
הסופר יורם קניוק, איש הפלי"ם, מתאר בכשרון וברגש בסיפרו "אקסודוס, אודיסיאה של מפקד"
את עלילות הגבורה של המעפילים בהדרכתו האנושית של יוסי הראל, את ראייתו והבנתו ולבטיו
באשר למידת זכותו כאיש ההגנה להנהיג אותם, ניצולי השואה, בקו החזית הראשון של האומה.

ואכן, המאבק הנוקשה נגד הבריטים על שתי האוניות מתואר בספר בפירוט נוגע ללב, יוסי מפקד ומעודד, ומעפילים רבים שעמלו להדוף את התקפות נחתי הצי, נפצעו מנגיחות אוניות המשחית ומיריות וחבטת הנחתים. המעפילים נאבקו עד חורמה כשהם משתמשים בכבלים ומוטות ומכל הבא ליד, אולם לאחר שנפלו חללים במאבק, ופצועים קשה נזקקו לטיפול רפואי; הרופא קרב אל יוסי בידיים מגואלות בדם ואמר: אם לא תושג פלסמה לעירוי דם, שבעה פצועים ימותו מיד.

יוסי הראל לא היסס והכריז: "ההגנה בארץ אינה מציבה זקנים נשים וילדים למאבק בקו הראשון, באיזו זכות אעשה זאת אני"; והורה להפסיק את המאבק על מנת להציל את הפצועים.

כאמור עלילות יוסי הראל בפיקוד על האניות "כנסת ישראל" ו"יציאת אירופה" מתוארים ברגש בספרו של הסופר יורם קניוק, וכן כיצד נשלח לארגן ולפקד על שתי האניות הגדולות, פאן יורק ופאן קרסנט, שקיבלו את השמות "עצמאות" ו"קוממיות". בתחכום שלא ניתן לחזור עליו השכיל יוסי להעלות 15,000 מעפילים על שתי האניות למסעם המיוחל, שבמהלכו עוכבו ע"י הצי הבריטי והובלו למחנות המעצר בקפריסין, כשלב מעבר בדרך לארץ ישראל.

עם פרוץ מלחמת העצמאות חזר יוסי לארץ וגוייס לחיל המודיעין והוביל מבצעי בטחון עלומים כמפקד יחידה נועזת ביותר. כאשר אחת הפרשות נחשפו בתקשורת, הוא נודע בציבור בשם "הגבר", בשל נחישותו ודבקותו במשימה.

יוסי הראל ראוי לפרס ישראל בעבור מפעל חייו בשרות האומה מימי "היחידה המיוחדת" בירושלים, דרך "הנודדת" "הפו"שים" ו"יחידות הלילה" בפיקודם של יצחק שדה ואורד וינגייט.
מעל לכל הוא ראוי לפרס עקב אהבת האדם שהוא הקרין סביבו, המיומנות והמסירות שבה הוא פעל והפעיל את הפלמ"חאים שסייעו לו, ועל הביטחון והחיבה שהאציל על המעפילים בנועם ובמוסריות שגרמו להם להישמע לו וללכת אחריו ככל שהורה להם, ממש באש ובמים.

עוצמת המסירות הנחישות והגבורה שהפגינו המעפילים במאבקם בהסגר הבריטי תחת פיקודו של יוסי הראל, הועלתה בספר רב המכר "אקסודוס" שהופץ ברחבי תבל, הלהיבה וקרבה מיליונים לתמיכה בענין הציוני, ובסיכום היא שמוטטה את כוונת ממשלת בריטניה להמשיך ולשלוט בארץ.

הישג גדול נוסף של יוסי הראל, היא השפעתו המבורכת על מאבק המעפילים, נחישותם והקרבתם; שהביאו לאחדות בישוב היהודי בארץ, ולגיבושו כיישות לאומית-מדינית, שמסוגלת הייתה לאחר מכן, בתש"ח, להתגונן ולהדוף, שוב בעזרת המעפילים, את הפורעים וצבאות ערב.

על כל אלה, אני ממליץ ומבקש בכל לב להעניק לחברנו הטוב והאציל יוסי הראל את פרס ישראל !

בהוקרה וברגש רב,

ברוך תירוש.

דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
שלום
איך אפשר לשלב במסלול הרגלי של נחל הבאר את עין כובשים,
תודה
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
שלום,
טכנית, ניתן לצעוד מעין כובשים לאתר חומה ומגדל ומשם למסלול הבאר, שהוא מסלול מעגלי, ולשוב באותה דרך לעין כובשים. אבל למהלך הזה אין היגיון של מסלול.
בברכה,
יעקב שקולניק
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
חברה - מצה השיפוצים של קק"ל במקום בכי רע,,, צילמתי את הבריכה הנקייה אבל בכוונה לא הינציחה את הספסלים והשולחנות השבורים מעל המעיין,,, אם קק"ל רוצה להיתגאות - שעתיים עבודה וישפצו את החלק העילון עם מקומות הישיבה ,,, כן גם המדרגות עדיין תקינים,,, 
https://www.facebook.com/leor.nevo.3/media_set?set=a.308409239353190.100005523492173&type=3
" tabindex="0" class='commenttextclass'>
חברה - מצה השיפוצים של קק"ל במקום בכי רע,,, צילמתי את הבריכה הנקייה אבל בכוונה לא הינציחה את הספסלים והשולחנות השבורים מעל המעיין,,, אם קק"ל רוצה להיתגאות - שעתיים עבודה וישפצו את החלק העילון עם מקומות הישיבה ,,, כן גם המדרגות עדיין תקינים,,, 
https://www.facebook.com/leor.nevo.3/media_set?set=a.308409239353190.100005523492173&type=3
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
12:05
11.12.2014
ליאור, תודה על המשוב. נעביר את הערותיך לאנשי השטח של קק"ל.
דווח על תוכן לא ראוי
שם: שעה: תאריך:
תמיד הוא חשב על המדינה עוד לפני שהיתה מדינה,וכנראה שהוא היה נטול "אגו " ופעם יחידה שה "אגו " שלו עבד היתה בהפלגת ה"פאנים" מוורגס(שבבולגריה) כשעליהם 15500 עולים. אני הייתי בן 7 חודשים, כשעלינו, והורי זכרו אותו עד יומם האחרון,ואני הערצתי אותו,כשנודעו לי מעשיו מחשבותיו,ובעיקר אומץ ליבו. יוסי רן עין חרוד מאוחד. 052-3738294" tabindex="0" class='commenttextclass'>יוסי הראל ז"ל ראוי לפרס ישראל, אדם שהקדיש את כל חייו למען המדינה הזאת ובעיקר הצליח בכל מעשיו כי
תמיד הוא חשב על המדינה עוד לפני שהיתה מדינה,וכנראה שהוא היה נטול "אגו " ופעם יחידה שה "אגו " שלו עבד היתה בהפלגת ה"פאנים" מוורגס(שבבולגריה) כשעליהם 15500 עולים. אני הייתי בן 7 חודשים, כשעלינו, והורי זכרו אותו עד יומם האחרון,ואני הערצתי אותו,כשנודעו לי מעשיו מחשבותיו,ובעיקר אומץ ליבו. יוסי רן עין חרוד מאוחד. 052-3738294
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
08:58
22.06.2017
יוסי, תודה על מילותיך היפות :)
דווח על תוכן לא ראוי
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש