האלה שבנחל מחניים

  • בסיסית
  • אביב חורף סתיו
  • 2 ק"מ
  • צפון עמק החולה
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
האלה האטלנטית. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

היכרות עם נחל מחניים תחתי, רגע לפני שהנחל נשפך לירדן. לפניכם שתי אפשרויות: להגיע לאלה בנסיעה קצרה ולהסתפק בכך או אפשרות שנייה למי שמוכן לצעוד קצת ברגל: ללכת מרחבת החניה לעין ירדה, לטפס משם לחורבת ירדה וליהנות מהנוף ומביקור באתר מורשת מעניין.

הדרך לאלה עבירה לרכב פרטי, אך יש לנסוע בה בזהירות. הגישה לעץ היפהפה הזה נוחה כיום בזכות דרך שסללה קק"ל במסגרת שביל ברלס – שביל אופניים לזכרו של מנחם ברעם מקיבוץ גדות.

נחל מחניים

נחל מחניים מתחיל את דרכו ליד עין מרגנית שביער ביריה. הוא יורד בתלילות במדרונות הרי צפת ומגיח מהם מעט מצפון למחניים. מכאן והלאה הנחל מציין את הגבול בין רמת כורזים הבזלתית לעמק החולה. מבחינה גיאולוגית הרמה היא ינוקא. היא בנויה סלעי בזלת (בזלת יַרְדָּה) שמקורם בהתפרצויות שהתחוללו באזור רק לפני כ-700 אלף שנה. על פני הרמה ניכרים לועות כבויים ושפכי בזלת נרחבים. סלעי הבזלת יצרו סכר טבעי, חסמו את זרימת הירדן דרומה וגרמו להיווצרות האגם והביצות של החולה. נחל מחניים מנצל את ה"תפר" שבין הרמה לבין העמק.
רמת כורזים נקראת על שמה של העיר כורזין, שנזכרה בברית החדשה כאחת מהערים שבתושביהן גער ישו משום שלא חזרו בתשובה. היישוב נוסד בתקופה החשמונאית (ראשית המאה ה-1 לפני סה"נ) ככפר קטן, הגיע לשיאו בתקופות הרומית והביזנטית וננטש במאה ה-8 לספירה. במאה ה-13 התקיים במקום יישוב יהודי דל, ובתקופה העות'מנית שכן במקום כפר בדווי קטן שתושביו השתייכו לשבט זנע'ריה.
בשפך נחל מחניים לירדן נחפר אתר פרהיסטורי שהתגלו בו ממצאים מהתרבות המוסטרית, בערך לפני 65,000 שנה. אחד הממצאים המרשימים שהתגלו בחפירות הוא עצמות בקר בר, גדול פי שלושה מפרות בנות ימינו. החוקרים משערים שבאתר הזה, בשולי ימת החולה, נהגו לחנות בני אדם שהתפרנסו מציד. הם הגיעו למסקנה זו בשל מספר רב של חודים וסכיני צור שנמצאו במקום לצד עצמות של חיות ועליהן סימני חיתוך.

מסלול הנסיעה

כ-150 מ' מצפון לכניסה לאתר הרפטינג נהר הירדן פונים מערבה (שימו לב לסימון הכחול של שביל האופניים). קק"ל סללה כאן דרך כבושה המשמשת גם חקלאים, ולכן פה ושם יש בה שקעים רדודים. סעו בזהירות.
נחל מחניים, שערוצו נראה כאן כתעלה, עובר משמאלנו. מסביב – שדות פתוחים של גידולי שדה. משמאל, בראש גבעה קטנה, נמצא קיבוץ גדות. ממערב לו – מושב משמר הירדן ומצפון לו – קיבוץ איילת השחר. ממול מתנשאים הרי הגליל – קרן נפתלי וחומת ההרים היורדים מנצרת.
לאחר כקילומטר, ליד צומת דרכים, מצטרפים לנוף פרדסים ומטעי נשירים. נמשיך היישר לפנים. כ-400 מ' משם הדרך חוצה במעבר אירי את ערוץ נחל מחניים, המלווה עתה את דרכנו מימין. לאחר כ-1.3 ק"מ הדרך חוצה שוב את נחל מחניים במעבר אירי ונכנסת לאזור הסלעי של רמת כורזים. במבט בוחן תוכלו לגלות מצפון לנחל את המסלע הבהיר של תצורת גדות – סלע גירי שנוצר בסביבה אגמית לפני כמיליון שנה. מסלעים אלה נבנו מבנים באתרים עתיקים כגון תל חצור ומצד עתרת וגם בתי מושבות העלייה הראשונה. סלעי תצורת גדות מתאצבעים בשטח עם קילוחי הבזלת של רמת כורזים.
חדי עין יבחינו בגדה הדרומית של הנחל בשרידי מבנים ומערות. במלחמת העצמאות כבשו הסורים את משמר הירדן ונסוגו מהמקום רק בעקבות הסכמי שביתת הנשק. ההסכם קבע, בין השאר, שהאזור של משמר הירדן יישאר מפורז וגם שהערבים שנטשו אותו בזמן המלחמה יוכלו לשוב אליו. כך היה, אבל תוך כמה שנים עזבו רובם את הארץ ועברו לסוריה. ייתכן ששרידי המבנים שנראים כיום בשטח שימשו להם למגורים.
ערוץ הנחל מקיים כאן צמחי מים רבים ובהם משוכות פטל וקנה סוכר מצרי. עצי שיזף מצוי מלווים גם הם את השביל. במרחק של כ-3.5 ק"מ מנקודת המוצא נחלוף על פני חשרת שיזפים מימין לשביל ונגלה קיר אבן נמוך לישיבה בצל עץ שיזף ולידו רחבה המיועדת לחניה. כאן נחנה.

מסלול ההליכה

מעץ השיזף עולה גרם מדרגות עץ אל עץ אלה אטלנטית יפהפה שבצילו הכשירה קק"ל פינת ישיבה. העץ צופה על הנוף של עמק הירדן והגולן, אבל ראוי לעלות לכאן גם בשביל העץ עצמו. זה עץ בעל נוף רחב ומרשים שהשנים הבקיעו בגזעו השחוח כמה וכמה תלמים. מגובה שני מטרים מתפצלים בדים נאים המעניקים לעץ חזות נאה.
אנשי קיבוץ איילת השחר מכירים את האלה הזו בכינוי "העץ של זלמן". בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 היה באיילת השחר מורה בשם זלמן. מכיוון שהיה חובב טבע, אהב לטייל עם תלמידיו בסביבת הקיבוץ. הוא נהג לחנות עם הילדים בצל האלה הבודדת, ולילדים לא נותר אלא לקרוא לאלה "העץ של זלמן".
נהגים אמיצים יכולים להגיע ברכבם הפרטי עד עין ירדה, המרוחק מכאן כקילומטר. אנחנו מציעים לצעוד את המרחק הזה ברגל וליהנות מטיול טבע קצר.

עין ירדה

עין ירדה מקיים פלג קטן הזורם בין עצי איקליפטוס גדולים. בעבר ניצלו את מימיו לחקלאות אך כיום המים זורמים בערוץ הנחל. זוהי פינה שלווה שאפשר לבלות בה שעה קלה בנחת. מכאן אפשר לצעוד על פי השילוט כ-100 מ' לפינת עמרי, המוקדשת לזכרו של עמרי להד, מטייל ישראלי צעיר שנחש הכישו למוות בשנת 2009 בקולומביה. שביל קצר יורד לפלג הזורם. ליד הגשרון החוצה את הנחל תמצאו ספסל המשקיף על המים ואבן הנצחה.

חורבת ירדה

מעין ירדה אפשר לעלות במדרון דרומה כ-400 מ' ולהגיע לדרך שמובילה שמאלה לרחבת החניה של האתר.
בחורבה השתמרו שרידי בית אחוזה משלהי המאה ה-19. הבית בנוי כריבוע המקיף חצר פנימית. הפתח למבנה נמצא בקיר המערבי של הבית, ובמרכז החצר נמצא בור מים. המבנה השתמר במצב טוב יחסית והתגלו בו חרסים ומטבעות המעידים על יישוב שהתקיים כאן מאז התקופה הרומית. קק"ל רכשה את אדמות ירדה בשנת 1936.
מאז הכרזת מועצת הביטחון על חלוקת ארץ ישראל בנובמבר 1947 היה המקום נתון להתקפות צבא ההצלה של קאוקג'י. במלחמת העצמאות החזיקו את המשלט שבמקום כוחות של חטיבות עודד וגבעתי. המגינים נלחמו בצבא הסורי, שפרץ לארץ ישראל דרך הכביש העולה מגשר בנות יעקב. במקום התנהלו קרבות קשים, בעיקר לאחר שהסורים כבשו את משמר הירדן (ליד קיבוץ גדות של ימינו). ביולי 1948 כבשה חטיבת כרמלי את חורבת ירדה ומנעה בכך את המשך התקדמותו של הצבא הסורי לעבר הגליל. מול ירדה, על כביש מחניים–משמר הירדן, החלו שיחות הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלו העבודות לשימור חורבת ירדה. העבודות התנהלו ביוזמת עמותות הלוחמים ובסיוע קק"ל, המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, המועצה האזורית מבואות חרמון והקיבוצים מחניים ומושב משמר הירדן.
ממזרח לחורבה הוקם אתר הנצחה לזכר 78 הנופלים בקרבות מלחמת העצמאות באזור. מהאנדרטה נשקפת תצפית מרהיבה על עמק הירדן ועל הגולן.

הוראות הגעה ומידע כללי

נקודת מוצא וסיום: נכנסים לדרך העפר מהכביש המזרחי של עמק החולה (כביש 918), כ-150 מ' מצפון לכניסה לאתר הרפטינג נהר הירדן. שימו לב לשלט הכחול של שביל האופניים, המוצב על סלע בכניסה לדרך ומציין את נקודת הכניסה לשביל.

אורך מסלול ההליכה המלא: כ-2 ק"מ לכל כיוון (אפשר לקצר).
המסלול אינו מעגלי ואינו נגיש.

מידע נוסף

מסלול נוסף בסביבה: מצפור הר יבנית שביער ביריה
קרדיטים
 
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 5/12/2018
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת גוגל

מפת טיולים וסימון שבילים הגליל העליון (גיליון מס' 2)