המסרק היא שמורת טבע זעירה, המשתרעת על פני 117 דונם בלבד. במקום נשמר חורש ים-תיכוני. בעבר צמחו בו עצי אורן ירושלים גדולים ומפוארים, שצמרותיהם בלטו היטב מעל עצי החורש. כמעט כל עצי האורן הקשישים נכחדו בשלגים ובשריפה שהשתוללה בשמורה בשנת 2001. אנטנה גבוהה צמחה בַּמקום במקומם...
בשמורת המסרק פורחים באפריל שני מינים נדירים למדי ממשפחת הסחלבים: שנק החורש – סחלב בעל עמוד פריחה גבוה (עד 100 ס"מ), חסר עלים, המצמיח פרחים גדולים בצבע לילך וניזון בעיקר מחומרי רקב אורגניים. המין השני ממשפחת הסחלבים הוא הדבורנית הגדולה, המצמיחה פרחים יפהפיים בצבעים של חום, צהוב וסגול.
בשמורה עובר שביל מסומן קצר שאורכו כ-900 מ'.
תעלות קשר ומערה
מרחבת החניה עולים במדרגות אבן אל גבעת המסרק. מסביב נותרו שרידי מדרגות חקלאיות ועצי בוסתן – בעיקר זית ושקד. מראש גרם המדרגות אפשר לצפות צפונה, לעבר שלוחת שיירות. השביל עובר סמוך לתעלות קשר שבהן התבצרו המגינים הערבים של בית מחסיר. ליד התעלות נחצבה מערה קטנה. התעלות נחפרו בסלעי חוואר צהובים ורכים מתצורה גיאולוגית הקרויה בית מאיר. מתחת לשכבה זו ומעליה רבודים סלעי גיר קשים. עצי קטלב מעדיפים לצמוח בקרקע הנוצרת בסלעי החוואר, והם אכן נראים במקומות אחדים בשמורה.
אורן קשיש ונקודת תצפית
השביל עובר בחלקת חורש נאה שבה צומח עץ האורן הגדול ביותר בשמורה. גזעו החסון נטוי הצדה כיאה לעץ שבע ימים. בד אחד של העץ שנשבר באופן חלקי נוטה כלפי מטה, אך בד מפואר אחר יוצר לעץ צמרת יפה.
כמה צעדים מהעץ נמצאת רחבת תצפית הפותחת צוהר מערבה לעבר השפלה ומישור החוף. למרגלותינו מציצים בתי המושב בית מאיר. ביום בהיר אפשר לצפות מכאן במשטרת לטרון, בחלק מדרך בורמה, ברמלה וברחובות ואף בבניינים הגבוהים של תל אביב.
מקאם שיח' אחמד אל-עג'מי
מנקודת התצפית השביל יוצא לדרך עפר קצרה הגובלת בבתי מושב בית מאיר שהתפשטו עד השמורה ממש. מהדרך פונה שמאלה שביל צר העולה בצל עצי חורש אל ראש הגבעה – במה רחבה ופתוחה שבה צומחים עצי חורש ועצי אורן. כאן גם נמצא מבנה תפילה מוסלמי שנבנה לכבודו של שיח' אל-עג'מי ("הפרסי"). על פי מסורת מדריכי הטיולים, שיח' עג'מי היה ממלוויו של הנביא מוחמד ואף שימש כספר שלו. משעשע לחשוב שמבנה לזכרו של ספר נמצא דווקא במקום המכונה המסרק.
האולם המרכזי של המבנה שרד, אך אסור בשום פנים ואופן להיכנס לתוכו בשל סכנת התמוטטות. לסקרנים נאמר רק שמעבר לפתח בעל שתי הקשתות נמצא אולם גדול שבתקרתו שתי כיפות קטנות מעוטרות כקונכיות. המיחראב (הגומחה הפונה לעיר מכה שבערב הסעודית) נמצאת בקיר הדרומי של המבנה והיא מעוטרת בעיטורים צבעוניים ובכיור טיח המתאר צמח מסוגנן.
שרידי בונקרים
שביל הטיול עוזב את הבמה ועובר בין שרידי תעלת קשר ושני בונקרים מימי מלחמת העצמאות (הכניסה אליהם אסורה). משם קצרה הדרך לגרם המדרגות שבו עלינו בתחילת המסלול. הפעם נרד בו בחזרה לרחבת החניה.