שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
טיול לאי השלום ולנהריים
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
3
הניקוד של המסלול הזה הוא3
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
גליל תחתון
עונה מומלצת:
אביב, חורף, סתיו
אורך בקילומטרים:
5 ק"מ
משך המסלול:
3-5 שעות
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת סימון שבילים 4 הכרמל ורמות מנשה
סוג המסלול
מים ומעיינות
מים ומעיינות
נוף ותצפית
נוף ותצפית
אי השלום הוא הזדמנות לסיור חווייתי הכולל קפיצה קטנה לחו"ל (ירדן), בלי ויזה. הביקור כולל גם סיור בשביל הסכרים שבירמוך וב"גבעת הפרחים שנקטפו" – מדרון מטופח ועטור פרחים, המנציח את רצח הבנות מבית שמש ב"אי השלום" שבנהריים. קק"ל מסייעת לאורנה שמעוני לטפח את האנדרטה המיוחדת, שהיא כולה יציר כפיה.

בשנת 1994 נחתם הסכם השלום בין ישראל וירדן. בהסכם הזה היה מנוי וגמור בין שני הצדדים שפרטים קטנים לא יעמדו למכשול בדרך לשלום. אחד הפרטים האלה היה שטח האדמה הכלוא בין נהרות הירדן והירמוך (נהריים). יחד עם התעלה שהשיבה למורד הירדן את המים שהפעילו את הטורבינות, נוצר אי מלאכותי המשתרע על כאלף דונם. בהסכם השלום נקבע ש"האי" בנהריים יועבר לריבונות ירדנית אך יישאר בבעלות ישראלית. אנשי אשדות יעקב ממשיכים לעבד את אדמת האי כמקודם.
פנחס רוטנברג, הלא הוא "הזקן מנהריים", השיג זיכיון לניצול כוח המים הזורמים בירמוך ובירדן באזור נהריים. תחנת הכוח בנהריים נחנכה בשנת 1932. במלחמת העצמאות פלש הצבא העירקי לאזור וכבש את התחנה ומאז היא מושבתת. לאחר הסכם השלום נפתח "האי" למבקרים ישראלים, שבאו בעיקר להתרשם משרידי תחנת הכוח וליהנות מחוויית טיול בירדן ללא צורך בדרכון. האי זכה לכינוי "אי השלום".
כיום אפשר לבקר באי ברכב הפרטי של המטיילים או באוטובוס האתר, בליווי הדרכה של אנשי האתר. הסיור כולל ביקור במתקני תחנת הכוח ותחנת הרכבת, שנבנתה בסגנון באוהאוס ונותרה כשריד מרשים של רכבת העמק המיתולוגית. הסיור המרתק נמשך כשעה וחצי.


+ הצג את כל המידע

שביל הסכרים

שביל הסכרים הוא שביל טיול מעגלי, שאורכו כ-800 מ'. במהלך המסלול יש לרדת וגם לעלות בכמה גרמי מדרגות, אך השביל קל ונוח. שער הכניסה נמצא כמה מטרים ממרכז המבקרים.
מעבר לשער נמצא גשר הנטוי מעל תעלת בטון רחבה ויבשה, שאורכה 1.5 ק"מ. זוהי "תעלת האפס". התעלה מקשרת בין האגם שנוצר מאחורי סכר הירמוך ובין הירדן והיא נועדה לפתור את בעיית ההבדלים העונתיים בכמויות המים הזורמות בנהרות האלה. בחורף ובאביב, כאשר מפלס המים בנחלים גבוה, הוזרם עודף המים דרך התעלה מהירמוך אל הירדן ונמנעה הצפת האגם. בקיץ, כשהיה מפלס המים נמוך, הוזרמו מים באותה תעלה ממש מהירדן אל האגם. המים הגיעו לירדן מהכנרת, והסכר שבנה רוטנברג בדגניה אִפשר לשלוט במפלס הכנרת. שם התעלה נובע מכך שהיא נבנתה ללא כל שיפוע. מעבר לתעלה נרד ימינה בגרם מדרגות אל סככת התצפית, הבנויה בגדה הדרומית של הירמוך. הסככה צופה על נהר הירמוך, שבו זורמים מים כל השנה. מימין נראה סכר העודפים של תעלת האפס, שדרכו אפשר היה להיפטר מעודפי המים מבלי לפתוח את סכר הירמוך הגדול, שאליו נגיע בהמשך הסיור. סמוך לסכר נראים שרידי גשר "רכבת העמק". לוחמי "גבעתי" פוצצו את הגשר במלחמת העצמאות כדי למנוע מהאויבים לנצל אותו לפלישה לישראל.
מהסככה ממשיכים במעלה הירמוך אל גשר בנוי אבני בזלת. הגשר נבנה בתקופה הממלוכית (המאה 14) וזכה לשיפוצים בתקופות מאוחרות יותר. לצד הגשר נופלים מי הירמוך באשד נמוך. בחורף זורמים כאן מים בעוצמה רבה.
הדרך מגיעה לסככה נוספת, הצופה על סכר הירמוך. הסכר הזה יצר את אגם נהריים, שהשתרע על פני כאלף דונם. עצי האשל והקנים הצומחים מעבר לסכר "זוכרים" את האגם. סכר הירמוך הוא קצה המסלול. מכאן יש לחזור בדרך העפר המקבילה לתעלת האפס. הדרך עוברת ליד מצדית (פילבוקס), המזכירה מצדיות דומות מתקופת המנדט בישראל, אלא שעל המצדית הזאת מצויר סמל הממלכה ההאשמית. המצדית נמצאת סמוך לשער שדרכו נכנסנו.

גבעת הפרחים שנקטפו

לאחר הסכם השלום ביקשה אורנה שמעוני להקים ב"אי השלום" פארק לנוער ישראלי וירדני שוחר שלום. "הסכם השלום התיר לנטוע עצים ולשתול דשא לצורך הפארק. עירבתי את קק"ל בחלום שלי והתחלתי לאט לאט בפיתוח הפארק". אלא שב-13 במארס 1997 נפל דבר. חייל ירדני, שהוצב באי השלום, ירה בנשקו על בנות בית ספר אמי"ת מבית שמש, שביקרו באי השלום. שמעוני נמצאה באותה שעה באי בטיול עם הכיתה של נכדתה. בדיוק כשעברה לשטח ישראל, נשמעו יריות…
"הייתי בטוחה שמישהו פלט צרור בטעות", היא משחזרת, "אך מיד נורה מטח נוסף ושמעתי צרחות נוראות. הבנתי שקורה באי משהו נורא. הרגשתי כאילו השמיים נקרעים והעולם נחרב. רצתי לנקודת המשטרה הסמוכה ל'אי השלום'. השוטרת, ששוחחה בטלפון, לא שמעה דבר. חטפתי מידיה את השפופרת וצעקתי: 'יש טבח. תשלחו מיד מסוק'. יצאתי ושוב שמעתי את הצרחות. אחר כך השתררה דממה נוראה".
האוטובוס עם הבנות שב לרחבת החניה. "עליתי לאוטובוס", אומרת אורנה. ראיתי בנות שרועות ודם בכל מקום. השכבתי את הבנות על הארץ. כל אותו זמן הטרידה אותי העובדה ששלוש בנות לא הפסיקו לבכות: 'תביאו לי את אחותי… איפה יעלא? סיון נשארה שם…'. הבנתי שחסרות בנות. ביקשתי מאחת המורות לספור את הבנות והתברר שתשע מהן חסרות". אמבולנס שהגיע למקום ונכנס ל"אי השלום" מצא את גופותיהן של שתיים מהבנות. השאר נלקחו מהאי לבית חולים בעמאן. חמש מהן כבר הגיעו ללא רוח חיים. שבע בנות נרצחו במהלך הטבח.
"אחרי יומיים נסעתי לבית הספר בבית שמש", מספרת אורנה. "מנהל בית הספר הזהיר אותי שלא לבוא, משום שהבנות שרויות בסערת נפש ובבית שמש ההמומה כועסים על הסכם השלום. אבל הבנות זכרו מי ליטף אותן ברגעים הקשים, והפסיכולוג שליווה את האירוע ביקש ממני לעבור גם בכיתות האחרות בבית הספר".

סיפורה של הגבעה

שמעוני מספרת: "כשחזרתי הביתה, החלטתי שבמקום פארק אקים אתר הנצחה לזכרן של שבע הבנות שנרצחו ואנסה להנציח אותן בפרחים ובעצים, כפי שתכננתי בפארק, ושהאתר יהיה מוכן לטקס המתוכנן ביום ה-30 לרצח. למחרת השתתפתי בפגישה עם ראש המועצה ועם האדריכל פרופ' יגאל צמיר. באתי עם תדפיס מחשב ובו הצעתי תכנית כללית. הרעיון היה ליצור גן ובו ריצוף טוף אדום המתאר גזע עץ שמסמל דם, ענפים מטוף שחור המסמלים שכול ושבע גבעות קטנות. כל גבעה נושאת שם של בת שנקטפה בטבח.
"הסבירו לי שלביצוע של תכנית כזו דרוש סכום כסף עצום ושבשום פנים ואופן אי אפשר להשלים את המלאכה עד ליום השלושים, שכן לצורך ביצועה צריך לתאם עבודה עם כ-40 גורמים שונים. לא נבהלתי.
"ביום הרביעי לרצח התחלתי בעבודה. השתלטתי על מוצב צבאי עזוב מול מרכז המבקרים. המפעלים האזוריים של עמק הירדן תרמו לי דחפור ובעזרתו, לאחר אישור צה"לי, כיסיתי את המוצב. בכל יום טלפנתי לגורם הבא וביקשתי סיוע. כולם התגייסו לעזרתי, מבלי לבקש תשלום. ביליתי במקום כל יום מארבע בבוקר עד עשר בלילה. ביום ה-30 היה האתר מוכן לטקס הזיכרון, אבל הטקס לא התקיים בגלל בעיה שהתעוררה עם הירדנים.
"בשנה שבאה אחר כך, ומאז בכל שנה, מתקיים באתר טקס גדול. קק"ל מפיקה את טקסי הזיכרון שבהם לוקחים חלק בתי ספר ועיריית בית שמש. מאז קק"ל מלווה בכל צעד ושעל.
במהלך העבודות הציע לי איל, בני, לנטוע יער לזכר הבנות. קק"ל התגייסה גם למשימה זו ונטעה יער מיוחד במינו, המשתרע על כ-170 דונם. ביער צומחים שבעה זנים מיוחדים של איקליפטוסים, בעלי עלווה מיוחדת או צבע נהדר של פריחה. היער צמח להפליא. הגיעה השעה להפוך אותו לאתר קולט קהל, עם שילוט וחניוני נופש. קק"ל גם הסדירה את התצפיות באתר ואת 'שביל הסכרים' שלאורך הירמוך."

מצפור נהריים

שביל מדרגות עץ עולה לראש הגבעה המתנשאת מעל לאתר ההנצחה. התצפית מופלאה. אפשר לראות מכאן את הירמוך ואת המקום שבו הוא נשפך לירדן. "אי השלום" נמצא מעבר לירמוך וניתן להבחין בסכרים של מפעל החשמל בנהריים ובתחנת רכבת העמק שנבנתה ב"אי השלום". כוכב הירדן ומצפה אלות בולטים בראש רמות הגליל התחתון, ומצד מזרח מתנשאים הגולן והרי גלעד.
אפשר לרדת בגרם מדרגות היורד דרומה ולצעוד כמה מטרים אל שער הגדר ובו פתח המוביל ל"שביל הסכרים" (הביקור בתשלום של 10 ש"ח לאדם).

תצפית כוכבה

תצפית כוכבה, הגבעה הגבוהה ביותר בסביבה, מתנשאת ממזרח למרכז המבקרים. מגיעים אליה בדרך סלולה היוצאת ממרכז המבקרים לגדר תעלת האפס. פונים שמאלה ולאחר כ-250 מ' הדרך מתעקלת שמאלה ומטפסת לראש הגבעה. בדרך אפשר ליהנות גם מהפסלים שיצר אברהמי חזן מאשדות יעקב. מכאן נוכל לצפות במרחב ולראות את כל מה שראינו וחווינו קודם, מנקודת מבט גבוהה יותר.
בראש הגבעה שכן בעבר בית המגורים של עובדי המכס. בית המכס עצמו משמש כיום כמשרד של אתר "אי השלום".

מידע נוסף

הוראות הגעה

נוסעים מבית שאן צפונה בכביש 90, פונים לקיבוץ אשדות יעקב ומיד פונים ימינה בעקבות השילוט המכוון לנהריים. נוסעים בדרך הסלולה כ-1.5 ק"מ ומגיעים לרחבת החניה ולמזנון של אתר "אי השלום"

מפת טיולים וסימון שבילים

מפת טיולים וסימון שבילים הגליל התחתון (גיליון מס' 3)

התאמה למוגבלים בתנועה

חניון האלות ביער מנחמיה נגיש לאנשים בעלי מוגבלויות

שעות פתיחת אי השלום ומסלול הירמוך

ימי חול ושבת 16:00-09:00. יום ו' וערב חג עד 14:30. כניסה אחרונה לאי השלום: 14:00

טלפון אתר אי השלום

04-6709143

תשלום

הכניסה לאי השלום ולשביל הסכרים בתשלום. הביקור בגבעת הפרחים שנקטפו, במצפור נהריים ובמצפור כוכבה - ללא תשלום

בית איל

מרכז בריאות, חינוך וספורט באשדות יעקב מאוחד, לזכרו של איל שמעוני, בנה של אורנה שמעוני. במקום בריכות מקורות, בריכות פעוטות, חדר כושר ומתקנים לילדים. כל המתקנים מיועדים גם לאנשים בעלי מוגבלויות. בעתיד יהיה בו קיר הנצחה לנופלים במערכות צה"ל בלבנון

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 15.4.2013
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש