שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
גן ארכיאולוגי פארק עדולם-צרפת
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
שפלת יהודה
עונה מומלצת:
אביב, קיץ, חורף, סתיו
משך המסלול:
1-2 שעות
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
סוג המסלול
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
נגיש
נגיש
פארק עדולם-צרפת, בלבה של שפלת יהודה, משתרע על פני כ-50 אלף דונם. זהו אזור של גבעות הבנויות סלעי קרטון רכים יחסית, שקל לחצוב בהם מערות. הגבעות מכוסות ברובן בחורש ים תיכוני, לעתים סבוך ולעתים פתוח. בשולי הפארק, באזור אדרת שבצפון ונחושה שבדרום, נטעה קק"ל יערות.
שרידי יישובים קדומים נמצאים כמעט בכל גבעה. עשרות אתרים ארכיאולוגיים מכסים את ראשי הגבעות והם מייצגים מגוון רחב של תקופות ובכללן ימי בית ראשון ובית שני, ימי מרד בר כוכבא ותקופת המשנה והתלמוד (המקבילה לתקופת הביזנטית).
בפארק עדולם-צרפת מתקיים שיתוף פעולה מיוחד בין רשות העתיקות לקרן קימת לישראל. קק"ל מנהלת את השטח ואילו רשות העתיקות פועלת בו כגורם מקצועי בתחום הארכיאולוגי. בזכות פעילות זו נערכו חפירות ארכיאולוגיות בחורבת עתרי ושוחזר רובע מרשים של היישוב שהתקיים במקום מימי בית שני עד מרד בר כוכבא. ברחבי הפארק נערכות חפירות שחושפות את צפונותיהם של אתרים נוספים.
שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי גם בפעילותו של המרכז הארכיאולוגי החינוכי שפלת יהודה, שבסיסו שוכן במשרדי מרחב ההר של קק"ל, סמוך למושב גבעת ישעיהו. את המרכז מפעילה רשות העתיקות, והוא מציע מסלולי טיול וסיורים מודרכים במרחב שפלת יהודה ופעילות הקשורה בחפירות ארכיאולוגיות חינוכיות. 


+ הצג את כל המידע

הגן הארכיאולוגי. השער לפארק עדולם-צרפת

אחד התוצרים של הפעילות המשותפת הוא גן ארכיאולוגי מקסים, המציג מוצגים ארכיאולוגיים שרובם נלקטו מאתרים בשפלת יהודה או נתפסו אצל שודדי עתיקות. הגן הארכיאולוגי הוא, אם כן, מקום מקלט למוצגים שעלולים להיפגע אם יישארו בשטח, אבל בעיקר מקום שאפשר לבקר בו, ליהנות מהמוצגים וללמוד באמצעותם על אורח החיים של תושבי השפלה הקדמונים. הקמת הגן הארכיאולוגי תואמת מדיניות חדשה של רשות העתיקות המעודדת תצוגות ארכיאולוגיות במקומות ציבוריים, בדרך כלל של ממצאים בעלי קשר לסביבתם.
הגן הארכיאולוגי זכה לשתי תוספות חשובות. חלק מהמתקנים שבו זכו לשחזור ולהשלמת חלקיהם תחת ידיו של יהושע (ישו) דריי, המתמחה בשחזור טכנולוגיות עתיקות; והתוספת השנייה היא שילוט חדש ובו הסברים על הממצאים וציורים מאירי עיניים על אופן הפעלתם של הכלים העתיקים, מעשה ידי המעצב שלום קוולר.
הגן הארכיאולוגי הוא שער לביקור בפארק עדולם-צרפת. הכניסה אליו היא ללא תשלום בכל ימות השבוע. בשבת אפשר להחנות את הרכב ברחבה הקטנה שמחוץ לשער ולהיכנס לגן דרך השער המיועד להולכי רגל.



הערה: בסופי שבוע השער להולכי רגל עשוי להיות סגור. טלפנו לשומר (מס' הטלפון רשום על השער) והוא יבוא לפתוח את השער. 

איך מגיעים? 


הכניסה לגן הארכיאולוגי מכביש בית שמש–בית גוברין (כביש 38), בין סימני ק"מ 9­-8, כ-600 מ' מצפון לכביש הגישה למושב גבעת ישעיהו.

הזמנת סיורים ארכיאולוגיים מודרכים

המרכז הארכיאולוגי החינוכי שפלת יהודה, טל' 02-9921136.  

ביקור בגן הארכיאולוגי

הגן מציג פריטים הקשורים בחמישה תחומי יסוד בחיי היום-יום. שלושה מהם הם מתקנים לעיבוד תוצרת חקלאית – דגן, תירוש ויצהר – ומעידים על נופי שפלת יהודה בעבר: בגיאיות גידלו חיטה ושעורה ובגבעות – עצי זית וכרמי גפנים. שני התחומים האחרים הם ממצאים הקשורים בדרכים עתיקות ובמנהגי קבורה.

דגן: כלי טחינה ודיש 

סמוך לכלי הטחינה נמצאת גורן עגולה. בגורן מונח מורג ישן – לוח עץ שבבטנו נעוצות "שיניים" בדמות אבנים קטנות. בגורן נעשתה מלאכת הדיש. בהיקף הגורן הניחו את האלומות הקצורות ורתמו את המורג לבהמה שחגה בגורן במעגלים. שיני המורג הפרידו את גרגירי החיטה מהשיבולים וגם קצצו את הקש והפכו אותו לתבן – מאכל לבהמות.   
לאחר שהגרגירים הופרדו מהשיבולים, צריך היה לטחון אותם לקמח. הטחינה נעשתה ברֵחיים שהיו עשויים לרוב אבני בזלת, משום שבגלל נקבוביותן הן נשארו מחוספסות תמיד גם לאחר שחיקה רבה.
בתצוגה נראים רחיים מטיפוסים שונים. בטיפוס הקדום מוצגת אבן מלבנית המשמשת בסיס שעליו הצטבר הקמח. האבן העליונה קטנה ומוארכת, וכדי לטחון את הגרגירים לקמח היה צריך להריץ אותה הלוך ושוב על פני הגרגירים המונחים על האבן התחתונה. זו הייתה מלאכה מייגעת, ודרשה מאם משפחה עבודה יום-יומית של כמה שעות כדי להכין קמח לבני ביתה. לכן כל שכלול התקבל בברכה. התצוגה חושפת רחיים משוכללים יותר – רחיים אולינטייים (רחיים דחף). ברחיים אלה נעצו מקל באבן העליונה והזיזו אותה בתנועת מטוטלת, מלאכה מייגעת פחות מהרחיים הקדמוניים. שלבים נוספים בהתפתחות הרחיים מציגים רחיים עגולים של יד ורחיים של חמור – רחיים גדולים וכבדים שהיה אפשר לרתום אליהם בהמה ולהוליכה בסיבוב.

תירוש: יין, גת ויקב 

בעוד שאת גרגירי החיטה אפשר לשמור במשך חודשים כפי שהם, הדרך היחידה לשמר ענבים לאורך זמן היא לייבש אותם לצימוקים או להפוך אותם ליין. תהליך ייצור היין מתחיל בגת (בגן הארכיאולוגי נבנתה גת בדמות הגִתות העתיקות שבשפלת יהודה). זהו משטח גדול שעליו הניחו את הענבים ודרכו עליהם ברגליים. מיץ הענבים נאסף בבור – היקב. אחרי הדריכה נהגו לסחוט את שארית המיץ מהקליפות באמצעות קורה כבדה או מעגלה, כגון המעגלות שמוצגות בגן הארכיאולוגי. התירוש שנוצר בסחיטה היה איכותי פחות, משום שכלל חומרים מזרעי הענבים שנמחצו תחת המעגלה.

יצהר: שמן זית ובית בד 

גידול עצי זית להפקת שמן היה בימי קדם אחד מאוצרות הטבע של ארץ ישראל. הפקת השמן מהזיתים כללה שני שלבים. בשלב הראשון ריסקו את הזיתים במפרכה ובשלב השני הפעילו על הזיתים המרוסקים לחץ וסחטו מהם את השמן באמצעות מכבש. המפעל שבו הפיקו את שמן הזית נקרא בית בד.
גם בהפקת השמן חלו במשך השנים תמורות טכנולוגיות, ואפשר לעקוב אחריהן באמצעות בתי הבד שבגן הארכיאולוגי. בתקופה ההלניסטית (מאה 4 לפנה"ס) כבר ידעו לרסק את הזיתים באבן גדולה ועגולה (הידועה בשם מֶמֶל) שסובבה בהמה. האבן מעכה זיתים שהונחו על אגן שעליו נע הממל. מתקן פריכה זה היה ידוע במשנה בכינוי "רחיים של זיתים". לאחר הפריכה נאסף רסק הזיתים בסלי נצרים (עֲקָלים) והועבר למתקן הסחיטה. תוכלו להתרשם כאן ממתקן סחיטה מימי בית שני, שבו קורה ומשקולות אבן לחצו על הסלים; ממתקן סחיטה שבו הגבירו את לחץ הקורה באמצעות בורג (התקופה הרומית); וממתקן "ניצבי יהודה", שבו על שני עמודי אבן ענקים בגובה של כ-2.5 מ' הרכיבו מסגרת עץ ובמרכז בורג, והבורג עצמו לחץ על הזיתים המרוסקים. מדוע נזקקו לעמודים כבדים כל כך? על כך אין תשובה ברורה. אחת הסברות היא שסיבוב הבורג הרים מעט את הניצבים והם מילאו את תפקיד המשקולות.

דרכים ואבני מיל 

האימפריה הרומית סללה בארץ ישראל רשת ענפה של דרכים שתרמו להבלטת נוכחותה השלטונית ולקיומו של מסחר בטוח. כביש 38, הסמוך למרכז ההדרכה, משמר תוואי של דרך רומית, ובאתר מוצגות שתי אבני מיל מאותם ימים. ציונים אלה הוצבו במרחק של 1,480 מ' זו מזו (מיל רומי) והעניקו לצועד בדרך מידע על מיקומו. על חלק מאבני המיל נכתבו כתובות המפארות את השליט שבימיו נסללה הדרך. 
אבני המיל המפורסמות שבצד כביש 38, מול גבעת ישעיהו, הועברו בדצמבר 2016 לגן הארכיאולוגי, השוכן ממש בתוואי שבו עברה הדרך הקדומה. 

קבורה 

הסלע הרך המאפיין את שפלת יהודה נוח מאוד לחציבה. לכן במהלך ההיסטוריה נחצבו בשפלת יהודה מערות רבות ובהן מערכות קבורה. הסלע הרך נוצל גם לחציבת ארונות קבורה (סרקופגים) ותיבות קבורה (גלוסקמאות), שלתוכן אספו את עצמות המתים כשנה לאחר קבורתם, כדי לפנות מקום בארונות הקבורה לאחרים בבוא יומם. שימו לב לאבני הגולל ששימשו לסגירת פתחי מערות הקבורה. בתצוגה נראים שני סוגים של אבני גולל – אבן עגולה שאפשר היה להזיזה על מסילה ולוח אבן גדול מעוטר הנראה כמו דלת. סתימת מערות הקבורה הייתה חשובה בימי הבית השני כדי לשמור על דיני טומאה וטהרה, דבר שהיה חשוב מאוד באותם ימים. 

הגן הארכיאולוגי הוקם בסיוע ידידי קק"ל בצרפת.


קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: אביגדור אורגד מפות

פורסם בתאריך: 21.10.15

תודה לחגית נויגבורן מרשות העתיקות, מנהלת המרכז הארכיאולוגי החינוכי שפלת יהודה, ולגידי בשן, רכז קהילה ויער באזור ההר, קק"ל, על עזרתם בהכנת הכתבה.  

הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >> מידע נוסף והצעות למסלולי טיול באזור פארק עדולם-צרפת >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש