שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
חורבת עתרי
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
שפלת יהודה
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
2 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים מס' 9 (מבואות ירושלים)
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
ביקור בחורבת עתרי, שהתגלו בה שרידי כפר יהודי קדום ומערות מסתור. החורבה נמצאת בתחומי פארק עדולם-צרפת שבלב שפלת יהודה.
חורבת עתרי שוכנת בראש גבעה נישאה (406 מ'). רשות העתיקות ערכה באתר חפירות ארכיאולוגיות בניהולם של ד"ר בועז זיסו ואמיר גנור, ובמהלכן התגלו שרידים מרשימים של יישוב יהודי מימי בית שני שהתקיים כאן עד ימי מרד בר כוכבא. בין המבנים שנחשפו בכפר התגלו שלוש מקוואות טהרה, מטבעות מימי המרד הגדול, נרות מעוטרים בעיטורים יהודיים אופייניים וכלי חרס רבים. 
פיתוח פארק עדולם-צרפת נעשה בסיוע ידידי קק"ל בצרפת.

מרכז הכפר
מרכז הכפר. צילום: יעקב שקולניק
+ הצג את כל המידע

איך מגיעים?

מצומת האלה ממשיכים דרומה (כביש 38), ובצומת גבעת ישעיהו פונים שמאלה ומיד ימינה בדרך סלולה מזרחה (סימון ירוק). שילוט של קק"ל מכוון את הדרך לחורבת עתרי. לאחר 2.4 ק"מ חולפים על פני הפנייה לחורבת מדרס וממשיכים שמאלה על פי הסימון הירוק עד לצומת טי (3.4 ק"מ). כאן פונים ימינה ולאחר כחצי קילומטר, ליד שדרת הברושים, פונים שמאלה (סימון כחול). לאחר כקילומטר אחד מגיעים לרחבת החניה של חורבת עתרי.  

הערה: יש להצטייד בפנס לביקור במערת התבליטים ובמערכת המסתור. 

קצת היסטוריה

נראה כי תושבי הכפר התפרנסו מחקלאות, ממרעה ומעיבוד התוצרת החקלאית. ריבוי הגִתוֹת מלמד שגידול גפן לתעשיית היין היה ענף כלכלי חשוב. ממצאים נוספים באתר חושפים מקורות פרנסה נוספים: מתקן קולומבריום מלמד על גידול יונים וניצול הפרשותיהן לזיבול השדות ואילו משקולות הנול והפלך מלמדים על טוויית חוטים ואריגת אריגים.  
היישוב הגיע לשיאו במאה ה-1 לספירה, והוא השתרע אז על פני כ-12 דונם. מממצאי החפירות עולה שהיישוב נפגע קשות מידי הרומאים במהלך המרד הגדול (69 לספירה). באתר התגלה חרס הנושא את השם "עתרי", ומדובר בחלק מתעודה ששימשה מעין קבלה ליצוא חקלאי. השם דומה לשמו של יישוב בשם כפר עתרא. יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון בן התקופה הרומית, מזכיר את היישוב בכתביו (מלחמות היהודים ד, ט, ט) ומציין שהרומאים הרסו אותו בתקופת המרד הגדול במהלך מסע צבאי שערך באזור המצביא הרומאי צריאלוס.  
לאחר המרד שבו יהודים למקום ושיקמו את רובע המגורים. לקראת מרד בר כוכבא, שפרץ בשנת 132 לספירה, התקינו תושבי המקום מחילות מסתור תת-קרקעיות ומערכות לאיסוף מי גשם. היישוב לקח חלק גם במרד הזה, וסופו שחרב.
לאחר מרד בר כוכבא נותר המקום שומם במשך כ-70 שנה. בסביבות שנת 200 לספירה התיישבה כאן אוכלוסייה פגאנית, ככל הנראה יוצאי הצבא הרומי, ושיקמה חלק מהמבנים באתר.
אנשי תחום שימור ברשות העתיקות בשיתוף עם אנשי קק"ל שימרו ושחזרו מבנים באתר, ואנו, המטיילים, יכולים ליהנות מביקור במקום.  

טיול באתר

מרחבת החניה עולים כ-200 מ' בשביל רחב ומסומן ירוק עד לשער הכניסה לאתר, שבו הציבה קק"ל שלט הסבר ומפה של המקום (המספרים בסוגריים מתאימים למספרי האתרים בחורבת עתרי).
משער הכניסה לאתר נטפס לראש הגבעה בשביל מתון ששומר על תוואי של דרך מהתקופה הרומית (1). עד מהרה נגיע לצומת שבילים (2). נמשיך היישר לפנים. בצד המערבי (ימני) של השביל נמצא מכלול המגורים הצפוני-מערבי של האתר, המתוארך לימי בית שני, תקופת השיא שלו. המבנים עשויים מטורי חדרים המקיפים חצרות פנימיות, והקירות החיצוניים הבנויים מאבנים גדולות שימשו להגנה מפני אורחים בלתי קרואים. אזור מגורים זה ננטש בימי המרד הגדול, כפי שמעידות מטבעות מאותה תקופה שנמצאו בו. לאחר המרד לא נושב חלק זה מחדש. 
בקצה המעלה נמצא מקווה טהרה גדול (3), חצוב ומטויח לבן. המתקן כולל מבוא מלבני בעל קרקעית מדורגת. נפח האגירה של המקווה עומד על יותר מ-40 מ"ק.   

מערת התבליטים

המשך השביל מוביל לפתחה של מערה קטנה המכונה מערת התבליטים (4). כדי ליהנות מביקור בה יש להצטייד בפנס. בדפנות המערה נחצבו שלושה מקמרים (כוכי קבורה). חזית הכוכים מעוטרת בחריתות דגמים המאפיינים את התרבות הרומית כגון אמפורה (כלי קיבול צר וארוך עשוי חרס בעל שתי ידיות) ועמודים המדמים חזית של מקדש ומזבח. בראשית דרכה שימשה המערה למסתור ורק אחר כך הוסב הייעוד שלה לאתר קבורה. 

מרכז הכפר

לפני מרכז הכפר נמצאת נקודה הצופה אליו (5) ולידה שלט המשחזר את מראה הכפר בעבר. בכניסה לרחוב הראשי, מימין, נמצאים שרידי מקווה טהרה (6), שלקרקעיתו יורדות מדרגות חצובות. במקווה הזה נמצאו עצמותיהם של 15 אנשים שנקברו בו על רכושם, עדות מזעזעת לחורבן. השלד של אחד הנקברים מעיד שראשו נכרת באבחת חרב. מקווה הטהרה, כמו כלי אבן, מטבעות מימי המרד הגדול ונרות חרס בעלי עיטורים "יהודיים" אינם מותירים ספק באשר לאופייה של האוכלוסייה שהתגוררה במקום.
השביל מגיע לנקודה הצופה על מכלול המגורים העיקרי באתר. הממצא המרכזי כאן הוא המבנה הציבורי ששטחו 13x7.5 מטרים (7). במבנה נחשפו שלוש אוֹמְנוֹת ריבועיות שנשאו עמודים וכותרות. בחצר שלמרגלות המבנה התגלה ספסל. חופרי האתר משערים שזהו בית כנסת קדום או מבנה קהילתי שבו התכנסו התושבים למטרות חברתיות ואולי עסקו כאן גם בקריאת כתבים דתיים.
בפינה הצפונית-מערבית של המבנה פעור פתחה של מערכת מסתור (8). מדרגות חצובות יורדות למחילה באורך כ-20 מ' שאפשר לזחול דרכה (פנס חובה) ולצאת במבנה מגורים אחר. המחילה היא חלק ממערכת מסתור גדולה שנחצבה כהכנה למרד בר כוכבא. הגישה למערכות המסתור נעשתה דרך פירים שנחצבו ברצפות החדרים והוסוו בלוחות אבן. במהלך המסלול הקצר יורדים מפלס חצוב אחד לחדר גדול למדי וממנו עולים בסולם יתדות קצר ומסיימים את המסלול. בחורף המערכת מוצפת מים ואין להיכנס אליה. 

הגת

נחצה את רובע המגורים (9). בקצהו הדרומי נמצאת גת חצובה גדולה (10). במרכז משטח הדריכה נחצב שקע לבורג שנועד לסחוט את המיץ מהענבים עד הטיפה האחרונה. 
הדרך הנוחה לחזור מהגת לנקודת המוצא עוברת בשביל המקיף את האתר ממזרח. כדאי לשים לב לחורש העשיר המלווה את האתר, שבו נפוצים העצים אלון מצוי, אלת מסטיק ואשחר ארצישראלי והשיחים שלהבית דביקה וסירה קוצנית. 

פארק מערות עדולם

פארק מערות עדולם שבלב שפלת יהודה משתרע על פני כ-40 אלף דונם. האזור, הנמתח בין עמק האלה לבית גוברין, מאופיין בגבעות עגולות המתנשאות לגובה של עד כ-400 מ' מעל פני הים. בין הגבעות יש עמקים צרים המנוצלים לגידול מטעים וכרמים. האזור רווי באתרים קדומים ובהם שרידי יישובים, בורות מים ומערות. קרן קימת לישראל מטפחת את הפארק ופיתחה בו, יחד עם רשות העתיקות, שבילי טיול ואתרים. 

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: אביגדור אורגד מפות ומחלקת קהילה ויער קק"ל מרחב מרכז
פורסם בתאריך: 06/05/15
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >> מידע נוסף והצעות למסלולי טיול באזור פארק עדולם-צרפת >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש