שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
טיול לתל חדיד שביער בן שמן
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
שפלת יהודה
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
2 ק"מ
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת סימון שבילים 9 מבואות ירושלים
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
חלק משביל ישראל
חלק משביל ישראל
 
מחלף בן שמן הוא אולי המקום הסואן ביותר בישראל. כאן נפגשים עם כביש 6 הכבישים העולים לירושלים מתל אביב, ממודיעין, מראש העין ומראשון לציון. אין עוד סחרחורת כבישים כזו בישראל כולה. והנה, בצד הסמבטיון הזה מתנוסס תל חדיד – גבעה ירוקה ואי ירוק של נוף ושלווה. הגבעה המבודדת כמעט נעלמה מתחת לכביש 6, אבל בסופו של דבר השתכנעו סוללי הכביש בחשיבותה ובנו את הכביש במנהרה תת-קרקעית. תל חדיד ניצל.  

+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה

הפנייה לתל חדיד מכביש 444, כ-1.7 ק"מ מדרום לכניסה למושב בית נחמיה. הכניסה משותפת לאנדרטת חיל הלוגיסטיקה ולתל חדיד. ליד הפנייה, בחורשת החרובים, נמצא חניון קק"ל ומולו אתר ההנצחה המרכזי של חיל הלוגיסטיקה. מכאן ואילך ניסע בדרך המסומנת בסימון קק"ל ירוק. 

חורשת החרובים

החרוב הוא אמנם עץ בר בארצנו, אבל חורשת החרובים שלצד כביש 444 נטועה. בשנות ה-50 ניטעו חורשות חרובים רבות בישראל, בעיקר מזן קפריסאי שפירותיו עשירים יותר בסוכרים מפירות עצי החרוב הצומחים בר אצלנו. באותן שנים חשבו שכדאי להשתמש בפירות חרובים להאבסת פרות, אבל התברר שהעניין אינו משתלם. קק"ל, בכל אופן, ממשיכה לטפח את חלקות החרוב האלה שהשתלבו בנופי ארצנו. 
קק"ל הציבה בחורשה חניון המשרת את חובבי הפיקניקים בחיק הטבע ואת המטיילים לתל חדיד. מול החניון, לצד גדר האנדרטה לחללי חיל הלוגיסטיקה, מוצב שלט מבואה של קק"ל ובו מפת הסביבה. מעבר לשלט מתגלה הגבעה הגדולה של תל חדיד. 

האנדרטה לחללי חיל הלוגיסטיקה

האנדרטה הגדולה מנציחה את חיילי חיל הלוגיסטיקה (בעבר חיל התחזוקה) במערכות ישראל. בדרך כלל האתר סגור למבקרים. נציין רק שבמרכזה מעין מבוך בנוי קורות בטון לבן ופלדה שחורה, המתנשא לגובה של 12 מ'. בקיר שעליו רשומים שמות החללים כתוב הפסוק: "באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת השלח" (נחמיה ד', יא). 

כרמי זיתים

הדרך הסלולה העולה לתל חדיד עוברת בין כרמי זיתים יפהפיים ובהם עצי זית קשישים בעלי גזעים מרשימים. העצים נותרו מהכפר הערבי חדית'ה, ששמר על צליל השם ההיסטורי של המקום. קק"ל קיבלה על עצמה לטפח גם את בוסתני הזיתים ומשוכות הצבר שבמורדות התל כחלק משימור מורשת הנוף החקלאי של הארץ. 
לאחר כ-650 מ' הדרך הסלולה מסתיימת ואת מקומה תופסת דרך עפר. אפשר לעלות מכאן ימינה בשביל ישראל המגיע לראש תל חדיד. אנו נמשיך לנסוע בדרך העפר, נאגף כרם זיתים גדול ונגיע שוב לדרך סלולה.  

אל תל חדיד

הדרך נמשכת ומאגפת את פסגת תל חדיד באיגוף שמאלי (מצפון). לאחר כ-600 מ' הדרך שבה להיות סלולה. חולפים על פני תמרור אין כניסה (מימין), ממשיכים עוד כ-80 מ' ופונים ימינה בדרך סלולה המגיעה לחורשת אורנים קטנה ובצלה אנדרטה צנועה לזכרם של נופלי מערך אבטחת התעופה הישראלית בחו"ל. כאן חונים. פסגת תל חדיד מתנשאת כמה מטרים מעלינו. 
סמוך לאנדרטה עובר שביל ישראל. נעלה בו לעץ השיזף שבראש תל חדיד וניגש למצפור רועי, שנמצא בשוליים המערביים של התל. המצפור מנציח את רועי כהן מבית נחמיה. 
התצפית לעבר מישור החוף מרהיבה וממחישה את הערך האסטרטגי הגלום בתל חדיד. אפשר לזהות כאן, אחד לאחד, את המגדלים הגבוהים של תל אביב. המרחב שבין פתח תקווה, לוד ורמלה נראה כמו על כף היד, וגם מכאן אפשר לראות מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה. 

עבר עשיר

ארכיאולוגים מצאו בַּתל שרידים קדומים ממש מתקופת הברונזה הקדומה (כ-5,000 שנה לפני זמננו) ועד לתקופה הביזנטית (המאה ה-5 לספירה). יישוב בשם חדיד, ליד לוד, נזכר בתנ"ך כאחד המקומות שבהם התיישבו השבים מגלות בבל ליהודה: "בני לוד חדיד ואונו, שבעת מאות עשרים וחמישה" (עזרא ב, לג). מאוחר יותר, בשנת 143 לפנה"ס, ביצר שמעון החשמונאי את חדיד (חשמונאים א, יב, 38) ולמרגלות העיר נלחם עם צבאו של המצביא הסלווקי טריפון.
ההיסטוריון בן התקופה הרומית יוסף בן מתתיהו מספר שבימי המרד הגדול בנה המצביא הרומי אספסיאנוס מצודה בחדיד כחלק ממערך המצור על ירושלים. בתקופת המשנה ישבו בחדיד חכמים אחדים ובהם התנא רבי יקים איש חדיד. 
היישוב היה חשוב דיו כדי להיכלל באונומסטיקון של אוסביוס (רשימת היישובים בארץ ישראל שחיבר בישוף קיסריה במאה ה-4 לספירה). התקופה הביזנטית הניבה כאן ממצא מרהיב בדמותה של רצפת פסיפס מפוארת המתארת ספינה שטה בנילוס ואת החי והצומח על גדות הנהר. הפסיפס מעוטר גם בכתובת יוונית המציינת את המילה "איגיפטוס" (מצרים), ואפשר לצפות בו במוזיאון הימי הלאומי בחיפה. 
היישוב חדיד נזכר עוד בימי הביניים בכתביו של אשתורי הפרחי. הכפר הערבי חדית'ה ששכן כאן נכבש במלחמת העצמאות במסגרת מבצע דני, שנערך ביולי 1948. 

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: מיכל קטורזה ואביגדור אורגד
פורסם בתאריך: 16.11.2016
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >> למסלולי טיול נוספים ביער בן שמן >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש