שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה
e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
אתרים מומלצים בבאר טוביה

אתרים מומלצים בבאר טוביה

ב-30 ביוני שב הסליק המפורסם ממקום גלותו הזמני בחורשת עזריקם למקומו הטבעי בלב באר טוביה. e ירוק מנצל את ההזדמנות ומגלה בעזרת אנשי התיירות של באר טוביה כמה מאתרי הכפר

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
5
הניקוד של המסלול הזה הוא5
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: דרום,
הנגב הצפוני
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
3 ק"מ
משך המסלול:
6 שעות ומעלה
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
מפת טיולים וסימון שבילים מס' 10 (גוש דן וחוף פלשת).
סוג המסלול
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
נגיש
נגיש
בצהרי יום קיץ יצא ממרכז המזון של באר טוביה טרקטור צהוב וגדול. הוא נסע כמה דקות לחורשת עזריקם שביער באר טוביה, העמיס על ה"מזלג" שלו קוביית בטון גדולה, שב לבאר טוביה והציב אותה בזהירות ליד עצי הפיקוס הגדולים שמעטרים את בית העם שבמושב. זה היה הרגע שבו אנשי באר טוביה נשמו לרווחה: הסליק ההיסטורי של בית העם שב הביתה. 
בתקופת המנדט הבריטי צברו אנשי המושב כמויות נכבדות של נשק בלתי חוקי והסתירו אותו מעיני השלטונות במקומות מסתור ביישוב. אחד מהם היה אותה קוביית בטון, שגובהה קצת פחות מגובה אדם. הסליק הזה, שבו הוטמנו עשרות כלי נשק, תחמושת וחומרי נפץ, שכן אחר כבוד מתחת לאחד משלושת תאי השירותים של בית העם. 
המסורת המקומית מספרת שכאשר בנו את בית העם, חשבו המתכננים לוותר על בניית תאי שירותים. "הגברים ממילא יוצאים להשתין בין השיחים", אמרו, "והנשים – אלה יודעות להתאפק..." בסופו של דבר נבנו תאי השירותים, ועד היום הם גוררים דיון נוסף שטרם בא על פתרונו: האם הסליק היה מתחת לתא האמצעי או מתחת לאחד התאים הצדדיים? בינתיים אין לנו תשובה מוסמכת.  
רק מעטים מאנשי באר טוביה ידעו על הסליק והם דאגו שתא השירותים שמעליו יהיה תמיד "מקולקל" ולכן גם סגור. אלא שלילה אחד התעלם מישהו מהכתובת על התא, נכנס לתוכו והבין שמשהו שם לא עובד כמו שצריך. הסוד התגלה. מפעילי הסליק החליטו לא להסתכן ורוקנו אותו. בשנות ה-80, כאשר הרחיבו את בית העם, הרסו את חדר השירותים, והסליק הושלך בחורשת עזריקם ככלי אין חפץ בו. עמי גלעדי ודודיק בן יעקב גילו את הדבר וגררו את הסליק לצד הדרך, וטלילה ליבשיץ, רכזת קהילה ויער של קק"ל, אירחה אותו בשמחה והציבה שלט המספר את תולדותיו. 
הסליק של בית העם מצטרף לשרשרת אתרים שבה כל מטייל ימצא עניין. מיכל נאור ויעל רחמילביץ' מנצחות על צוות בן שישה מדריכים שפועלים בהתנדבות ומובילים קבוצות מטיילים אל האתרים שבמושב. ברשימה זו נוכל לסקור בקיצור רק כמה מהם. על אתרים נוספים ועל סיפורים שידועים לאנשי המקום בלבד תוכלו שמוע בסיורים המודרכים. 
 
+ הצג את כל המידע

בית העם

בית העם של באר טוביה נחנך בדצמבר 1937 והיה בימים ההם המקום התוסס ביותר ביישוב. כאן התקיימו אירועי התרבות וגם, לא עלינו, טקסי האבל. כמקובל באותם ימים, ימי המרד הערבי, נבנה בית העם כמקום שאפשר להתבצר בו ולהשיב ממנו אש על תוקפים. בימי מלחמת העצמאות מצאו כאן מְקום מנוחה מובילי שיירות האספקה לנגב הנצור, ואין זה פלא שמטוסים מצריים הפציצו את המקום מפעם לפעם כדי לפגוע במשאיות. 
ליד בית העם נמצא תבליט אבן המתאר תמונה סמלית מימי מלחמת העצמאות – אֵם נפרדת מבנה הלוחם. אם נפרדת מבנה היא תמונה נדירה באמנות המתארת את מלחמת העצמאות. ייתכן שהסיבות לכך הן שרבים מהלוחמים היו עולים חדשים וניצולים משואת אירופה שלא היו להם אימהות בארץ. מלבד זאת, אימהות רבות השתתפו בקרבות בעצמן. התבליט מיוחס לפַּסל המפורסם נתן רפפורט, אם כי בבאר טוביה מספרים שהוא נטש את היצירה בשלב כלשהו ומישהו אחר השלים אותה. היצירה איננה נושאת חתימה של אמן כלשהו. 
יצירת אמנות מעניינת אחרת היא תבליט האלומיניום הגדול, המכסה חלק ניכר מחזית בית העם. התבליט הזה נוצר לפני כ-20 שנה על ידי ילדי באר טוביה, בהנחייתו של גרשון היימן. התבליט מתאר סצנות מתולדות היישוב על פי תצלומים מארכיון באר טוביה. חומר הגלם ליצירה היה צינורות אלומיניום ישנים שהותכו ומוחזרו. 

הארכיון המוזיאלי

הארכיון המוזיאלי, בניהולה של חנה פיריץ, שומר על תצלומים ומסמכים רבים מתולדותיה של באר טוביה. משימה נוספת שהארכיון קיבל על עצמו הוא להציג באמצעות חפצים מקוריים את סיפורו של המקום. 
הארכיון נמצא בבית קטן ששימש בעבר את מרפאת המושב, כ-300 מ' ממערב לבית העם. בגינה מוצגים כלים חקלאיים היסטוריים. חדר אחד, "ממושבה למושב", מוקצה לתקופה שבה באר טוביה התקיימה כמושבה, הדרומית ביותר שהקימו אנשי העלייה הראשונה. באר טוביה קמה לראשונה בשנת 1888 על אדמות הכפר קוסטינה שרכש הברון רוטשילד. במקום התיישבו חמש משפחות מסרביה ואליהן הצטרפו פועלים זמניים. תנאי המחיה הקשים, הבידוד והסכסוך עם ערביי הסביבה הביאו לאחר שנתיים לעזיבת המושבה. 
בשנת 1896 קמה המושבה מחדש ושינתה את שמה מקוסטינה לבאר טוביה, שֵם שנגזר כנראה מבאר שנקראה בערבית ביר א-תעביה. במאורעות תרפ"ט (1929) תקפו ערביי הסביבה את המושבה. 130 תושביה התבצרו במבנה אבן ששימש רפת. לרשותם עמדו שישה רובים ובעזרתם עמדו מול התוקפים במשך שלושה ימים. במתקפה נהרגו שניים ובהם הרופא חיים יזרעאלי. הבריטים פינו את המתיישבים לרחובות, והמושבה חרבה כמעט עד היסוד וננטשה. קרן קימת לישראל רכשה את קרקעות המושבה, ועליהן קם ב-1930 מושב באר טוביה.  
הארכיון מציג כמה ממצאים מרגשים מימי המושבה ובהם כליו של הרופא יזרעאלי והבגדים שלבשו ילדיו בעת הפרעות. מנדולינה אחת, שנותרה מאותם ימים, מלמדת שלמרות הקשיים ביקשו התושבים לנהל חיי תרבות ואף הקימו מקהלה. המנדולינה נשלחה לַמוזיאון מאוסטרליה על ידי בת לאנשי המושבה שהשתתפה בשנת 1988 בכנס בבאר טוביה במלאות 100 שנה לייסוד המושבה. במהלך הביקור היא זיהתה את אמה בתמונה, ולאחר ששבה לביתה שלחה ארגז ובו המנדולינה ומכתב שבו כתבה כי היא שולחת את המנדולינה בחזרה הביתה...
התצוגה הגדושה מימי המושב מעניינת מאוד גם היא. שימו לב, בין שלל המוצגים, למכשיר האזעקה מפני גנבים, לכלי שבו שקלו ביצים כדי למיינם לפי גודל וגם לכלי מיוחד שבאמצעותו חסמו פיות סוסים בעת פרזול. חדר נוסף משמש לתערוכות מתחלפות, ובחדר אחר מציגים את הקשרים המשפחתיים הענפים בין אנשי באר טוביה, שהופכים את המקום למעין חמולה גדולה.

מרכז המזון ושרידי המושבה

המושבה באר טוביה כמו נמחקה מעל פני האדמה. כדי לראות את השריד היחיד שנותר ממנה יש להמשיך ברחוב הראשי של המושבה (מרחביה) מערבה מעט יותר מקילומטר ולחנות ברחבת החניה שליד יציב – מרכז המזון. מרכז המזון הוא אתר ביקור מרתק בפני עצמו. במרכז, המשתמש בטכנולוגיות חדשניות, מייצרים מדי יום ביומו כ-500 טונות של תערובות לבעלי חיים מעלי גירה. המפעל שייך לרפתני באר טוביה. 
בצד הדרומי של מרכז המזון נמצאת בריכת מים ריבועית, הידועה בפי תושבי המקום גם בשם "המקווה". הבריכה היא השריד היחיד למושבה הוותיקה. בריכות מסוג זה נמצאו במושבות רבות מימי העלייה הראשונה. בקירות הפנימיים של הבריכה בנויות מדרגות סביב-סביב. הן נועדו להקל את העומס על הקירות, שנבנו מחומרים פשוטים והיה חשש שיקרסו מלחץ המים שבבריכה. לתושבי המושבה לא היו ברזים בבתיהם והם נאלצו לבוא לכאן ולמלא את כליהם במים. הבריכה התמלאה ממי הבאר הסמוכה, גם היא מאותם ימים. הבאר סגורה כיום בתוך מבנה בטון. 

אנדרטת מבצע חסידה

בקצה הכביש הראשי של באר טוביה, כ-200 מ' ממערב למרכז המזון, נמצאת אנדרטה קטנה המנציחה את מבצע חסידה – מבצע צבאי סודי שנערך במלחמת העצמאות להנחתת מטוס נושא נשק מצ'כוסלובקיה. המטוס נחת בליל 1 באפריל 1948 במנחת בריטי נטוש, ששרידיו נמצאים בשדה שליד האנדרטה. המטוס נחת לאורה של מערכת תאורה מאולתרת, שכובתה מיד כדי שלא למשוך תשומת לב. המטען, שכלל 200 רובים, 40 מקלעים וכ-150 אלף כדורים, נפרק במהירות ובאותו זמן המטוס תודלק ויצא לדרכו לאחר כ-80 דקות בלבד. הנשק הועבר עוד באותו לילה לכוחות שעמדו לצאת למבצע נחשון, המבצע שפרץ את הדרך לירושלים.   
מהאנדרטה נראה היטב מבנה המשטרה הבריטי של מחנה בית דראס. 

תיירות בבאר טוביה

מלבד האתרים ההיסטוריים שנמצאים בבאר טוביה ובסביבתה יכולים המבקרים ליהנות מעוד אטרקציות תיירותיות. הביקור באתרי באר טוביה יכול להימשך משעתיים עד יום שלם. הביקור מיועד לקבוצות (20 איש ומעלה) ויש לתאמו מראש. הביקור בתשלום, בהתאם למספר האתרים שהקבוצה מבקרת בהם. 
מנויי אי ירוק זכאים ל-10% הנחה עם הצגת הכתבה. 
תיאום: יעל שמואלי, טלפון 052-6659925. 

גבינות משק שמואלי

יעל וניר שמואלי הם בני דור שלישי למשפחות חקלאיות מבאר טוביה ומכפר ביל"ו. ניר פרש מחברת היי-טק ויעל מעבודתה כיועצת חינוכית, והשניים מגדלים עדר עזים אלפיניות ומפיקים מחלבן כשמונה סוגים של גבינות משובחות. המבקרים מוזמנים לסיור בן כשעה וחצי שבו ישמעו על ההיסטוריה המשפחתית הענפה ויכירו את תהליך הכנת הגבינות החל מהחליבה ועד ייצור הגבינה ואריזתה. במהלך הסיור מוזמנים המבקרים לטעימת גבינות ואפשר גם להזמין ארוחת בוקר עשירה או להצטייד בחנות בגבינות מחלב עזים מלא ומפוסטר ללא חומרים משמרים (כשר). 
משך הסיור כשעה וחצי. תיאום: יעל שמואלי, טלפון 052-6659925.

תיבת הנגינה של עדי

הביקור במשק שמואלי מתחיל בדרך כלל לצלילי תיבת הנגינה המיוחדת של אבי עדי. זוהי תיבת נגינה בגודל מכונית פרטית בערך, שמשמיעה מבחר עשיר של מנגינות בצלילים של ימים עברו. התיבה היא יצירה של בעל מקצוע הולנדי, וצליליה לא משאירים את השומעים אדישים. תיבת הנגינה יכולה להגיע לכל מקום בישראל והיא מתאימה למי שרוצה להצהיל את אורחיו באירועים חגיגיים ובכנסים. טלפון 050-7404446.

הפסל גרשון היימן

גרשון היימן הוא אמן פיסול ותיק המארח קבוצות בפינה נעימה ומוצלת לצד ביתו. יצירותיו מוצגות בעשרות כיכרות ואנדרטאות בישראל ובהן חץ שחור, גבעת התחמושת, אסון המסוקים ויד לשריון בלטרון. יצירתו "שובן של הציפורים" מפארת את דרך הפסלים שביער חצרים. 
בדרך כלל הביקור נפתח בגן נעמי שבחצר בית ספר "מבואות". זהו גן זיכרון שיצר היימן לזכרה של נעמי טל-עדי, אימה של אשתו פנינה, שהייתה מנהלת בית הספר היסודי במשך שנים רבות. הפסלים נעשו בהשראת שיריה של המשוררת קדיה מולודבסקי, והתוצאה נפלאה. 
אחר כך המבקרים מוזמנים לשמוע מגרשון על תהליך העבודה, להכיר את כלי העבודה של פסל האבן ולצפות בעבודתו. 
תיאום ביקור: גרשון היימן, טלפון 050-5348640. 

מתכון לגבינה צ'רקסית

מתכון של משק שמואלי
 
מצרכים
1 ליטר חלב גולמי או חלב משקית  (שלא עבר פסטור-על)
15 סמ"ק יוגורט טבעי  (2­-3 כפיות)
16 סמ"ק חומץ (2­-3 כפיות)
20 גרם מלח
 
אופן ההכנה
מחממים את החלב לטמפרטורה של 90 מעלות ומסירים מהאש. שופכים פנימה את היוגורט ומערבבים. מוסיפים את החומץ תוך כדי ערבוב. לאחר היווצרות הגבן מוסיפים את המלח תוך כדי ערבוב עדין. ממתינים דקה. מוציאים את הגבן ומניחים בתוך סלסילה או מסננת. ממתינים 5 דקות והופכים את הגבינה. ממתינים 5 דקות נוספות ומעבירים לאחסון במקרר. 

תודה למיכל נאור – מצוות התיירות של באר טוביה, לגילה זולר – יו"ר הוועד המקומי באר טוביה ולטלילה ליבשיץ – רכזת קהילה ויער בנגב הצפוני, קק"ל

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 27.7.2016
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש