שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
חורבת מרשם ביער מורן

חורבת מרשם ביער מורן

בעקבות שרידי מבנה מימי בית ראשון ונופי גבעות השפלה

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: דרום,
שפלת יהודה, דרום
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
1 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
מפת טיולים וסימון שבילים דרום השפלה ושולי הר חברון (גיליון מס' 7)
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
ביקור בחוות מִרְשָׁם הוא הזדמנות להתוודע אל שרידי מבנה חקלאי מימי בית ראשון, לבלות בחיק הטבע בחניון חדש של קק"ל וליהנות מנופי התנ"ך של גבעות השפלה.  
 
הדרך אל חוות מרשם היא טיול בפני עצמו. אם מגיעים מצפון, נוסעים לכיוון מושב לכיש, ולפני תל לכיש הגדול פונים שמאלה לאמציה בנוף היפהפה של גבעות השפלה הרכות. מי ששוטט כאן בעבר יודע שכל גבעה שומרת איזה סוד קטן לעצמה. במעגל התנועה שלפני מושב אמציה הוותיק פונים שמאלה לכביש 358 וממשיכים לנסוע בו דרומה.
כביש 358 עובר בקו המגע המפריד בין שפלת יהודה להרי חברון. בקו הזה נפגשים מדרונות סלעי הגיר הקשים של הר חברון עם סלעי הקירטון הרכים של השפלה. כוחות הבליה מזהים במהירות את קו התורפה ויוצרים לאורכו עמק צר וארוך. הגיאוגרפים מכנים סוג כזה של עמק בשם "עמק תלם". בימינו הקו הזה ברור מאוד לא רק בשל הנוף, אלא גם בזכות גדר הביטחון המלווה את כביש 358 לכל אורכו. מעבר לגדר נראים הכפרים הערביים בית עווא, א-סיכה, מג'ד ואחרים. מולם ניצבים היישובים החדשים של מפוני גוש קטיף – כרמי קטיף, אליאב, בני דקלים ונטע.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by e-yarok (@eyarok) on

+ הצג את כל המידע

תל בית מירסים

מעט מדרום לכניסה לנטע מתנוססת ממזרח לכביש גבעה חשופה, מהזן שאינו מותיר את רישומו על הנוסע התמים בכביש. זהו תל בית מירסים, אתר ארכיאולוגי חשוב שדי באזכור שמו כדי להרטיט את ליבו של כל חובב ארכיאולוגיה בישראל. סוללי כביש 358 נאלצו לאגף את התל כדי שלא לפגוע בו.  
בשנות ה-20 של המאה ה-20 חפר במקום הארכיאולוג ויליאם אולברייט. על פי ממצאיו המקום נושב לראשונה בשלהי התקופה הכנענית הקדומה (מאה 22 לפנה"ס). בתקופה הכנענית התיכונה II (1750­-1550 לפנה"ס) היה כאן יישוב גדול שהוקף בסוללה אדירה ובחומה.
בתקופה הישראלית הקדומה הוקפה העיר בחומת סוגרים, אך החומה לא עמדה בפני צבאו של המלך האשורי סנחריב (701 לפנה"ס). בחפירות התגלו ממצאים מעניינים רבים ובהם שתי טביעות חותם שנושאות את הכיתוב "לאליקים נער יוכן". לדעת החופר הכיתובים מזכירים את אליקים, פקידו של המלך הגולה יהויכין ושומר נכסיו ביהודה. 
מה היה שם העיר ששכנה כאן בתקופת המקרא? לחוקרים אין עדיין תשובה בדוקה לשאלה הזו.

הגבעה שביער מורן

הגבעה שמדרום לתל בית מירסים מכוסה ברובה ביער נטע אדם. על המדרונות נטועים בעיקר אורנים וברושים, אבל למרגלות הגבעה, בינה לבין שדה החיטה הגובל בכביש, ניטעו גם עצי שיזף מצוי ושיטה. ביולי 2018 הציבו כאן אנשי קק"ל שבעה שולחנות פיקניק ויצרו חניון נחמד. בינתיים אין עוד דרך רכב רשמית לחניון, אבל אפשר להגיע אליו ברגל, מרחק כמה דקות הליכה מכביש 358.
הגבעה הנטועה היא חלק מיער מורן, המשתרע על פני כ-2,736 דונם. היער, שקק"ל החלה בנטיעתו בשנת 1983, פזור על פני גבעות אחדות באזור. אחת מהן קרויה גבעת מורן וממנה נגזר שמו של היער. בחורף האזור מתכסה בפריחה מרהיבה ובכללה מרבדי כלניות.
בחורף 2018 נערכו בגבעה חפירות ארכיאולוגיות מטעם רשות העתיקות בשיתוף קק"ל. החפירות במקום נערכו בראשותו של סער גנור – ארכיאולוג מחוז אשקלון והנגב המערבי ברשות. בחפירות נחשפו ושומרו באופן חלקי שרידי חווה מימי בית ראשון, כנראה חלק מהעורף החקלאי של היישוב שהתקיים בתל בית מירסים. השם מרשם נגזר משמו הערבי של התל הסמוך.
טלילה ליבשיץ – רכזת קהילה ויער של קק"ל בצפון הנגב – התוותה שביל הליכה קצר העובר בין אתרי החורבה ואף דאגה לשלטי מידע המוצבים בשטח. לפניכם מידע קצר על האתרים שבמקום.

בית החווה

על פי ממצאי החפירות, בית החווה פעל בשלהי תקופת הברזל (סוף המאה ה-7, ראשית המאה ה-6 לפנה"ס). בית החווה הוא מבנה מטיפוס ארבעה מרחבים, סוג מבנה מגורים שהיה נפוץ מאוד בתקופת הברזל בממלכות ישראל ויהודה. בית ארבעה מרחבים בנוי שלושה מרחבים אורכיים, זה בצד זה, וחדר רוחבי שנבנה בניצב להם. עמודי אבן גדולים הנראים באתר מפרידים את חללי האורך זה מזה. בדרך כלל החדר הרביעי עשוי חלל אחד, אך במקרה שלנו מחלק אותו קיר לשניים.
מידות המבנה 13X14 מ'. קירותיו נבנו אבנים גדולות בבנייה יבשה, ללא חומר מליטה, היישר על סלע האם. שתי מדרגות באגפו הצפוני של המבנה נותרו מגרם מדרגות שהוביל לקומה שנייה.
השרידים שנמצאו מעידים על אורח החיים שהתנהל כאן. החדר האורכי המערבי זכה לריצוף אבן. בפינתו נבנה מתקן מוגבה ששימש שוקת או אבוס. חלק מהטיח המקורי שציפה את פנים השוקת השתמר. ממצא אחר, ממגורה חצי עגולה לאיסום תוצרת חקלאית, נחשף בפינה הדרומית-מערבית של חדר הרוחב.
בחפירות האתר נמצאו אלפי שברי כלי חרס ואבן ובהם סירי בישול, קנקני אגירה, קערות, נרות ואבני שחיקה. ממצא מעניין במיוחד הוא צלמית סוס. צלמיות כאלה היו נפוצות בשלהי ימי הבית הראשון כחפץ פולחני. בית החווה נהרס כנראה על ידי הבבלים בשנת 586 לפנה"ס, יחד עם יהודה כולה.

מכלאת צאן

מכלאת צאן היא בגדר חובה לכל מְגדל. זו הדרך היחידה לשמור על הכבשים והעיזים מפני טורפים. המכלאה שלפנינו, שבה צומחים שני עצי ברוש ועץ אורן אחד, עשויה שני מחסות סלע. בעבר גידרו את חצר המכלאה בקירות אבן. בצד החצר חצובה בסלע שקערורית גדולה ועגולה שקוטרה כחצי מטר.

מחצבה קדומה

במחצבה חצבו אבנים ששימשו חומר בנייה. האבנים הובאו גולמיות לאתר הבנייה ועובדו שם כדי להתאימן לקיר. עד תחילת השימוש בחומר נפץ חצבו פחות או יותר בשיטות שרווחו בימי קדם – חציבת תעלות במכושים ובקרדומים להפרדת האבן מהסלע וניתוק הפאה התחתונה מהסלע במוטות ברזל. שיטה נוספת הייתה החדרת יתדות לעומק הסלע באמצעות פטיש כבד.

מתקן סחיטה או גת קטנה

מתקן זה,  שקערורית חצובה בסלע, שימש למיצוי נוזל של תוצרת חקלאית. הפרי נסחט על משטח הסלע, והנוזל ניגר אל בור שיקוע ובהמשך אל בור איגום עגול. ייתכן שזו גת קטנה לסחיטת ענבים לשם הפיכת התירוש הסחוט ליין.

מכלול בורות מים

בורות המים חצובים במשטח סלע לבן. אחד מהם לפחות שימש בדורות האחרונים, כפי שמעיד הקירוי החלקי שנעשה בו. הבור מתמלא מים גם בימינו והוא משמש את רועי הסביבה. קק"ל התקינה סבכה החוסמת את פי הבור כדי למנוע נפילה של מטיילים לתוכו. הסבכה נעולה במנעול, והמפתח נמצא אצל רועי העדרים בסביבה, המשתמשים בבור ממש כמו בימי קדם.
אנא, אל תשליכו לכלוך לבורות.

הווי החיים בחווה

המתקנים החקלאיים שהתגלו בבית החווה ובסביבתו והשדה המעובד שלידו מלמדים על כלכלת יושבי האתר בשלהי תקופת הברזל. נראה כי תושבי המקום התפרנסו מגידול גפן ליין, מגידול תבואות וממרעה. מעניין שאותם ענפי חקלאות מפרנסים את תושבי האזור גם בימינו...

איך מגיעים?

חורבת מרשם נמצאת בצד כביש 358, בין קיבוץ להב ליישוב נטע. שרידי החווה והחניון שביער קק"ל נמצאים כ-4 ק"מ מדרום לכניסה לנטע, כ-200 מ' ממזרח לכביש.  

מידע נוסף

מסלול נוסף בסביבה:
יער להב

קרדיטים

תודה לטלילה ליבשיץ, רכזת קהילה ויער של קק"ל בצפון הנגב, ולסער גנור על המידע לכתבה זו. 
כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק וטלילה ליבשיץ
פורסם בתאריך: 23.8.18
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש