שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
סובב ניר עם
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: דרום,
מישור החוף הדרומי
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
10 ק"מ
משך המסלול:
3-5 שעות
רמת קושי: קלה
מפת טיולים וסימון שבילים מישור חוף הנגב (גיליון 13)
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
גבעות הכורכר שמסביב לקיבוץ ניר עם פורחות בחודשים פברואר-מארס בשלל צבעים. פסגותיהן מתנשאות כ-100 מ' מעל פני הים ומעניקות תצפיות יפות על מישור החוף הדרומי, על אגן נחל שקמה ועל צפון רצועת עזה.
קיבוץ ניר עם עלה על אדמת קק"ל בשנת 1943 ומאז נקשר שמו בשורה של מבצעים ואירועים ביטחוניים. הראשון שבהם, בעקבות מים שהתגלו בקידוחים בסביבה, הביא בשנת 1947 להנחת צינור מניר עם ל-11 הנקודות בנגב. צינור המים הזה, הקו הראשון לנגב, תרם רבות להכללת הנגב בתחומי מדינת ישראל.  
רשימה זו מציעה ביקור בכמה אתרים מעניינים שנמצאים בקרבת ניר עם, קיבוץ השוכן במרחק של כ-1.5 ק"מ מגבול רצועת עזה. תחנתנו הראשונה תהיה נקודת התצפית תל מע'רת ע'זה, הידועה בכינוי "גבעת המרדפים". 



+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה

יוצאים מצומת יד מרדכי לכיוון שדרות (כביש 34). לאחר כ-4.5 ק"מ פונים שמאלה בכביש המוליך לקיבוץ אור הנר. נוסעים כ-400 מ' ופונים ימינה בדרך העפר המגיעה לפסגת הגבעה לאחר כ-400 מ'. 

גבעת המרדפים (תל מע'רת ע'זה)

בראש הגבעה, בצל עצי אורן, מוצבת אנדרטה לזכרם של שישה נופלים. שניים מהם, שלמה גליקשטיין ושמחה קוריכמן, היו עובדי מקורות (שמחה ניהל את מרחב הנגב). ארבעת האחרים – יואב ארד, משולם פליגלמן, נחום קפלן ואורי (ג'ימי) רוזן – היו חיילי צה"ל. השישה נזעקו לקדם את פניה של חוליית מסתננים שחדרה ב-1 בנובמבר 1956 מרצועת עזה לאזור איבים (ליד שדרות של ימינו). כאשר ירדו מכביש הביטחון, ממזרח לקיבוץ ארז, עלה הג'יפ שבו נסעו על מוקש וכל השישה נהרגו.
גבעת המרדפים מתנשאת מדרום לנחל שקמה, כ-120 מ' מעל פני הים. מראש הגבעה יש תצפית יפה על בית להיה ועל צפונה של הרצועה, על אזור נתיב העשרה ועל חולות אשקלון. ליד האנדרטה הציבה קק"ל כמה שולחנות פיקניק ובמורדות הגבעה נטעה בט"ו בשבט 2012 נטיעות חדשות. 

דבשת הגמל

נשוב לכביש 34 וניסע בו כשלושה ק"מ דרומה. מימין נראית היטב גבעה מבודדת ובראשה שני עצי אורן שלידם ניצבת צללית של רוכב על סוס. בתחנת הדלק "דלק" פונים ימינה וממשיכים היישר לפנים. עוברים בגשר חדש מעל מסילת הרכבת ומיד פונים צפונה בדרך עפר טובה. הדרך מגיעה לאחר כ-400 מ' למרגלות הגבעה.  
שביל מדרגות עץ עולה לראש הגבעה. מעט לפני הפסגה ניצבת צללית ברזל עבה המתארת רוכב על סוס ולפניו כלב. הפסל מנציח את יעקב (ינצ'יק) גברי, איש הקיבוץ הסמוך ניר עם, שכיהן בשנות ה-40 כמוכתר האזור. גברי, בוקר מפורסם, נהג לרכוב על סוסו בלוויית כלביו הנאמנים. על הגבעה, בצל שני עצי האורן הגדולים שנטע ינצ'יק, נח ספסל. עמודי הוקרה לתרומת ידידי קק"ל באיטליה משלימים את התמונה.
הגבעה מעניקה תצפית מעולה על מרחב אשדוד ואשקלון, על נתיב העשרה, על הדיונות של צפון רצועת עזה, על בית להיה ועל בית חנון. מצד מזרח אפשר להבחין בשכונות הצפוניות של שדרות, המרוחקת כחצי קילומטר מהגבעה. למרגלות גבעת הכורכר מעט מדרום נראים בתי קיבוץ ניר עם. למרגלותיה המערביים של הגבעה נטעו בני משפחתו של יעקב גברי בוסתן קטן. 

מוזיאון המים

בשנת 1939 הגה מהנדס המים שמחה בלאס רעיון: לקדוח באזור אשדוד ולהוליך משם את המים לנגב, כדי שאפשר יהיה ליישב בו יהודים. רבים פקפקו בהיתכנות הרעיון, אך באותם ימים עמדו בראש חברת "מקורות" לוי אשכול ופנחס ספיר, שלא חששו לצאת למפעלים נועזים.
באוקטובר 1946 עלו 11 הנקודות על הקרקע בנגב ובעקבותיהן יישובים נוספים. היה ברור שללא מים אין ליישובים האלה זכות קיום ושהגיעה השעה להוציא מהמגירה את תכניתו של בלאס ולהגשימה. לרשות "מקורות" עמדו צינורות ארוכים שנקנו בבריטניה, לאחר ששימשו את לונדון לכיבוי שריפות שפרצו בעקבות הפגזות חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם השנייה.
בינתיים התגלו מים בקידוחים ליד קיבוץ ניר עם, דבר שהוזיל את תכניתו של בלאס. ניר עם נבחרה לנקודת המוצא של שני צינורות, מזרחי ומערבי, שהובילו את הנוזל היקר ליישובי הנגב. הנחת הצינורות, שאורכם הכולל עמד על כ-220 ק"מ, החלה ב-1 בינואר 1947, כשלושה חודשים לאחר הקמת 11 הנקודות בנגב. כדי שלא לנקר את עיני שלטונות המנדט, הוגשה לבריטים בקשה להנחת הקו המזרחי בלבד, שנועד להוביל מים ליישובים שובל, משמר הנגב, חצרים, בית אשל ונבטים. על אף זאת הונח בו בזמן הצינור המערבי לעבר סעד, בארי, צאלים, אורים ונירים. האישור הבריטי הגיע במהלך העבודה...
העבודות להנחת הצינורות הופסקו ב-17 במאי 1947 בשל התנגדות ערבים להעברת הצינורות באדמותיהם. העבודות חודשו רק לאחר התחייבות המוסדות הציוניים להניח את הצינורות לאורך דרכים ממשלתיות או באדמה יהודית. כך אכן קרה. הנחת הצינורות נמשכה, ובקיץ 1947 החלו יישובי הנגב לקבל מים בצינורות.
מוזיאון המים והביטחון בנגב, שהקים ניסן צורי ז"ל, מוותיקי ניר עםמציג את הפרק המאלף הזה בתולדות ההתיישבות ומספר עליו. צינור המים שיצא מניר עם היה עורק החיים של יישובי הנגב. המוזיאון שוכן בבריכת מים שנפחה 1,000 מ"ק, בריכת המים המקורית שממנה יצאו שני הצינורות לנגב. הכניסה למוזיאון נעשית דרך שתי חוליות צינור של מוביל המים הארצי. ליד המוזיאון נמצאים בית המשאבות שנבנה במחנה העובדים של "מקורות" בשנת 1947 וכמה חוליות מקוריות של קו המים הראשון לנגב.
ליד המוזיאון בנתה קק"ל בתרומתJNF  אוסטרליה כיתת לימוד פתוחה. המוזיאון פתוח רק בתיאום מראש, טל': 050-5709042, דואר אלקטרוני.

מצפור מאגר ניר עם

מהמוזיאון ממשיכים בנסיעה מערבה כחצי קילומטר ומגיעים למצפור מאגר ניר עם. שתי סככות צופות על המאגר הענק, שנפחו כ-1.5 מיליון מ"ק. המאגר קולט מי קולחים מטוהרים משפכי גוש דן ומעמיד אותם לרשות החקלאים באזור. בצל הסככות ניצב לוח תצפית מאבן. מצדו המערבי של המאגר אפשר להבחין במצפור על שם אסף סיבוני, הקרוב יותר לרצועת עזה, תחנתנו האחרונה בסיור.
המאגר והמצפור נבנו בתרומת ידידי קק"ל בקנדה. 

מצפור אסף סיבוני

ממצפור מאגר ניר עם ממשיכים דרומה כחצי ק"מ, פונים ימינה ונוסעים עוד כמרחק הזה עד לרחבת החניה שלפני המצפור.
אסף סיבוני, לוחם בחטיבת הנח"ל, נהרג באסון המסוקים. ב-4 בפברואר 1997 התנגשו שני מסוקי יסעור בדרכם למוצבי צה"ל ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. 73 חיילי צה"ל נהרגו באסון, שהיה לאבל לאומי.
המצפור המרגש, ממערב למאגר ניר עם, הוקם לזכרו של אסף, בן הקיבוץ. במרכז המצפור תלויים 20 חלילי רוח המשמיעים צלילים כשהרוח נושבת, ומנגינתם מתפשטת בראש הגבעה. כל חליל מייצג שנה אחת משנות חייו של אסף סיבוני. במעקה שמול המאגר משובצים בלוחות קרמיקה ציורים של עופות שמבלים במאגר. 
המצפור מעניק את אחת התצפיות המעולות ביותר על רצועת עזה, ובמיוחד על ג'בליה שנמצאת ממש ממול ועל העיר עזה שממערב לה. 

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מידע מקצועי: טלילה ליבשיץ, רכזת קהילה ויער צפון הנגב, קק"ל
פורסם בתאריך: 10.8.2016
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
מי הפסל שיצר את הפסל היפה במצפור?
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
11:10
17.08.2016
שלום אסתר. יוצרת הפסל היא המעצבת והאדריכלית רחל בן דוד.
דווח על תוכן לא ראוי
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש