שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
מטיילים בפארק בגין

מטיילים בפארק בגין

מסלול בין הרים גבוהים, חורש טבעי, בוסתנים ומעיינות קטנים

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
3
הניקוד של המסלול הזה הוא3
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
הרי ירושלים
משך המסלול:
3-5 שעות
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים (גיליון מס' 9)
פארק בגין משתרע על פני כ-8,000 דונם במורדות המערביים של הרי ירושלים. קק"ל מפתחת את הפארק מתוך ראייה אקולוגית; הוא נועד להיות אזור פתוח, חוליה במרחב ירוק רציף של כמה פארקים: פארק עצמאות ארצות הברית, פארק רבין שבאזור שער הגיא, פארק בריטניה ופארק עדולם שבשפלה. מרחב גדול זה הוא הריאה הירוקה של מרכז המדינה.
נחל רפאים, מיובלי נחל שורק, מציין את גבולו הצפוני של הפארק. בערוץ הנחל עוברת מסילת הברזל הישנה בתוואי ההיסטורי מתל אביב לירושלים, ובדרום גובל הפארק בכביש 375 ובמערב בכביש 386. הקו הירוק מציין, פחות או יותר, את גבולו המזרחי של הפארק.
פארק בגין מתאפיין בהרים ששיאיהם מתנשאים לרום של יותר מ-700 מ' מעל פני הים. ערוצים עמוקים מבתרים את ההרים ומעניקים לנוף נופך דרמטי. בתחום הפארק כלולים יערות נטע אדם, חורשים טבעיים, טרסות חקלאיות ישנות, בוסתנים ומעיינות קטנים, שמימיהם נאספו לבריכות אגירה ומשם הובלו לחלקות השלחין.
הפארק מנציח את זכרם של מנחם בגין, ראש הממשלה השישי של ישראל, ושל רעייתו עליזה.



+ הצג את כל המידע

מנחם בגין

מנחם בגין נולד ב-16 באוגוסט 1913. נעוריו וצעירותו עברו עליו בפולין, שם התבלט כבר מגיל צעיר כמנהיג בתנועת בית"ר. בתחילת מלחמת העולם השנייה, לאחר שנמלט מפולין, נאסר בידי הסובייטים. הוא השתחרר כדי לשרת בצבא פולין החופשית – צבא נאמן לממשלה הפולנית הגולה בלונדון, כוח שפעל בפיקודו של הגנרל ולדיסלב אנדרס. בשנת 1943, בדרכו למלחמה באיטליה, הגיע צבא אנדרס לארץ ישראל. מנחם בגין עזב את הצבא והפך למפקד האצ"ל.
לאחר קום המדינה הפך בגין למנהיג תנועת החירות. התנועה נכשלה פעם אחר פעם בהשגת רוב בכנסת, עד המהפך של שנת 1977. כראש ממשלה חתם בשנת 1979 על הסכם השלום עם מצרים ובכללו ויתור על שליטה בחצי האי סיני. הוא הורה על הפצצת הכור האטומי בעירק (1981) ועל החלת המשפט הישראלי בגולן.
בגין ייחס חשיבות רבה לרשות השופטת ולשמירה על חוקי מדינת ישראל וראה בהן אבן יסוד בדמוקרטיה הישראלית. לאחר מלחמת לבנון (1982) שדכדכה את רוחו, התפטר בגין מראשות הממשלה והסתגר בביתו עד יום מותו (9 במארס 1992).

איך מגיעים?

לפארק יש שני שערי כניסה ראשיים:
1. שער בר גיורה - השער נמצא ליד התחנה לכיבוי אש, כקילומטר ממזרח לכניסה ליישוב בר גיורה (כביש 386 ליד סימן ק"מ 15).
2. שער מבוא ביתר – השער נמצא כ-700 מ' ממזרח לכניסה ליישוב מבוא בית"ר (כביש 375 ליד סימן ק"מ 8).

עבירוּת
הדרך לעין קובי משער מבוא ביתר עבירה לרכב פרטי. שאר הדרכים בפארק עבירות לרכבי שטח.  

שער בר גיורה

ברשימה זו נתאר מסלול המתחיל בשער בר גיורה. הדרך עבירה לרכב 4X4 או לרכב חזק וגבוה.
סמוך לשער נמצא חניון מילטון יעקובי – חניון לשהיית יום וחניון מאושר ללינת לילה (לקבוצות, בתיאום מראש). המקום נודע במלחמת העצמאות כ"צומת המזלג", על שום מפגש הכביש העולה מעמק האלה לבית לחם עם דרך העפר שבה עלו כוחות פלמ"ח הראל מהשפלה (כיום הכביש לבר גיורה). האזור נכבש במבצע ההר, שנפתח ב-19 באוקטובר 1948 והסתיים שלושה ימים לאחר מכן. כוחות צה"ל נעו באזור מכפר לכפר וכבשו אותו מידי שרידי הכוחות המצריים ששלטו עד אז בשטח. במהלך המבצע נכבש גם הכפר חוסאן, אך צה"ל נסוג ממנו, והכפר נותר בתחומי ממלכת ירדן.
מהחניון יוצאת דרך המסומנת בסימון שבילים ובסימון קק"ל (שחור). היא עוברת בלב אזור של יער נטע אדם מעורב בחורש טבעי שבו שולט אלון מצוי. לאחר כקילומטר, ליד עמוד מתח גבוה, הדרך פונה שמאלה, וקטע קצר ממנה חופף לשביל ישראל. לאחר כ-250 מ' הדרך "השחורה" נוטשת את שביל ישראל, פונה שמאלה בחדות ויורדת לשולי כרם הצומח בעמק קטן. הדרך נפרדת מהכרם ופוגשת לאחר כ-250 מ' דרך מסומנת אדום.

הר גיורה

חובבי הטיולים ברגל מוזמנים לעלות לפסגת הר גיורה. לשם כך יש לנסוע (או לצעוד) כשני ק"מ בדרך "האדומה", עד למפגש עם שביל מסומן ירוק. כאן מחכה לכם מסלול מעגלי מהנה באורך של 1.7 ק"מ.
השביל מטפס במתינות בלב חורש יפה, מנוקד בעצי יער. לאחר כ-450 מ' תגלו מימין שרידים של כבשן סיד. כ-4 מטרים מקיר נדבכי האבן הבונה את הכבשן נותרו על כנם. כמה מטרים משם נראים סימני גת חצובה בסלע. מכאן המעלה תלול מעט יותר, אך אינו קשה להליכה. לפני פסגת ההר צומח עץ קטלב קשיש. גזעו שבע הימים מצמיח כמה ענפים מרשימים, אך חלק מהם וחלק מהגזע התייבשו ומתו.
בראש ההר (723 מ') נמצא קברו של שיח' מרזוק – מבנה אבן קטן בעל כיפה. שיח' מרזוק, כך אנו למדים, היה עוזרו הנאמן ותלמידו של שיח' באדר, שקברו ניצב עד היום בגאון בין שרידי הכפר הקטן דאר א-שיח', בלב המדרון התלול המתנשא מעל נחל שורק. יש אומרים שמרזוק זה ידע לעשות את הקשה מכול – לפשר בין שני בני זוג שנקלעו למריבה ולהחזיר אותם הביתה בשלום.
גם מי שאינו מאמין במופלא יוכל להתפעל מהנוף המרהיב. לשם כך יש לרדת כמה מטרים ממבנה הקבר צפונה ופשוט ליהנות ממראה הערוצים הגדולים של נחל רפאים ונחל שורק המתאחדים למרגלות ההר. מעל נחל רפאים מתנשאים רכס שלמון ורכש שורק, ואילו מערבה משם, מעל ערוץ נחל שורק, נראים הר פיתולים ושלוחת יער, שלמרגלותיה נמצאת חורבת טורה ובה שרידי מבצר מהתקופה החשמונאית.
אין צורך לחזור בשביל שבו עלינו. השביל "הירוק" יורד מזרחה לדרך "האדומה". כאן פונים ימינה וצועדים בנחת עוד כחצי קילומטר בחזרה לנקודת המוצא של השביל הרגלי.

בוסתן עין יואל

נשוב לדרך המסומנת שחור ונמשיך בנסיעה. לאחר כ-200 מ' הדרך מתעקלת שמאלה. ממזרח לנו (מימין), בין עצי האורן, נמצאים שרידי חורבת כפר צום ובה שרידים מהתקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית. מקום בשם כפר צום נזכר כעיירה שחרבה בימי מרד בר כוכבא, ויש להניח שהשרידים שייכים לעיירה הזו.
ניסע כ-2 ק"מ ונתאחד עם שביל ישראל. מכאן והלאה חופף תוואי הדרך "השחורה" לתוואי שביל ישראל. נמשיך בנסיעה עוד כ-200 מ' ושוב נגיע לגיא שבו מעבדים כרם גפנים. הגיא הזה, כקודמו, מרופד באדמה נוחה לעיבוד, רובה משכבת חוואר מוצא, סלע רך צהבהב ואטום, שהוא הבסיס לרבים מהמעיינות בהרי ירושלים. בגיא הזה נובעים, בשנים ברוכות גשם, מעיינות קטנים אחדים. משוכות הפטל שבצד הדרך, ליד כמה עצי תאנה, מעידות על מעיין קרוב – עין מסלע הנובע בשולי הכרם.
אנחנו נמשיך עוד כ-100 מ' ונחנה את הרכב משמאל לדרך. גרם מדרגות קטן ליד טרסה המציינת את מקום המוצא של שביל להולכי רגל מסומן כחול. מצד ימין נראה פתחה המסותת של מערת קבורה. לאורך הגיא שמשמאל לכביש צומח אחד הבוסתנים היפים בהרי ירושלים ובו שפע של עצי אגס וגפנים שדליותיהן משתרגות על ענפי עצי תאנה ושקד.
לאחר כחצי קילומטר מגיעים לעין יואל – מעיין דל הנובע מתוך סבך משוכות פטל קדוש. בריכת בטון עגולה מציינת את מקומו של המעיין, שנודע בעבר בשם עין אבו עמאר, כשמו של הכפר הסמוך שהיה כאן. השם "עין יואל" מנציח את יואל בן יהודה פוטופוביץ', חבר בגרעין שעלה למושב הסמוך מבוא ביתר. יואל נרצח בשנת 1959 בידי ערבים כשיצא עם חברו לשאוב מים מהמעיין, והוא בן 17.
בעבר אפשר היה למלא במימי המעיין את בריכת הבטון שבמקום ולהזרימם לתושבי היישוב הסמוך מבוא ביתר. בשנים האחרונות המעיין חרב בקיץ, וכשהוא נובע כמה חודשים בשנה, מגיח זרם דק מבין סבכי הפטל וזורם לגיא.

עין קובי

נשוב למכונית ונמשיך בנסיעה בדרך המסומנת שחור. הדרך מגיעה לאחר כ-3.3 ק"מ לעין קובי. זהו אחד ממעיינות הנקבה היפים בהרי ירושלים. מי המעיין זורמים בנקבה תת-קרקעית שאורכה כ-12 מ' אל בריכת איגום תת-קרקעית גדולה, שעליה מכסה מבנה אבן. מבריכת האיגום המשיכו המים (כיום בדרך כלל אין בה די מים) לזרום בנקבה שאורכה 17 מ' אל בריכה חיצונית. מהמאגר העבירו את המים בתעלות לחלקות השלחין.
קק"ל שיקמה את מערכת המים, נטעה במקום עצי בוסתן והוסיפה חניון נופש. הנקבה פתוחה משני פתחיה, ואפשר לרדת בסולם בטיחותי לראש הנקבה ולזחול לכיוון הבריכה והחוצה, או להפך, להיכנס בכניסה לבריכה ולצאת בסולם מראש הנקבה. קחו איתכם אמצעי תאורה (לא נרות) ונעליים להליכה במים.
ליד בריכת האיגום ניצב מבנה מרשים, שיסודותיו בתקופה הרומית או הביזנטית. במהלך השנים הפך המבנה לבית תפילה מוסלמי, כפי שמעיד המחראב שבו (גומחת התפילה הפונה למכה). ליד המעיין התגלו גם שרידי כנסייה מהתקופה הצלבנית. בחפירות ארכיאולוגיות נחשף בה פרסקו (ציור קיר על טיח לח) מרשים, אך עתה הציורים מכוסים כדי לשומרם. הציורים ששרדו מתארים דמות לבושה גלימה אדומה אוחזת ידית, רגל של בעל חיים וחלק תחתון של אדם לובש בגד קצר בצבע אדום. ייתכן שזה מה שנותר מסצנה המתארת את מרים הולכת לבית לחם, או את המשפחה הקדושה בדרכה למצרים.
מצפון למעיין, בין עצי היער, שוכנת חורבת קובי ובה שרידי מבנים קדומים, מערות קבורה ומתקנים חקלאיים חצובים בסלע. ביניהם פזורים גם חורבות הכפר הערבי אל קאבו, שננטש במלחמת העצמאות. יש המזהים את המקום עם כַּבּוֹן המקראית, שנזכרה כעיר בנחלת יהודה (יהושע טו, מ). יישוב בשם כבו נזכר גם במסעו של המלך האשורי סנחריב ליהודה. בתקופת המשנה נקרא היישוב קובי (סנהדרין צא, ה).

מצפור נוף על שם מנחם ועליזה בגין

בעין קובי עומדות בפנינו שתי אפשרויות. אפשר לנסוע צפונה בדרך עפר מסומנת ירוק, לחצות את נחל רפאים ולהגיע ליער עמינדב וליד קנדי. אורכה של דרך זו הוא כ-10 ק"מ.
אפשרות שנייה היא להמשיך בדרך "הירוקה" דרומה ולצאת לאחר כ-1.5 ק"מ לכביש 375, ליד מבוא ביתר. מי שיעשה זאת יחלוף על פני חניון קפלן ויגיע למצפור נוף על שם מנחם ועליזה בגין. סימן ההיכר של המצפור הוא סככת ברזל צבועה כחול. עץ אלון מצל על מרפסת התצפית, ועל שתי שורות של אבנים חקוקים ציטוטים מאמרותיו של בגין. סמוך למצפור מוצבים שולחנות לפיקניק. המצפור והחניון נגישים לאנשים עם מוגבלויות.
מכאן קצרה הדרך לשער מבוא ביתר שבכביש 375.

מידע נוסף

 אזור גאוגרפי: הרי ירושלים.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים פרוזדור ירושלים (גיליון מס' 9).
אורך המסלול: כ-10 ק"מ (נתון לשיקול דעתו של המטייל).
משך הסיור: 3–4 שעות.
מתאים ל: כל המשפחה. נסיעה ברכב פרטי בדרכי עפר משולבת בביקורים רגליים קצרים באתרים
נקודת מוצא: שער בר גיורה בפארק בגין, כביש 386 ליד סימן ק"מ 15.
נקודת סיום: שער מבוא ביתר, כ-700 מ' ממזרח לכניסה ליישוב מבוא בית"ר, כביש 375, ליד סימן ק"מ 8.
חניונים בפארק: חניון בר גיורה, חניון עין קובי, חניון על שם קפלן, חניון במצפור הנוף על שם מנחם ועליזה בגין, חניון על שם תוסיה כהן.
נגישות: אין.
אתרים נוספים בסביבה: יער עמינדב, יד קנדי, נחל קטלב, מוקד מידע בר גיורה, ח'ירבת בית עתאב, נחל המערה, חורבת חנות, שביל הקיסר, הר טייסים, פארק עצמאות ארצות הברית והסטף.


מסלול נוסף בסביבה: 
שביל נופי נחל קטלב בפארק עצמאות ארה"ב


קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: אביגדור אורגד מפות
פורסם בתאריך: 31.7.18
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש