שבים לכביש, נוסעים מעט דרומה ופונים מזרחה בכביש הגישה למושב חצבה. חולפים על פני בית ספר שדה חצבה, וכ-400 מ' מהצומת עוזבים את כביש הגישה לחצבה ופונים צפונה בדרך עפר (סימון כחול). אמנם השילוט לנחל גדרון אומר שהדרך מיועדת לרכב 4X4, אך בקטעים שאנו ניסע בהם הדרך עבירה לכל רכב.
כחצי ק"מ מהכביש ניצב מימין לדרך שלט עץ ישן. זוהי חלקת מחקר, מכריז השלט, ומוסיף: "בשטח נערכים ניסיונות אקולוגיים. אל תיכנס לשטח ואל תיגע בציוד המחקר". השלט הזה הוא מעין קריקטורה, הממחישה היטב את מה שמתחולל בערבה. אל תחפשו כאן חלקת מחקר, שכן היא הפכה מזמן לחממות.
500 מ' הלאה משם, לאחר שחלפנו על פני חוות הניסיונות החקלאית "תחנת יאיר" (משמאל), אנו מוצאים את עצמנו בלב האפיק הרחב של נחל גדרון. הדרך חוצה את הנחל, וממשיכה בגדתו הצפונית עוד כ-900 מ'. כאן אנו נוטשים את הדרך המסומנת כחול וחוצים את הנחל דרומה לאתר האירוח המדברי "ראס השיטה". חוצים את האתר וכ-200 מ' ממזרח לו, סמוך למטע תמרים, חונים ברחבת חניה מוסדרת.
מכאן יוצאים למסלול הרגלי. רחבת החניה משקיפה על שני פרטים של זקום מצרי. זהו עץ הגדל אצלנו בנאות המדבר של השבר הסורי-אפריקאי, ומטפס צפונה עד מעוז חיים. העלים עשויים זוגות עלעלים, כיאה לבני משפחת הזוגניים, ומחיק כל עלה יוצא קוץ ארוך וחד. פרי הזקום מזכיר בצורתו תמר ויש אף האוכלים אותו, אם כי הפרי, כך אומרים, משאיר טעם מר בפה. הקוראן מבטיח לחוטאים שזה מה שיאכלו כאשר יירשו גיהינום.
נרד צפונה, לערוץ. במרחק כ-200 מ' משם התחילו לחפש שיחים קטנים נוספים של זקום, שמצליחים לשרוד כאן למרות התנאים הקשים. אם איננו טועים, נחל גדרון הוא המקום היחיד בערבה שבו צומח העץ הזה.
כ-400 מ' במורד הנחל צומח עץ שיטה. כדאי להתקרב אליו ולצפות בצמח מטפס שגבעוליו המלבינים נכרכים ומטפסים לאורך הגזע של העץ. זהו הסהרון המשולשל – צמח נדיר בארצנו, המטפס על כל דבר שנקרה בדרכו. כאשר אין לו ברירה, הוא משתרע על הקרקע ויכול ליצור "שטיח" גדול.
הסהרון הוא צמח נדיר. כמו מטפסים רבים אחרים, הוא מושך ציפורים אל הפירות הכדוריים והעסיסים שלו, שכן דרכן של אלה לעמוד על ענפי עצים וללשלש את הזרעים. חזקה על סהרון שנובט ליד עץ, שידע לנצל אותו לטיפוס. הסהרון שאנו צופים בו עתה הועתק משטח שהוכשר לחקלאות. מעבר לסהרון נמצאת דרך עפר שחוצה את הנחל מצפון לדרום.
אפשרות א', המסלול הקצר: נפנה ימינה, נחלוף על פני רחבת חניה נוספת ולאחר כ-100 מ' נגיע לדרך עפר נוספת, מסומנת כחול. נפנה ימינה ונמשיך לצעוד בדרך "הכחולה". לאחר כ-350 מ' הדרך מתעקלת חדות שמאלה. לפני שנמשיך בדרך, כדאי לפנות ימינה בשביל מסומן באבני שפה, המוליך לגבעה קטנה הצופה אל נחל גדרון ומרחבי הערבה. שימו לב לשתילי השיטה הצעירים, הצומחים כאן בגומות. בתום התצפית נשוב לדרך "הכחולה", המתעקלת ימינה בצד מטע תמרים ומגיעה חיש קל לרכב.
אפשרות ב', קניון גדרון: נחצה את הדרך. בקיר השמאלי של הנחל צומחים כמה פרטים של מחומש לולייני. זהו צמח נדיר מאוד ממשפחת האסקלפיים. בני המשפחה נוהגים לייצר מיץ חלבי רעיל, המגן עליהם מפני שיני בעלי חיים. הצמח נקרא מחומש על שום חמשת עלי הכותרת הארוכים שלו. המחומש, כמו שאר בני משפחתו, מייצר זרעים בעלי ציצית, המתעופפים ברוח למרחקים.
נחל גדרון הופך מיד לנקיק צר, שעומק קירותיו כ-4 מ'. בעבר הלא רחוק זרמו בנקיק מי עין גדרון, שיצרו פלג באורך כמה מאות מטרים. שלד של עץ דקל, המזכיר ימים יפים יותר, נמצא בגדה הצפונית של הנחל. במרחק של כ-400 מ' מהדרך מעטרת קבוצה נכבדה של קנה מצוי את הערוץ, עדות למי תהום גבוהים. נחצה את סבך הקנה ונעלה ימינה, לגדה הדרומית של נחל גדרון.
כאן, הפלא ופלא, אנו פוגשים את הדרך המסומנת כחול. נפנה ימינה (מערבה). כמה דקות הליכה יביאו אותנו אל עץ שיטה שהועתק אך לא נקלט. פרט מפואר של מחומש לולייני צומח עליו. עוד 200 מ' ואנו במפגש עם הדרך שבאה מהמסלול הקצר, ומכאן נמשיך על פי התיאור באפשרות א'.
לחצו למידע על חשיבות שימור נחל גדרון ועל חשיבות שטח החולות בנחל משק ונחל גדרון
התחמס הנובי – עוף לילי, מבעלי הכנף הנדירים ביותר בארץ, נצפה מקנן באזור נחל גדרון. קראו כאן