שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
עזקה: עיר מבצר בגבול יהודה

עזקה: עיר מבצר בגבול יהודה

בעקבות החפירות בעיר העתיקה

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
5
הניקוד של המסלול הזה הוא5
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
שפלת יהודה
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
1 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים (גיליון מס' 9)
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
מסלול מעגלי
מסלול מעגלי
תל עזקה מציין את הקצה הצפוני של פארק בריטניה, לב ליבה של שפלת יהודה. הפארק משתרע בעיקרו בשפלה הגבוהה - 40,000 דונם של גבעות ששיאיהן מתנשאים יותר מ-400 מ' מעל פני הים. זהו חבל ארץ עטור ביערות נטועים, בחורשים טבעיים ובאתרי עבר. על החשוב שבאתרים, תל עזקה, נדון ברשימה זו.  
בשש השנים האחרונות חופרת בתל עזקה משלחת לאוטנשלגר מטעם אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת היידלברג, בראשותם של פרופ' עודד ליפשיץ, פרופ' יובל גדות ופרופ' מנפרד אומינג. זוהי משלחת חפירות ענקית, שלוקחים בה חלק כ-100 איש ממדינות רבות ובהן ישראל, גרמניה, ארצות הברית, סקוטלנד ובריטניה, סין וצ'כיה. קק"ל, בניצוחו של היערן יוסי שירואני, מגישה למשלחת החפירות סיוע לוגיסטי נכבד.
ביקרנו בתל לפני שלוש שנים ועתה הגיע הזמן להתחדש במידע. שוב זכינו לסייר בתל בהדרכתו של פרופ' ליפשיץ, אבל הוא דאג לכך שכל מטייל יוכל לסייר במקום וללמוד עליו בכוחות עצמו. קק"ל הציבה בכניסה לאתר שלט הסבר גדול בעברית, באנגלית ובערבית, ולצידו ספסלי אבן שמהם אפשר לצפות בחלקו הדרומי של התל. ליד שטחי החפירה הפזורים ברחבי התל הוצבו שלטי הסבר על הממצאים ועל שלבי היישוב שנחשפו.

+ הצג את כל המידע

מקומו וחשיבותו של תל עזקה

בתל עזקה (תל זכריה) שכנה בימי קדם העיר הראשית שקידמה את פניו של כל מי שעשה את דרכו ממישור החוף ליהודה. העיר נמצאת במקום אידיאלי, בראש גבעה גבוהה בעלת מדרונות תלולים, כ-125 מ' מעל עמק האלה, המאגף את התל ממזרח, מצפון וממערב. רק מדרום מחובר התל לרכס גודד באוכף טופוגרפי הנמוך מהפסגה ב-30 מ'. נראה שבמשך התקופות שבהן התקיים יישוב בתל עזקה הכניסה אליו הייתה מכיוון זה. ייתכן אף שהאוכף הונמך על ידי יושבי התל כדי לייעל עוד יותר את ההגנה עליו.   
תל עזקה נמצא במקום אסטרטגי, בגבול הטבעי שבין השפלה הגבוהה לשפלה הנמוכה. האתר חולש על צומת דרכים ראשי שנפגשות בו דרך האורך החוצה את השפלה מבית שמש ללכיש ודרך הרוחב החשובה המחברת את הרי יהודה למישור החוף. כיום מקובל לזהות את התל עם העיר המקראית עזקה.

עזקה. עיר חשובה ביהודה

על חשיבותה של עזקה מעידים האזכורים על אודותיה במקרא וגם בכתבים היסטוריים. התנ"ך מספר שיהושע רדף את מלכי האמורי עד עזקה ובדרך ניחתה על הנרדפים מכת ברד איומה (יהושע י, יא). בעזקה התכנסו הפלשתים מול בני ישראל במערכה שהולידה את הקרב בין דוד לגוליית (שמואל א', יז).
בשנת 701 לפנה"ס כבש סנחריב האשורי את עזקה. בלוח חומר שנמצא בארמונו הוא מתאר במילים נרגשות את האתגר שעמד בפניו: "...בעזרת הכוח של האל אשור, אדוני, את המחוז של חזקיהו מיהודה... העיר עזקה, מבצרו, אשר בין גבולי ובין ארץ יהודה, אשר כמו קן נשרים שוכנת על גבי רכס הר כמו פגיונות ברזל ללא ספור נישאים מגדליה לשמים חומותיה בצורות ומתחרות (בגובהן) בהרים הנישאים... צרתי על העיר בסוללות עפר כבושות, באילי-מצור חזקים מוגשים, בהסתערות חיל-רגלים גיבורי... את העיר עזקה הקפתי ולכדתי, שללם שללתי, הרסתי, החרבתי ושרפתי באש...".
דרמה גדולה נוספת התרגשה על עזקה בעת הכיבוש הבבלי (588­-586 לפנה"ס). כתובת שנכתבה על חרס והתגלתה בחפירות תל לכיש מגלה טפח ממנה. הכתובת היא הודעה ששיגר אדם בשם יָאוש, כנראה מפקד באחת המצודות של יהודה, אל אדם בשם הושעיהו. המכתב מסתיים במשפט: "וידע כי אל משואות לכיש נחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה". מעניין שספר ירמיהו מעניק גם הוא תמונת מצב זהה על אחד מרגעי המלחמה: "וחיל מלך-בבל נלחמים על ירושלים, ועל כל ערי יהודה הנותרות: אל לכיש ואל עזקה, כי הנה נשארו בערי יהודה, ערי מבצר" (ירמיהו לד, ז). הסוף ידוע. נבוכדנאצר כבש את יהודה והחריב את בית המקדש בירושלים. עזקה נושבה מחדש בימי שיבת ציון כפי שמעיד ספר נחמיה (נחמיה יא, ל).
השם עזקה אינו מופיע במקורות ההיסטוריים באלף השני לפנה"ס, אף שלידי החוקרים הגיעו רשימות מפורטות של יישובים מארץ ישראל של תקופה זו. ייתכן שהמקום נקרא אז בשם אחר והחוקרים לא הצליחו לשייכו ליישוב שהתקיים בעזקה באותם ימים.

החפירות בעזקה

בשנת 1898 החלו החוקרים פרדריק בליס ורוברט מקאליסטר לחפור בעזקה. "מסורת" שהתגלגלה בקרב הארכיאולוגים קבעה שכמו באתרים אחרים שחפרו השניים, כגון מרשה, תל צפית וגזר, כך גם בתל עזקה הם חפרו בתל תעלות ארוכות עד לסלע האם. השיטה הייתה שהעפר מכל תעלה חפורה הועבר במהלך החפירות לתעלה שנחפרה קודם לכן וכך נהרסו האתרים שחפרו ולא מתאפשרת בהם חפירה ארכיאולוגית מחודשת.
מובן שבתוהו ובוהו שכזה שום ארכיאולוג שפוי לא יסתכן בחפירה מדעית. במשך כמעט 115 שנה נותר תל עזקה עזוב לנפשו. אבל פרופ' עודד ליפשיץ גילה שה"מסורת" רחוקה מאוד מהמציאות. בליס ומקאליסטר חפרו בתל עזקה במשך 18 שבועות בלבד והספיקו לחפור רק שלוש תעלות לאורך התל, וגם אלה לא נחפרו במלואן. החפירות של השניים התמקדו בעיקר באזור המצודה ההלניסטית שבראש התל. כך קרה שתל עזקה, מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים בישראל, לא זכה מעולם לחפירה מדעית.  
כחלק מההכנות לחפירות הנוכחיות של משלחת לאוטנשלגר נערך בעזקה סקר ארכיאולוגי יסודי שבמהלכו נעשה שימוש ברדאר חודר קרקע. הסקר גילה, בין השאר, נוכחות של ביצורים המקיפים את החלק המערבי של התל ושרידי מבנים בחלקו הדרומי, בעיקר בעיר התחתית שעל קיומה לא היה ידוע קודם לכן. הסקר הצביע על שתי תקופות של שיא יישובי באתר – תקופת הברונזה המאוחרת (1550­-1200 לפנה"ס) ותקופת הברזל 2 (1000­-586 לפנה"ס). בין שתי תקופות אלה לא התקיים בתל יישוב של ממש. באותו זמן שגשגה גת פלשתים שבתל צפית, כשמונה ק"מ ממערב לעזקה. רק במאה ה-9 לפנה"ס, לאחר שחזאל מלך ארם החריב את גת הפלשתית, שב תל עזקה לגדולתו.
מלבד תקופות השיא התגלו בתל ממצאים גם מתקופת הברונזה הקדומה 3-2, הברונזה התיכונה  ומהתקופה הפרסית עד התקופה העות'מנית.

סיור בתל

הדרך הנוחה ביותר לעלות לפסגת התל היא מחניון קק"ל שנמצא למרגלותיו הדרומיים, המקום שבו תל עזקה מתחבר לרכס הגודד. עלינו בעקבות פרופ' ליפשיץ לפסגה ופנינו לצידה המזרחי, כלומר לפינה הדרומית-מזרחית של התל.

הפינה הדרומית-מזרחית (שטח E3)

החפירות בשטח E3 העליון החלו בשנת 2015. החופרים גילו כאן את הביצורים החזקים של תקופת הברונזה התיכונה, הבנויים קירות עבים מאוד. הביצורים נבנו כך שתרמו להרחבת השטח של פסגת התל. במקום נחשפה שכבת חורבן מתקופת הברונזה המאוחרת שכללה ממצאים בעלי אופי פולחני כגון צלמיות, מצבה ומזבח. נראה כי המקדש חרב בשנים 1140­-1130 לפנה"ס.
החופרים הגיעו לפינת המצודה ההלניסטית שעמדה בראש התל וחשפו קירות בנויים אבנים גדולות ומסותתות. הממצאים מעידים שבמורדות הדרומיים של אזור זה של התל התקיים רובע מגורים מהמאה ה-2 לפנה"ס עד מרד בר כוכבא (המאה ה-2 לספירה). באותם ימים לא התקיים מלבד המצודה כל יישוב בראש התל.

שרידי מבנה שחרב בפתאומיות (שטח T2)

נמשיך צפונה בשוליים המזרחיים של התל. אנו עוברים ליד שטח שנחפר בעונות החפירה הקודמות. התגלו בו שרידי מבנה שחרב בפתאומיות, אולי בגלל רעידת אדמה. במבנה התגלו עשרות רבות של כלים תמימים ושברי כלים מאמצע המאה ה-12 לפנה"ס. טיבו המדויק של המבנה טרם ברור.
כדאי להפנות מכאן את המבט לאחור (דרומה) ולראות את הבמה שעליה ניצבה בעבר המצודה ההלניסטית. הבמה היא יצירה מלאכותית שנועדה להגביה את המצודה. העפר שהבמה נבנתה ממנו נלקח מסביבתה הקרובה. השקע שנראה מצפון-מערב לבמה היה אחד המקורות שממנו נלקח העפר.

החומה הצפונית (N1)

שטח חפירה זה נמצא בקצה הצפוני של תל עזקה, הצופה על צומת הכבישים שבעמק האלה. הכבישים בני ימינו עוברים בתוואי הדרכים העתיקות שהובילו ממישור החוף להרי יהודה ומבית שמש הקדומה ללכיש.
בשטח החפירה התגלה מערך ביצורים אדיר מתקופת הברונזה התיכונה (1800­-1550 לפנה"ס), עשוי לבני בוץ, ועדויות נוספות לחורבן מתקופת הברונזה המאוחרת (מאה 12 לפנה״ס). בחפירות נחשף גם מבנה גדול שהיו בו רחבה ושער מרשים ומתחתיו עברה תעלת מים מתקופת הברזל. זה גם החלק הנמוך בפסגה הצפונית, וייתכן שהתעלה מובילה למאגר מים גדול שטרם נחפר.

חומה מתקופת הברונזה התיכונה (W1)

אנחנו עוברים לחלק המערבי של התל, למקום שנחשפו בו שרידי החומה במלוא תפארתם. החומה נבנתה נדבכי אבן שצופו בנדבכים של לבנים. עוד התגלו שרידי החלקלקה (מישור משופע) היורדת במדרון התל. הביצורים האדירים של תקופת הברונזה התיכונה, בתל עזקה ובמקומות אחרים, הם שהעניקו לאתרים הקדומים בארץ ישראל את הצורה האופיינית של התל, שהשתמרה עד ימינו אלה. הארכיאולוגים מתקשים להבין את ההתעקשות של בני אותה תקופה לבנות מערך ביצורים אדיר שכזה, וייתכן שכוונת בוניהם הייתה לא רק להתמגן כנגד אויבים אלא גם לשדר מסרים של שליטה ושל עליונות על בני העיר ועל יישובים אחרים בסביבה.
בצד המערבי של התל היה גם שער העיר של תקופת הברונזה התיכונה. פרופ' עודד ליפשיץ מזהה את תוואי הדרך שהובילה אל השער, אף שטרם נחפרה. גם השער עודנו מחכה למכוש הארכיאולוג. "אני צריך עוד זמן כדי להתנסות ולהכיר את התל יותר מקרוב לפני שאתחיל בחפירת השער", אומר פרופ' ליפשיץ. 

החתך הגדול (S1-S2)

במקום זה, בפינתו הדרומית-מערבית של התל, יצרה משלחת החפירות חתך שחשף ממצאים מתקופות שונות בתל. השריד הקדום ביותר הוא רצפה מתקופת הברונזה הקדומה III (2700-2200 לפנה"ס). השכבה הבאה מגלה חפיר מתקופת הברונזה התיכונה (1750­-1550 לפנה"ס) שנחצב בסלע הנארי – סלע קשה בעובי של עד שני מטר שמצפה רבות מהגבעות בשפלה. החפיר היה חלק ממערך הביצורים של התל באותה תקופה, הקיף את התל כולו סביב-סביב.
מעל כל אלה התגלו שלוש שכבות שונות של מבנים מתקופת הברונזה המאוחרת (1150-1550 לפנה"ס), ומעליהם סמטה עם מדרגות שעלתה לראש התל. בחתך נמצאו גם שרידי חורבן המיוחסים להרס שהותיר אחריו סנחריב כאשר ערך את מסע העונשין ביהודה. מחורבן סנחריב נחשפו כאן שרידי נול ובהם עשרות משקולות ששימשו את האורגים. המשקולות השתמרו במצב מעולה, עד כדי כך שנותרו בהם סיבי החוטים, ואלה נלקחו כמובן לבדיקה. בחלק העליון של החתך התגלו שרידי העיר שהתקיימה בתל עזקה בתקופה הפרסית (334-539 לפנה"ס).
בשטח S1 נחשפה רצפת גיר כתוש בעובי 20 ס"מ ומתחתיה רצפה דקה, שתוארכה לתקופת הברונזה הקדומה. מתחת לרצפה נמצאו שלדים של שני חמורים צעירים, מונחים על צידם כשהראש מסובב לאחור, לעבר הזנב. שני החמורים הונחו בכיוונים הפוכים זה לזה. על העצמות לא התגלו סימני חיתוך או שריפה, עדות שבשרם לא נאכל ושהם נקברו בשלמותם, כפי הנראה לאחר שראשם נערף. הרצפה הונחה מיד מעליהם, עדות לקבורה מכוונת.  
לפי כלי החרס ותיארוך פחמן 14 נראה כי החמורים נקברו בשלהי תקופת הברונזה הקדומה. קורבן חמורים הוא תופעה מוכרת בתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת. מעניין הקשר שבין עדויות אלה מהאלף השלישי לפנה"ס לחוק המקראי שלפיו החמור הוא החיה היחידה שיש מצווה לערוף את ראשו של כל בכור שנולד, או לפדות אותו מגורלו זה: "וְכָל-פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם-לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ" (שמות יג, יג). בתעודה שנמצאה בעיר הכנענית אוגרית נזכרת שחיטתם של 70 חמורים כחלק מטקס הלווייתו של האל בעל.   

מקור השם "עזקה"

על מקור השם עזקה האיר את עינינו יהודה זיו, מורנו ורבנו בענייני ידיעת הארץ.
עזקתא בארמית היא טבעת (בלשוננו – אזיקים). מכאן דברי ישעיהו במשל הכרם שלו (פרק ה'): "ויעזקהו ויסקלהו" – חפר סביב הטרש כדי לעקור אותו. בצאתו מעמק האלה פונה נחל האלה צפונה, סובב את תל עזקה משלושת עבריו ורק לאחר עקיפת התל הוא שב ופונה מערבה, בדרכו אל הים. כמעט טבעת זו של נחל האלה, הנראית בבירור בתצפיות משולי ראש התל, היא שהעניקה לעיר את שמה.

מידע נוסף

דרך הגעה: נוסעים בכביש בית שמש–בית גוברין (כביש 38) לצומת תל עזקה, ליד כפר זכריה. פונים מערבה ונוסעים 1.4 ק"מ לשער הכניסה הצפוני של פארק בריטניה. כדאי להתרשם בדרך מהמדרונות התלולים של תל עזקה, המתנשא מדרום לכביש. עולים בדרך הסלולה 1.8 ק"מ, פונים שמאלה ונוסעים עוד כקילומטר עד למרגלות התל.

אורך מסלול ההליכה: כ-600 מ'.  

מסלול בסביבה:
דרך נוף פארק בריטניה

קרדיטים

תודה לפרופ' עודד ליפשיץ על המידע ולנטע מזרחי – רכזת קהילה ויער של קק"ל בשפלה ובחוף – על עזרתה בהכנת הכתבה.
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: משלחת חפירות תל עזקה
פורסם בתאריך: 6.8.18

הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש