שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
דרך נוף יערות ציפורי

דרך נוף יערות ציפורי

טיול בנופי מערב הגליל התחתון

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
3
הניקוד של המסלול הזה הוא3
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
גליל תחתון
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
16 ק"מ
משך המסלול:
3-5 שעות
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים כרמל (גיליון מס' 4) וגליל תחתון (גיליון מס' 2).
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
חלק משביל ישראל
חלק משביל ישראל

דרך נוף יערות ציפורי מתפתלת במערבו של הגליל התחתון לאורך כ-16 ק"מ. הדרך עוברת בנופי יער ובין עצי חורש טבעי ומשובצים בה אתרים קדומים.
 
יערות ציפורי משתרעים על פני כ-30 אלף דונם בגבעות שמצפון לנחל. קק"ל פרצה ביער דרך נוף בין קריית אתא במערב ליישוב אלון הגליל במזרח. הדרך עוברת בנופי יערות נטועים ובהם עצי בר גדולים ומרשימים כגון אלה אטלנטית ואלון התבור. נקודות התצפית שלאורך הדרך משקיפות על נחל ציפורי ועל גבעות הגליל התחתון והכרמל. בחורף צפו לפריחה מרשימה של רקפות, כלניות ושלל מינים אחרים של פרחים. 
קרן קימת לישראל הכשירה את הדרך למעבר רכב פרטי והציבה חניונים לאורכה (הדרך אינה עבירה לאוטובוסים!). הדרך בחלקו המערבי של היער – יער קריית אתא – סלולה. הדרך בחלקו המזרחי עשויה דרך מצעים ועבירה לרכב פרטי. 
ברשימה זו נתאר את האתרים החשובים לאורך הדרך ממערב למזרח, כלומר מהכניסה של קריית אתא.  
 
+ הצג את כל המידע

יער קריית אתא

בקצה דרך מנחם בגין (במפגש עם רחוב צבי הדר) נמצא שלט המבואה של קק"ל ובו מפת מידע על דרך הנוף היוצאת מכאן ומסומנת ירוק לכל אורכה. לאורך הדרך צומחים נציגי החורש הים-תיכוני – אלון מצוי, אלת המסטיק וחרוב מצוי, מעורבים בעצי אורן שנטעה קק"ל. 
לאחר כחצי קילומטר הדרך עוברת מתחת לגשר כביש 70 ופונה שמאלה לתוככי יער קריית אתא. עוד חצי קילומטר והדרך מגיעה לחניון קריית אתא. בצד החניון מסתעפת דרך 4X4 מסומנת כחול הפונה שמאלה (הדרך עוברת בצד "סלע השבת" וקבר ר' יהודה בן בבא בדרכה לשפרעם. אנו נוכל להגיע לשם בדרך נוחה יותר).
חניון קריית אתא הוא שרשרת ארוכה של חניונים שמתפרשת מכאן לאורך כ-3 ק"מ. 

חורבת אושה

במרחק כ-250 מ' הלאה משם מגיעים לצומת דרכים נוסף. דרך קצרה, כ-100 מ' אורכה, עולה ימינה ומגיעה לפשפש בגדר מרעה בקר. זו הכניסה לגן לאומי אושה העתיקה. בשלב זה האתר אינו מוסדר למבקרים ואין לשוטט בו באופן חופשי מחשש למעידה בין אבנים ובורות. בכל זאת, כדאי להיכנס למקום ולצעוד בו כמה צעדים מערבה אל עץ יפה של אלה אטלנטית ובצלו ספסל עץ. זהו יופי של מקום להתבודדות שקטה. מול העץ הזה צומחת אלה אטלנטית בעלת גזע עבה ומרשים מאוד.  
משוכות הצבר וגלי האבנים שייכים לכפר הערבי הושה, ששכן כאן עד מלחמת העצמאות. תושביו הגיעו לכאן בסוף המאה ה-19 מארצות המגרב (מרוקו, אלג'יר ותוניס), לאחר שנמלטו מאימת הכיבוש הצרפתי. בימי מלחמת העצמאות ישב בכפר הגדוד הדרוזי של "צבא ההצלה" הערבי, שהשתתף בקרבות נגד הכוחות העבריים ברמת יוחנן. הכפר נכבש ב-16 באפריל 1948, תושביו נאלצו לעוזבו, ובתיו נהרסו כליל, פרט לקבר נבי הושאן, השוכן בבית הקברות של הכפר. בעקבות הקרב קיבלו על עצמם הדרוזים בישראל להשתלב בצה"ל. 
האבנים העזובות מספרות סיפור עתיק עוד יותר, מהתקופה הרומית. בגלגולן הקודם הן שימשו אז חומר הבניין של היישוב אושה. התלמוד הבבלי מזכיר את אושה (אושא) כמקום שהסנהדרין עברה אליו מִיַבְנֶה לאחר מרד בר כוכבא. הסנהדרין פעלה באושה כעשר שנים (¬¬140¬-150 לספירה), ומשם החלה את נדודיה מזרחה, תחילה לשפרעם, ומשם לבית שערים, לציפורי ולטבריה. 

"סלע השבת"

מאושה העתיקה יש לשוב לדרך הנוף. מי שירצה לראות את "סלע השבת" ימשיך בצומת היישר לפנים, במורד הדרך. כדאי לצעוד ברגל, משום שהדרך משובשת ואינה מתאימה לרכב פרטי, אם כי נהגים עקשנים יוכלו בדרך כלל להתגבר על כך.
הדרך יורדת בין עצי היער ולאחר כחצי קילומטר מתעקלת ימינה ומגיעה למשטח סלע מוקף אבנים גדולות. במשטח הסלע הזה, מימין הדרך, ליד עצי איקליפטוס, נמצא משטח סלע ועליו חקוקות האותיות היווניות CAB לצד אותיות נוספות ושני צלבים, שלא ברור איך הם קשורים לעניין. האם ייתכן שהכתובת נכתבה בידי נזירים נוצרים שחיו בסביבה? גרסה אחרת קושרת את האותיות CAB (סאב) למילה סבאתו ביוונית, שפירושה שבת. על פי גרסה זו, הסלע מציין את תחום השבת של אושה העתיקה. במפת הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל, שפורסמה בשנות ה-60 של המאה ה-19, מכונה הגיא המעובד שליד הסלע בשם "ואדי אל יהוד". 

קבר בן בבא

נשוב לצומת של אושה העתיקה וניסע מזרחה כקילומטר עד לצומת הבא. כאן פונה שמאלה דרך טובה. מי שירצה, יוכל לפנות בה, לפגוש את הדרך המסומנת בכחול ולהמשיך בה אל הגיא שמחוץ ליער, הוא ואדי אל-יהוד שביקרנו בו קודם לכן.  
הדרך חולפת על פני כרם זיתים קשישים, נכנסת לכפר הבדואי חרוביה ופונה שמאלה על פי הסימון הכחול בדרך סלולה. במרחק של כ-900 מ' מהכרם נמצא מבנה לבן בן שתי כיפות כחולות, הבנוי על מערת הקבר המיוחסת לרבי יהודה בן בבא, אחד מעשרת גיבורי מלכות. לפני הכניסה למערה ניצבים שני שולחנות וספסלים מבטון.
יהודה בן בבא היה חברו הטוב של רבי עקיבא, ממנהיגי מרד בר כוכבא הכושל. הרומאים הוציאו להורג את רבי עקיבא ורבים מתלמידיו על תמיכתם במרד. אחר כך אסרו, בין השאר, על הסמכת רבנים, שבהם ראו את זרע הפורענות (סמיכה היא מינוי של מנהיגים רוחניים בעלי סמכות הלכתית). הרומאים אף איימו להוציא להורג כל רב סומך ונסמך ולהחריב כל עיר שבה תתקיים הסמכה ועוד כל מיני פורענויות כיוצא באלה.
חמישה מתלמידיו של רבי עקיבא נמלטו לאושה וביקשו מרבי יהודה בן בבא להסמיך אותם כרבנים. הרבי הזקן חשש שהרומאים יגלו זאת ויחריבו את אושא ולכן התחכם. הוא יצא אל השדה הפתוח שבין אושא לשפרעם, לא פה ולא שם, והסמיך את הרבנים, הלוא הם רבי מאיר, רבי יהודה בר אלעאי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יוסי בן חלפתא ורבי אלעזר בן שמוע. הרומאים גילו את הדבר בשעת מעשה. יהודה בן בבא כבר היה זקן מכדי להימלט ועל כן ציווה על הנסמכים להסתלק מהמקום ולהציל את נפשותיהם בעוד הוא נשאר במקומו. באו הרומאים ונעצו בגופו, כך מסופר במקורותינו, 300 רמחים ועשאוהו ככברה (בבלי, סנהדרין י"ג). 

מצפור יוסף

ממשיכים בדרך הנוף. כ-600 מ' ממזרח לפנייה לקבר ר' יהודה בן בבא, צמוד לצדה הצפוני של הדרך, נמצא מצפור המוקדש לזכרו של יוסף מועדי (1989¬-2009), בן העדה הדרוזית ותושב חיפה. מועדי שירת בחטיבת גולני ונפל בשנת 2009 בפעילות מבצעית ברצועת עזה. יוסף ועוד שניים מחבריו נהרגו מפגיעת טנק ישראלי שירה בשוגג פגז על המבנה שבו שהו. 
המצפור עשוי שלושה ספסלים, אנדרטה ושלט המספר על קורות חייו של יוסף. כל אלה, בין עצי הברוש שמסביב, ערוכים בצורת מעגל ויוצרים יחד פינת התייחדות המשרה אווירה של שקט ושלווה. שלט התצפית מסביר על האתרים הנפרשים לעיני המבקרים. 

המשך דרך הנוף ביער ציפורי

במצפור יוסף נגמרת שרשרת החניונים שהציבה קק"ל ביער. הדרך נמשכת עוד כ-2 ק"מ ופוגשת בכביש המוביל להרדוף. פונים ימינה, חולפים על פני הכניסה להרדוף ועל פני הכניסה לכפר כעביה. הכביש מתעקל שמאלה. כחצי קילומטר מהעיקול פונים ימינה להמשך דרך הנוף, המרפדת כולה מצעים כבושים שמתאימים לנסיעה ברכב פרטי.    
הדרך עוברת בנופי יערות קק"ל בין מטעי רימונים לכרמי זית ולעצים גדולים של אלון התבור. במדרונות הפתוחים לאור עולה בחורף ובאביב פריחה יפהפייה. 
לאחר כ-6 ק"מ משתלב שביל ישראל בדרך הנוף, ומכאן לא נותרו לנו אלא כמה מאות מטרים עד לסיום דרך הנוף, ליד מרכז השטח אלון הגליל, המשמש גם מוקד מידע של קק"ל באזור.

תוספת קטנה: עין יבקע

מי שמעונין להאריך מעט את הטיול יכול להיכנס מדרך הנוף לכפר הבדואי כעביה. נוסעים במורד הדרך הראשית בכפר ומעט מדרום לו פוגשים בשביל ישראל. כאן אפשר להחנות את הרכב ולצעוד כקילומטר מערבה, בשולי יער ציפורי, עד עין יבקע. עין יבקע (ראס אל עין), הידוע גם בכינוי "מעיין הסוסים", הוא מעיין שופע היוצר פלג קטן וצלול. מסביבו נותרו שרידי קירות אבן מבריכה קדומה שאספה בעבר את מי המעיין. מי המעיין הועברו בימים ההם לאמה לשם הפעלת אבני הריחיים של האתר "טחנת הנזירים" הנמצא במורד הנחל.

דרכי הגעה

הכניסות העיקריות לדרך, ממערב למזרח:
1. מקריית אתא – נכנסים לקריית אתא, כביש 780). ברמזור הראשון פונים מזרחה (שמאלה) ונוסעים כ- 3.5 ק"מ בדרך מנחם בגין לעבר שכונת גבעת טל. דרך הנוף יוצאת ממעגל התנועה ונכנסת ליער לאחר מעבר מתחת לגשר כביש מס' 70.
2. מהכביש המוליך ליישובים עדי והרדוף.
3. מצומת המוביל – נכנסים בכביש הגישה לאלון הגליל, כ-400 מ' ממערב לצומת המוביל. דרך הנוף מלווה את כביש הגישה ועוזבת אותה מערבה בעיקול הכביש שלפני היישוב, ליד מרכז השטח לאופניים.  
4. מקבר רבי יהודה בן בבא – הדרך המובילה לקבר רבי יהודה בן בבא מסתעפת דרומה מכביש צומת סומך–צומת המוביל (כביש מס' 79) ועוברת דרך היישוב הבדואי חרוביה ליער.
 
אורך מסלול הנסיעה המלא: כ-16 ק"מ. המסלול אינו מעגלי.
 
הערה: הדרך עבירה לרכב פרטי. הכניסה לדרך לאוטובוסים ולמשאיות אסורה. 

מסלול בסביבה: טיול בשביל שמשית

קרדיטים

תודה לפנינה לבנון, רכזת קהילה ויער באזור גליל מערבי וכרמל, על עזרתה הרבה בהכנת הכתבה.
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי
פורסם בתאריך: 13.12.17

הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש