שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה
e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
טיול ברכב פרטי: דרך נוף נחל שקמה על שם אריאל שרון

טיול ברכב פרטי: דרך נוף נחל שקמה על שם אריאל שרון

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: דרום,
מישור החוף הדרומי
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
45 ק"מ
משך המסלול:
3-5 שעות
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים מס' 13 (מישור חוף הנגב, חבל לכיש, קטיף, בשור ואשכול)
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
חלק משביל ישראל
חלק משביל ישראל
דרך נוף נחל שקמה מתחילה את דרכה בגבעות שפלת יהודה וחוצה את מישור החוף בדרכה לחוף זיקים. באחרונה זכתה הדרך לשילוט הכוונה והסבר שמקל על המטיילים את ההתמצאות בשטח, וזו הזדמנות לצאת ולהכיר את האתרים שהיא חושפת לאורכה.
 
דרך נחל שקמה היא דרך נוף המתחילה ליד שמורת פורה, פונה מערבה ומסתיימת ליד קיבוץ כרמיה, בכביש המוליך לזיקים. לפעמים הדרך מתרחקת מעט מהנחל ולעתים היא צמודה לערוצו ממש, כך לאורך כ-45 ק"מ. הדרך נקראת על שמו של אריאל שרון, ראש הממשלה ה-11 של מדינת ישראל (2014-1928).

נחל שקמה
צילום: יעקב שקולניק
+ הצג את כל המידע

איך מגיעים?

נוסעים בכביש קריית גת–צומת קמה (כביש 40) ופונים מערבה ליד ק"מ 215, על פי השילוט "שמורת פורה". הפנייה אפשרית לבאים מצפון בלבד (מכיוון קריית גת) ומובילה לרחבה גדולה שממנה מתחילה דרך נחל שקמה.
הערה: החלק המערבי של הדרך, מכביש 232, עביר בשלב זה לרכב 4X4, אם כי חלקים ניכרים ממנו כבר נסללו. אנו מבטיחים ליידע את קוראי e ירוק על כל שינוי במצב הדרך. 

כמה מילים על נחל שקמה

נחל שקמה מתחיל את דרכו בספר המדבר, בגבעות הדרומיות של שפלת יהודה, ליד קיבוץ להב. יובלו העיקרי, נחל אדוריים, מנקז את מורדות הרי חברון. נחל שקמה נשפך לים במישור החוף הדרומי, ליד קיבוץ זיקים. נחל שקמה הוא נחל אכזב, למעט קטעים קצרים ליד תל נגילה ותל חסי, שבהם זורמים מי מעיינות. שם הנחל נגזר מעצי השקמה הרבים הצומחים בקטע הנחל העובר במישור החוף. 
נחל שקמה עובר דרך מגוון רחב של יחידות נוף ובהן סוגים שונים של מסלע, נביעות מים ואתרים ארכיאולוגיים. שטחים נרחבים בכתפי הנחל מעובדים ואחרים מוקדשים לשמורות טבע, ליערות נטע אדם ולמרעה. 
חשיבותו של הנחל נובעת מהיותו "מסדרון אקולוגי" רציף – שדרה לשטחים הפתוחים שמסביב המשמשים בסיס לעולם עשיר של חי וצומח. זהו מקום מפגש מרתק של עולם הטבע ונופי התרבות המאפיינים את ספר המדבר עם אלה של החבל הים תיכוני. 

משמורת פורה לתל נגילה

קטע דרך זה עביר לכל רכב. 
ברחבת החניה הגדולה שליד שמורת פורה, בצל עצי האיקליפטוס הגדולים, נמצא המזנון הנייד של אבי, "השמורה 215". רוכבי האופניים יוכלו לקבל ממנו את הדפדפת שהפיקה קק"ל על שבילי האופניים במרחב שקמה. 
שמורת פורה נמצאת מעבר לאיקליפטוסים, ושלט הסבר גדול מוצב בכניסה אליה. השמורה אינה אלא גבעה קטנה ונמוכה – אי של טבע בין שדות מעובדים. בפברואר לובשת הגבעה "שמלת כלניות", מנוקדת בשלל צמחים פורחים אחרים, אך גם בחודשים מאוחרים יותר אפשר ליהנות כאן מפריחה של צמחים המאפיינים את ספר המדבר כגון שמשון הדור (שמשון השלחופיות) הפורח בוורוד נפלא ולשון-פר סמורה – צמח בעל גבעולים המתנשאים עד לגובה של מטר ומצמיחים פרחים בצבע קרם עד כחול עמוק. בעלי מזל אולי יגלו כאן את הצמח הנדיר וינקה עשבונית, עם פרחיה הכחולים בעלי חמישה עלי כותרת. 
שביל הולכי רגל, שהוא קטע משביל ישראל, חוצה את השמורה. לאחר כ-600 מ' השביל פוגש את דרך נחל שקמה ואפשר לשוב בה בחזרה למכוניות. 
ניסע כ-900 מ' מערבה ונגיע לסכר החוסם את ערוץ נחל פורה, מיובלי נחל שקמה. לאחר חורף ראוי לשמו הסכר אוצר מאחוריו אגם מים נחמד. כ-100 מ' מעבר לסכר נמצא חניון קטן בצל עצי מחט. 
שביל הולכי רגל שאורכו כשני ק"מ (סימון ירוק וסימון שביל ישראל) מוביל לגשר הטורקי שעל נחל פורה ולתל נגילה. חלק מהדרך נעשה בתוך יער נטוע. ההולכים ברגל צריכים לשוב לרכב באותה דרך חזרה, אך אפשר להגיע לגשר הטורקי ולתל נגילה ברכב, כמתואר להלן. 
ממאגר פורה ניסע בדרך הנוף כ-1.3 ק"מ ונחנה את הרכב. נרד ימינה לערוץ נחל פורה כדי ליהנות ממראה שרידי גשר אבן ישן. הטורקים בנו את הגשר הזה במלחמת העולם הראשונה, כחלק מתוואי המסילה שסללו לעבר באר שבע וסיני. הם בנו את המסילה במהירות אדירה, אך נאלצו להפסיק את בנייתה באזור קציימה שבקדמת סיני לאחר שספגו מפלה צבאית בסיני ונאלצו להסיג את כוחותיהם ולייצבם מחדש בקו עזה-באר שבע. 
ניסע בדרך נחל שקמה עוד כ-1.1 ק"מ ונגיע לבאר נגילה – באר ישנה לצד נחל שקמה ולמרגלות סוללה המציינת גם היא את תוואי מסילת הברזל הטורקית. זה איננו שמה הרשמי של הבאר, אך הענקנו לה את השם הזה בשל קרבתה לתל נגילה. בשלהי התקופה העות'מנית, וביתר שאת בתקופת המנדט הבריטי, נהגו השלטונות לחפור בארות כדי לרכז סביבן את הבדווים החיים באזור. הבארות שימשו גם מקומות מפגש בין נציגי השלטון לבדווים. באר נגילה היא אחת מהן. היא נחפרה ונבנתה בתקופת המנדט הבריטי, אך ייתכן שהבריטים רק העמיקו ושכללו באר קדומה יותר. לאחרונה כוסה פי הבאר בבטון ובשבכה. 
כ-200 מ' מהבאר, באחת מהחורשות שקק"ל נטעה לאורך הנחל, נמצא חניון נוסף. החניון הזה, כמו שאר החניונים שלאורך הנחל, בנוי מספסלים עשויים גזעים עבים של עצי איקליפטוס ואין בו שולחנות. הספסלים היפהפיים והמקוריים, שתכננה אדריכלית הנוף טל לוטן, מעניקים לחניונים חזות רומנטית. 
ניסע עוד 1.2 ק"מ ונגיע לתל נגילה, גבעה נישאה במרחק של כ-1.2 ק"מ מהבאר. התל מתנשא מעל ערוץ נחל שקמה, המתחפר ומגיע כאן למי התהום, כפי שמעידים גבעולי הקנה הממלאים את הנחל. מים אלה הרוו את שוכני התל הקדמונים. סימן הזיהוי של התל הוא עץ אשל יחיד הצומח בראשו, שם נשקפת תצפית נפלאה על הסביבה. היישוב בתל הגיע לשיאו בתקופה הכנענית התיכונה (לפני כ-3,500 שנה). בימי מלחמת העצמאות הפך המקום למשלט ומילא תפקיד במערכה נגד הפולש המצרי. 

מתל נגילה לכביש 232

מתל נגילה ניסע מערבה ונתרחק מעט מנחל שקמה כדי לפגוש את ערוץ נחל סד הנמצא במרחק של כ-900 מ' ממערב לתל. בין גבעות הלס החומות הנחל חורץ קניון לבן ומבהיק, שעומקו עד עשרה מ'. עקבו כמה מאות מטרים אחר שביל ישראל (סימון לבן, כתום וכחול) העובר בגדה המזרחית של הנחל, ואחר כך שובו לרכב באותה דרך חזרה. 
כקילומטר הלאה משם נפגוש בצומת דרכים. הדרך הפונה ימינה (סימון אדום) מגיעה לתל חסי המתנשא במקום המפגש של נחל אדוריים עם נחל שקמה. זהו המקום שבו נולדה הארכיאולוגיה הישראלית. בשנת 1890 הניח כאן פְלינְדֶרְס פּיטרי את היסוד לחפירות המודרניות בארץ ישראל ובסביבתה כשהנהיג את הבחינה הדקדקנית בחפירות התל ואת קביעת הזמן של כל שכבה על פי כלי החרס שהתגלו בה. בעתיד, על פי התכנון, ישתלב סעיף דרך זה בדרך נחל שקמה. 
הנסיעה מתנהלת עתה בין חמוקי גבעות הלס של רוחמה. תחנתנו הבאה, ממש מתחת לעמוד מתח גבוה, היא נקודת התצפית המשקיפה על הנוף היפה של שמורת בתרונות רוחמה. בתרון הוא ערוץ בין הרים שנוצר מסחיפת הקרקע, והנה לפנינו שטח החרוץ כולו באינספור ערוצים קטנים. 
הלס הוא אבק מדברי שנסחף ברוח ושקע כאן. עובייה של אדמת הלס באזור רוחמה עשוי להגיע ליותר מעשרה מ'. נופי בתרונות אופייניים לאזורים ערבתיים שבהם יש סלעים רכים בעלי כושר חלחול נמוך. מי הגשם זורמים בשטח במהירות, ומכיוון שהצמחייה הטבעית דלילה, המים חורצים בשטח ערוצים רבים. 
קרקעות הלס החומות-בהירות מתאימות לחקלאות. כמות המשקעים השנתית הממוצעת באזור די בה כדי לגדל חיטה, אך אירועי בצורת מתרחשים כאן מדי פעם בפעם. אנחנו בגבול בין ארץ המזרע לישימון.   
 
בהמשך הדרך אנחנו חולפים על פני שני צמתים. בצומת הראשון אפשר לפנות לכביש 334, לפגוש אותו מדרום לרוחמה (סימון אדום). מהצומת השני אפשר שוב לסטות מדרך הנוף ולפנות למגדל התצפית של קק"ל ולחורבת ג'ממה, שבה שכן כפר ערבי שנבנה על שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית. התקופה הביזנטית הותירה בחורבת ג'ממה שרידי בתים ושרידי מנזר עם רצפת פסיפס. קטע דרך זה אינו מוסדר. בקיץ הוא בדרך כלל עביר גם לכלי רכב פרטייים, אך איננו יכולים להבטיח זאת. 
תחנתנו הבאה היא חורבת מרשן, הנמצאת כשישה ק"מ מהפנייה לחורבת ג'ממה. זוהי גבעה בולטת בגבול השפלה עם מישור חוף הנגב, באזור המעבר שבין אזור בתרונות הלס לרכסי כורכר ואדמות חמרה. מכיוון שכך, הגבעה מעניקה תצפית נאה מערבה ולכן גם כאן הוקם חניון ובו ארבעה ספסלי איקליפטוס המזמינים את המטייל לשבת וליהנות מן הנוף. 
במורדות הגבעה המעוטרת בעצי איקליפטוס נותרו שרידי בקתות. בשלהי המאה ה-19 החלו פלחים לחכור שטחי קרקע מהבדווים שחיו במערב הנגב תמורת חלק מהיבול. הממשל העות'מני ואחריו שלטונות המנדט הבריטי עודדו את ההתיישבות באזור. הפלחים התיישבו על חורבות יישובים מהתקופה הביזנטית ובנו כפרים זעירים. הם התגוררו בבקתות של לבני חומר, כגון אלה ששרידיהם נותרו בגבעות שמסביב. 
על פי מפת החברה הבריטית לחקירת ארץ ישראל (PEF), שיצאה לאור בשנת 1880, בחורבת מרשן (ח'ירבת אל-מרשאן) לא שכן אז כל יישוב. סקר ארכיאולוגי גילה בחורבה יסודות מבנים, רצפת פסיפס ובורות מים מהתקופה הביזנטית. 
מחורבת מרשן יורדת דרך הנוף ומלווה את גדתו השמאלית (הדרומית) של נחל שקמה עד כביש 232. כאן יש לשים לב לאזהרה במפת שלטי המבואה: "אסור לחצות את הכביש, אלא על פי החוק". זה מה שנעשה. 

מכביש 232 לכביש 34

מכאן ואילך הדרך עבירה לרכב 4X4. רובה באיכות גבוהה, אך פה ושם יש מכשולים שבינתיים מונעים מעבר רכב פרטי. 
דרך נחל שקמה חוצה את נחל שקמה לגדתו הימנית ואחר כך שוב עוברת לגדתו השמאלית. במקום זה מגיעה משמאל דרך מחניון איבים, הסמוך לשדרות. דרך זו משמשת עוד ציר גישה לדרך נוף שקמה. 
אנחנו פונים ימינה ונוסעים בין שדות מעובדים וחלקות יער קטנות שנטעה קק"ל. במרחק 1.3 ק"מ מהפנייה לאיבים תמצאו בצל חלקת יער את חניון אור הנר ובו, לשם שינוי, גם שבעה שולחנות פיקניק. 
כ-700 מ' מעבר לחניון מגיעה דרך נחל שקמה אל כביש הגישה לקיבוץ אור הנר. נפנה ימינה בכביש ולאחר כ-30 מ' נפנה שמאלה להמשך דרך הנוף. הדרך חוצה את ערוץ נחל בריר ופונה שמאלה. מימין מלווים אותנו חורבות הכפר סימסים, ששכן בראש גבעה נמוכה. השטח כלול בתחום שמורת טבע גברעם. 
ליד עץ גדול של שקמה הדרך פונה שמאלה. עצי השקמה הרבים הצומחים בסביבה הם שהעניקו לנחל שקמה את שמו. ניסע כמעט שלושה ק"מ בין שדות מעובדים מצד אחד וגבעות כורכר נמוכות מצד שני עד לחניון ספסלי איקליפטוס נוסף, שנכנה אותו חניון רכסי הכורכר. מעט אחריו נמצא שלט מידע המסביר על אופן ההיווצרות של סלעי הכורכר. 
דרך הנוף ממשיכה בין שדות וגבעות כורכר עוד כ-2.5 ק"מ ועוברת מתחת לגשר כביש 34 וגשר הרכבת החדש לשדרות. 

מכביש 34 לכביש 4

לאחר חציית כביש 34 עוברת הדרך במישור גדול, שנחל שקמה הרביד בו אדמת סחף. העמק, כמובן, מעובד כולו. אנו חולפים על פני קיבוץ ארז ומגיעים לתחנתנו הבאה – דיר סונייד. למקום הזה נודעה במלחמת העולם הראשונה חשיבות אסטרטגית. הטורקים בנו אז מסילת ברזל לעבר המתחמים שלהם בגזרת עזה. המסילה עברה דרך ואדי צראר (נחל שורק), ירדה לכפר דיר סונייד והגיעה עד בית חנון. מדיר סונייד יצאה שלוחה נוספת של המסילה לבסיסי הטורקים שבאל-הוג' (ממערב לקיבוץ דורות). כשהבריטים כבשו את ארץ ישראל, הם ניצלו את מסילת הברזל הטורקית, אך הסיטו את התוואי מדיר סונייד צפונה לעבר לוד. כ-100 מ' מצפון לכאן נמצאים שרידי תחנת הרכבת שתפקדה מאז 1920 בקו קנטרה-חיפה. סמוך לתחנה פעל בסיס אימונים גדול של הצבא הבריטי. 
במלחמת העצמאות פוצצו יחידות ישראליות את הגשר הנטוי על נחל שקמה, והתחנה חדלה מלפעול. אחרי מלחמת ששת הימים נבנה הגשר מחדש, ורכבות משא ישראליות נסעו עליו בדרכן לסיני. פעילות זו נפסקה בשנת 1973. 
מגשר מסילת הברזל הנטוי כאן על הנחל יש תצפית נאה על הסביבה. מעט הלאה במורד הנחל, ליד כביש 4, נמצאים שרידי גשר מהתקופה הממלוכית (מאות 16-13). 
נמשיך לנסוע בדרך הנוף עד למפגשה עם כביש 4. ממש לפני הכביש פונה דרך עפר צפונה ומגיעה לאחר כ-1.5 ק"מ לאנדרטה שהציבו הבריטים על קברם המשותף של 192 איש מגדודי העבודה המצריים שמתו בשירות הצבא הבריטי במהלך בניית מסילת הברזל. 

מכביש 4 לכביש זיקים (3411)

לאחר חציית כביש 4 דרך הנוף פונה מיד שמאלה, במקביל לכביש 4, והיא שבה ללוות את נחל חולות בגדתו הימנית. מעבר לנחל מתנשאות דיונות החול הגובלות ביישוב נתיב העשרה. קק"ל סללה חלקים ניכרים מהדרך במסגרת סלילת דרכים ביטחוניות ליישובי עוטף עזה. 
במרחק של כ-2.5 ק"מ מכביש 4, לפני הגשרון הנטוי על נחל עובד, פונה דרך עפר קצרצרה שמאלה. לאחר כ-300 מ' אפשר לחצות את נחל שקמה ברגל ולטפס לדיונה יפהפייה. חלקים מהחולות שמדרום לנחל הוכרזו עוד בתקופת המנדט כשמורת יער בית להיה, ונטועים בהם עצי איקליפטוס. 
מראש הדיונה יש תצפית יפה על מרחבי החולות המשתרעים עד אשקלון. מי שיגיע לכאן בפברואר ייהנה מהפריחה המרשימה של רותם המדבר, הצמח השולט בחולות. סמוך למקום החצייה של הנחל אפשר למצוא כאן באותו חודש פריחה של כלנית מצויה ואיריס ארצישראלי. 
ניסע בדרך הנוף עוד כ-1.8 ק"מ ונגיע לרחבת החניה של שמורת כרמיה, המשמרת את עולם החי והצומח של חולות מישור החוף. בשמורה צומחים סבכים של עצי שיטה מלבינה, מעורבים בשרידי בוסתנים נטושים, תעלות השקיה וחורבות פזורות המעידים כולם שהשטח היה מעובד בעבר. בתחום השמורה צומחים מיני צמחים רבים האופייניים לבית הגידול החולי וצמחים בלעדיים לחולות מישור החוף כגון שום תל אביב, גלונית (בלוטה) פלישתית, תורמוס ארץ-ישראלי, קיפודן פלישתי, ציפורנית אשקלון וסביון יפו.
לפנינו כמעט ארבעה ק"מ של נסיעה עד למפגש עם כביש זיקים (3411). בדרכנו נחלוף ליד מאגר שקמה. הכניסה למאגר אסורה מסיבות בטיחותיות, אך בכל זאת כדאי לדעת שזהו מפעל חלוצי, הראשון במאגרי הגיא בישראל (מאגר גיא נוצר בנחל, לאחר שסוכרים את אפיקו). המאגר קולט את מי השיטפונות הזורמים בנחל שקמה ומשם המים מועברים להחדרה בחולות זיקים כדי להעשיר את אקוויפר החוף. נחל שקמה מנקז כ-750 קמ"ר, ובעת שיטפון זורמות בו כמויות גדולות של מים. למרות השאיבה, בחורף נותרים מים בקרקעית המאגר והם מושכים אליהם עופות מים כגון ברכיות, אגמיות, מיני אנפות ומיני שלדגים. 
בכביש 3411 נסיים את הטיול. אפשר לפנות שמאלה ולבלות בחוף זיקים או לשוב הביתה. 

בית ראשונים ברוחמה

בקיבוץ רוחמה פועל בית הראשונים ובו באר משוחזרת ובית הביטחון הישן של הקיבוץ. לתיאום ביקור: רות גולץ, טל' 054-7995149.

סרטון של נחל שקמה

כיצד נראה נחל שקמה לאחר הגשמים? לחצו כאן וצפו בסרטון המקסים
צילום: בוריס וולודרסקי, מהנדס אזור צפון הנגב

קרדיטים

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק וארז לוטן 
מפה: טלילה ליבשיץ – מחלקת קהילה ויער, מרחב דרום קק"ל, ושי כהן – רשות שמורות הטבע והגנים
פורסם בתאריך: 13.5.2015 
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש