שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
נחל המערה

נחל המערה

מפארק עצמאות ארה"ב אל שמורת נחל דולב

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
הרי ירושלים
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
8 ק"מ
משך המסלול:
6 שעות ומעלה
רמת קושי: קשה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים (גיליון מס' 9)
סוג המסלול
מים ומעיינות
מים ומעיינות
פריחה
פריחה
נוף ותצפית
נוף ותצפית
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
נחל המערה חוצה את המדרונות המערביים של הרי ירושלים, הצונחים בתלילות אל שפלת יהודה. הטיול מתחיל את דרכו בפארק עצמאות ארה"ב ונמשך אל נופי החורש של שמורת נחל דולב. נחל המערה הוא ערוץ שאורכו כ-8 ק"מ. ראשיתו בגיאיות רדודים באזור המטעים של המושבים בר גיורה ונס הרים. בהמשך מתעמק ערוץ הנחל וגדותיו יוצרים מצוקים. נחל המערה מצטרף בשפלה לנחל זנוח, המנקז גם הוא את הרי יהודה ממערב למזרח. 


+ הצג את כל המידע

איך מגיעים?

אופן ההגעה לנקודת המוצא

נקודת המוצא היא חניון נס הרים, בין המושבים נס הרים ובר גיורה (כביש 3866). מהחניון יוצא שביל מסומן בצבע אדום לחורבת בית עטאב ולנחל המערה.

אופן ההגעה לנקודת סיום

נקודת הסיום היא רחבת החניה ליד כביש זנוח. לרחבה מגיעים מכביש בית-שמשזנוח (כביש 3855). כחצי קילומטר מדרום לכניסה למושב זנוח מסתעפת מזרחה דרך עפר עבירה לכל רכב, המגיעה לאחר כ-800 מ' לרחבת החניה הנמצאת בקצה הדרך.

הנחיות למבקרים במערת התאומים

הכניסה למערת התאומים אסורה בחודשים אוקטובר-מארס. בעונה זו נמים אלפי עטלפים במערה את שנת החורף שלהם. כל הפרעה עלולה לגרום פגיעה ללא תקנה לעטלפים, בעלי חיים המוגנים על פי חוק.
לביקור במערה יש צורך להצטייד בפנסים. אין להשתמש בנרות. אדמת המערה חלקלקה מאוד, ויש לצעוד בה בזהירות רבה ולא להיכנס למקומות שהכניסה אליהם אסורה (יש שילוט).

אל חורבת בית עטאב

חניון נס הרים, מהגדולים בהרי יהודה, שוכן משני צדי כביש נס הרים בר-גיורה. שלט עץ של קק"ל מכוון לחורבת בית עטאב בדרך עפר מסומנת אדום. לאחר כחצי קילומטר אנו פוגשים שביל מסומן שחור, הפונה שמאלה בשביל טרשים נאה. אנו נמשיך בדרך המסומנת אדום וניהנה ממראה כרמי הגפנים הצומחים בערוץ נחל דולב, שהולך ומתעמק.  בינתיים אפשר להתוודע אל עצי החורש שלנו. אחדים מהאלונים זוכים להגיע לממדים נאים למדי. 
לאחר כקילומטר אנו עוברים ליד עץ שקד גדול, הצומח סמוך לבטונדה עזובה. מימין נראים היטב הלולים הגדולים של נס הרים. עוד כמה צעדים ואנו בעין חוד. המעיין נובע מתוך מבנה אבן קטן ומימיו זורמים לשוקת קטנה, ואכן פירוש שמו הערבי של המעיין הוא מעיין השוקת. כ-20 מ' במעלה המדרון חודר לאדמה פיר, שקרקעיתו היא חלק מנביעת המעיין. 
מהמעיין השביל מטפס לחורבת בית עטאב. הכפר הקטן ששכן כאן נכבש במלחמת העצמאות במסגרת מבצע "ההר". המבצע החל בליל 18 באוקטובר ונמשך ארבעה ימים. במבצע זה הרחיב צה"ל את שליטתו בפרוזדור ירושלים. 
ממרפסת התצפית שבראש החורבה נוכל להתרשם מחורבות הכפר הכוללות פריטים ארכיטקטוניים מתקופות שונות ומתצפית נפלאה לכל העברים – הר חברון, הרי ירושלים, השפלה ומישור החוף. 
חורבת בית עטאב מזכירה בצורתה מבנה ריבועי מבוצר. יסודות המבנה, הבנויים אבני גזית יפות, הם כנראה מהתקופה הצלבנית. נראה כי המקום היה שייך במאה ה-12 לאדם בשם יוהנס גוטמן, שנודע כבעל הסוס המהיר ביותר בממלכה. יוהנס יצא להילחם בצפת, אך סוסו המהיר לא הציל אותו מנפילה בידי המוסלמים. משפחתו נאלצה למכור את הנחלה בבית עטאב לכנסיית הקבר הקדוש כדי לפדות אותו משוביו. לאחר שיצא לחופשי קיבל יוהנס נחלה חדשה בעבר הירדן. 
גיבוב המבנים שבמקום הוא תוצאה של בינוי שנמשך מאות שנים. אנשי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל מדווחים שבשנת 1873 חיה במבצר של בית עטאב משפחת אבו לאחם, שכנראה שלטה בכפר. ג'יימס פין, הקונסול האמריקאי בירושלים, מספר בספרו "עיתות סופה" על פשיטה של אנשי אבו גוש על הכפר בית עטאב ועל חיסול השליטה של משפחת אבו לאחם. 

עין סופלא ונחל המערה

נרד ממרפסת התצפית ונמשיך מערבה ברמה טרשית המפרידה בין נחל דולב לנחל המערה. השביל עובר לאורך טרסת אבן ארוכה, ובין הטרשים צומחים עצי חורש. הצמח המטפס זלזלת הקנוקנות נפוץ כאן מאוד ובין הסלעים צומחות לא מעט רקפות. שביל מסומן כחול פונה שמאלה. מי שמבקש לעצמו מסלול קצר, יכול לשוב בשביל הזה לחניון נס הרים, סמוך למרכז המבקרים בר גיורה. 
לאחר כ-800 מ' השביל מגיע לדרך עפר. נפנה בדרך העפר ימינה (סימון אדום). לאחר כ-150 מ' השביל פונה שמאלה, מתגבר על מדרגת סלע שגובהה כ-4 מ' ויורד לגדה הצפונית של נחל המערה. מתחת למדרגת הסלע חפרו בעלי חיים מחילה גדולה.
עתה יש לשים לב היטב לסימונים. סימון "שקוף" (פס ריק בין שני פסי צבע לבנים) מוליך אל רחבה קטנה שבה מונחות שלוש שקתות אבן קטנות. ליד הרחבה ניצב סלע גדול ומבוקע לשניים. הנקיק שבתוכו מגיע אל פתח קטן של מערה, הפוערת את פיה למרגלות מצוק גדול. שורשים של עץ חרוב גדול לופתים את המצוק. 
מטיילים אמיצים, רזים ובעלי פנסים, יוכלו להידחק ולזחול מבעד לפתח למערה קטנה וחשוכה. בתוך המערה נובע עין סופלא, שמימיו נקווים לבריכה תת-קרקעית. המעיין מכונה על שם הכפר הערבי הסמוך שהתקיים כאן, אל סופלא (הנמוך), שנקרא כך משום ששכן באוכף טופוגרפי, בין שתי גבעות. אזהרה: הביקור במערה אינו מתאים לבעלי קלאוסטרופוביה. הבוץ – בשפע.  

נחל המערה ומערת התאומים

השביל המסומן אדום יורד מעין סופלא לערוץ נחל המערה. תחילה צועדים בדרך עפר, ולאחר כ-400 מ' השביל פונה שמאלה וממשיך עוד כ-3 ק"מ בחורש מפותח. בקטעים מסוימים השביל עובר בתוך הערוץ ממש ומתגבר על מפלי סלע קטנטנים ומשטחי סלע חלקים ויפים. באביב מלאים הנחל וסביבתו בפריחה מרהיבה של כלניות, של נוריות ושל רקפות. מרשימים גם בני משפחת הסחלביים: סחלב פרפרני, סחלב איטלקי, סחלב אנטולי; דבורנית צהובה, דבורנית הקטיפה ודבורנית שחומה. 
משטח סלע גדול ומשופע, שמטיילים רבים מעדיפים לגלוש עליו, מציין שאנו כבר קרובים מאוד למערת התאומים. שלט שהציבה רשות הטבע והגנים במקום מזהיר את המטיילים שלא להיכנס למערה בחורף (אוקטובר-מרס), כדי לא להפריע לשנת החורף של העטלפים. 
לפתח המערה מטפסים בכמה מדרגות חצובות בסלע. המערה גדולה מאוד ויש בה כמה אולמות. היא נוצרה כתוצאה מהתמוססות הסלעים ממי גשם שהועשרו בפחמן דו-חמצני בעת שחלחלו לאדמה. בתנאים אלה נוצרת חומצה חלשה שממיסה את סלעי הגיר ויוצרת בהם חללים. תופעה זו ידועה בשם קארסט.
הביקור במערה מצריך פנסים. בחלל הגדול שבכניסה קבוע מעקה עץ היורד אל החלק הנמוך במערה. המעקה מוליך לדופן השמאלית של המערה ומשם ממשיכים למעקה נוסף המטפס בגרם מדרגות אל מעיין שמימיו נקווים בבריכה קטנטנה. האגדה מספרת שאישה עקרה שתתה ממי המעיין וילדה תאומים. 
רחבת החניה, נקודת הסיום של הטיול, נמצאת במרחק של עשר דקות הליכה במורד הנחל. 

פיתוח אתרי פארק ארה"ב נתרמו בידי JNF ארה"ב.

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מידע מקצועי: גידי בשן, רכז קהילה ויער סטף אזור ההר, קק"ל
מפה: אביגדור אורגד מפות
פורסם בתאריך: 27.4.2016
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש