שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
חורשת בארותיים

חורשת בארותיים

מסלול טיול לכל המשפחה ברמת הנגב

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
5
הניקוד של המסלול הזה הוא5
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: דרום,
הנגב המערבי
עונה מומלצת:
אביב, חורף, סתיו
אורך בקילומטרים:
2 ק"מ
משך המסלול:
3-5 שעות
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
מפת טיולים וסימון שבילים חולות ורמת הנגב (גיליון מס' 16)
סוג המסלול
פיקניק
פיקניק
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות

חורשת בארותיים היא נווה מדבר קטן בקצה הנגב המערבי בואכה הגבול עם מצרים. החורשה, אתר טבע ואתר מורשת בפני עצמו, משמשת בסיס מעולה ליציאה לטיולים באזור.  
 

+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה

מכפר הנוער ניצנה (כביש 211) פונים דרומה ונוסעים כ-8 ק"מ בעקבות השילוט המכוון לעזוז. לפני עזוז – צומת: שמאלה – ליישוב. היישר לפנים – הדרך הצרה עוברת בתוואי שנחצב לטובת מסילת הברזל הטורקית ומעבר לה נמצאת חורשת בארותיים. 

תוואי מסילת הברזל הטורקית

במלחמת העולם הראשונה ניסה הצבא העות'מני להחזיק מעמד בארץ ישראל מול הצבא הבריטי, שהתבסס במצרים ואף תקף פעמיים את תעלת סואץ. בגלל הדרכים הרעועות היה אפשר להעביר תגבורת ואספקה לגיסות הלוחמים רק ברכבות. לפיכך תכנן ג'מאל פשה, מפקד החזית הטורקית, לבנות מסילת ברזל מארץ ישראל לסיני. הוא הטיל את המשימה על המהנדס הגרמני היינריך מייסנר, שבנה קודם לכן מסילות ברזל ביעילות מדהימה ברחבי הממלכה העות'מנית.
לרשותו של מייסנר עמד קצה של מסילת ברזל בשומרון. זו הייתה מסילת הברזל שבנה בשנת 1913 בתוואי עפולה–ירושלים, אך בנייתה נעצרה בסילת א-זהר, מצפון לשכם. בשנת 1914 המשיך מייסנר את המסילה דרך טול כרם ולוד לעבר נחל פורה ומשם לבאר שבע, שהייתה הבסיס הטורקי הראשי בדרום הארץ, לעוג'ה אל-חפיר (ניצנה), לביריין (בארותיים) ולבסוף לקציימה שבקדמת סיני כבר בקיץ 1916. 
בשלב זה הסלילה נפסקה. הבריטים הביסו את הטורקים בקרב רומני שבצפון סיני (אוגוסט 1916), ולא היה טעם בהמשך סלילת מסילת הברזל הטורקית, מה גם שמייסנר ניצב בפני מחסור חמור בחומרי בנייה. הטורקים אף השתדלו לפרק את המסילה במהלך נסיגתם כדי להשתמש בברזל לצורכיהם. תוואי המסילה נשמר במקומות רבים וכך גם הגשר היפה בן שתי הקשתות החוצה את נחל בארותיים.  
העות'מנים לא היו הראשונים שביקשו לנצל את תוואי הדרך הזאת. נראה כי המקום נודע בבארותיו כבר בתקופת הברונזה הקדומה והביניימית (2,000-3,2000 לפנה"ס), כפי שמעידים שרידי מבנים שהתגלו כאן בסקר ארכיאולוגי וכן גם שרידי התיישבות מהתקופה הביזנטית ומהתקופה המוסלמית הקדומה (מאה 8 לספירה). ייתכן שהמבנים מתקופת הברונזה הקדומה קשורים לתוואי דרך עתיקה שהובילה מבאר שבע לחלוצה ומשם דרך בארותיים לקציימה ולקדש ברנע שבצפון סיני. בקציימה התפצלה הדרך לשני סעיפים: צפונה לאל עריש ודרומה ליטבתה.

חורשת בארותיים

בשלהי התקופה העות'מנית עודדו השלטונות נטיעה של עצים בארץ ישראל לא רק במרכז הארץ אלא גם באזורים מדבריים. השאיפה הייתה ליצור צל ללוחמים בשטח ובה בשעה להוכיח לתושבים שהשלטונות פועלים למענם ולמען הארץ. ג'מל פשה, המושל העות'מני, מינה את אליהו קראוזה, מנהל בית ספר החקלאי מקוה ישראל, לאחראי לנטיעת עצים במקומות אחדים בנגב ובהם בארותיים. המקום נקרא כך בגלל שתי הבארות במקום – באר משה ובאר אהרון. הטורקים בנו במקום תחנת רכבת כדי לנצל את מי הבארות להסקת דודי הקטרים, והעצים נועדו להעניק צל ולשפר את תנאי החיים במקום.    
הנטיעות החלו בשנת 1915 לאחר שבוגרי מקוה ישראל ואיכרים מבני המושבות נטעו עצים בחולות ראשון לציון ובבאר שבע. לאור ההצלחה התגייסו חייבי הגיוס מקרב בוגרי מקוה ישראל לצבא העות'מני כפלוגת נוטעים, ובמשתלות בית הספר החקלאי הוכנו עשרות אלפי שתילים לפלוגה. 
פלוגת הנוטעים צעדה בעקבות מסילת הברזל. אנשי הפלוגה נטעו בבארותיים חורשה גדולה של עצי אשל וכמה עצי איקליפטוס, ואלה מפארים את המקום עד ימינו. מראה עצי האשל, שענפיהם הגדולים משתרגים אלה באלה ומעניקים צל נדיב משובב את העין. קק"ל עיבתה את החורשה בעצי ינבוט לבן (Prosopis alba), עץ דומה לשיטה שמוצאו מהאזורים היובשניים של דרום אמריקה.  
באר אהרון נמצאת לצד הדרך החוצה את החורשה ונמשכת ליישוב עזוז. כיסוי בטון ושבכה מכסים את הבאר, ומסביבה נראות שקתות ששימשו את רועי הצאן. בימינו הבאר ריקה. באר משה נמצאת ליד עץ האיקליפטוס הגבוה, וכיום אפשר לראות לידה שתי בריכות אגירה מהתקופה העות'מנית. 
קק"ל הקימה בחורשה חניון דרך והפכה אותו למקום ראוי ללינת לילה. פעולות אלה נעשו בעזרת ידידי קק"ל בארה"ב.

עזוז

בגבעה שמדרום לחורשה שוכן היישוב הקהילתי הזעיר עזוז. קדמה לו במקום הזה היאחזות הנח"ל בארותיים, שנוסדה בשנת 1956. מאוחר יותר שונה שם המקום לעזוז, כשמו של הנחל העובר ממזרח ומצפון ליישוב. בתחילת שנות ה-60 הכשירה קק"ל שטחי חקלאות למען ההיאחזות, אך המקום נעזב בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים. 
בשנות ה-80 חודש היישוב. תושביו המעטים עוסקים, בין השאר, בגידול צאן וייצור גבינות ובהשכרת חדרי אירוח. בנחל בארותיים, מרחק של  כ-1.5 ק"מ מצפון לחורשה, פועל חאן בארותיים המציע לינה וסיורי מדבר, וביישוב עצמו פועלות שתי מסעדות (יש לתאם את הביקורים בהן מראש). 
במדרון שמדרום לחורשה, מעבר לכביש, בנויים בתים אחדים השייכים ליישוב עזוז. סמוך להם, ממזרח, נמצאת בריכה סגורה השייכת למתקני הרכבת הטורקית. הבריכה התמלאה במים שנשאבו מבאר משה לצורך מילוי הדודים של קטרי הרכבת. 

נחל בארותיים וסלע הכתובות

לטיול הזה כדאי לנצל את רחבת החניה שבחאן בארותיים. דרך עפר טובה לרכב פרטי יוצאת צפונה מצדו המערבי של גשר הרכבת הטורקי, עוברת לצד נחל בארותיים ומגיעה לחאן לאחר כ-1.4 ק"מ. מטיילים חדי עין יוכלו לזהות מימין, מעבר לנחל בארותיים, בריכה גדולה עשויה אבן.  מרחבת החניה אפשר לצעוד לבריכה, מהלך כחצי ק"מ. 
בתקופה הביזנטית (מאות 7-4 לספירה) היה נחל בארותיים מעובד. פפירוסים שהתגלו בניצנה מלמדים שבארותיים נכללה במרחב החקלאי של העיר, ובתקופה הביזטית הייתה כנראה יישוב בת של ניצנה. 
הבריכה המרשימה, שעשויה להכיל 2,500 מ"ק, שימשה להשקיית שדות השלחין, וממנה יצאה דרומה אמת מים שאורכה יותר מקילומטר. 
מי שמעוניין בטיול רגלי קצר נוסף יוכל לצעוד כקילומטר בדרך העפר הברורה שנמשכת מחאן בארותיים צפונה. הדרך מגיעה למישור רחב ידיים. ממש לצד הדרך (מימין) מתנשאת גבעה קטנה. הסלעים השחורים שעליה מעוטרים בציורי סלע המתארים דמויות אדם, בעלי חיים ואף עץ בלתי שגרתי. קשה לדעת מתי בדיוק נעשו הציורים, אך על פי דמיונם לציורי סלע אחרים שנמצאו בנגב יש להניח שצוירו בפרק הזמן שבין התקופה האסלאמית הקדומה למאוחרת.
כ-200 מ' מצפון לגבעה צומח עץ יפה של שיטה סלילנית.

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מידע מקצועי: אורנית גינת, רכזת קהילה ויער, הר הנגב והערבה, קק"ל
פורסם בתאריך: 4.1.2017
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש