שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה
e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
טיול באתרי יער להב
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: דרום,
שפלת יהודה
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
5 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת סימון שבילים 12 דרום השפלה
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
נגיש
נגיש
לאחרונה סיימה קק"ל פעולות שיקום בחורבת אבו חוף שביער להב והוסיפה בה שילוט מידע חדש. אתם מוזמנים.

יער להב הוא יער גדול, המשתרע על פני יותר מ-25,000 דונם. קק"ל, בסיוע ידידי קק''ל בישראל, קנדה, גרמניה, שווייץ וארה"ב, פיתחה ביער דרכים והקימה בו חניונים רבים, שמהם אפשר לצאת לסיורים בסביבה. בשוליים המזרחיים של היער, ליד קיבוץ להב, נמצאת חורבת רימון ובה שרידי בית כנסת מפואר, המעידים על יישוב יהודי שהתקיים במקום בתקופה הביזנטית.

בשוליים המערביים של היער נמצאת חורבת אבו חוף ובה שרידים של שתי כנסיות מאותם ימים. בחורבת אבו חוף סימנה קק"ל שביל קצר העובר בין מתקנים חקלאיים מהתקופה הביזנטית, שזכו לשחזור מעולה על ידי אנשי המקצוע של רשות העתיקות – פלביה סונטג וניר פארן.

חורבת אבו חוף מראה כללי. צילום: יעקב שקולניק

+ הצג את כל המידע

איך מגיעים?

נוסעים מקריית גת דרומה בכביש 40. בצומת דבירה פונים מזרחה. 2.4 ק"מ אחרי הכניסה לקיבוץ דביר פונים דרומה (ימינה) בדרך עפר טובה לכל רכב. אחרי 1.6 ק"מ פונים שמאלה. נוסעים 650 מ' ומגלים מימין לדרך באר. זוהי באר תלה.

באר תִּלָּה ובאר אבו חוף

 
באר תלה חפורה למרגלותיה הצפוניים של חורבת אבו חוף. נראה כי היא נחפרה כבר בתקופה הביזנטית, כאשר חורבת אבו חוף שקקה אדם. הבאר שירתה בנאמנות את רועי הצאן הבדווים עד שנות ה-70. הבאר מנציחה בשמה יישוב קדום שהתקיים בעבר באזור.
אוסביוס, בישוף קיסריה במאה הרביעית לספירה, כותב בספרו אונומסטיקון (ספר גאוגרפיה המכיל רשימה של שמות יישובים ומקומות) על יישוב שבעבר נקרא תלכה: "בנחלת שמעון, עכשיו נקרא תלה. כפר גדול של יהודים בדרום, 16 מיל מבית גוברין". ייתכן שאותה תלה שכנה בתל חליף, ממערב לקיבוץ להב.

באר אבו חוף סמוכה מאוד לבאר תלה והגישה אליה נעשית ברגל, מרחק שתי דקות בערוץ לכיוון מזרח (הבאר נראית היטב מבאר תלה). נראה כי הבאר נכרתה כבר בתקופה הכלקוליתית (4500 לפנה"ס) ועל כן היא נמנית עם הבארות הקדומות בישראל שהשתמרו ביבשה (בארות קדומות יותר התגלו בים, סמוך לחוף, והן פעלו בתקופה שבה האזורים המוצפים כיום בים היו ביבשה). הבאר, שקוטרה הפנימי כ-1.5 מ', שוכנת בצד אפיק הנחל. היא נכרתה לתוך שכבת הסחף החצצי שבערוץ והגיעה לאופק מי התהום בעומק כ-2.5 מ'. נראה כי מי התהום הגבוהים הציפו את הבאר ומוטטו חלק ממנה.
הבאר נבנתה אבני גוויל בבנייה יבשה. כל אבן מונחת על מקום המפגש של שתי האבנים שמתחתיה. סמוך לבאר נחשפו שרידי בניין וחצר בנויים אבן, אך כיום יסודותיהם מכוסים. המבנה ידע בחייו שני שלבים. הוא כולל שני חדרים, הבנויים זה מעל זה. קיר ארוך מקביל לאפיק הנחל, מגיע עד לבאר ויחד עם קיר נוסף, שנבנה במקביל אליו, נוצרה החצר, שייתכן כי שימשה מכלאה לריכוז צאן.
האתר נחפר בשנות ה-80 ובשנת 1996 על ידי דוד אלון. עבודות השימור בוצעו בשנת 2014.


מהבאר נוסעים במעלה הדרך מזרחה כ-300 מ' ומגיעים לשולי היער. כאן פונים דרומה ונוסעים עוד כקילומטר אחד עד לרחבת חניה קטנה, שלידה מתחיל שביל רגלי קצרצר העובר באתרים המשוחזרים של חורבת אבו חוף.

שביל הזהב בחורבת אבו חוף

החורבה היא שטח פתוח המשתרע על כ-1,100 דונם, מוקף כמעט מכל צדדיו ביער קק"ל. בתקופה הביזנטית (המאות הרביעית עד השישית לספירה) שכן במקום יישוב נוצרי גדול. המילה חוף בערבית פירושה פחד. אגדה בדווית מקומית מספרת שבלילות יום חמישי משוטטות כאן רוחות המתים ואולי זה המקור לשם המקום. אגדה מקומית נוספת גורסת מביאה אותנו לימי מלחמת העולם הראשונה. על פי הסיפור, גובה מיסים מטעם השלטון העות'מאני הטמין בחורבה מטמון זהב בעת נסיגת הצבא הטורקי מפני הבריטים. הגובה אף ירה במלוויו לבל יגלו את סודו, שנשאר כמוס עד ימינו אלה...

כ-300 מ' ממזרח לרחבת החניה, מעט גבוה יותר, נחשפו שרידיהן של שתי כנסיות (אינן כלולות במסלול המחודש). אנחנו נתמקד בביקור בשביל הקצר שסימנה קק"ל לאחרונה וזכה לשם "שביל הזהב" (בראשית נובמבר פורחות חלמוניות במדרון שממערב לשביל). המסלול מעגלי ומסומן בצהוב. האתרים זכו לשלטי הסבר. ליד רחבת החניה נמצאת חצר מוקפת גדר אבנים. בחצר נמצאת חזית בנויה אבן ובה פתח המוביל למערה. זוהי מערה טבעית, שהורחבה בתקופה הביזנטית והוכשרה למגורים. החזית נבנתה כך שהיה אפשר לנעול אותה בדלת. בחצר נעשו מלאכות הבית – בישול, טחינה וכדומה. המערה שימשה למגורים וכמכלאת צאן עד קום המדינה. עדות לסגנון מגורים כזה נמצא בתנ"ך: "וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל ַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים" (שמואל א כד, ג).

כמה מטרים הלאה משם נמצאת גת גדולה. במקום זה דרכו על ענבים כדי להפיק מהם תירוש ולהתסיס אותו ליין. התירוש עבר ממשטח הדריכה דרך "צינור" חצוב בסלע אל בור איגום, שבו אספו את הנוזל היקר. מעבר לגת נמצאת המחצבה, שממנה חצבו אבנים בתקופה הביזנטית. המחצבה תחומה במעין חצר, שבה סיתתו את האבנים החצובות כדי להכשירן לבנייה.
גולת הכותרת של הביקור במקום הוא הקולומבריום (שובך יונים). מתקנים לגידול יונים נחצבו בדרך כלל בסלע. כאן, באופן נדיר, נמצאים שרידי מגדל עגול בנוי, שבדופנותיו נבנו גומחות רבות מאבן, גומחה לכל יונה. בתוך המגדל נבנו קירות ניצבים זה לזה, המחלקים את החלל העגול לארבעה מרחבים. הקירות מעניקים שטח לבניית גומחות נוספות. המגדל היה מקורה, כך שחיות טורפות לא יכלו לחדור אליו. היונים יכלו לצאת מהשובך ולחזור אליו דרך פתחים צרים בגג או בחלקים העליונים של הקיר, שדרכם חדרו אור ואוויר. למבנה היה פתח מוגבה שהמגדלים עלו אליו בסולם. גידול יונים היה ענף כלכלי בשפלת יהודה בתקופה הביזנטית. יונים שימשו למאכל ולהקרבת קורבנות בטקסים פולחניים. אפשר לאכול גם את ביציהן ולזבל בהפרשותיהן את השדות.

חדש ביער להב - חניון הספלולים

ליד מגדל התצפית המרכזי ביער להב נחנך חניון חדש ולידו ספלולים ומדוכות. מדובר במשטח סלע ובו חצובות שקערוריות בגדלים שונים. הקטנות שבהן ידועות בשם "ספלולים" והגדולות יותר, בקוטר 20 ס"מ ויותר – מכונות מדוכות.

על פי השלט המוצב במקום, הספלולים הם כנראה גלגול קדום של מזבחות שלידם הציבו פסלון של אל. זה מתאים לפולחן המתואר במקרא: "עַל כָּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן" (ירמיהו ב, כ). על פי גרסה זו, בספלולים הקריבו קורבנות קטנים.
המדוכות, כך נאמר בשלט, שימשו לכתישת גרעינים ועשבי תבלין, כמו שכתוב במקרא: "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה" (במדבר יא, ח). הכתישה נעשתה במוט מאבן או ממתכת. מפעולה זו נגזר מטבע הלשון "ישב על המדוכה", כלומר, התחבט בבעיה קשה. בימי קדם ניתנה עבודת הכתישה לזקני הכפר שקשתה עליהם עבודת השדה. כשישבו ודכו היה להם זמן מספיק כדי לדון בדברים ברומו של עולם. גם המילים דיכאון, דך ודכדוך נגזרו מהמדוכה, והם מתארים בלשון ציורית אדם כתוש מבחינה נפשית.
לחניון מגיעים מהדרך הראשית והסלולה של היער – דרך ליברט. החניון פותח בסיוע ידידי קק''ל בקנדה.

עוד ביער להב

ביער להב נמצאים אתרים נוספים שראוי לבקר בהם. השניים החשובים שבהם הם: 

מרכז ג'ו אלון 

המרכז ממוקם בלב היער ומשלב פעילות מחקרית-לימודית עם מוזאון המוקדש לתרבות הבדווית. התצוגה עשירה וכוללת גם מופע אור-קולי. באוהל הבדווי זוכים המבקרים לקפה שחור "גזעי" ולסיפורים מהווי הבדווים שחיים בסביבה. הכניסה בתשלום. שעות פעילות: א'–ה' 9:00–16:00 (בקיץ עד 17:00); ו' וערב חג עד 14:00; שבת וחג עד 17:00. 

חורבת רימון 

נמצאת בשיפולים המערביים של היער, מדרום לקיבוץ להב. המקום מזוהה עם עין רימון, יישוב יהודי מימי הבית השני שנזכר במקרא (נחמיה יא, כט). השם הערבי, ח'רבת אל רמאמין, שמר על צליל שם היישוב הקדום. תושבי עין רימון נמנו עם האוכלוסייה שלא גלתה לבבל.
שרידי החורבה המרשימים ביותר שייכים לבית הכנסת הקדום, הממוקם בראש הגבעה. במרכז רצפת האולם היו חקוקים חמישה עיטורי רוזטות, קישוט יהודי אופייני לימי הבית השני. לאחרונה סבלו אתרים ארכאולוגיים מפעולות חורבן והרס בידי פורעים, וגם בית הכנסת ברימון לא נמלט מגורל זה. הרצפה ועיטורי הרוזטות נהרסו.


העבודה עם הקהילה באיתור מכמנים ביער הביאה לחשיפה של עמדת ירי ביער להב. בכיפת העמדה אפשר להבחין מהכביש שביער ומי שחולף על פניה אולי לא מודע לכך שמתחבא מאחוריה סיפור מרתק כל כך. אל עמדת הירי מגיעים מהלך מטרים ספורים ממגרש החנייה בכביש הכניסה אל משרדי גוש להב של קק"ל, מעט אחרי הכניסה למרכז ג'ו אלון.
 
עוזי חלמיש, חבר קיבוץ להב, בעבר ראש המועצה האזורית בני שמעון ומי שיזם את הקמת מרכז ג'ו אלון וניהל אותו, מספר: "עמדה זו ורבות כמותה נבנו לקראת מלחמת סיני (מבצע קדש, 29 באוקטובר עד 5 בנובמבר 1956) על ידי חברי קיבוץ להב ומתנדבים ממרכז הארץ. מקלטים, תעלות וביצורים נחפרו מסביב לקיבוץ לצורך הגנה מפני חדירה צפויה של צבא ירדן. במוצאי שבת כ"ז בניסן תשט"ז (7.4.1956) יצא מוטה בורגין במשאית הקיבוץ לבית הוריו ברחובות כדי להמשיך משם למחרת לתל אביב. מטרת נסיעתו - איסוף מתנדבים שביקשו לבוא לסייע בביצור יישובי הספר. כשהגיעה המשאית לתל קוניטרה (קשת), כ-8 ק"מ מצפון לקיבוץ בית קמה, נפתחה עליה אש אוטומטית ממארב על ידי חוליית מחבלים (פדאיון) שחדרה מרצועת עזה. מוטה הנהג נהרג מיד. מיה אופנהיימר שישבה לידו נפצעה אך הצליחה לקפוץ מהרכב לשדה חיטה סמוך ולהסתתר בחסות החשיכה. כעבור כשלוש שעות הגיע רכב צבאי ופינה אותם".
 
עמדת הבטון ותעלות ההגנה החפורות סביב הן עדות לאירועים שהתרחשו כאן ביער מתקופה הכלכוליתית ועד ימינו. אנו מודים לעוזי, אדם שזכויות רבות לו במקום הזה, על העדות המרתקת.

מידע נוסף

מפת טיולים וסימון שבילים

דרום השפלה ושולי הר חברון (גיליון 12)

מרחק הליכה

כ-500 מ'

משך הליכה

כחצי שעה

ציוד

יש להצטייד במים ובנעלי הליכה

קרדיטים

כתיבה: יעקב שקולניק 
צילום: יעקב שקולניק, טלילה ליבשיץ, רשות העתיקות 
מפה: טלילה ליבשיץ, מח' קהילה ויער מרחב דרום, קק"ל, ופתרון ממוחשב 
מידע מקצועי: טלילה ליבשיץ, מנהלת מחלקת קהילה ויער במרחב דרום, קק"ל
פורסם בתאריך: 19.9.2012
עודכן בתאריך: 22.9.2014
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >> מידע נוסף על יער להב ומסלולים מומלצים באזור >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
לנטע היקרה (התכתבת איתי בעבר) שנה טובה!
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שלום וברכה
אשמח לקבל או שתוכלו להגיד לי אם יש לכם באינטרנט מפת יערות
תודה
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שנה טובה עליזה!
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שלום רב,
מיכוון שאין לי הכרות עם שמות היערות וחורשות של קקל בארץ אשמח אם אפשר יהיה להנפיק מפת יערות בלבד. ממש רק מפת א"י עם כבישים ושמות של היערות.
תודה
אורית
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
אורית שלום,
יש לנו מפה כזאת:) נשמח לשלוח לך אותה.
אנא כתבי לנו את כתובתך המלאה למייל המצ"ב:

info@www.eyarok.org.il

דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
אופיר שלום,

נשמח לשלוח אליך.
כתבנו לך מייל.

נטע
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש