שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
חורבת בורגין בפארק עדולם-צרפת

חורבת בורגין בפארק עדולם-צרפת

שרידים ארכיאולוגיים מרתקים מאתרי עבר

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
שפלת יהודה
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
2 ק"מ
משך המסלול:
6 שעות ומעלה
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים (גיליון מס' 9)
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
חורבת בורגין (ח'ירבת אום בורג') נמצאת בראש גבעה, אחת מני רבות בשפלת יהודה. בחורבה נערכו חפירות ארכיאולוגיות ונחשפו שרידים מרתקים של אתרי עבר ובהם מערות קבורה, מערות פעמון, שרידי בתי מגורים מהתקופה הרומית, שרידי כנסייה ומחילות מסתור. מראש הגבעה נשקפת תצפית מרהיבה על מרחבי שפלת יהודה.
פארק עדולם-צרפת, המשתרע על פני כ-50 אלף דונם, הוא מרחב נהדר המשלב טבע, חקלאות ואתרי עבר. הגבעות בפארק מתנשאות לרום של כ-300 מ' מעל פני הים ומכוסות ברובן חורש שבו שולטים עצי חרוב ואלת המסטיק. הגיאיות שבין הגבעות מעובדים בעיקר בשדות חיטה וכרמים.
האזור משופע באתרים ארכיאולוגיים, שרק מיעוטם נחפר. אחד האתרים המפורסמים הוא חורבת עתרי, מקום שבו שוחזרו שרידי יישוב יהודי שהתקיים במקום בימי בית שני, והתגלו בו, בין השאר, מקוואות טהרה, מבנה ציבורי גדול, גִתות ומחילות מסתור מתקופת מרד כוכבא.
במשרדי קק"ל שבפאתי הפארק, ליד מושב גבעת ישעיהו, מוצג בשיתוף עם רשות העתיקות גן ארכיאולוגי ובו ממצאים מעניינים שהתגלו בסביבה הקרובה – בתי בד, אבני מיל, רחיים וגלוסקמאות. הגן הארכיאולוגי הוא נקודת מוצא מעולה לטיול בחורבת בורגין.
הפארק נקרא על שם חורבת עדולם, המזוהה עם עדולם המקראית, מקום שבו על פי התנ"ך מצא דוד המלך מקלט במערה כאשר נמלט משאול. בחורף ובאביב מתכסות הגבעות בפריחה עשירה, המוסיפה עוד להנאה מהביקור במקום.
פארק עדולם-צרפת הוא גן עדן לרוכבי אופניים. קק"ל סימנה במקום שבילי אופניים – שביל קנים ושביל עדולם. אורכו של כל שביל כ-22 ק"מ. שבילים אלה מיועדים לרוכבים מנוסים. קק"ל, בשיתוף עם "נקודת מוצא" שבצפרירים, סימנה שני שבילי אופניים שמתאימים לרכיבה משפחתית (פרטים בתיאור הדרך לחורבת בורגין).
קק"ל תכננה את הפארק על פי עקרונות המרחב הביוספרי. גישה זו רואה באדם חלק מהסביבה וצרכן ככל הצרכנים שנזקקים לשירותים שהסביבה מספקת. עיקרון חשוב בגישה זו הוא העלאת המודעות של הקהילות לסביבתן, ואמנם תושבי האזור וקק"ל משתפים פעולה בתכנון הפארק. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי במאבק משותף נגד הפקת פצלי שמן בחבל עדולם, שלוּ התממש היה מסכן את אופיו של האזור.
פעולות קק"ל בפארק עדולם-צרפת נעשות בסיוע ידידי קק"ל בצרפת. 


+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה

מכביש בית שמש–בית גוברין (כביש 38) נכנסים בכביש הגישה למושב צפרירים ופונים מיד ימינה לפארק עדולם. על המשך הנסיעה ראו בתיאור המסלול.

הדרך לחורבת בורגין

מכביש הגישה לצפרירים פונים בדרך הסלולה המובילה לאתרי פארק עדולם-צרפת (סימון ירוק). לאחר כ-1.4 ק"מ אנו מגיעים לשער הפארק. השילוט כולל את מפת הפארק, דברי הסבר כלליים על המקום וברקודים של מסלולי טיול מפורטים בסביבה שאפשר לסרוק בכל טלפון חכם.
כ-700 מ' הלאה משם נמצא חניון דרך קטן. בעיקרון קק"ל נמנעת מהקמת חניונים בפארק עדולם-צרפת כדי לשמור על אופיו של המקום. מי שמעוניין לערוך פיקניק באזור מוזמן לאחד מהחניונים הרבים שבפארק בריטניה. מרחבי פארק בריטניה פרושים מצפון לכביש 38, מרחק דקות נסיעה מעטות.
הדרך הסלולה ממשיכה להתפתל על גבעת הפארק ומגיעה לשער האחורי של מושב צפרירים. כאן נמצא מרכז האופניים "נקודת מוצא" ומכאן יוצאים שני מסלולי אופניים מעגליים המיועדים למשפחות ולרוכבים שאינם מנוסים.

שבילי אופניים למשפחות

קק"ל פתחה את מרחבי פארק עדולם-צרפת גם לרכיבה משפחתית, המיועדת לרוכבים ברמת רכיבה בסיסית (משפחות). שבילים אלה נמצאים מחוץ לדרכי הרכב כדי למנוע מפגש בלתי רצוי עם מכוניות. שני השבילים יוצאים לעבר חורבת עתרי ושם הם מתפצלים: שביל נחל שוע ("עממי צפוני"), שאורכו כ-10 ק"מ, יוצא צפונה; ושביל נחל חכליל ("עממי דרומי") פונה דרומה, עובר בפאתי שמורת טבע חורש עדולם וליד חורבת מדרס ואורכו כ-15 ק"מ. שני השבילים מובילים חזרה לנקודת המוצא.  
אפשר לשכור אופניים בתיאום מראש ב"נקודת מוצא", טל' 052-3866544.
 
נמשיך בנסיעה. כ-200 מ' אחרי הכניסה לצפרירים פונה דרך ימינה לחורבת מדרס, אתר מעניין בפני עצמו שהוא באחריות רשות הטבע והגנים. הדרך הסלולה נמשכת בין שדות חיטה לגבעות מכוסות חורש, חולפת על פני הפנייה לחורבת עתרי ולתל עדולם (שמאלה, סימון כחול) ומגיעה לצומת, לצד עץ חרוב מרשים. פנייה ימינה תוביל אותנו לדרך הפטרולים הישנה (סימון שחור) ופנייה שמאלה – לחורבת בורגין, בעקבות הסימון הכחול. ניסע עוד כ-800 מ' ונחנה ברחבת החניה של חורבת בורגין. עד כה נסענו כ-7.5 ק"מ. 

המסלול הרגלי

אל מערות הקבורה

רחבת החניה נמצאת למרגלותיה הצפוניים של חורבת בורגין. שילוט הסבר ומפה מקֵלים את ההתמצאות בחורבה, שבה נחשפו אתרים רבים. סריקת הברקוד באמצעות טלפון חכם תחשוף מידע מפורט על החורבה. האתרים במהלך המסלול ממוספרים בשלטים קטנים ותואמים את המספור שברשימה זו.  
נצעד בדרך העפר מזרחה בעקבות סימון ירוק ולאחר כ-200 מ' נפנה ימינה ונעלה למבנה חרב ולידו עץ תמר. זוהי חורבת עראק חיאן.

חורבת עראק חיאן (תחנה 1)

כמו רבות מגבעות פארק עדולם-צרפת, גם כאן נמצאו שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית ומהתקופה העות'מנית. בשל הבורות הרבים שמעבר למבנה לא נשוטט במקום אלא נמשיך הלאה. נעבור ליד עץ חרוב יפה ונגיע למבנה חרב נוסף. ותיקי המטיילים עוד זוכרים את שתי קשתות האבן שפיארו את המבנה בעבר. הקשתות קרסו על כל אבניהן, ומונחות עתה על הארץ.
ליד החורבה נמצאים עצי חרוב נותני פרי וצל. נמשיך לצעוד בעקבות השביל המסומן ירוק ונחלוף ליד חציבה בסלע ובה פתח ריבועי המוביל למערת קבורה. נראה כי חציבת המערה הופסקה בשלב כלשהו. הביקור במערה אסור. מכאן והלאה שבילנו עובר בסדרה של מערות קבורה מרשימות.

מערת העמודים (תחנה 2)

הכניסה אל מערת הקבורה עוברת במסדרון מדורג (דרומוס). כיום מחליף גרם מדרגות ברזל את המדרגות המקוריות. בלב המערה החצובה הותירו החוצבים שני עמודים מעוצבים בעלי בסיסים ועמודים המשמשים משען לתקרת הסלע הטבעי. החוצבים עיצבו בקפדנות רק את צד העמודים שמול הפתח ולא התאמצו לעצב את חלקיהם האחוריים. כותרת כל עמוד עוטרה בעיגול שקוע ובו צלב (העיטורים נשחקו במשך הזמן).
במערה נחצבו שמונה כוכי קבורה מקומרים, שבהם הניחו את גופות המתים. הקברים נאטמו בלוחות אבן, והלוחות נפגעו בצורה קשה בידי שודדי קברים. המערה נחצבה בתקופה הביזנטית. בשנת 2008 שוקמה המערה לאחר שניזוקה משודדי עתיקות.

מערת קבורה מימי בית שני (תחנה 3)  

גרם מדרגות ברזל, המחליף מדרגות חצובות באבן, יורד לחצר גדולה. מהחצר ממשיכים לחדר שרק חלק מתקרתו נותר. החדר הזה מוביל למערת הקבורה. ליד פתח המערה נמצאת אבן הגולל המרשימה, שבה סתמו בעבר את פתח המערה בכל פעם שהביאו אדם לקבורה. מערת הקבורה שימשה יהודים בימי הבית השני.
בקירות מערת הקבורה נחצבו כוכים שבהם הניחו את גופות המתים. כל כוך נאטם בלוח אבן משלו. בצד המערבי של המערה חפור שקע ברצפה ששימש מאספה – המקום שבו נאספו העצמות. בתקופת בית שני נהגו לפנות את עצמות המתים לאחר שבשרם התאכל ולהעבירם לארון קבורה שהוצב במאספה. בדרך חזרה כדאי לשים לב לפתח של מנהרה חצובה, ששימשה מחילת מסתור בימי מרד בר כוכבא. בדופן החצר שמולה הייתה בריכה שכנראה ניקזה מי גשמים.
מתחם מערת קבורה בסגנון זה מכונה "בית המספד" ודומים לו התגלו בירושלים. המערה נפגעה בשנת 1995 בידי שודדי עתיקות. המחלקה למניעת שוד עתיקות מטעם רשות העתיקות חפרה באתר, ולאחר תיעודו כיסתה אותו בעפר כדי לשומרו. בשנת 2008 נפתחה המערה לקהל הרחב.

מערת הבוקרניום (תחנה 4)

המערה נמצאת כ-30 מ' מדרום לשביל. קל לזהות אותה על פי מדרגות האבן המקוריות החצובות בסלע שיורדות לתוכה. עיטורי המערה אופייניים לתקופה הרומית. ראש וראשון בהם הוא תבליט של ראש פר (בוקרניום) – עיטור שייצג את ההקרבה לאלים. כוכי קבורה מקומרים חצובים לאורך הקירות, ואחדים מלוחות הכיסוי של הקברים השתמרו עד ימינו.  

אוכף בורגין

בתום הביקור במערת הבוקרניום מגיע השביל המסומן ירוק ל"אוכף בורגין" – מקום שבו נמצא צומת שבילים. אנו נוטשים את השביל המסומן ירוק שממשיך דרומה כסינגל עדולם (שביל לרוכבי אופניים).
להולכי הרגל יש כאן שתי אפשרויות:
  1. להמשיך בעקבות הסימון האדום בשביל הקצר היישר למרכז האתר ולמחילות המסתור.
  2. להמשיך בעקבות הסימון הכחול, בשביל ארוך מעט יותר, המוביל למערות הפעמון ולתצפית מראש חורבת בורגין.  
שימו לב לבור הגדול שמתוכו מציץ עץ תאנה. זהו "בור הקאקים" – אתר שבו מקננים חברי הלהקה של הציפור הרעשנית והפעלתנית, בת למשפחת העורבים. סימן הזיהוי של הקאק הוא צבע גופה השחור והמבריק. הקאק הוא ציפור חברותית החיה בלהקות, אך בכל להקה שומרים הקאקים על נאמנות לבני זוגם.  
השביל המסומן כחול עובר דרך בריכת מים מהתקופה העות'מנית (תחנה 5) ומגיע למערת הפעמון.

מערת הפעמון (תחנה 6)  

זהו מכלול של שתי מערות פעמון גדולות המקושרות ביניהן. פרוזדור חצוב בסלע, בעל קירות חלקים ומעובדים ברמה גבוהה, מוביל למערה הראשונה, שרוב תקרתה קרסה. בדופן המערה, ליד הפרוזדור, נראים כוכי קולומבריה (כוכים קטנים שמתאימים לגידול יונים). במערה יש קירות בנויים, ונראה כי היא שימשה בשלב כלשהו כמכלאה. פתח במערה הזו מוביל למערת פעמון שנייה שהשתמרה בשלמותה. מומלץ להיכנס אליה מצוידים בפנסים.
מערות פעמון שימשו מאז התקופה ההלניסטית (מאה 3 לפנה"ס) ועד התקופה המוסלמית הקדומה (מאה 10 לספירה) כמחצבות. לעתים בתום החציבה ניצלו את המערות לשימושים אחרים ובהם בורות מים ומחסנים.
במערות הפעמון וברחבי חורבת בורגין נערכו חפירות לימודיות שבהן לקחו חלק משתתפי "מסע ישראלי". החפירות נערכו בניהול רשות העתיקות. ממערות הפעמון השביל עולה לתצפית.

תצפית (תחנה 7) 

שבראש חורבת בורגין (417 מ'). כדאי להקדיש כמה דקות למבט על הנוף היפה. אפשר להבחין כאן בהבדלי הגובה שבין השפלה הנמוכה, השפלה הגבוהה, הרי ירושלים והרי חברון. רשימת האתרים הארוכה שנצפית מכאן כוללת, בין השאר,  את תל עזקה שבפארק בריטניה, נחושה, בית שמש וגוש עציון. שרידי המבנים שלמרגלות התצפית מציינים את מקומו של הכפר אום אל-בורג', שהתקיים כאן בתקופה העות'מנית.
השביל המסומן כחול יורד דרומה מראש התל, עובר ליד משוכת הצבר ומגיע לכניסה לאזור נרחב שנחשף בחפירות ארכיאולוגיות.

חפירות ארכיאולוגיות (תחנה 8)

שרידי הכנסייה הביזנטית טרם הוכשרו לביקור קהל, אך אפשר לבקר בשרידי וילה רומית שבה התגלתה גם רצפת פסיפס. מי שאינו מעוניין להיכנס למחילות יכול ליהנות מביקור בווילה. 
שילוט ההכוונה מוביל היישר למחילות המסתור.

מחילות המסתור

מחילות המסתור (תחנה 9)

מערך מחילות המסתור, המיוחס לתקופת מרד בר כוכבא, מנצל מחצבות מהתקופה ההלניסטית. כאשר המחילות נחפרו, היו מעליהם בתי מגורים, תופעה מקובלת במערכות המסתור האחרות שבשפלת יהודה. יש להניח שמערך המחילות והחדרים שימש בימי שלום לאחסון ולבתי מלאכה, שכן בעומק האדמה נשמרת קרירות מרעננת גם בימי הקיץ. בימי מלחמה שימשו המחילות מסתור ללוחמים.
למערכת מחילות המסתור יש חמישה פתחים המסומנים באותיות א' עד ה'. הכניסה למחילות דרך פתח א'. אם מספר המבקרים במחילות גדול ונוצרים "פקקים", אפשר לצאת דרך הפתחים האחרים ולחסוך זמן.
כיוון ההליכה מסומן בחצים זוהרים. יש להצטייד במכנסיים ארוכים כדי לשמור על הברכיים ובפנסים (לא נרות). הביקור אינו מתאים למי שחושש ממקומות סגורים והוא כולל קטעי זחילה קצרים במחילות צרות.
פתח כניסה א' מוביל למדרגות היורדות דרך פתח מלבני לחלל גדול. ממשיכים בהליכה שפופה לחלל גדול נוסף ובו קירות תמך שבנתה קק"ל (אפשרות יציאה דרך כניסה ב'). אחר כך יורדים מפלס אחד לחלל קובייתי וזוחלים כ-10 מ' לחלל ובו קולומבריום, שממנו זוחלים במחילה נוספת כ-15 מ' לחלל קטן (אפשרות יציאה דרך כניסה ג' לאזור הווילה הרומית). ממשיכים בזחילה קצרה ויורדים בסולם ברזל למפלס תחתון יותר, שבו נמצא חלל נוסף. עוד זחילה קצרצרה שבה יש "להנדס" קצת את הגוף ולהגיע למצב שבו הרגליים נמצאות מלפנים. עוברים שני חללים נוספים ויורדים בסולם למערת פעמון קטנה, שממנה יוצאים החוצה דרך פתח ד'.
אם ברצונכם לזחול במחילה נוספת המתחברת למערך המחילות, אתם מוזמנים להיכנס דרך כניסה ה' (זהו גם פתרון טוב לחיסכון בזמן אם קיים תור ארוך בכניסה א'). בכניסה ה' מוצב סולם היורד דרך בור צר (אתגר לבעלי מידות גדולות) למערך מחילות נוסף, המסתיים גם הוא ביציאה ד'.
במשך הסיור כדאי לשים לב ל"בקבוקונים" – פתחים עגולים של שקעים באדמה שעשויים להיות בעומק של מטר ויותר. ייתכן שמקומות אלה, שהם קרירים יחסית, שימשו לאחסון יבולים. תופעה מעניינת נוספת היא מחילות משנה שמובילות ל"שום מקום". קשה לדעת מדוע חפרו אותן כך, אך ייתכן שחלק מהן נועדו להטעות אויבים שחודרים למערה.
לאחר שנצא מהמחילות נצעד במורד השביל המסומן כחול בחזרה לנקודת המוצא. בדרך עוד נחלוף על פני גת חצובה (תחנה 10), שנחשפה בחפירות ארכיאולוגיות. בהמשך מורד הדרך צומח עץ חרוב ענק, מהיפים בשפלת יהודה, ומיד אחריו אנו מגיעים לרחבת החניה שבה השארנו את הרכב.  
 
החפירות בחורבת בורגין נערכות בשיתוף פעולה בין קרן קימת לישראל לרשות העתיקות. 
תודה לגידי בשן, רכז קהילה ויער במרחב ההר של קק"ל, על ההדרכה באתר ועל עזרתו הרבה בהכנת הכתבה.

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפות: מירב דוידיאן, קק"ל ו
אביגדור אורגד מפות
פורסם בתאריך: 28.9.2016
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >> למעבר לעמוד האב >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש