שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה
e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
טיול בפארק יער שׂהם

טיול בפארק יער שׂהם

פארק יער שׂהם הוא יער קהילתי – מקום שבו יכולים תושבי שׂהם והסביבה למצוא פינת מרגוע בחיק הטבע. גם מטיילים מאזורים רחוקים יותר מוזמנים

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
שפלת יהודה
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
3 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת סימון שבילים 7 השרון ומערב השומרון
סוג המסלול
פריחה
פריחה
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
נגיש
נגיש
חלק משביל ישראל
חלק משביל ישראל
יער שֹהם משתרע על פני כ-2,000 דונם, ממזרח לשֹהם. בעבר היה זה אזור מוזנח, שערמות פסולת "עיטרו" אותו. עתה, לאחר שהפך ליער קהילתי, המצב שונה לחלוטין. קרן קימת לישראל, המועצה המקומית ותושבי שׂהם פועלים יחד לטיפוחו של פארק היער כמרכז טיילות ובילוי בחיק הטבע. היער מתפרש על פני גבעות נמוכות ובהן טרסות עתיקות ועצי בוסתן, ויש בו חניונים לפיקניק, שבילי טיול ברגל ובאופניים ואתרים ארכיאולוגיים. בחורף ובאביב הוא נצבע בפריחה מרהיבה של כלניות, רקפות ושאר פרחים ססגוניים.

+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה

נוסעים בכביש ראש העין–מחלף בן שמן (כביש 444). מול היישוב שׂהם פונים מזרחה בכביש המוביל לאזור התעשייה מודיעין. נוסעים כקילומטר ופונים דרומה (ימינה) על פי השילוט המכוון לפארק יער שׂהם.

הכניסה ליער

לכניסה הראשית של פארק יער שׂהם מגיעים בכביש המוביל לאזור התעשייה חבל מודיעין. נוסעים בכביש הזה כקילומטר ופונים דרומה (ימינה) בדרך העפר הכבושה על פי השלט החום המכוון לפארק יער שׂהם. בקטע זה דרך היער חופפת לשביל ישראל. 
"דרך הפארק", המסומנת בצבע ירוק, מגיעה לאחר כ-700 מ' לשלט כניסה גדול ובו מפה מפורטת של הפארק. שלט העץ ניצב ליד שני עצי זית גדולים, עץ שקד ועץ עוזרר המעניק בקיץ שפע של פירות, אם כי בדרך כלל הם מכוסים אבק שמעלות המכוניות הנוסעות בדרך. 

חניון שרה ואהרון שיימש

דרך היער מתעקלת ימינה ואחרי כ-150 מ' נפרדת משביל ישראל. עתה אנו נכנסים לחלק היער הוותיק. הדרך מתעקלת שמאלה ומגיעה לחניון שרה ואהרון שיימש. אם הגיעה השעה לפיקניק, אפשר לעצור כאן, ואם לא – נמשיך עוד כ-100 מ' לחניה של חורבת תנשמת. 

חורבת תנשמת

האתר התגלה בשנת 1986. בשנת 1995 ניהל הארכיאולוג עוזי דהרי חפירות באתר מטעם רשות העתיקות. בחפירות התגלו שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית (המאה הרביעית לספירה) ולידה שלושה קברים חצובים בסלע ובריכת מים חצובה בעלת גרם מדרגות בפינתה. 
דהרי מציע לזהות את חורבת תנשמת עם "ביתו מלגזיס" – מקום המוזכר במפת מידבא (פסיפס מהמאה השישית שהתגלה בעיירה מידבא שבעבר הירדן. הפסיפס מתאר את מפת ארץ ישראל ומציין בה יישובים רבים). 
הכנסייה, על פי דהרי, מוקדשת לקדוש בשם בכחוס. אורכה היה 27 מ' והיא כללה חצר (אטריום), אולם מבוא (נרתכס), אולם מרכזי ושתי סיטראות (סיטראה היא אגף צדדי המלווה את האולם המרכזי ומופרד ממנו בטור עמודים). צמוד לאטריום, ששרידיו נראים באתר, נמצאים שרידי בית בד קדום.  
רצפת הכנסייה רוצפה בפסיפס מעוטר בדגמים הנדסיים וצמחיים ססגוניים. ממצא מיוחד, שחלקיו התגלו בכנסייה ובבית הבד, הוא מדליון עגול משיש בקוטר של 67 ס"מ שמגולפת בו דמותה של טיכה, אלת המזל שנחשבה לפטרונית של ערים רבות. 
המדליון היה מחובר לקיר בחמישה מסמרי ברונזה. הימצאותו בכנסייה היא עניין חריג משום שטיכה מייצגת את העולם האלילי, שהנצרות נלחמה בו. טיכה מתוארת כאן כשלראשה כתר חומה ובו שלושה מגדלים ושער אחד במרכזו. בידה השמאלית אוחזת האלה את קרן השפע, ובידה הימנית, הענודה שלושה צמידים, היא מחזיקה שרביט שראשו מעוגל. במדליון נכתבו שתי כתובות, ומאחת מהן מסיקים החוקרים שהוא נעשה בשנת 582 לספירה. טיכה נחשבה אלה עממית, ונראה כי הנצרות לא נלחמה בה. ייתכן שהמדליון נועד להיות מוצב במבנה ציבור ולא בכנסייה ומצא את דרכו איכשהו לכנסייה בחורבת תנשמת.
דהרי משער שייתכן כי אדם עשיר, בעל בית בד, בנה את הכנסייה והקדיש אותה לבכחוס. איננו יודעים מיהו אותו בכחוס. אולי הכוונה היא לאחד משני הלוחמים בכחוס וסרגיוס, שנלחמו  ברומאים בשם הדת הנוצרית והפכו קדושים. 
נראה כי הבריכה שליד הכנסייה שוכנת במקום שבו הייתה המחצבה שבאבניה השתמשו לבניית הכנסייה. הקברים שלידה הם קברי מקמרים החצובים בסלע כבורות בעומק של 1.5 מ' בצורת שוקת ומעליהם גומחות בעלות תקרה מקומרת. הקברים מכוסים בלוח אבן. בפארק שׂהם נמצאים כמה עשרות קברים מהסוג הזה. נקברו בהם התושבים הנוצרים שהתגוררו ביישוב שבחורבת תנשמת. 
שביל קצר מוביל מכאן דרומה לכיתת לימוד פתוחה בטבע על שם אליהו חגאי, השוכנת על במת סלע נמוכה. סמוך לכיתה נמצאים שרידי גת חצובה בסלע ובור פתוח ששימש כבשן סיד. 

החניונים וגבעת הספלולים

מחורבת תנשמת ממשיכים בנסיעה בדרך המרכזית בין עצי זית, עצי חרוב ועצי יער. לאחר כ-100 מ' מגיעים לצומת דרכים. הפונים ימינה יגיעו מיד לחניון על שם ארנון וזיו וינברג. הדרך מקיפה את חורשת האורנים ומגיעה לחניון על שם יוסי ברסלר. שימו לב לחורשת האלון המצוי שניטעה כאן. העצים נקלטו היטב והם יוצרים חורש נעים מאוד למראה. 
מי שיפנה שמאלה בצומת יגיע עד מהרה גם הוא לחניון יוסי ברסלר. מהחניון יוצא מזרחה שביל רגלי העולה לראש גבעת הספלולים. בראש הגבעה נמצא המצפה על שמו של גיא סודאי המשקיף מערבה על שׂהם, נתב"ג, רמלה, לוד ויישובי גוש דן. בצפון נראים ראש העין ואלעד. במזרח – הרי שומרון עם הכפרים הקרובים נעלין, קיביא ובודרוס. בדרום נראים מפעל נשר, יער בן שמן ויישובי חבל מודיעין. בינינו לבין בית נחמיה בדרום משתרע עמק ובו עובר ערוצו של נחל בית עריף, מיובלי נחל איילון.
גבעת הספלולים זכתה לשמה בזכות הגומות המעוגלות הרבות שחצובות בסלעיה, המכונות "ספלולים". יש גם שקעים חצובים גדולים יותר המכונים "מדוכות". מתקנים אלה שימשו כנראה לכתישה של גרעינים ועשבי תבלין באמצעות אבנים או כלי מתכת. פעולת הכתישה במדוכה נזכרת כבר בתנ"ך: "... וטחנו בריחיים או דכו במדוכה..." (במדבר יא, ח). 
גבעת הספלולים מציינת את הגבול בין החלק המרכזי של יער פארק שׂהם לחלקו הדרומי, המאופיין בעצי בוסתן. החלק הדרומי אינו מיועד לרכב מנועי ומותר לנוע בו רק ברגל או באופניים. האזור מיועד למטיילים המבקשים ליהנות משיטוט שקט בין עצי הבוסתן. 

שביל הבוסתנים

ברדתנו מהגבעה נפגוש את "שביל הבוסתנים" (סימון אדום). אם נפנה בו שמאלה, נוכל להקיף את גבעת הספלולים במסלול מעגלי (יש אפשרות למסלול קצר ולמסלול ארוך יותר). בשביל זה ניחשף לנופיו הדרומיים של הפארק. השביל עובר בין עצי בוסתן וטרסות חקלאיות, שביניהם צומחים גם עצי שיזף ומשוכות צבר. בחורף האזור פורח להפליא. 

התאמה לאנשים עם מוגבלויות

בחניונים מוצבים שולחנות נגישים.

קרדיטים

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק ומשה שלר, קק"ל
מידע מקצועי: מירה זר, קהילה ויער שפלה וחוף, קק"ל

עיצוב מפה: מיכל קטורזה, קק"ל 
מיפוי והפקה: אביגדור אורגד
פורסם בתאריך: 8.2.2017
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >> לסינגל יער שׂהם באתר האופניים של קק"ל לחצו כאן >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש