שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
טיול ברכב פרטי: מעמק החולה לבקעת קדש
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
גליל עליון
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
7 ק"מ
משך המסלול:
3-5 שעות
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת סימון שבילים 1 החרמון הגולן ואצבע הגליל
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
חלק משביל ישראל
חלק משביל ישראל
הכביש העולה מעמק החולה לבקעת קדש חושף נופים דרמטיים ומפגש עם אתרים מרתקים. ברשימה זו נסתפק בהיכרות עם הקטע המזרחי של הכביש, לאורך כ-7 ק"מ.

הנסיעה במעלה הכביש המטפס במדרון התלול של רכס נפתלי היא תמיד חוויה. כל עיקול של הדרך מגלה עוד טפח מנופי עמק החולה, הגולן והחרמון. חבל לגמוע את הדרך במהירות, ולכן אנו מציעים לכם לעצור מפעם לפעם, לבקר באתרים שבצד הדרך ולמצות את ההנאה מהדרך עד תום.

נקודת מוצא: צומת כ"ח, בפנייה לכביש הצפון (כביש 90), כ-1.5 ק"מ מצפון לכניסה לאגמון החולה קק"ל.

אלה אטלנטית בחניון האלות. צילום: יעקב שקולניק

+ הצג את כל המידע

חניון נחל קדש

חניון נחל קדש שוכן במרחק כקילומטר מצומת כ"ח, במקום שבו נחל קדש פורץ ממדרון הר נפתלי ופוגש את עמק החולה. זהו חניון מטופח ובו שולחנות פיקניק משני צדי נחל קדש, בצל עצי אורן ועצי חרוב. קק"ל הציבה בו גם כמה שולחנות נגישים לאנשים בעלי מוגבלויות בהליכה. סמוך לרחבת החניה נמצאת אנדרטה לזכרם של תושבי המועצה האזורית מבואות החרמון שנפלו חלל. החניון משמש גם נקודת הסיום לשביל הפלמ"ח, שראשיתו במצודת ישע.
נחל קדש הוא נחל קצר בן כ-7 ק"מ, שמתחיל את דרכו בלבנון, ליד הכפר בלידא. הנחל מנקז את בקעת קדש ואחר כך יוצר קניון מרשים במדרון הרי נפתלי. הנחל מסיים את דרכו בעמק החולה, בתעלה המערבית של הירדן.

שביל החידות ומצפור רן

מחניון נחל קדש הכביש מתחיל להעפיל. לאחר כ-1.8 ק"מ הכביש יוצר עיקול חריף צפונה (ימינה). בעיקול הכביש ממש מסתעפת דרומה (שמאלה) דרך עפר (הפנייה לבאים מהכיוון הנגדי בלבד בגלל קו הפרדה לבן). הדרך מגיעה לקרן נפתלי והיא מתאימה לרכב 4X4. אנו ניסע בדרך רק 50 מ' ונחנה ברחבת חניה. סמוך אליה יצרה קק"ל את שביל החידות, המוביל למצפה שמוקדש לזכרו של הטייס רן כוכבא, שנהרג במלחמת לבנון השנייה.
קק"ל סייעה למשפחת כוכבא להקים את השביל ולסמן אותו. זהו שביל באורך כ-300 מ', המטפס אל המצפור, שנמצא במקום שבו התרסק רן עם מסוקו. הדרך עוברת ביער קק"ל, המעורב בצמחיית בר טבעית. לאורך המסלול תמצאו שבע חידות, מוצמדות לסלעים. הפתרון לכל חידה נמצא בסלע הסמוך לה. המצפור, שפותח בסיוע ידידי קק''ל מישראל ומקנדה, נמצא ממש מעל כביש 889 והוא משקיף לעבר עמק החולה והחרמון.
בתום הביקור שבים לרכב באותו שביל וממשיכים בנסיעה במעלה 899. לאחר כ-800 מ' פונה דרך עפר צפונה (ימינה) והשילוט מכוון לחניון הפילבוקס.

חניון הפילבוקס ומצפור יובל ניר

דרך עפר אבנונית אך עבירה לכל רכב מגיעה לאחר כ-750 מ' לרחבת חניה ובצדה חניון קק"ל. האזור נטוע יער מעורב בצמחייה טבעית. סמוך לרחבה נמצאת אנדרטה לזכרו של יובל ניר, קצין צנחנים שנהרג בלבנון בשנת 1997.
סמוך לחניון נמצאת עמדת פילבוקס יפהפייה, מקורה בגג עץ. בשבעת חרכי הירי נותרו מכסי הפלדה, הניתנים להזזה. אפשר לעלות במדרגות לקומת הגג ולצפות על עמק החולה והגולן. עמדת הפילבוקס שייכת למערך ההגנה של משטרת נבי יושע (מצודת ישע). במדרון הזה עלו אנשי הפלמ"ח למתקפה השנייה על המשטרה, קרב שגבה 22 קרבות מתוך 28 שנפלו בשלושת הקרבות על המקום. פצועי המתקפה נאספו אל הפילבוקס.
ניסע בחזרה לכביש, נעפיל ברכב עוד כ-300 מ' ונפנה ימינה לרחבת החניה של מצודת ישע, המשמשת כיום את משמר הגבול.
החניון והמצפור פותחו בסיוע ידידי קק''ל מישראל.

מצודת ישע

שביל קצר מוביל מרחבת החניה אל חורשה ובה אנדרטה וקבר אחים של לוחמי מלחמת העצמאות, שנפלו במהלך שלושת הניסיונות לכיבוש המצודה. בצד החורשה ניצבת עמדת שמע המשמיעה הסברים על כיבוש המקום במלחמת העצמאות.
מצודת ישע היא מבנה משטרה מטיפוס טגארט. מצודות מטיפוס זה נבנו בתכנונו של המהנדס הבריטי סר צ'רלס טגארט, שנחשב כמומחה להתמודדות עם טרור. טגארט הוזעק לארץ בשנת 1937, בשיאו של "המרד הערבי". הוא הציע לבנות מצודות לאורך הגבול הלבנוני, כדי למנוע חדירות מלבנון לשטח המנדט. אחת מהן היא המצודה בנבי יושע. בין המצודות נבנו עמדות "פילבוקס" – מגדלי שמירה עגולים מבטון, שאוישו בשעות הלילה.
מצודת ישע חלשה על הדרך ליישובים הנצורים מנרה ורמות נפתלי ועל אצבע הגליל בכלל. על כן, כאשר מסרו הבריטים את המצודה לערבים (אפריל 1948), החליטו במטה ה"הגנה" לכבוש את המקום. המשימה הוטלה על הגדוד השלישי של הפלמ"ח. ההתקפה הראשונה נעשתה בליל 15 באפריל. הכוח התוקף הניח שהערבים טרם הספיקו להתארגן. הלוחמים עלו בשיירה עד לפתח המצודה ויצאו מכלי הרכב. לוחמי הכיתה הערבית ששהו במצודה פתחו בירי והרגו ארבעה מהכוח התוקף, וזה נסוג.
עד שנערכה המתקפה השנייה, ב-20 באפריל 1948, התארגנו הערבים היטב, עיבו את מערך ההגנה שלהם  בסלילי תיל ופוצצו קטע מהכביש שעלה למצודה. התוקפים, שיצאו באיחור, טיפסו במדרון התלול מעמק החולה והחלו לפעול רק בשעה שלוש בבוקר. הכוח התגלה והשחר העולה הקל על הערבים לפגוע בתוקפים. בהתקפה הזו נהרגו 22 לוחמים, ביניהם דוד צ'רקסקי, מפקד יחידת החבלה, שעליו כתב חיים חפר את השיר "דודו".
המתקפה השלישית על המצודה התרחשה ב-16 במאי. הכוח התוקף ניצל את כל חומר הנפץ שעמד לרשותו כדי לפרוץ את הגדרות ולא נותר בידו חומר נפץ לפיצוץ קיר המצודה. הכוח הטיל מצור על המצודה במשך יום שרב תמים. סבלים העלו ברגל חומר נפץ נוסף, אך הפעלתו לא פרצה את קיר המצודה. מטוס אוסטר שהטיל פצצות תבערה פרימיטיוויות על המצודה ערער את ביטחונם של הערבים והם נטשו את המצודה. כוח שנכנס אליה בשעה שתיים בלילה מצא אותה ריקה. עם עלות השחר יצאו הלוחמים לסרוק את השטח, מצאו את חללי ההתקפה השנייה וקברו אותם בקבר אחים ליד המצודה. בשעות הבוקר נורו כמה פגזים מלבנון. אחד מהם קטל שניים מהלוחמים וכך עלה מספר החללים ל-28 (כ"ח), ומכאן כינויה הנוסף של המצודה – מצודת כ"ח.
בזה לא תם ביקורנו. נצעד מהאנדרטה צפונה בשביל מסומן אדום, בצד גדר המצודה. השביל מגיע חיש קל לתצפית נהדרת על מצוקי נחל קדש. מי שיהיה בשקט יוכל לגלות במקום גם שפני סלע.

קבר נבי יושע ותצפית אגמון החולה קק"ל

נשוב לרחבת החניה, אך עוד לא ניכנס לרכב. חפשו את סימני "שביל ישראל" וחצו בעקבותיהם בזהירות את כביש 899 דרומה. מעבר לכביש, נחבא מעט, מבנה כפול כיפות וסביבו מבנים חרבים וקברים שהיו שייכים לכפר הקטן שנשא את שם הקבר – נבי יושע. הקבר היה קדוש במיוחד למתואלים, כת שיעית שבניה התיישבו בדרום לבנון עוד בתקופה העות'מאנית. על פי מסורתם, הקפת הקבר היא סגולה לבריאות.
המבנה הוא אחד ממבני הקברים המוסלמיים היפים בארץ. אמנם רוב המבנים שהקיפו את החצר אינם שלמים, אך מבנה הקבר כשלעצמו נותר כמעט ללא פגע. החצר מרוצפת באבנים יפהפיות, שכנראה נלקחו ממבנים קדומים בתל קדש, שאינו רחוק מכאן.
לאחר הביקור נשוב לרכב וניסע מערבה. כ-200 מ' אחרי הפנייה ליפתח (כביש 886) נמצא חניון האלות. נעצור כאן. התצפית פותחה בסיוע ידידי קק''ל בקנדה ובארה"ב.

חניון האלות

חניון האלות הוא מועמד רציני לתואר החניון היפה ביותר בישראל. קק"ל הציבה שולחנות פיקניק בתוך חורש של אלות מרשימות. אחת מהן, הסמוכה לכביש, היא אחת מענקיות הארץ. היא התברכה בגזע אדיר, שהיקפו כמעט 5 מ'. יערני קק"ל הציבו תמיכות לענפים הגדולים, כדי שלא יקרסו תחת כובד משקלם. כדאי לא להסתפק בביקור באלה הגדולה אלא לבקר גם את אחיותיה שבסביבתה.

תל קדש

נסיעה של 1.5 ק"מ מערבה, מביאה אותנו לרחבת החניה של תל קדש, הנמצאת מצפון לכביש. התל הוא כיום גן לאומי מוכרז, ואף על פי שאינו מפורסם יחסית, הוא מתפאר בהיותו הגדול בתלי הגליל העליון. האדם התיישב במקום לראשונה כבר בתקופה הכנענית הקדומה (לפני כ-5,000 שנה). יושבי המקום נהנו מהאדמות הפוריות של עמק קדש ומהמעיין העשיר, הנובע עד ימינו אלה לרגלי התל, מעט מדרום לכביש. עצי תאנה גדולים מציינים את מקומו.
תל קדש זה נזכר במקרא כאחת מערי המבצר של שבט נפתלי (אך אין זו קדש נפתלי, עירו של ברק בן אבינעם, המשקיפה על הכנרת ליד עין פוריה). יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון בן התקופה הרומית, מציין שהעיר הייתה בתקופתו מאחז של אנשי צור, שאיבת עולם שררה בינם לבין יהודי הגליל. המקום שגשג גם בימי הביניים, עד כי באותם ימים נקרא ים החולה "בוחראת קדיש" (ים קדש).
בתקופה הרומית התפשט היישוב מעבר לגבולות התל. מתקופה זו נותר בתל שריד מדהים של מקדש רומי, שהחל לפעול במאה השנייה לספירה. מרחבת החניה של התל יוצא שביל מזרחה ועובר תחילה דרך שני ארונות קבורה מעוטרים מאבן. כל ארון כזה, המעוטר היטב בגילופים של זרי עלים, צורות גאומטריות וקשקשים, מיועד לזוג גוויות, שהונחו בכיוונים אחרים, כפי שאפשר ללמוד ממיקומן של כריות האבן. הנה, ככה ייעשה לזוג האוהבים שבחייו ובמותו לא נפרדו.
מעט הלאה משם מתנשא קיר גדול, שחזיתו פונה מזרחה. בחזית, שגובהה כ-7.5 מ', שרדו 14 נדבכים של אבנים מסותתות היטב. משקוף השער המרכזי נפל, אך שני השערים הצדדים נותרו שלמים. בקיר נראה תבליט של עיט רומי ובגומחה שבקיר נראית דמות אדם לבוש טוגה.
לפני חזית המקדש ניצבו שישה עמודים, שבסיסיהם עודם נראים בשטח. פריטים ארכיטקטוניים נוספים פזורים בשטח. כתובת הקדשה יוונית לבעל שמין (אל השמיים) שהתגלתה באתר מרמזת על האלוהות של המקדש. קשה לדעת מתי פסק השימוש במקדש. הארכאולוגים משערים שהמבנה נהרס ברעש אדמה, אולי זה שפקד את האזור ב-19 במאי בשנת 363 לספירה.
תל קדש מציין את תחנתנו האחרונה. כביש הצפון מזמן עוד הפתעות ואולי נגיע לספר עליהן ביום מן הימים.

מידע נוסף

מפת טיולים וסימון שבילים

גולן וחרמון (גיליון מס' 1)

מרחק נסיעה

כ-7 ק"מ

התאמה למוגבלים בתנועה

חניון האלות בקדש נגיש לאנשים בעלי מוגבלויות

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק 
מפה: נגה מזרחי, נגב עיצוב גרפי
פורסם בתאריך: 8.8.2012
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >> מסלולי טיול נוספים באזור הרי נפתלי >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
לעניין המחזה והשיר.
המחזה העלה בתיאטרון הקאמרי מספר שבועות לאחר נפילתם של 22 הלוחמים ביניהם דודו.
בערב חג הפסח האחרון חזר הערוץ הראשון של הטלביזיה ושידר תכנית נהדרת בה חיים חפר חוזר אל מקורות שיריו. טיול יפה בארץ ישראל.

אך לפי הסרט ששודר, בו מספרים על עניין פציעתו תחילה של דודו,בקשתו לשאת את תרמיל חומר הנפץ וכו'- חיים חפר לא העמיד דברים על דיוקם המוחלט. בודאי לא נטה לפגוע במיתוס. אין לנו ברירה אלא לפנות לבעל השיר שיבהיר.
נשאלתי על ידי עמיתה מה מקור המילה : "זקס". ? חיים חפר חלה ואושפז . פניתי אל מאיר פעיל והוא פירש. אפשר לפנות אליו שוב גם על השיר עצמו..
ועוד. אם בשירים עוסקים וגם בשבילים הרי חובה עלינו להזכיר את שירו של יצחק שלו: ""אהבת תרמילי הצד". גם סיפור זה, של מציאת גופות הנופלים, הוזכר באותה תכנית טלביזיה. אין לנו ברירה אלא לבקש מהטלביזיה שתחזור ותקרין את התכנית הנזכרת.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
מדוע אינכם מזכירים וכותבים על הר אדיר שבו יש מצפור ע"ש 121 לוחמים שנפלו במלחמת לבנון השנייה,ובו רואים 85% מאזורי הקרבות,ושם אפשר ללמוד על מורשת קרב של מיטב בננו.
על כביש 899 בין מתת לסאסא יש שילוט לעליה לאתר הר אדיר,עולים עד לשער מחנים את הרכב והולכים 250 מטר עד למצפור.
אנא בקרו,שימרו על הניקיון במצפור,וכבדו את המקום.
הכותב אבא של קצין בצנחנים יפתח שרייר ואחד מאלו שהקימו את האתר.
טיול מהנה.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
שלום רב,
אני נהנה מדי שבוע מהדף. כל הכבוד לכותב!
לצערי, עלי לתקן טעות המפיעה בדף זה ובמקומות רבים אחרים: השיר "דודו" לא נכתב לזכרו של דודו צ'רקסקי, אלא לההצגה "בערבות הנגב" עוד לפני נפילתו של דודו!.
אם תרצה לדעת כיצד התפתח המיתוס - אשמח לפרט.
לאימות דברי תוכל להתקשר לחיים חפר. הוא חי עימנו ויענה ברצון.
בברכה
מודי שניר
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
השיר נכתב ע"י חיים חפר להצגה 'הוא הלך בשדות' ולא ל"בערבות הנגב" כפי שכותב מודי שניר.

חפר סיפר שאהב את הצליל של השם דודו, ו"בנה" את השיר על דמותו של חברו הטוב
דודו צ'רקסקי.
דודו עוד הספיק לשמוע את השיר, בטרם נהרג בקרב בנבי יושע.

איזו נבואה קשה מנשוא וחפר לא שיער מה יגידו הימים שמיהרו להגיע ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

יענק'לה,
תודה שהבאת ושוב ,,,,, יישר כח על המידע בו אתה מעשיר את עם ישראל.

כדאי מאד לבצע הגהות בטרם העלאה לאתר.
קיימות הרבה שגיאות דפוס ומדי פעם, אף טעויות ו/או אי דיוקים שאני בטוחה שבעת ההגהה "תעלה "על כולם, יענק'לה.

להתראות בדרכים,
דיתי להב,
מורת דרך וטיילת ותיקה.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
תודה על התגובות. קטונתי מלהיכנס לדיון הזה, אבל אני מבין שהתוצאה היא עכשיו 1:1
אוכל רק לומר לזכותי, אם יורשה לי, דבר אחד: אחיו של דודו, חגי, היה המורה שלי לחקלאות בבית הספר היסודי.
אלה היו ימים שבהם עוד למדו חקלאות בבית הספר.
בהזדמנות אחרת, אחרי הרבה שנים, פגשתי אותו שוב והבנתי שהשיר אכן נכתב על פי דמותו של דודו.
אבל שוב, קטונתי.
שקולניק
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
דיתי שלום,

באשר להערותייך לגבי אי דיוקים, אשמח לשוחח איתך. אנא כתבי לנו את מספר הטלפון שלך למייל זה ואתקשר אלייך: info@www.eyarok.org.il
אנו משתדלים להיות מאד מקצועיים. הכתבות עוברות הגהות לשוניות ובדיקת אנשי שטח של קק"ל המתמחים בעבודתם.

בברכה,
נטע
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
טעות סופר קטנה - יובל ניר נהרג בלבנון במאי 1997 ולא כפי שנכתב.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
יניב שלום,

אנו מודים לך על תשומת הלב ומתנצלים על טעות הסופר.
תיקנו את הטעות.

בברכה,
נטע
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
אני מנוי באתר שלכם, ולפעמים אני רואה את המצגות ולפעמים לא.
ואני שואל את הסיבה לכך.
בתודה
דוד אלגביש
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
10:03
26.08.2012
שלום דוד,

מה בדיוק אינך רואה, תוכל לפרט יותר? האם אתה גולש לאתר דרך מחשב נייח או דרך טלפון נייד?
אנא כתוב את פירוט הבעיה המלא לכתובת מייל info@www.eyarok.org.il ונשתדל לעזור.

בברכה,
המערכת
דווח על תוכן לא ראוי
שם: שעה: תאריך:
במפות 'כרטא' ובספרי ההדרכות לקברי צדיקים (אחד מהם בהוצאת "כרטא"), מצויינים על כביש זה 899 - קברי אשר ונפתלי. למישהו יש מושג איפה הם "נעלמו" בשטח?
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש