שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
דרך הפסלים ביער חצרים

דרך הפסלים ביער חצרים

טיול ברכב פרטי בשפלת הנגב

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: דרום,
הנגב הצפוני
עונה מומלצת:
אביב, חורף, סתיו
אורך בקילומטרים:
4 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים מישור חוף הנגב (גיליון מס' 13).
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
כ-5 ק"מ ממערב לבאר שבע, סמוך לקיבוץ חצרים, הפכה קרן קימת לישראל פינה במרחב צחיח לנווה מדבר קטן. במדרונות היבשים ניטע מגוון עצי יער העמידים לתנאי האקלים והקרקע. בין הגבעות פרצה קק"ל דרך שאורכה כ-4.5 ק"מ, ובצידיה הציבו אמנים יצירות המביעות כל אחת אמירה אמנותית המתייחסת לסביבה.

דרך הפסלים ביער חצרים מאגפת את קיבוץ חצרים מדרום. את המקום, שתפקד בעבר כאתר להשלכת פסולת, שיקמה קק"ל וסללה בו דרך נופית. למאמץ של קק"ל חברו אנשי קיבוץ חצרים, ובראשם האמנית מרגה פישטיין, האוצרת האמנותית של הדרך. מרגה גייסה אמנים נודעים מרחבי הארץ, ואלה תרמו מיצירותיהם לדרך. עתה עומדת לרשות המטיילים דרך נופית מיוחדת במינה, מעוטרת בפסלים.
האוצרות האמנותית בדרך הפסלים נמשכת דרך קבע גם כדי להעשיר ולגוון את המקום וגם כיוון שמפעם לפעם פוגעים פורעים בפסלים ומשחיתים אותם. בדרך מוצבים עשרות פסלים. ברשימה זו נזכיר במלל ובתצלומים רק כמה מהם.

+ הצג את כל המידע

דרך הגעה

נוסעים מבאר שבע מערבה בדרך ג'ו אלון (כביש 2357). חוצים את מעגל התנועה שליד בית הספר הטכני של חיל האוויר (במקום מוצב מטוס) וממשיכים מערבה לקיבוץ חצרים ולמוזיאון חיל האוויר. הכניסה לדרך הפסלים נמצאת כ-3.5 ק"מ ממעגל התנועה, כחצי ק"מ לפני הכניסה לקיבוץ חצרים. המסלול מסתיים ליד כביש הגישה למוזיאון חיל האוויר (אפשר לנסוע גם בכיוון ההפוך).

על האזור

דרך הפסלים שוכנת בשפלת הנגב המרחב שממערב לבאר שבע ומדרומהּ. האזור בנוי גבעות המתנשאות 400-200 מ' מעל פני הים. האקלים צחיח, לא יותר מ-200 מ"מ גשם בשנה בממוצע. בתנאים כאלה צומחים כאן בר רק שיחי מדבר שמותירים את המרחבים הגדולים חשופים למרחוק.
במלחמת העולם הראשונה (1917-1914) נודעה לגבעות שמסביב לחצרים חשיבות אסטרטגית רבה. בגבעות האלה, המקדמות את פני הבאים לבאר שבע ממערב, התבצרו הלוחמים הטורקים והקימו קו הגנה נגד מתקפות הצבא הבריטי.
היה זה לאחר שהבריטים, בראשותו של גנרל ארצ'יבאלד מאריי, נכשלו במארס ובאפריל 1917 בכיבוש עזה. הפיקוד העליון הבריטי החליט להחליפו בגנרל אלנבי. אלנבי, בהמלצת גנרל מאריי, החליט להעביר את גזרת הלחימה לאזור באר שבע. מכיוון שידע שהצבא הטורקי מצפה למתקפה ממערב לעיר, החליט להפתיע ולהסתער על העיר גם ממזרח. לשם כך היה דרוש איגוף גדול, ואותו ביצעו פרשי אנז"ק.
המתקפה החלה ב-31 באוקטובר 1917. חיל הרגלים הבריטי תקף את הטורקים ממערב לבאר שבע במתחמיהם שבגבעות חצרים. לאחר קרב קשה הגיע השלב הסופי של המערכה. פרשי אנז"ק תקפו את עמדות הטורקים בתל באר שבע, ולאחר שהתל נפל לידיהם הסתערו על העיר ממזרח וכבשוה בדהרה. עד היום נותרו באזור חצרים שרידי תעלות, עמדות חפורות ורסיסי ברזל גדולים (חלקים של פגזי תותחים) המעידים על הקרב.
קק"ל החלה בפעולות הייעור באזור בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 בשיתוף פעולה עם חברי קיבוץ חצרים. אחד הנוטעים המפורסמים היה ישראל קוסיף, הסנדלר של הקיבוץ, שעסק במשך שנים רבות בהוספת גוון ירוק למדבר. רוב העצים הנטועים שניטעו בעבר היו מיני אשל, איקליפטוס ומיני שיטה מאוסטרליה. בשנים האחרונות נוספו עצי שיטה סלילנית, שיטת הנגב, שיזף, חרוב, ינבוט לבן ועצי בוסתן.

המסלול

הפסל הראשון מקדם את פני הבאים כבר בכניסה לדרך. האמן דוד גבריאלי הציב כאן פסל ברזל בדמות חצובה של מצלמה וקרא ליצירתו "תמונות". זהו בהחלט רמז לצלמים שבינינו לשלוף את המצלמות מתיקיהן, כי יש לא מעט הזדמנויות לצילום.
כ-400 מ' מהפסל הראשון, במדרון גבעה המשקיף על הדרך, הציבה הפסלת דינה מרחב את פסלה  "ציפדג". הפסל, העשוי מתכת גם הוא, מציג יצור דמיוני המשלב את שני בעלי החיים האלה. מכאן אפשר לצפות בשטחי המטע הגדולים שממזרח לדרך השייכים לקיבוץ חצרים. אלה הם מטעי חוחובה – שיח גדול בצבע ירוק-אפור שמוצאו ממדבריות מערב ארצות הברית. החוחובה מצמיחה פירות בגודל של שני סנטימטרים לכל היותר, ובכל פרי יש זרע קשה בצבע חום המכיל שיעור גבוה של שמן. השמן הזה, המכונה "שמן חוחובה", עמיד מאוד לחמצון והוא חסר ריח וצבע. מסיבה זו הוא מבוקש מאוד כחומר שבו מטמיעים תכשירים קוסמטיים.
כ-400 מ' משם נמצאים שני פסלים מעניינים של נירה סביר – "אנשים טובים באמצע הדרך" והפסל "שותקת עם האדמה-זועקת לשמים". 200 מ' משם מתעקלת הדרך ימינה ומיד שמאלה ומגיעה לחניון קק"ל, השוכן ליד באר עלי אבו יחיה.

באר אבו יחיה

הבאר שנמצאת כאן היא אחת משתי הבארות שהיו ברשותה של חמולת אבו יחיה – משפחה גדולה של בדווים שהתגוררה באזור עד מלחמת העצמאות. הבאר נחפרה בשנות ה-20 של המאה הקודמת. עומקה עולה על 30 מ' ומימיה נשאבו במנוע אל בריכת אגירה סמוכה. ראשוני קיבוץ חצרים רכשו בשנים הראשונות לעלייתם על הקרקע מים מהבארות של חמולת אבו יחיה. מסביב לבאר היה בוסתן גדול. אחדים מעצי הבוסתן שרדו עד היום, וקק"ל ממשיכה לטפח אותם ואף הוסיפה נטיעות משלה. סמוך לבאר נמצא פסלה של האמנית שלומית אברבוך "מנחה" העשוי אבן גיר. לנו מזכיר הפסל צורה של מזבח קדום. מולו, מהצד הצפוני של הדרך וליד שרידי מבנה, נמצא פסלו של גרשון היימן "שובם של הציפורים".

אל גבעת הרדאר

כ-300 מ' מהחניון הציבו ורדה גבעול ואילן גלבר את הפסל "סבבה", שאכן מעניק תחושה כזו (הפסל הושחת לאחרונה כשדמות חתול האבן הושלכה מהערסל). לידו נמצא "הפסנתר" המפורסם של הפסל אברהם פלג, המציג פסל של פסנתר כנף גדול.
כ-400 מ' מהפסנתר כדאי לסור מעט שמאלה מדרך הפסלים אל גבעת הרדאר. בגבעה הקטנה הזו התמקמה יחידה צבאית קטנה בימי הכוננות שקדמו למלחמת ששת הימים (מאי-יוני 1967). היחידה, שחייליה התגוררו באוהלים, תפעלה תחנת רדאר לאיתור ולזיהוי מטוסי אויב. במהלך מלחמת ששת הימים נמצאו באל עריש פקודות מצריות שהורו להפציץ את הגבעה. שרידי עמודים ובסיסי בטון הם כל אשר נותר מעברו זה של המקום. הפסל הסביבתי מאבן "ממסר 9", יצירתו של יגאל מירון, מנציח אירוע זה בתולדות הגבעה.

מאגורת חצרים

נשוב אל הדרך. זאב קרישר הציב פסל בדמות סרקופג גדול עשוי אבן בשם "זיכרון מגונן". כ-200 מ' בהמשך הדרך כדאי לסטות שוב מהדרך ולנסוע שמאלה כ-300 מ' במורד הדרך המסתיימת ברחבת חניה. ליד הדרך נמצאת מאגורת חצרים. מאגורה היא בור מים חצוב בסלע מתקופות קדומות, שהותירו את תקרתו כדי לשמור על המים מפני התאדות. מקור המים במאגורות הוא מי גשם שזרמו במדרונות ובערוצים והובלו אליהן באמצעות תעלות. במרכז מאגורת חצרים ניצב עמוד שתומך בתקרת הבור לבל תקרוס. השלט המוצב במקום מציין שייתכן כי המאגורה הזו לא שימשה לקליטת מים. ליד המאגורה הציבה הפסלת דליה מאירי פסל בשם "באר מקדש".

לימן חצרים

לאחר שנחזור לדרך נעצור ליד פסלו המרשים של יגאל תומרקין "גיליוריאקטור". מעבר לעיקול הדרך הבא, מצד ימין, נמצא מצפור זוריק לב. המצפור מנציח את הטייס אל"מ ארלוזור (זוריק) לב, שנהרג במלחמת יום כיפור כאשר מטוסו התרסק מעל לים בעת ששב מתקיפה באזור פורט סעיד.
כ-700 מ' משם, משמאל לדרך, אפשר לראות שתי קבוצות עצי איקליפטוס, ובצילם שולחנות פיקניק שהציבה קק"ל. האיקליפטוסים אינם צומחים סתם כך, אלא בלימנים. לימן הוא שטח שזורם בו ערוץ קטן וקק"ל סכרה אותו בסכר חול נמוך. מי הגשמים הזורמים בערוץ נאספים בלימן, מחלחלים ומרווים את הקרקע די כדי לגדל בה עצים. מי שיבוא לכאן מיד אחרי הגשם יוכל למצוא את הלימן מכוסה מים.
לימן חצרים מציין את קצה דרך הפסלים. כביש 2357 ומוזיאון חיל האוויר בחצרים מרוחקים מכאן כ-700 מ' בלבד.

מרגה פישטיין

מרגה פישטיין, חברת קיבוץ חצרים, עלתה ארצה בשנת 1964. היא אמנית העוסקת בעיקר בקרמיקה בטכניקות שונות המשלבות גם חומרים נוספים.

קרדיטים

צילום וכתיבה: יעקב שקולניק
מפה: 
טלילה ליבשיץ, קהילה ויער מרחב דרום קק"ל, ואביגדור אורגד מפות 
תאריך העלאה: 18.04.18
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש