שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
מרכז קק"ל בגילת על שם דוד נחמיאס

מרכז קק"ל בגילת על שם דוד נחמיאס

שביל טיול קצר בנגב המערבי

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: דרום,
הנגב המערבי
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
1 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת סימון שבילים 13 מישור חוף הנגב
סוג המסלול
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
נגיש
נגיש
אתר קק"ל בגילת, כ-4 ק"מ ממזרח לאופקים, החל את דרכו בשנות ה-50 כמשתלה אזורית של קק"ל שסיפקה את שתילי העצים ליערות קק"ל בדרום הארץ. במשתלה מייצרים מדי שנה מאות אלפי שתילים של עצי יער וחורש, עצי בוסתן וצמחי נוי. סמוך למשתלה הוותיקה ניטע בשנות ה-50 ארבורטום (גן אקלום עצים) כדי לבדוק את התאמתם של מיני עצים שונים לתנאי הנגב.  
באתר גילת פעל בעבר גם מפעל יוצא דופן לייצור סיבים מעלי אגבה. המפעל הנטוש ומחסני הסיבים נותרו עזובים בחצר בגילת. לאחרונה יזם מרחב דרום של קק"ל, בניצוחו של זוהר צפון, אדריכל המרחב, את שדרוגו של אתר גילת. במקום הוקם מרכז המנציח את זכרו של דוד נחמיאס ז"ל, שהיה תושב האזור וכיהן כמנהל אגף הייעור של קק"ל, ובין עצי חלקת הניסוי נסלל שביל טיול קצר, משולט היטב. הנגב המערבי זכה לאתר ביקור נוסף מתוצרת קק"ל. 


+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה

משרדי מרחב דרום של קק"ל בגילת שוכנים כ-4 ק"מ ממזרח לאופקים. הכניסה לאתר נמצאת כ-300 מ' מדרום לצומת גילת (כביש 25). שימו לב: בגלל מעקה הפרדה, הגישה אפשרית רק לבאים מכיוון צומת הנשיא. 

תיאום ביקור במרכז קק"ל בגילת על שם דוד נחמיאס

מכיוון שאתר גילת הוא אתר עבודה חי, הביקור במרכז קק"ל בגילת אפשרי לקבוצות (מעל 25 אנשים) ובתיאום בלבד. המרכז פתוח למבקרים בימים א'-ה' בשעות 16:00-9:00. תיאום ביקור במוקד קו ליער של קק"ל, טל' 1-800-350-550.

מרכז קק"ל על שם דוד נחמיאס

המרכז שוכן במבנה מחודש שנבנה על מקומו של אחד המבנים שבו אוחסנו סיבי האגבה של המפעל. מכיוון שהמחסן הישן נבנה ללא יסודות, לא היה אפשר לשמר את המבנה, אלא לבנות אותו מחדש. הפתרון שנמצא הוא הקמת מבנה בעל מאפיינים ארכיטקטוניים של מחסנים מימי המנדט, שהיו מקורים בקמרון פח. 
בכל זאת יש כמה הבדלים – המרכז של היום ממוזג, יש בו חדר ישיבות משוכלל שיכול לשמש לימי עיון של קבוצות קטנות, ובחלל המרכזי מוצבים שישה עמודים רבועים המציגים מידע על פועלה של קק"ל בתחומי ההתיישבות, המים, היער והקהילה. 
עמוד מידע אחד מוקדש לדוד נחמיאס (2000-1927), שכיהן כמנהל חבל דרום ומאוחר יותר כראש מינהל פיתוח הקרקע בקק"ל. דוד נחמיאס היה תושב האזור, והנגב עמד תמיד לנגב עיניו. הוא פעל לדחיקת המדבר, הרחיב שטחי ייעור והקים פארקים ברחבי הנגב. נחמיאס הנהיג את מפעל שיקום אדמות עמק החולה ועמק יזרעאל, יזם את מפעל שיקום נחלי ישראל והוביל את תכנית המִתאר הארצית ליער ולשטחים הפתוחים (תמ"א 22) המשמשת כיום בסיס לקידום הייעור ואיכות הסביבה בישראל. משנת 1995 ועד למותו הוביל מטעם קק"ל את מפעל "נגב של צמיחה" שפתח אופקים חדשים בפני ההתיישבות בנגב. 
במרכז יש גם מחשבים המקושרים לאתרים בנושאי טבע והתיישבות בנגב.  

"המעגל ההונגרי"

ברחבת הכניסה למבנה נמצא מוקד "חוגת הזמן" – אמצעי אינטראקטיבי להדגמת ההיקף והמגוון של פעילות קק"ל בנגב. המוקד בנוי משלוש טבעות מחולקות לפלחים שאפשר לסובבן. בטבעת החיצונית הפְּלחים מתארים פעולה של קק"ל למען הסביבה וההתיישבות ומועד ביצוע הפעולה. בטבעת האמצעית כתוב על כל פלח שם של מקום ובטבעת השלישית מופיעה על כל פלח תמונה של אותו מקום. כדי "לנצח" את חוגת הזמן יש להתאים את הצירוף הנכון לכל הפעולות והמקומות. חוגת הזמן היא אמצעי חווייתי המכין את המבקר לקראת הכניסה למבנה. 

גידול אגבות באזור גילת

בשנות ה-50 הגיעו עולים חדשים רבים לנגב הצפוני. יוסף וייץ, מנהל אגף הייעור של קק"ל, חיפש להם תעסוקה, וגידול אגבה נראה פתרון הולם למשימה. האגבה ניחנה בעלים ירוקים ובשרניים שבתהליך תעשייתי פשוט למדי אפשר לייבש אותם ולהפיק מהם סיבים חזקים שנודעו באותם ימים בשם "סיזל". תהליך ייצור הסיבים והאריגים דורש ידיים עובדות, ומהסיבים שוזרים חבלים ומייצרים בדי יוטה, שהיו דרושים מאוד באותם ימים.  
אגבה, הצומחת בר במדבריות מכסיקו, מתאימה לאקלים השורר בנגב. עובדה זו התבררה עוד בשנות ה-40 במצפים שהעלתה קק"ל בנגב הצפוני.  
וייץ ראה בדמיונו אלפי דונמים של אגבות, אך שתילים לא היו. ניסיון רכישת שתילים בצורה רשמית בקניה לא עלה יפה, שכן הקנייתים חששו מתחרות ומפגיעה בתעשייה שלהם. זאב מֵיטֶס, אגרונום קק"ל, הצליח בשנת 1953 בדרך לא דרך להוציא אלפי שתילים מקניה. שחרור השתילים מהמכס בנמל אילת היה סיפור בפני עצמו. פקידי המכס שראו את הצמח המוזר סברו שמדובר במשלוח שהגיע בטעות ותכננו להשליך את השתילים לים. רק ברגע האחרון הם ניצלו.
בשנת 1957 נוסד במשתלת גילת מפעל משוכלל לעיבוד הסיבים בבעלות קק"ל (20%) ובעלי הון בעלי לב ציוני ממכסיקו. מאות משפחות מאופקים וממושבי הסביבה התפרנסו מגידול אגבות ומעיבודן. ההתחלה נראתה מבטיחה, אך ההצלחה הייתה קצרה. בראשית שנות ה-60 הגיעו לישראל סיבים סינתטיים שהיו חזקים וזולים יותר מסיבי הסיזל, ובשנת 1966 סגר המפעל את שעריו.  
מפעל ייצור הסיבים עומד נטוש, אך ללא פגע, כ-100 מ' מצפון לבית דוד נחמיאס. אפשר לצפות בו בעת סיור בשביל הארבורטום, אך בשלב זה אין לבקר בו מסיבות בטיחותיות. נקווה שיום אחד ישחזרו גם את הפרק המופלא הזה בהיסטוריה של התעשייה הישראלית.  

שביל העצים

בחלקת הניסוי בגילת נשתלו כ-150 מיני עצים ושיחים שהובאו מרחבי העולם כדי לבחון את התאמתם לייעור הנגב. העצים ניטעו בקבוצות של 15 עצים מכל מין וזכו להשקיה בשנתיים הראשונות לחייהם בלבד. עתה מהווה החורשה גן בוטני לעצי יער.
השביל, שאורכו כ-400 מ', יוצא מהמרכז על שם דוד נחמיאס וחוזר אליו. הוא סלול כולו ונגיש לאנשים בעלי מוגבלויות בתנועה. בשביל מוטבעים משפטים המעשירים את המטיילים במידע על הנגב הצפוני ועל מיני העצים בגילת ולאורכו משולטים בשמותיהם 17 מיני עצים. ברשימה זו נזכיר בקצרה אחדים מהם, על פי סדר ההליכה בשביל. 
העץ הראשון שמקדם את פנינו הוא שיטה ריסנית (Acacia salicina), עץ קטן שמקורו באוסטרליה, שם הוא משמש לייצוב גדות וכמזון לבעלי חיים. העץ מתאים מאוד לגידול בנגב, אך קק"ל נמנעת מלשתול אותו, משום שהוא עלול להפוך למין פולש. 
מעבר לו כמה עצי ינבוט המסקיטו (Prosopis juliflora) יוצרים שדרה נהדרת.  במדבריות ארצות הברית ומכסיקו הינבוט צומח כעץ, דומה לשיטה, וחשיבותו האקולוגית עצומה. מעט בהמשך אפשר לראות מין נוסף של ינבוט – ינבוט אלבה (Prosopis alba), שהגיע אלינו מארגנטינה. 
השביל מציג עתה מגדל שמירה מסוג ישן שבכמותו ישבו בעבר תצפיתני קק"ל והתריעו על שריפות. לידו נמצאת חלקת האיקליפטוסים. הסוג איקליפטוס, שמקורו באוסטרליה ובאיים אחרים מסביבה, מונה יותר מ-800 מינים, ולא מעט מהם מותאמים לתנאי הנגב. יערות איקליפטוס לא מעטים המכסים את ערוצי הנגב התחילו את דרכם בגילת.  
ליד מגדל השמירה הישן, המוצג כחפץ מוזיאוני, צומח איקליפטוס עפיץ (Eucalyptus astrigens), עץ שיצא מגילת אל מרחבי הנגב הצפוני וניכר בפריחה הצהובה והיפה שלו. מעניין לשים לב לכסוּת המוזרה, החומה והמפוצלת, המכסה את גזעיו של האיקליפטוס הגלוני (Eucalyptus molluccana). הקליפה על הגזע נשארת זמן רב, אך זו שעל הענפים מתקלפת ומשאירה אותם חלקים. המין הזה לא זכה להינטע בצורה ניכרת בנגב. 
איקליפטוס נטוי עורקים (Eucalyptus loxophelba), לעומת זאת, בעל הגזע האדום והיפה, ניטע במקומות אחדים בנגב כגון בארי, רוחמה וגברעם. 
תוכלו להתרשם ממיני איקליפטוס נוספים, אך אנו נקפוץ ברשימה זו לאזור החניון שבצד השביל, שם תמצאו שלושה מינים שונים לגמרי. אחד מהם הוא קליטריס (Calitris propinqua), מין מחטני ממשפחת הברושיים שמוצאו גם כן מאוסטרליה. לידו צומחים שני מיני עצים מעניינים נוספים – אלוקזוארינת לומן (Allocasuarina lehmenniana) וקזוארינה לפידופלורה (Casuarina lepidophylla). עצים אלה מאופיינים בעלים בדמות קשקשים זעירים המזכירים במראם עצי מחט, אף שאינם כאלה. שדרות קזוארינות נפוצות בישראל כבר מימי המנדט הבריטי. 

עוד בגילת

משתלת גילת – המשתלה המרחבית של קק"ל שבה מייצרים מאות אלפי שתילים בשנה הנשתלים בנגב. המשתלה מציעה סיור מודרך מרתק שבו לומדים על תהליך ייצור שתילים ועל שימוש בצמחים חסכוניים במים ומבקרים בגן צמחי האם שגדלים בו צמחים אקזוטיים רבים. 
גן ההצלה – גן שבו מגדלים זנים של עצי פרי שנאספו ממקומות שונים בנגב כדי לשמר את המטען הגנטי שלהם. ההנחה היא שעצים אלה הוכיחו את התאמתם לתנאי הנגב ולכן כדאי לרבותם ולנצלם לנטיעות מחודשות של קק"ל. הגן נמצא בשלבי פיתוח ומוסיפים בו כל העת זנים חדשים של עצים. 
מטע חוחובה – חלקת ניסיון שניטעה בשנות ה-70 כדי לבחון את התאמתו של הגידול לתנאי הנגב. 
חוחובה היא שיח גדול בצבע ירוק-אפור שמוצאו במדבריות מערב ארצות הברית ומכסיקו. פירותיה הם בגודל של עד שני סנטימטרים, בכל פרי יש זרע קשה בצבע חום המכיל שיעור גבוה של שמן. השמן, המכונה "שמן חוחובה", עמיד מאוד לחמצון והוא חסר ריח וצבע ולכן מבוקש מאוד בתעשיית הקוסמטיקה. הגידול נקלט בישראל.

תודה לחנה בכר, מנהלת מחלקת קהילה ויער מרחב דרום קק"ל ולפבלו צ'רקסקי, מנהל המשתלה בגילת על סיועם בהכנת הכתבה.

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: איקן מס מדיה, מחלקת קהילה ויער, מרחב דרום
תאריך פרסום: 02.03.2016
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש