טיול לפארק ז'בוטינסקי בשוני

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 2 ק"מ
  • צפון כרמל
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
התאטרון הרומי. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

פארק ז'בוטינסקי-שוני, הנמצא על הכביש שבין בנימינה לזכרון יעקב, הוא פנינת טבע של ממש. יש בו אמפיתאטרון מרהיב מהתקופה הרומית שממנו אפשר גם להשקיף על האזור; אנדרטה לזכר פורצי כלא עכו; ארבעה מוזאונים מרתקים, שבכל אחד פיסת מורשת, טבע ותרבות הקשורים לארץ ישראל; עצים הנותנים צל; מדשאות לפיקניק; ואזור לפיקניק עם שולחנות קק"ל. אתם מוזמנים לבקר בפארק וליהנות מכל העולמות – טבע, היסטוריה, מורשת, אמנות ועניין טבולים בנוף ובשלווה.

הפארק, מהתקופה הרומית, מנוהל על ידי קרן קימת לישראל. בפארק יש תאטרון רומי מסודר למופעים בהפעלת זאפה, בריכה רומית, מוזאון לארכאולוגיה, מוזאון לפיסול, מוזאון ההתיישבות ומוזאון האצ"ל.

אתר שוני שוכן למרגלות רמת הנדיב, על אם הדרך המובילה מבנימינה לזכרון יעקב. האזור טובל בכרמי גפנים, שיבולם מוצא את דרכו אל היקבים המפורסמים שמסביב. קרן קימת לישראל טיפחה את המקום בעזרת תרומות מידידי קק''ל בישראל, אוסטריה וקנדה, והפכה אותו לפינת חמד. מסביב לשוני הקימה קק"ל פארק להנצחת זאב ז'בוטינסקי ובו 150 דונם של מדשאות רחבות ידיים, שולחנות לפיקניק ורחבות חניה. מהפארק יוצאת דרך להולכי רגל המובילה לפארק רמת הנדיב (עין צור וח'רבת אום אל-עלק). יש גם תכניות להחיות בקרוב את מרכז השדה שבמקום. 

איך מגיעים?

אתר שוני שוכן כ-2 ק"מ מצפון לבנימינה, בצד הכביש המוליך לזכרון יעקב (כביש מס' 652).

שוני הקדומה

החוקרים משערים ששוני שוכנת על שרידי הכפר שמי, שנזכר בתלמוד הירושלמי. בתקופה הרומית (המאות השנייה עד השלישית לספירה) זכה המקום לפרסום רב בשל מעיינותיו השופעים. משוני יצאה באותם ימים אמה שהוליכה מים לקיסריה. כאן, במרחק בטוח מהעיר, נערכו חגיגות מים שנשאו אופי עליז ומתירני במיוחד. רבי אבהו מקיסריה הזהיר את תושביה היהודים של קיסריה לבל יקחו חלק בחגיגות, בשל פריצותן.

קק"ל, בשיתוף עם רשות העתיקות, ביצעה חפירות ארכאולוגיות בשוני, תחילה בניהולו של הארכאולוג אלי שנהב ואחריו כארים אבו-מוך, ארכאולוג קק"ל הנוכחי. במהלך החפירות נחשפו, בין השאר, בריכות גדולות ששימשו לרחצה ואמות שהוליכו אליהן מים.

אנשי העת העתיקה האמינו כי מי מעיינות שוני מסוגלים לרפא נשים עקרות, כפי שאפשר ללמוד מתיאורו של הנוסע מבורדו (333 לספירה): "באבן המיל השלישית משם (מקיסריה) יש הר סינא ושם יש מעיין שאם מתרחצת בו אישה תהא מעוברת"... הכוונה לעין צור שנובע בימינו ברמת הנדיב. בגלל חשיבותו הוזרמו בעת העתיקה מי המעיין לבריכה בשוני.

התאטרון הרומי

במסגרת החפירות נחשף תאטרון רומי מרשים. בריכות מים גדולות, מרוצפות פסיפס, ממוקמות מאחורי הבמה, כך שהן נראו לעיני הצופים ביציעים. רוב הספסלים הנראים כיום משוחזרים, אך כל אריחי האורכסטרה – היא הרחבה שלפני הבמה, ששימשה את מקהלת התאטרון – מקוריים! כדאי לשים לב לפתחי הניקוז שברצפת האורכסטרה. ייתכן שהם ניקזו את המים שבהם שטפו את הדם שניגר מבעלי החיים שהועלו כאן לקורבן. ההנחה היא שבתאטרון נערך פולחן לרגל חגיגות המים, שכלל גם הקרבת קורבנות.

בתקופה הביזנטית הפכו רוב התושבים באזור לנוצרים. פולחן המים והצגות התאטרון פסקו. מושבי התאטרון נהרסו ובמקומם נבנו מתקני תעשייה. אחד מהם הוא בית בד גדול, שחלקיו העיקריים מוצגים כאן לראווה. מאוחר יותר ביצרו הצלבנים את המקום.

המבנה שנראה כיום בשטח הוקם בתקופה העות'מאנית (המאה ה-18). חדריו מנצלים את קמרונות האמבולטוריום – פרוזדור בדמות חצי גורן עגולה, בעל תקרה מקומרת, שדרכו נכנסו הצופים ליציעים. באותם ימים הוקמה החומה של המתחם, הקיימת עד ימינו.

שוני בתקופה המודרנית

בשלהי התקופה העות'מאנית הייתה שוני בבעלות סלים חורי, בן למשפחה שישבה בלבנון. המקום נודע אז גם בשם ח'ירבת מיאמס. בשנים 1912–1913 החל פרק חדש בתולדות שוני. חברת יק"א, החברה שייסד הברון רוטשילד לניהול מושבותיו בארץ ישראל, רכשה את אדמות שוני כחלק מאדמות אום אל-עלק. הרעיון שעמד ביסוד הרכישה היה יצירת רצף התיישבותי בין האדמות שנרכשו למושבות בנימינה, גבעת עדה וזכרון יעקב. בשוני שתל הברון עצי תות, מזון ל"תולעי משי" שגודלו במקום. עץ תות אחד מאותם ימים נותר בכניסה לתאטרון הרומי.

אתר שוני עמד מוזנח במשך שנים רבות עד שבשנת 1984, במסגרת פעילות המועצה הארצית לשימור אתרי ראשית ההתיישבות, החלה קק"ל במבצע להצלת האתר. לאחר שיקום המבנה העתיק, ובשיתוף עם עמותת שוני, הפך המקום לאתר לאומי שוקק חיים. בפארק ז'בוטינסקי המטופח הוקצה מקום מיוחד לזכר פורצי הכלא בעכו, שיצאו למבצע הפריצה משוני.

המוזאון הארכאולוגי ומוזאון אחיעם לפיסול ישראלי

המוזאון הארכאולוגי

 

שימו לב: המוזאון הארכאולוגי סגור למבקרים.


המוזאון שוכן בשני אולמות הנמצאים באמבולטריום (מסדרון כניסה) ההיסטורי של התאטרון, שלא השתנה מאז התקופה הרומית ועד ימינו. מאז שלהי התקופה העות'מאנית שימש המסדרון לצרכים שונים ובהם אורווה, כפי שמעידים האבוסים וטבעות הקשירה של הסוסים שנותרו במקום.

באולם הראשון, בתוך חצי כדור שקוף, נמצא שחזור של שוני, הממחיש היטב את המבנים שהיו באתר בתקופה הרומית. המוזאון מציג כלים שנמצאו בחפירות האתר, חפצי נוי יפים, כלי זכוכית מעודנים, בקבוקי שמנים ובשמים, אוסף מקטרות ונרות שמן, כלי רפואה וסכין ניתוח. לסכין המנתחים מצטרף ממצא מעניין בדמותו של נחש מברונזה. הנחש סימל בעולם העתיק (וגם בימינו) את הרפואה.

ממצא מרשים ביותר הוא פסל שיש המתאר את פוסידון/נפטון, אל הימים והאגמים, שפולחנו נערך כפי הנראה במעיינות שוני. ממצאים מרשימים נוספים הם כלי משחק ובהם קוביות, מטבעות במצב השתמרות מצוין ופסלון ברונזה המתאר חזיר, הוא סמל הלגיון הרומי העשירי.

בקצה המוזאון מוצג מטבע ברונזה שאמנם אינו קדום, אך סיפורו מרתק. את המטבע הנפיק הברון רוטשילד בשנת 1895, שלוש שנים לאחר ייסוד המושבה זכרון יעקב. זה היה מטבע ששימש את אנשי המושבה בלבד. נציג הברון, יהודה וורמזר, הכין את המטבעות והברון ערב להם בסכום של 30,000 פרנקים זהב. המטבעות הונפקו בערכים של 1, 1/4 ו-1/2, ללא ציון שם המטבע ובתוספת הכיתוב "זכרון יעקב", כדי שלא לעבור על חוקי האוצר העות'מאני. למרות זאת, בעקבות התנגדות הממשל הוצאו המטבעות מהמחזור.

מוזאון אחיעם לפיסול ישראלי


מוזאון אחיעם אוצר את פסליו של האמן אחיעם שושני (1916–2005). שושני נולד ביישוב בית גן, ליד המושבה יבנאל. כשלמד בבית בספר החקלאי מקווה ישראל נתפס לתחום האמנות. לאחר כמה שנות עבודה חקלאית במשק המשפחתי ובקיבוץ אלונים, עלה לירושלים והתמחה בסיתות אבנים. היה זה המפגש הראשון של שושני עם האבן, מפגש שהפך לסיפור אהבה.

בשנת 1947 הגיע אחיעם לפריז. שנה אחר כך החל להציג בתערוכות בפריז ובמקומות אחרים בעולם, כשהוא זוכה בפרסים שונים על יצירותיו. הספר "סיפורה של אמנות ישראל", מאת בנימין תמוז, דורית לויטה וגדעון עפרת, מגדיר את יצירתו של שושני כחלק מיצירת "הקבוצה הכנענית" באמנות הישראלית. אמני "הקבוצה הכנענית" דגלו ביצירת אמנות שניתן לשייכה לתרבות ששאבה את השראתה מיצירות המזרח הקדום. אחיעם "סופח" לקבוצה זו אף שדחה כל קשר אידיאולוגי אתה. יצירתו אכן מביעה ערכים "כנעניים" המעידים מבחינת הסגנון והנושאים על זיקה עברית ארצישראלית שורשית, אף על פי שהאמן פעל כל חייו בפריז.

שושני תרם לקק"ל 90 פסלים מיצירותיו והם מוצגים באולמות האמבולטוריום הקדום ובבריכת המים העתיקה של האתר. לפני הביקור במוזאון כדאי מאוד לצפות בסרט וידאו שבו שושני מספר על חייו ועל דרך עבודתו. באופן יוצא דופן, האמן מבקש מהמבקרים לגעת ולחוש את פסליו.

הפטיו של המוזאון מדמה את גן ביתו של שושני בפריז. מהפטיו יוצאים לחדרים שבהם הפסלים מסודרים לפי נושאים. היצירות בחדר הראשון מתארות את "הסבל העולמי". תמצאו כאן פסלי עץ, אבן וברונזה הנושאים כותרות כ"אושוויץ", "הירושימה" ו"קדיש". החדר השני מוקדש לפסלי נשים, וביניהם "תמר", פסל גדול המגולף בעץ, המעיד על זיקתו של האמן למקרא.

החדר השלישי מוקדש לתנ"ך ותמצאו בו את פסל "דוד המלך", יציקת ברונזה לפסל שנחצב בגרניט (פסל לא גדול בממדיו) והוגדר על ידי עמוס קינן כתאומו של הפסל "נמרוד", יצירתו המפורסמת של יצחק דנציגר. הפסל מבטא את תיאורו של דוד כנער יפה עיניים. עוד נמצאים שם פסלי שאול והנביא.
החדר הבא, הגדול, עוסק במוזיקה, והחדר האחרון הוא "חדר היולדות", שנקרא כך משום שהפסלים מתארים נשים יולדות או נשים מטופלות בעולליהן. מהחדר הזה יוצאים לבריכה העתיקה של שוני. כאן, תחת כיפת השמיים, מוצגים פסלי הבזלת של שושני והשיטוט ביניהם הוא הנאה צרופה.
המוזיאון הוקם בתרומת ידידי קק"ל באוסטריה.

שעות פתיחה


מוזאון הארכאולוגיה ומוזאון אחיעם לפיסול ישראלי נמצאים באחריות ובניהול קק"ל.
מוזאון אחיעם פתוח בימים א'-ה' בין השעות 16:00-8:00. הכניסה ללא תשלום ובתיאום מראש.
יוסי: ‎050-7255769‏ yossia@kkl.org.il
ויקטור: ‎050-5400685‏ victorn@kkl.org.il
מוזאון הארכאולוגיה סגור למבקרים.

מוזאון האצ"ל ומוזאון ההתיישבות

מוזאון האצ"ל


מוזאון האצ"ל מתעד את הפרק האחרון בתולדות שוני, שהחל בשנים 1912–1913. חברת יק"א, החברה שניהלה את מושבות הברון רוטשילד ואדמותיו, רכשה אז את אדמות שוני. בשוני התיישבו בשנת 1914 "הגדעונים" – בני איכרים מזכרון יעקב, שמילאו תפקיד חשוב בהקמת המחתרת ניל"י.
במקום המבודד ערכו יחידות האצ"ל קורסים ואימוני נשק. שגרת האימונים הופסקה ב-16 באוגוסט 1945, כאשר פרץ הצבא הבריטי לשוני ואסר 20 איש מחברי האצ"ל. אלה נשפטו מאוחר יותר לתקופות מאסר ארוכות.

שוני שימשה כבסיס מבצעי ליציאה לפעולות רבות, ובהן התקפה על מחסני הנשק של מחנה 80 (ליד פרדס חנה), התקפות על תחנות משטרה בריטיות, והמבצע המפורסם ביותר – הפריצה לכלא עכו (4 במאי 1947), שבמהלכה שוחררו אנשי אצ"ל ולח"י ממאסרם. לאחר קום המדינה שימשה שוני בסיס הכשרה ליישובים חקלאיים שקמו בסביבה.

בפארק ז'בוטינסקי המטופח הוקצה מקום מיוחד לזכר פורצי הכלא בעכו והוצבו בו המצבות המקוריות שנחו במקום קבורתם של הפורצים, לאחר שהוחלפו על ידי משרד הבטחון במצבות של צה"ל. במקום הוצבה אנדרטה מרשימה, מעשיה ידיה של האמנית איילת ביתן-לישנסקי. האנדרטה מסמלת שני עמודי תלייה הצמודים למשולשים שמדמים מגן דוד. המוזאון מציג את תולדות אצ"ל, את פעילותו המחתרתית ואת פעילות האצ"ל בשוני.

מוזאון ההתיישבות


המוזאון מספר בתמונות, בסרט ובמידע ממוחשב את סיפור ההתיישבות באתר. בשנת 1939 התיישב גרעין מטעם תנועת בית"ר בתל צור העזובה, במסגרת יישובי "חומה ומגדל". אחר שנה ננטש המקום ויושביו ירדו לשוני. בשוני ישבו אנשי הגרעין כחמש שנים, עד שהקימו את מושב נחלת ז'בוטינסקי, שהפך ברבות הימים לשכונה בבנימינה.

שעות פתיחה


מוזאון האצ"ל ומוזאון ההתיישבות מופעלים בידי עמותת שוני של ברית חיילי האצ"ל, בניהולו של איציק. הכניסה בתיאום מראש ובתשלום: טלפון 04-6389730 | דואר אלקטרוני מוזאון האצ"ל ומוזאון ההתיישבות

מידע נוסף

מפת סימון שבילים

מפת טיולים וסימון שבילים 4 הכרמל ורמות מנשה


התאמה למוגבלים בתנועה

אפשר להסדיר גישה לתאטרון ולמוזאונים בתיאום מראש.


שעות פתיחה פארק ז'בוטינסקי

הפארק פתוח בשעות היום. הכניסה חופשית.


שימו לב

הכניסה למוזאונים בתיאום מראש בלבד.

קרדיטים
 
כתיבה: משה לופן ויעקב שקולניק | צילומים: יעקב שקולניק | פורסם בתאריך: 16.1.2013 | עודכן בתאריך: 31.10.18
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת גוגל