שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה
e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
שביל יזרעאל-קק"ל: מתל שמרון לעין תמרת

שביל יזרעאל-קק"ל: מתל שמרון לעין תמרת

מסלול טיול המשלב את נופי הגליל התחתון עם ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
0
הניקוד של המסלול הזה הוא0
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
5 ק"מ
משך המסלול:
6 שעות ומעלה
רמת קושי: בינונית
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת שביל יזרעאל-קק"ל בהוצאת המועצה האזורית עמק יזרעאל
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות

שביל יזרעאל-קק"ל הוא שביל טיול רציף שאורכו כ-100 ק"מ. המסלול עובר בנופי עמק יזרעאל ובהרים שמסביבו (מידע נוסף על השביל בסוף רשימה זו). 
קטע זה של השביל  עובר במערב הרי נצרת, חוצה את חורשת השיטה המלבינה שלמרגלות תל שִמרון, עולה לתל שמרון ואחר כך חוצה חורש יפה ומאגף ממערב ומצפון את היישוב תמרת. בדרך יש עוד הפתעה ארכיאולוגית בדמות אבן השבּת. אורך המסלול כ-6.5 ק"מ.  
 
+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה

גישה לנקודת ההתחלה:

כ-700 מ' ממזרח לצומת נהלל (כביש 75) פונים לכיוון תמרת. רחבת החניה של חורשת השיטה המלבינה נמצאת כ-100 מ' משמאל לכביש (זהירות! יש קו הפרדה רצוף בכביש, והפנייה מותרת לבאים מהכיוון השני).  

גישה לנקודת הסיום:

כ-2.8 ק"מ ממזרח לצומת נהלל (כביש 75) פונים בדרך המובילה למחנה מעלול וחונים מיד בכניסה לדרך ברחבת החניה שלמרגלות מתקן השאיבה הגדול של חברת מקורות. 

הערות:

  1. יש לדאוג לרכב מאסף.
  2. אפשר להגיע לצומת תמרת באוטובוס ציבורי.
  3. אפשר להפוך את המסלול למעגלי, כפי שמוסבר בטקסט.
  4. אפשר לחבר את קטע השביל הזה עם קטע השביל "מכפר החורש למעלול". מצומת כפר החורש יש אוטובוסים בתדירות גבוהה לצומת תמרת.

חורשת השיטה המלבינה

שביל מסומן בסימון שבילים כתום מגיע מצומת תמרת לרחבת החניה של חורשת השיטה המלבינה וחוצה את החורשה אל פאת השדה הסמוכה. החורשה הזו מצריכה עיון נפרד, שכן השיטה המלבינה איננה נציג אופייני של החורש הישראלי. זו גם אחת הסיבות שהחורשה כלולה בתחום שמורת טבע שִמרון. 
העץ צומח בר בסוואנות הלחות של מזרח אפריקה. אצלנו הוא צומח בר בכמה וכמה פינות במישור החוף והשפלה, בתל שמרון ובעמק בית שאן. אלה הן האוכלוסיות הצפוניות ביותר בעולם של מין זה. 
עצים שנמצאים בקצה תחום התפוצה שלהם מגלים לעתים התנהגות שונה מזו הקיימת במרכז אזורי התפוצה שלהם. עצי השיטה המלבינה, שנקראים כך בגלל גזעיהם הבהירים, מסרבים בדרך כלל לעשות פירות וזרעים בישראל. גם אם פה ושם יש איזו שיטה מלבינה שעושה טובה ומניבה כמה פירות, הזרעים שלה לא ינבטו בטבע. 
עושה רושם שהעץ מסתדר היטב גם בלי זרעים נובטים. השיטה של השיטה היא להתרבות מניצנים שנמצאים בשורשים. מהניצנים המתעוררים מתפתחים גזעים חדשים וכך אוכלוסיות השיטה המלבינה נשארות חיוניות. זוהי הסיבה שבכל מקום שהעץ הזה צומח אצלנו, הוא יוצר סבך קוצני שקשה מאוד לחדור בעדו. יש להניח שבעבר השתרעה החורשה שלנו על שטח גדול יותר, אך החקלאים נלחמו בעץ העקשן כדי לזכות בשטח רב יותר לעיבוד. 

אל תל שִמרון

השביל עולה לצד גדר בית הקברות של נהלל, שמצבותיו – פנתיאון של היסטוריה ותרבות ישראלית – מנציחות בין השאר דמויות כמו חנה מייזל, בני השבט של משפחת דיין לדורותיהם והאסטרונאוט אילן רמון. בהחלט מומלץ לבקר במקום. 
 
מבית הקברות המסלול נמשך כמה צעדים בשביל מסומן כחול ופונה שמאלה במדרון מיוער בחרובים לפסגת תל שמרון. מכאן ואילך נצעד בשביל מסומן ירוק עד אבן השבת. 
בתקופה הכנענית התיכונה (1550-2000 לפנה"ס) שכנה כאן עיר גדולה, שביצוריה קבעו את צורת האקרופוליס של התל עד ימינו. רוב העיר השתרעה למרגלותיו. שמרון זכתה למעמדה בשל העורף החקלאי הגדול שלה ובשל מיקומה על אם הדרך הראשית ממגידו לציפורי ולעכו.
שמה של שמרון עלה במכתב שכתב מלכה הכנעני שמ-הדה למלך המצרי אח'נתון (1347-1364 לפנה"ס). המכתב התגלה בארכיון המצרי החשוב של תל אל-עמרנה, בירתו של המלך המצרי. התברר ששמ-הדה ניסה להתחמק מתשלום מס למלך המצרי בטענה שכך נהגו גם בימי אביו כוסונה. תגובתו של המלך המצרי אינה ידועה לנו.   
השם "שמרון" נזכר במקרא שלוש פעמים. אחת מהן מספרת שמלך שמרון הכנעני הצטרף ליוזמתו של יבין מלך חצור ויצא יחד עם מלכי כנען האחרים למלחמה ביהושע בן נון (יהושע יא, א). יהושע ניצח, ושמרון עברה לנחלת שבט זבולון. 
החוקרים טוענים ששמו האמיתי של היישוב שהתקיים בשמרון היה "שמעון". אכן, העיירה ששכנה כאן בתקופות המשנה והתלמוד נקראה סימוניה, שם שנגזר משמעון. סופר המקרא, מטעמיו שלו, כינה את המקום שמרון, ובשם זה ידוע המקום גם כיום.
בראש התל נמצאת עמדת שמירה ישנה מבטון ובה חרכי ירי. מסביבה עצי אורן וברוש ורחבה עגולה בתבנית התכנית העגולה של מושב נהלל. במקום הזה התיישב בשנת 1935 גרעין שמרון – דור שני למייסדי נהלל. בשנת 1938 עלתה הקבוצה מכאן לחניתה, שנוסדה במסגרת יישובי "חומה ומגדל" על אדמת קק"ל. עמדת השמירה נמצאת אמנם במקום הגבוה בתל, אך כדי למצות את ההנאה מהמראות צריך לנוע קצת במרחבי התל לנקודות תצפית חשופות יותר. כך תגלו את המרחבים של עמק יזרעאל באזור נהלל, קמצוץ מהרי נצרת ומהעיירה מגדל העמק ואת גבעות טבעון והכרמל בכבודו ובעצמו.  

עצים ועתיקות

השביל יורד מהתל בזיגזג, מערבה תחילה. כאן כדאי לפקוח עיניים ולגלות את עשרות משטחי הבטון שפזורים בשטח – שריד למעברת שמרון שבה התגוררו העולים החדשים שבאו ארצה לאחר מלחמת העצמאות. רבים מהם עסקו בנטיעת יער כפר החורש. המעברה פורקה לאחר שנים אחדות, ותושביה עברו למגדל העמק וליישובים אחרים בסביבה. 
השביל פונה מזרחה. כ-150 מ' מראש התל, לפני שחוצים ערוץ נחל, תוכלו לגלות חציבה מלבנית בסלע, מכוסה בחלקה בעפר. זהו קבר קדום. מכסה הקבר הזה הוא גוש האבן המלבני שנמצא כ-40 מ' במעלה המדרון. 
השביל חוצה את הגיא שלאורכו הציבו המועצה האזורית ורשות הטבע והגנים מעקה כדי למנוע מכלי רכב לטפס לפסגת התל. לפני הגיא ואחריו צומחים שני פרטים יפים של אלון התבור. 
המרחב מלא מערות קבורה ומתקנים עתיקים חצובים בסלע. בהמשך המעלה חולף השביל ליד חציבה מרובעת של מערת קבורה ולאחר מכן ממשיך צפונה, חוצה גיא נוסף ועובר ביער פארק קטן של עצי אלון התבור. מכאן, לאחר שעוברים על פני אבן עגולה שנותרה מבית בד עתיק, אפשר להבחין בכמה עצי האורן הגדולים ששרדו מיער המלך. שימו לב, השביל חוצה כמה דרכי עפר. ודאו שאתם צועדים בעקבות הסימון הירוק.  

יער המלך

קק"ל נטעה את עצי האורן הוותיקים בשנת 1935, במלאות 25 שנה לשלטונו של ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה. בטקס הרשמי, שבו השתתפו חיים וייצמן ומנחם אוסישקין, נטע הנציב העליון את "עץ המלך". השתיל עשה את כל הדרך לכאן מארמון וינדזור שבאנגליה. זכותו של העץ לא עמדה לו. בשנת 1936, כאשר פרץ המרד הערבי, נפל העץ קורבן למסורי המורדים. עצי אורן אחרים, מיוחסים פחות, מפארים את המקום עד עצם היום הזה. 
כ-150 מ' צפונה מכאן, אם תסטו מהשביל ימינה כ-50 מ', תגלו שני ארונות קבורה שנחצבו באבן מקומית, אך ייצורם לא הושלם. ייתכן שזה היה אזור התעשייה של שמרון בתקופה הביזנטית.
מכאן ואילך דרכנו תהיה סוגה בעצים. השביל נמשך ועובר בחלקה נפלאה של אלון התבור ואחריו צומח עץ חרוב נהדר, מהיפים והגדולים בישראל. 
מעבר לחרוב הגדול שביל יזרעאל-קק"ל עולה בדרך המנצלת גיא מעוטר בעצי חורש ים תיכוני. נעים מאוד לשוטט בדרך העולה בגיא. תושבי המקום קוראים לנחל שאנו הולכים בו ואדי החצבים. באוגוסט ובספטמבר הפריחה של החצבים בעיצומה, ויש להניח שהם ניצלו משיני העדרים ועל כן הם בולטים כל כך. לאחר כ-1.5 ק"מ, ליד בתי היישוב תמרת, השביל פונה שמאלה ומגיע לאבן השבת שנמצאת ממש בקצה רחוב מורן בתמרת. על האבן חקוקות שלוש אותיות שאפשר לקרוא בהן את המילה שבת. לצד האבן, על הסלע, מוצב שלט הסבר עליה. 
הסברה המקובלת היא שהמילה נכתבה בתקופה הרומית או בראשית התקופה הביזנטית (ימי המשנה והתלמוד) ושהאבן ציינה את תחום השבת של אחד היישובים בסביבה, אולי סימוניה או מהלול. חדי עין יוכלו להבחין שהשביל, לפני אבן השבת ואחריה, חצוב מעט בסלע, כלומר, מדובר בקטע דרך עתיק שחיבר בין שני יישובים. הגיוני שאבן השבת תוצב לצד דרך שבה עוברים בני אדם ולא סתם במקום כלשהו בשטח.  

עין תמרת

מאבן השבת השביל יורד לגיא ונפרד מהסינגל (שביל אופניים) שליווה אותנו לאורך ואדי החצבים. הסינגל מטפס ימינה בגיא ואנו ממשיכים במורד לשער בגדר בקר. ניכנס דרך השער (ולא נשכח לסגור אותו אחר כך) ושוב נעלה בגיא קטן מעוטר בחורש שנציגיו העיקריים הם אלת המסטיק, חרוב מצוי, אלון מצוי ואלון התבור. הטחבים הרבים המכסים את הסלעים ממחישים עד כמה הצל והלחות שולטים כאן. בדרך עוד נפגוש בגת קטנה ומעניינת העשויה שקערורית בקוטר 1.5 מ' ולצדה בור שיקוע אליפטי. 
בראש המדרון יש נקודת תצפית נאה הממחישה את חוכמתו של שביל יזרעאל-קק"ל, שמצליח לפלס לו דרך במסדרון טבע בין שכונת מזאריב של הכפר זרזיר ליישוב תמרת. יישובי מערב הגליל התחתון – קריית טבעון, גבעת אלה, ביר אל-מכסור ואחרים נראים מכאן היטב וכך גם חומת הכרמל היורד אל הים. 
השביל פוגש דרך עפר מסומנת בכחול המובילה לתמרת וחוצה אותה (מי שרוצה לשוב לנקודת המוצא יכול לפנות לתמרת, לחצות את היישוב עד רחוב האלון ולרדת בערוץ שיורד מהרחוב לתל שמרון). השביל שלנו יורד במדרון תלול למדי אל הערוץ שבו עוברת כיום הדרך למחנה מהלול. שימו לב למחשוף הסלע הבולט מימין לחורשת האיקליפטוסים. המחשוף בנוי שכבות של גיר וקירטון, והוא נוצר כתוצאה מהסחיפה העזה שהתרחשה לאחר היווצרות עמק יזרעאל, לשם מועדות פניו של הערוץ. 
מעט הלאה משם מעידים עצי תאנה על מקומו של עין תמרת. המעיין, החרב בימינו, שימש בעבר את תושבי הכפר מעלול. כ-100 מ' ממנו נותרו שרידי מבנה אבן חרב, ממש ליד נקודת הסיום של המסלול. 

שביל יזרעאל-קק"ל

שביל יזרעאל-קק"ל הוא שביל טיול ארוך חדש שקורם עור וגידים בימים אלה. השביל, שאורך התוואי הראשי שלו מגיע כמעט ל-100 ק"מ, עובר באתרי הטיול החשובים של העמק ושל ההרים המקיפים אותו– הרי נצרת, גבעות אלונים, התבור וגבעת המורה. חלקים ניכרים מהשביל כבר סומנו על ידי הוועדה לשבילי ישראל, שאף הפיקה מפת טיולים וסימון שבילים של האזור בקנ"מ של 1:40,000. מהשביל הראשי מתפצלים שבילי משנה שיוצרים יחד מארג של כ-200 ק"מ שבילים – גן עדן לחובבי טיולים רגליים ולרוכבי האופניים. 
מקימי שביל יזרעאל-קק"ל הציבו לעצמם כמה מטרות. מטרת העל היא להציג את ה"יזרעאליות" – מושג חמקמק אבל נוכח היטב בעמק: תרכובת שבנויה מיסודות של עבר היסטורי רחוק, גאולת קרקע והתיישבות, חקלאות, טבע ופסיפס אנושי. השביל עובר באתרים ידועים ובהם ציפורי, תל שמרון ושמורת בלפוריה ובה בשעה חושף אתרים נהדרים ומוכרים הרבה פחות כמו עין גדעון, מעיינות אלונים ומחילות מסתור בחורבת רומה. 
השביל מסומן בסימון שבילים כתום. כאשר הכביש חופף לשביל קיים, מתווספת לסימון השביל הקיים נקודה כתומה. תכנון השביל נעשה בידי מתניה מיה, גיאוגרף ומתכנן ערים ותושב המועצה האזורית. ביצירת השביל לקחו חלק המועצה האזורית עמק יזרעאל, קק"ל, רשות ניקוז ונחלים קישון, משרד התיירות, החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), הוועדה לשבילי ישראל ורשות הטבע והגנים.  

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: המועצה האזורית עמק יזרעאל 
פורסם בתאריך: 10.10.2017
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש