שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
קריית טבעון: טיול לחורשת השומרים

קריית טבעון: טיול לחורשת השומרים

שביל טיול קצר החושף את סיפורו של האזור

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
3
הניקוד של המסלול הזה הוא3
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
גליל תחתון
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
2 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים הכרמל (גיליון מס' 4)
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
שביל הטיול הקצר ביער לנדוי עולה ביער יפהפה של אלון התבור אל בית עולם לשומרים – מקום מרגש שבו
קבורים חברי אגודת השומרים משכבר הימים, קפסולת זמן עמוסת זיכרונות המעלה את זכרם של דמויות
מרתקות מימים רחוקים.


בית הקברות של אגודת השומרים בקריית טבעון. צילום: יעקב שקולניק


+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה

מצומת השומרים שממזרח לקריית טבעון (מפגש כביש 75 עם כביש 722) נוסעים דרומה 300 מ' ופונים ימינה לחניית בית הקברות של אגודת השומרים בקריית טבעון. כדאי לחנות ליד עץ אלון התבור הגדול שבצפון רחבת החניה.

חורשת השומרים על שם שמואל חיים לנדוי

מרחבת החניה נצעד צפונה במקביל לכביש 722. אחרי כ-100 מ' נגלה את סימון השבילים הכתום, העולה שמאלה לתוך החורשה. לפני שנצעד בו נמשיך לפנים עוד 50 מ' לחניון צנוע בצל עצי אלון התבור, שנמצא ממש מעל תחנת רענון לחיילים. כאן גם תמצאו שלט גדול שהציבה קק"ל ובו מפת השביל ואנדרטה לזכרו של שמואל חיים לנדוי (1928-1892). שמואל חיים לנדוי (שח"ל) נודע בילדותו כעילוי, וכבר בגיל 18 הוסמך לרבנות. מיד אחר כך, כאשר נחשף לדעות הרבנים יהודה אלקלעי וצבי קלישר, הפך לציוני. בשנת 1926 עלה לארץ והיה נציג הפועל המזרחי במוסדות הלאומיים. הוא מת בדמי ימיו. פעולתו האחרונה הייתה חתימה על ערבות כספית לחברי הקבוצה שעמדה להתיישב בשיח' אבריק, לא הרחק מהחורשה המוקדשת לזכרו. הקבוצה, שהקימה את מושב שדה יעקב, התיישבה תחילה בשטח שבין כפר יהושע למעיין יצחקיה ורק אחר כך עלתה מעט צפונה למקום שבו נמצא המושב כיום, למרגלות החורשה של מנהיגם. חברי המושב רצו לקרוא ליישוב שלהם על שמו, אך הדבר לא הסתייע. הם נטעו את החורשה לזכרו כביטוי להערכתם למחולל תנועת ההתיישבות הדתית בארץ ישראל. 

שביל החלוץ הדתי

השביל עובר בחורשה נטע אדם מעורב בחורש טבעי של אלון התבור, שאפיין בעבר את הגבעות של מערב הגליל התחתון באזור אלונים-שפרעם. מלווים אותו אשחר ארצישראלי והמטפסים קיסוסית קוצנית ואספרג החורש וכמובן מרבדי רקפות. בצד השביל מוצבים שלטי קרמיקה קטנים המציינים יישובים דתיים שעלו על הקרקע לפני קום המדינה ובהם משובצים אמרותיו של שמואל חיים לנדוי. 
השלט הראשון, המנציח את מושב שדה יעקב (1927), מביא את הציטוט: "פה כל סלע, כל רגב, קורא זועק: עבדונו". השלט שאחריו מזכיר את מושב כפר אברהם (1932), כיום שכונה בפתח תקווה, ואת הציטוט: "החיים בתורה והתורה – בחיים"! עוד כמה צעדים והנה שלט המציין את מושב כפר פינס (1933) והציטוט: "ארץ ישראל בנויה לפי תורת ישראל. אין רעיון זה מתגשם בחיים אלא בעבודה. עבודה ממש!"
עד כה צעדנו כחצי קילומטר. שביל החורשה מגיע לדרך עפר רחבה. כאן פונים שמאלה, הולכים כ-100 מ' ופונים שוב שמאלה לעבי החורשה בשביל צר. שלט המנציח את כפר הרא"ה מקדם את פנינו (1933) עם הציטוט: "נקדש את חיינו בתורה ונטהרם בעבודה".  
עוד שני שלטים לפנינו: השלט של מושב נחלים, שאנשיו נאחזו לראשונה בין פלגי עמק החולה (1943) אך אחרי מלחמת העצמאות עברו לאזור פתח תקווה. הציטוט מביא מדבריו של שח"ל: "תורה ועבודה – שניים שהם אחד במקור, ברוח ובמחשבה". השלט הבא מנציח את תקומה, שעלה על הקרקע כקיבוץ בצפון הנגב במסגרת 11 הנקודות (1946) ולאחר מלחמת העצמאות שינה את מקומו והפך למושב. 
מיד אחרי השלט הזה השביל עובר בגת עתיקה חצובה בסלע, המעידה שיושביו הקדמונים של המקום גידלו ענבים ליין. יש להניח שהחציבות קשורות לבית שערים העתיקה, שהייתה עיר חשובה בימי המשנה והתלמוד. הצל הכבד של עצי אלון התבור מאפשר את התפתחות הטחב הרב על הסלעים. 
השביל מגיע לדרך רחבה. כאן פונים שמאלה. מצד שמאל נראה גרם מדרגות בטון המוביל לבית העלמין של קריית טבעון (בגרם המדרגות הזה נרד בסיום הסיור). נמשיך היישר לפנים ונגיע חיש קל לגן השומרים, שגם בו מוצב שלט גדול של קק"ל.

גן השומרים

גן השומרים הוא עתה גינת נוי מטופחת הנהנית מצל עצי אורן גבוהים שביניהם נטועים לנוי עצי אלון התבור ואלון מצוי. בלב הגן מגרש משחקים לילדים. בשוליים המזרחיים של הגן נמצאים שני מצפורים – מצפה כפיר הצנוע על שם אסתר ומתתיהו כפיר ולידו מצפה ברק על שם ברק נודניוק. מרחבת התצפית של מצפה ברק נשקפים הנופים המרהיבים של עמק יזרעאל, הגלבוע, גבעת המורה, הרי נצרת וגבעות אלונים. לוח תצפית מפרט את היישובים והאתרים שנראים מכאן. 
המצפור נמצא ליד גדר בית עולם לשומרים. כדי להגיע לכניסה הרשמית של בית הקברות נחצה את הגן לעבר רחוב השומרים ונצעד כמה צעדים שמאלה. כאן, במקום המפגש עם רחוב שיכון אלה, נמצא פתח בית הקברות. 

בית עולם לשומרים

ביקור בבית הקברות של "אגודת השומרים" משרה אווירה מיוחדת במינה. על המקום מצלים עצי אורן גבוהים, וסלעים טבעיים מעטרים את המרווחים שבין הקברים הבנויים אבנים-אבנים. בבית הקברות קבורים חברי "אגודת השומרים" – ארגון שמירה ועבודה שהקימו בשנת 1933 יוצאי תנועת "השומר" ביוזמתו של אלכסנדר זייד.
האגודה כתבה מגילת יסוד, וכל חבר היה צריך לחתום עליה. וזו לשון מגילת היסוד:
"שיוו‏יתי אותך. עמי ומולדתי תמיד לנגד עיניי,
חלבי ודמי נתונים לך עד גאולתך השלמה.
מטרת חיי
לשמר אדמתך מכל פגע
להגן עלייך מכל צר ואויב
לפאר ולהאדיר את כבודך
לכל קריאתך - עמי ומולדתי - אני מוכן!
חיי קו‏דש לך - קודש לעד!
נאמן ומסור עד נשימתי האחרונה!"
בית הקברות הוא פרי תכנונו של משה יפה, אמן אבן ואדריכל הקבור גם הוא כאן. עוד קבורים כאן הסופר אליעזר שמאלי, שכתב על אנשי קבוצת הרועים את ספרו המפורסם "אנשי בראשית". המשורר אלכסנדר פן כתב אחדים משיריו היפים ביותר כאשר שהה בשיח' אבריק.
דמותו של אריה אברמסון מרתקת במיוחד. האיש למד לרעות צאן אצל שבטי הטורקמנים ואף הרחיק עד מקסיקו כדי ללמוד רעיית צאן אצל האינדיאנים. חייו הסוערים הסתיימו בשנת 1941 והוא בן 45.
הקבר הבולט ביותר הוא קברו של בועז פרסוב. הצעיר הירושלמי, יליד 1909, נטש את ספסל הלימודים ובעודו נער התחבר אל קבוצת הרועים הראשונה בשיח' אבריק. בשנת 1929 נאלץ פרסוב להגר עם הוריו לארצות הברית, אך בשנת 1934 שב עם סילביה, בחירת לבו, אל עדרי הצאן שבשיח' אבריק. יום אחד נמצא מת בשדה והוא בן 27 בלבד. סילביה אספה במו ידיה את כל האבנים לבניין המבנה דמוי האוהל המצל על קברו של אהובה.
בלב בית הקברות נמצאים קבריהם של אלכסנדר זייד ואשתו ציפורה. תחנתנו הבאה קשורה במותו של השומר המפורסם, ששמר על אדמות קק"ל באזור.  

אנדרטת אלכסנדר זייד

נצא משער בית העלמין של השומרים ונחצה את הרחוב לעבר רחוב יזרעאל, אל הגן הקטן שמעבר לכיכר – גן אלכסנדר זייד. בלב הגן נמצאת אנדרטה, בדיוק במקום שבו נרצח השומר. ליד האנדרטה לזכרו נמצא שלט נוסף המציין את המקום שבו ארבו לו רוצחיו.  
אלכסנדר זייד (1938-1886) עלה מסיביר בשנת 1904. כמו רבים מחבריו לעלייה השנייה עבר את המסלול הנהוג באותם הימים ועבד כפועל במושבות. הוא השתתף בהקמת תל חי וכפר גלעדי, היה ממקימי ארגון השמירה העברי הראשון "בר גיורא" ואחר כך ממייסדי ארגון "השומר". בשנת 1926 עבר עם משפחתו אל אחת מגבעות שיח' אבריק ושימש כשומר היערות מטעם הקרן הקיימת. 
אלכסנדר זייד האמין שקבוצות רועים שיתיישבו באזור יפתרו את בעיית השמירה על האדמות, אלא שניסיונות ההתיישבות נכשלו שוב ושוב. לאחר תשע שנים של בדידות פרשֹה משפחת זייד את חסותה על "קבוצת הרועים של "הנוער העובד", שהתגוררה בשנת 1935 בצריפים הראשונים של קריית חרושת. שנה אחר כך, בימי המרד הערבי, עברה הקבוצה לחצרה של משפחת זייד, וביוני 1938 הקימו צעירי "הנוער העובד" את קיבוץ אלונים, ששכן בראשיתו בראש הגבעה שמעל לגן. ב-10 ביולי 1938 (ימי המרד הערבי), כשעשה זייד את דרכו לפגישה עם חברי אלונים, טמן לו קאסם טבאש מארב והרגו. לימים נקמו חברי "ההגנה" את מותו. הם זיהו את הרוצח והוציאוהו להורג. 

סיום הטיול

בתום הביקור בגן אלכסנדר זייד נשוב לגן השומרים ולשלט הגדול של קק"ל. נצעד בחזרה לראש גרם המדרגות שעל פניו חלפנו קודם לכן ונרד בו. השביל עובר מחוץ לגדר בית הקברות ומגיע חיש קל לעץ אלון התבור ולרחבת החניה שבה השארנו את הרכב. 

המצפור והשביל נעשו בתרומת ידידי קק"ל בקנדה. 

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: רונן טלמור, אגף הייעור, קק"ל
פורסם בתאריך: 3.5.2017
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש