למרות קשיי האקלים נטעה קק"ל באילת פארק מדברי קטן. מבצע השתילה החל בט"ו בשבט 1996, והשם שהוענק לפארק מעיד כי הוא ניטע בתרומתם של ידידי קק"ל בהולנד. בתנאי האקלים הקשים של אילת יש צורך לסייע לצמחים בהשקיה מלאכותית, ואכן העצים זוכים לתוספת מים מליחים כדי לאפשר את הישרדותו של הכתם הירוק באדמת המדבר. כך, למרות כל הקשיים, צומח באילת פארק לתפארת המשתרע על פני כ-350 דונם.
עם מיני העצים בפארק נמנים עצי דום מצרי, באובב ושיח הבר הנדיר גרויה שעירה. הדום המצרי, הידוע גם בשמו העממי "דקל הדום", הוא עץ הצומח בר באפריקה הטרופית ולאורך הנילוס בסודן ובמצרים. בניגוד לעצים אחרים ממשפחת הדקליים שהם בעלי גזע אחד, הדום המצרי מתאפיין בגזע ובענפים המתפצלים לשניים. העלים רחבים מאוד ובצורת מניפה, וגובהו של העץ עשוי להגיע ל-20 מ' ואף יותר מכך. בעין עברונה שליד אילת צומחת קבוצה של עצי דום הנחשבת לאוכלוסייה הצפונית ביותר בעולם הצומחת בר.
הבאובב הוא אחד ממיני העצים המפורסמים בעולם. העץ צומח בר בסוואנות היבשות של אפריקה, והוא ניכר בגזעו הרחב המשמש לאגירת מים. בעצים בוגרים עשוי היקף הגזע להגיע לעשרה מטרים. הבאובב מסוגל לאבד יותר ממחצית המים שבגופו ולהישאר בחיים. את הפירות הגדולים של העץ אוכלים בתאווה קופים ולכן העץ מכונה גם "לחם הקופים".
גרויה שעירה הוא שיח הצומח בר בבקעת ים המלח, והוא נדיר ביותר בישראל. השיח, שגובהו עד כשני מטרים, ניכר בעליו הגדולים והעגולים. באביב הוא מפתח פרחים בצבע חום-אדום. יצירת אוכלוסייה של גרויה שעירה בפארק הולנד שבאילת היא תרומה לשימורו של מין נדיר זה בישראל.
בפארק הולנד צומחים כמובן גם מינים רבים נוספים של עצים. שלושה מהם הם חלק בלתי נפרד מנוף הערבה: שיזף מצוי, שיטה סלילנית ושיטה סוככנית. שיטה צהובת גזע הצומחת גם היא כאן שייכת, כמוהם, לסוואנות של מזרח אפריקה, אך העץ לא הצליח להגיע לכאן בכוחות עצמו. מין נוסף שניטע כאן, מורינגה רותמית, היא צמח הצומח בר בנאות המדבר של השבר הסורי אפריקני, בעין גדי, בנחל פרת ובנחלים היורדים מאדום לערבה ולים המלח.
בולטת מאוד נוכחותה של הסלוודורה הפרסית, עוד מין בר שצומח אצלנו במקומות לחים. בזכות תוספות המים הסלוודורה יוצרת שיחי ענק המשתרעים על הקרקע. קל לזהות אותם על פי העלים העגולים בצבע ירוק עז והריח האופייני של השיח שחשים בו כאשר מתקרבים אליו. מסיבי הזלזלים של הסלוודורה, המכילים חומר מחטא שמסייע לבריאות השן, אפשר להכין מעין מברשת שיניים.
צמחים המאפיינים את פריחת החורף בפארק
עכנאי זיפני פורח בוורוד. הפרחים הבוגרים יותר, שמאביקים ביקרו בהם, הופכים את צבעם לסגול כהה. רכפתן מדברי הוא שיח גדול שצובע בצהוב את הערוצים. פגוניה רכה, בת למשפחת הזוגניים, מוסיפה צבע סגול עמוק.
פרח נאה ובעל צורה מוזרה הוא הבאשן התמים. לא תמיד שמים לב אליו, משום שצבע פרחיו כצבע האדמה, אך כדאי להתבונן בו מקרוב. הפרח בעל ארבעה עלי כותרת הפרושים בצורה לא סימטרית. צבע הרקע שלהם צהוב ומכוסה בעורקים רחבים שצבעם חום-ארגמן. הצמח זכה לשם הלא מחמיא בגלל ריח חריף שמדיפות שערות בלוטיות המכסות את הגבעולים והעלים.
ויש גם מי שאינו פורח אבל פירותיו צובעים בוורוד עז את הנחל. זוהי החומעה הוורודה, צמח חד-שנתי שלעליו יש טעם חמצמץ המזכיר בטעמו את טעם מיץ החמציץ אך הוא עדין ממנו (אפשר לטעום את העלים, לא מומלץ יותר מזה). החומעה הוורודה נפוצה כאן מאוד.