שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה
e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
חורשת גדעון בנחל חרוד

חורשת גדעון בנחל חרוד

מסלול טיול לכל המשפחה בנחל חרוד

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
עמק בית שאן
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
2 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים הגליל התחתון (גיליון מס' 3)
סוג המסלול
מים ומעיינות
מים ומעיינות
נגיש
נגיש
בשנות ה-90 החלה קק"ל לנטוע עצים לאורכו של נחל חרוד בניצוחו של היערן הוותיק מאיר קאופמן, שפרש בינתיים לגמלאות. העצים התפתחו והם תורמים רבות למופע הירוק של הנחל. עבודות שיקום אקולוגיות אורכות זמן רב. והנה, ביוני 2017 התברר שההמתנה השתלמה. רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי החלה להזרים מים ממעיין חרוד בפלג היורד לערוץ הראשי של נחל חרוד. המראה משובב נפש. הפלג זורם ליד חורשה ותיקה, על גדותיו ניטעו נטיעות חדשות, ויש גם בריכה ושרידי טחנות קמח. לאחרונה אף נוספו למקום שילוט הכוונה ושילוט הסבר.

+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה

חורשת גדעון נמצאת ליד גן לאומי מעיין חרוד. מכביש 71 פונים לכיוון הגן הלאומי והיישוב גדעונה. מהגשר שעובר מעל כביש 71 ומסילת רכבת העמק נוסעים כ-600 מ' ומעט לפני גדעונה פונים שמאלה בדרך סלולה, נוסעים כ-200 מ' ומגיעים לרחבת החניה של המסלול. אפשר לחנות גם ברחבה הגדולה שנמצאת כ-150 מ' הלאה משם.  

בראשית...

בראשית המאה ה-20 השתרעה ליד מעיין חרוד "הביצה הגדולה", ורק רוח אלוהים ריחפה על פני המים. בעמק חרוד עיבדו רק איכרים ערבים מעטים את השטחים שבצבצו מתוך הבוץ. רכבת העמק הטורקית, שקישרה בין חיפה לבית שאן, החלה לנוע בשנת 1905 ושינתה את אפשרויות התנועה באזור מקצה לקצה. 
קרן קימת לישראל, ביוזמתו של יהושע חנקין, החלה לרכוש קרקעות בעמק. בשנת 1909 נרכשו אדמות ליד הכפר אל-פולה (עפולה), ובשנת 1920 נרכשו 51 אלף דונם של אדמות "גוש נוריס"  ועליהן נוסדו היישובים עין חרוד, כפר יחזקאל, גבע, תל יוסף, בית אלפא, חפציבה ובית השיטה. 
ההתיישבות הביאה לניקוז הביצות ובהן גם הביצה הגדולה של עין חרוד. מרחבים שהיו מכוסים מים ברוב חודשי השנה הפכו לשדות פוריים. בשטחים נוחים פחות לעיבוד נבנו בריכות דגים ואליהן הזרימו מים מליחים, שאינם מתאימים להשקיה. כך נולד נוף עמק חרוד המוכר לנו כיום.

פלג מעיין חרוד

ניקוז העמק שינה את מהלכו של נחל חרוד. מבני יעקובי, איש משרד החקלאות ותושב האזור, למדנו שהערוץ המקורי של נחל חרוד יצא מעין יזרעאל, עבר למרגלות הגלבוע והגיע קרוב מאוד למעיין חרוד ומשם ירד הערוץ אל תוואי נחל חרוד של ימינו. פעולות הניקוז הסיטו את ערוץ הנחל במקביל לרכבת העמק. מי מעיין חרוד זרמו מאז בערוץ המקורי של הנחל אל הערוץ החדש. ברבות השנים הופנו מי המעיין לחקלאות, והערוץ המקורי הפך לתעלה עזובה ונשכחת. 
בשנים האחרונות משקמת רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי את נחל חרוד. דרך נוף עבירה לרוכבי אופניים ואף לרכב פרטי עוברת לצד הנחל מעפולה לבית שאן. נוספו חניונים חדשים. על גדות הנחל נוטעת קק"ל עצי בוסתן. עתה נוספה לנחל פינת חמד נוספת: הערוץ המקורי של נחל חרוד שוקם ובערוצו זורמים מי מעיין חרוד. לצד הפלג נסלל שביל מצעים כבוש ולידו רחבת חניה סלולה, נגישה לאנשים עם מוגבלויות.  

טיול בפלג מעיין חרוד

ליד רחבת החניה מוצב שלט גדול ובו הסבר כללי על האתר ומפה. מערך השבילים כולל שביל מעגלי שאורכו כ-500 מ' ושביל נוסף שפונה מזרחה לצד הפלג ומגיע לשרידי שתי טחנות קמח. מי שיפנה שמאלה (מערבה) לשביל המעגלי, יגיע חיש קל לבריכה יפהפייה שאורכה כ-15 מ' ועומק המים בה כחצי מטר. גרם מדרגות נוח יורד אליה. אפשר לשוב מכאן לנקודת המוצא או להמשיך לצעוד בשביל, להגיע לגדתו הצפונית של הפלג ולשוב במעבר אירי שבו זורמים מי הפלג הרדודים. 

אל טחנות הקמח

מי שפונה מרחבת החניה ימינה (מזרחה) צועד במורד הפלג. לאורכו נטעה קק"ל עצי בוסתן ובהם זית ורימון, תאנה ושקמה, חרוב ותמר. בבוא היום יוכלו המטיילים ליהנות מפירותיהם. לגיוון העצים ניטעו גם עצי חורש טבעי כגון כליל החורש ואלה אטלנטית. כל אלה מצטרפים לחורשת גדעון הוותיקה, חורשה של עצי איקליפטוס וחרוב. 
החורשה נקראת על שמו של השופט המקראי גדעון בן יואש, שהציל את ישראל מיד מדיין. גדעון קבע את מחנהו במעיין חרוד ושם ערך למתגייסים הרבים שנענו לקריאתו מבחן "גיבוש". על פי הכתוב בתנ"ך רק 300 לוחמים שהביאו את המים אל פיהם מבלי לכרוע על ברכיהם נבחרו לכוח הלוחם, והשאר שוחררו לבתיהם: "..."כל אשר ילֹק בלשונו מן המים כאשר ילֹק הכלב תציג אותו לבד..." (שופטים ז, ה). בראש הכוח הזה היכה גדעון במדיינים.  
לאחר כ-200 מ' מגיע השביל לקיר אבן. שלט המוצב כאן בצל איקליפטוס מספר שזה מה שנותר מטחנת הקמח שפעלה כאן עד העשור השני של המאה ה-20. קיר האבן הוא חלק מהאמה שהובילה מים מנחל חרוד אל ארובת הטחנה, שניצבת עד ימינו בקצה הקיר. המים שצנחו דרך הארובה הפעילו גלגל כנפיים, והגלגל סובב את אבני הריחיים שבהם נטחנה החיטה לקמח. ייתכן שאם יחפרו באדמה בעתיד, יימצאו חלקים נוספים מהטחנה, שאבניה פורקו ונוצלו בעבר לתשתית לכבישים. 
במרחק כ-400 מ' הלאה משם נמצאים שרידי הארובה ואמת המים של טחנת קמח נוספת. מקור המים ששימשו את הטחנה הוא מעיין חרוד, הנובע כקילומטר מכאן, למרגלות הגלבוע. מי המעיין בערוצו העילי של נחל חרוד (עד בית שאן) הפעילו שרשרת של שבע טחנות קמח. הטחנה שלפנינו הייתה השנייה במניין. במרחק כ-400 מ' מזרחה מכאן נמצאים שרידי הארובה ותעלת המים של טחנה שלישית, שנקראה טאחונת אל-וויבידה.  
באפיקו העליון של נחל חרוד (מחוץ לאזור בית שאן) פעלו בעבר שבע טחנות קמח. באחת הטחנות, הרביעית במספר, (טאחונת אל ח'רבה) הייתה לקק"ל בעלות חלקית. פרופ' שמואל אביצור, שסקר את טחנות הקמח בארץ ישראל, דיווח שכשלושה רבעים מהטחנה היו שייכים לתושב ג'נין ושהמאמצים לרכוש את חלקו עלו בתוהו משום שהפריז בערכה. 
 

בית העלמין הישן עין חרוד

כדאי להוסיף לטיול אתר היסטורי נוסף שנמצא לצד היישוב גדעונה. כדי להגיע למקום יש להיכנס לגדעונה ולנסוע מהכניסה ברחוב הראשי לכיוון הגלבוע. בית העלמין נמצא בשולי היישוב. 
בית העלמין הישן של עין חרוד נוסד בשנת 1922. קבורים בו, בין השאר, ראשוני המתיישבים בעמק, חברי עין חרוד, תל יוסף ובית השיטה. לאחר שקיבוץ עין חרוד עבר למקומו הנוכחי בשנת 1938 פסקה כאן הקבורה. לצד בית הקברות הישן פועל בית הקברות של גדעונה. 
מעניין לראות את המצבות הישנות ואת הסגנון שבו נכתבו הכיתובים. תוכן המצבות מעיד על הקשיים שחוו החלוצים. רבים מהם מתו בדמי ימיהם משום שנפלו קורבן למחלות, לתאונות ולאירועי דמים, והיו אף שלא עמדו בקשיים ושלחו יד בנפשם.  

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי
פורסם בתאריך: 12.7.2017
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
קאופשטיין עמנואל
21:18
18.09.2017
ליעקב שקולניק שלום. מציע להעשיר את המידע שאתה מביא. ב ברקע ותמונות עבר על הפעילות. כך למשל כל הפעילות בנחל חרוד היינה חלק מפרויקט שיקום נחלי ישראל שאותו הובילה קרן הקימת. במסגרת זו נעשו עבודות פיתוח נרחבות בעין יזרעאל .שביל נבות בתל יזרעאל., גשר הקנטרה ליד בית שאן. כמובן גם הסדרת רצועת הנחל ונטיעות. שנה טובה עמנואל
דווח על תוכן לא ראוי
הוספת תגובה לתגובה זאת
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש