שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה
e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
מטולה בת 120
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
3
הניקוד של המסלול הזה הוא3
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול:
גליל עליון
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
2 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים גולן וחרמון (גיליון מס' 1)
סוג המסלול
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
מטולה חוגגת 120 שנה להיווסדה, וזו הזדמנות טובה להעניק את תשומת הלב הראויה למושבה הצפונית ביותר שלנו. למרות גילה המופלג, מטולה שומרת על אווירה פסטורלית – תופעה נדירה בקרב מושבות העלייה הראשונה, שרובן הפכו ליישובים עירוניים. חלק גדול משימור האווירה של מושבה נזקף לזכות העובדה שחקלאות, בעיקר של מטעי פרי נשירים, היא אבן יסוד בכלכלה של היישוב. בקצרה, למי שלא הבין עד עכשיו, מטולה היא מושבה בלדי. 
הודות למיקומה המיוחד ב"ציפורן" של אצבע הגליל ולאווירה הרגועה בהּ, הייתה מטולה לאבן שואבת לנופשים ולמטיילים כמעט מיומה הראשון. הם נהנים מבתי מלון אינטימיים וחדרי אירוח, ממסעדות ובתי קפה, מהמוזיאון המקומי ומסדנאות אמנים. גם אתר הנופש והספורט המפורסם "מרכז קנדה" ואתרי הטבע שבסביבה תורמים את תרומתם להנאת האורחים. 
קרן קימת לישראל תורמת משאבים רבים לפיתוח המושבה במסגרת סיועה ליישובי הפריפריה. לרגל חגיגות ה-120 ייערכו ביום חמישי 8 ביוני 2017 כמה אירועים, ובהם טקס הנחת אבן פינה לשכונה חדשה שקק"ל מבצעת את עבודות התשתית הדרושות להקמתה, וחנוכת פארק המעיין המחודש, ששודרג בתרומת קק"ל בלגיה. 
במוזיאון "בית הגבולות" שברחוב הראשונים מציגה קק"ל תערוכת צילומים על מטולה מימיה הראשונים. התערוכה תוצג בחודש יוני. ניתן לתאם מראש ביקור בתערוכה בטל' 04-6837000 (לקבוצות בלבד).

+ הצג את כל המידע

קצת היסטוריה

בשנת 1893 רכש הברון רוטשילד את אדמות אום תאללה (או אל מותאללה) מבעל הנכסים האמיד ג'בור בק ג'ומבלט, תושב העיר צידון. תושבי הכפר הדרוזים לא התרשמו מההסכם והזהירו שכל מי שייכנס לכפר בעניין רכישת הקרקעות יישא בתוצאות. יהושע אוסוביצקי, פקיד הברון המהולל, הדהים את הדרוזים כאשר רכב עם עוזרו היישר לתוך הכפר, והמעשה הזה סלל את בואם של ראשוני המתיישבים היהודים במטולה. 
בשנת 1895 עזבו הדרוזים את הכפר והצטרפו לאחיהם שבחורן במרד נגד השלטון העות'מאני. פקידי הברון הוציאו קול קורא לאנשי המושבות לעלות ולהתיישב במקום, וכ-60 משפחות נענו לקריאה ובאו להתיישב בכפר בחודש סיוון תרנ"ו. חודש זה נחשב למועד היווסדה של  המושבה מטולה. 
הברון רוטשילד המשיך לתמוך במושבה ואף שיגר אליה את האגרונום אהרון אהרונסון, והוא הכשיר את התושבים לעבודה בשיטות עיבוד מתקדמות. בשנים 1900–1905 הסתיימה בניית בתי האבן ברחוב הראשונים, ומשפחות האיכרים נכנסו לבתיהם החדשים. 
בשנים הראשונות החיים במושבה היו קשים בעיקר בגלל שתי סיבות: מטולה הייתה מושבה נידחת ומבודדת, הדרך הקצרה ביותר אליה נמשכה יומיים לפחות וכללה הפלגה מיפו לצידון ומשם רכיבה עד המושבה; מטולה סבלה גם מהתנכלויות השכנים ומגניבות, במיוחד מצד תושביו הדרוזים של הכפר, ששבו מהמרד למציאות חדשה. בסופו של דבר זכו הדרוזים בפיצויים גדולים, ומרבית בעיות הביטחון נפתרו. 
בזכות המושבה מטולה ואיכריה זכתה מדינת ישראל באצבע הגליל. בשנת 1923 עבר הגבול בין המנדט הצרפתי לבריטי בתוך המושבה. בשנת 1948 נקבע כי קו הגבול הבין־לאומי בין ישראל ללבנון יעבור מצפון לבתים הצפוניים של איכרי מטולה. כיום מטולה היא מועצה מקומית ובה כאלפיים תושבים המתפרנסים מחקלאות, מתיירות וממקצועות חופשיים.  

אתרים במטולה

פארק המעיין

מקום: נכנסים למטולה ופונים מיד ברחוב הטיילת. פונים שוב ימינה ברחוב הרקפת ומגלים משמאל את רחבת החניה הגדולה של הפארק. 
במשך שנים רבות התבוננו תושבי מטולה בעיניים כלות בסביבת המעיין של המושבה, שלא זכתה לתשומת הלב שהייתה ראויה לה. לאחרונה, בעזרת ידידיה בבלגיה, שדרגה קק"ל את המעיין ואת סביבתו: המעיין נוקה, ועתה מימיו זורמים בפלג קטן; עצי התאנה שמסביבו נגזמו וזכו לכבוד הראוי להם; דרכי הגישה לפארק נבנו מחדש; ובמדרון היורד לפארק נשתל דשא ועתה הוא תיאטרון פתוח עם במה ומערכת חשמל המתאימים להעלאת למופעים. 
המעיין של מטולה הוא אתר היסטורי. במקום הזה שכן הכפר הדרוזי אום תאללה ובו התיישבו  משפחות המייסדים עד שעברו ליישוב הקבע – לרחוב הראשונים שבמעלה המדרון. המעיין שימש במשך שנים רבות כמקור המים היחיד של הכפר ושל המושבה. התושבים העבירו מים לבתיהם בפחים או בנאדות שהעמיסו על בעלי חיים. 
שימו לב לשני עצי התות הקשישים שבלב הפארק. עצי תות היו נפוצים במושבות העלייה הראשונה, אך אט־אט ובאין רואה הם נכחדים ונעלמים. ואולם שני עצי התות הקשישים שבפארק המעיין זכו לכבוד רב. לאחד מהם יש גזע אדיר, שהיקפו יותר מ-3.5 מטרים.  
עצי התות האלה הם עדים חיים לניסיון חקלאי מרתק שנערך בארץ ישראל לפני יותר ממאה שנה.  
בשלהי המאה ה-19, במסגרת החיפושים אחר גידולים חקלאיים מתאימים, ניסו לפתח במושבות העלייה הראשונה את ענף ייצור המשי. כידוע, זחלי משי אוהבים לכרסם עצי תות, ועצים אלה ניטעו במושבות למכביר. אליהו שייד, המפקח מטעם הברון רוטשילד על המושבות בארץ ישראל, דיווח לברון בשנת 1899 על נטיעת 156 אלף עצי תות, רבים מהם במושבות הגולן. הברון רוטשילד אף הקים בראש פינה מטוויה לחוטי משי ובה חמישה נולים. הוא שאף למסד את ענף המשי ולהעניק פרנסה לילדי צפת, שחיו עד אז בתנאים קשים – ילד שעבד בענף המשי זכה לא רק לשכר, אלא גם לחינוך. העסק לא צלח, אבל שני עצי התות שבפארק המעיין ועצי תות נוספים הצומחים במטולה נותרו שריד לאותה הרפתקה.  
מרחבת האמפי יוצא מעין שביל שחוצה את רחוב רקפת ויורד בגיא נחמד שבו נמשכת זרימת המעיין. חלק מהגיא זכה לגינון, ובחלקו התחתון, שבו שומרים על תוואי נוף טבעי, צומחים עצי צפצפה גבוהים וצמחי בר הקשורים למקומות לחים. טיפוח הגיא של מעיין מטולה נעשה על ידי "שומרי הנחל" מבית ספר "הנדיב" במטולה. 

מוזיאון בית האיכר

כתובת: רחוב ראשונים 12
"בית האיכר", מהבתים הראשונים במושבה, משמר את מורשת המושבה. זהו המבנה היחידי שנותר במצבו המקורי, ללא כל תוספות בנייה. חדר הכניסה שימש כחדר משפחה ואירוח, ולידו היה חדר מגורים קטון. בחצר האחורית נראים המטבח וחדר האכילה הצמודים לבית. מבנה השירותים הקטן, שעמד בפינת החצר, לא שרד. הבית, שהיה מבנה ציבורי, שימש למגורי משפחות עובדי הציבור של מטולה. בשנות ה-30 של המאה ה-20 עבר להתגורר בבית הרב וינגוט, רבה של המושבה, ובשנות ה-60 הוא עזב את מטולה והשאיר את הבית למועצה המקומית, וזו הפכה אותו למוזיאון. המוזיאון מציג כלי בית וריהוט מקוריים, כלי עבודה, צילומים ומסמכים ישנים ודגם של אזור המושבה.
פרטים נוספים בטל' 04-6940237 ובאתר האינטרנט "מוזיאון בית האיכר". 

בתי הקשתות

כתובת: רחוב ראשונים 9 עד 13
הבתים, שנבנו בשנת 1902, מציגים סגנון ייחודי שקיים רק במטולה. קשתות אבן, הניכרות גם מבחוץ, תומכות בגגות הכיפה של שני החדרים שהיו בכל בית. הבתים נבנו בסגנון הבנייה הערבי בשל רצונו של הברון לשלב את המושבה במרחב הקיים. האיכרים, לעומת זאת, ביקשו לעצמם בתים בסגנון אירופי, והדבר עיכב את הבנייה. תקרות הבתים נבנו ככיפות, אך בסופו של דבר הן כוסו בגגות רעפים. במשך השנים עברו הבתים שינויים ונוספו להם תוספות וכיום הם משמשים כבתי מגורים פרטיים, אך גם מהרחוב ניתן להתרשם מהקשתות, שניכרות בקירות הבתים גם בימינו.   

כמה מבני ציבור

רוב מוסדות הציבור של המושבה הוותיקה ממשיכים לשרת את הקהילה גם כיום:
בית הראשונים, המשמש כמתנ"ס וכספרייה, היה בית הספר הראשון של המושבה. הבניין המקורי נבנה בצורת האות ח, והיו בו עשרה חדרים.
בית המועצה (ברח' הראשונים 8) נמצא בבית הפקידוּת, שנבנה כבר בשנת 1897. בבית התגוררו המדריכים החקלאיים ובהם אהרון אהרונסון. 
לידו נמצאת המרפאה של המושבה, בית המציג את דמותו המרתקת של בעליו המקוריים – פרנץ ון דן הורן (1946-1891), הולנדי שהגיע לארץ בשנת 1913 כתרמילאי ונשבה בקסמיה. הוא נדד ממושבה למושבה, נשא לאישה את צילה רוז'שנסקי בת מטולה, ואף השתתף בקרב תל חי. 
בית הכנסת של מטולה (ברח' הראשונים 20) היה במקורו בית חד-קומתי קטן שלא הזכיר במאום את בתי הכנסת המפוארים של מושבות העלייה הראשונה. 
בית העם (ברח' הראשונים 21) משמש כיום כקפה־גלריה, ולידו ניצב מגדל המים, שנבנה מאוחר יותר. 
לאורך רחוב הראשונים עדיין אפשר להתרשם ממבני המשק המקוריים שנותרו בחצרות האיכרים. 

הר צפייה ומצפה דדו

מקום: מעלה דדו
מהר צפייה ובו המצפה לזכרו של דוד אלעזר (דדו), הרמטכ"ל התשיעי של צה"ל, נשקפת אחת התצפיות המרהיבות בישראל. קק"ל הציבה בו לאחרונה שלטים המכוונים אל האתרים הנצפים. המצפה, שפניו צפונה, חושף את נופי החרמון על שלוחותיו ואת נופי צפון הגולן על תליו – חרמונית, אביטל ובנטל. ממערב לחרמון משתרעת אל-מרג' (הבקעה), היא בקעת עיון. גם כפרי הבקעה ורכס ג'בל בלד א-שקיף עם מבצר הבופור (קלעת א-שקיף) נראים מכאן היטב. למרגלות המתלול של ההר זורם נהר ליטני. עמק החולה פרוש גם הוא במלוא תפארתו, ובימים יפים אפשר להבחין מכאן בקלות גם באגמון החולה קק"ל. כל מה שנותר לנו לעשות הוא לשבת על אחד הספסלים וליהנות מהנוף לפני שנרד למושבה מטולה. 

מצפה רותם

מקום: ממעלה דדו ממשיכים דרומה בדרך הסלולה בצד הגדר הגבוהה. לאחר כחצי קילומטר הדרך מתעקלת ימינה (מערבה) וכ-200 מ' אחרי העיקול היא פוגשת בדרך נוספת. כאן פונים שמאלה ולאחר כ-300 מ' נוספים מגיעים לרחבת התצפית. לאורך הדרך יש שילוט של קק"ל. הדרך אינה עבירה לאוטובוסים. 
מצפה רותם משלים את המבט מהר צפייה דרומה. גם כאן הנוף מרהיב. בהרי נפתלי נראים היטב כפר כילא שבלבנון, משגב עם, מנרה ופסגת רן נפתלי. לא הרחק מכאן, בעמק, מתנוססת הגבעה הגבוהה של תל אבל בית מעכה, המוקפת במטעי הנשירים של מטולה. חדי עין יוכלו להבחין גם באגמון החולה קק"ל בין יישובי עמק החולה. פסגות צפון הגולן – אביטל, בנטל, אודם, ורדה וחרמונית – נראים גם הם מכאן, ולמרגלות מטולה נראה הנקיק שבו נמצא מפל התנור. 
המצפה מנציח את זכרו של רותם גיל, בן מטולה (2008-1963). 

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 7.6.2017
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550
מסלולים נוספים ב:

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש