הטיול מתחיל באווירה רגועה. שביל הטיול, המסומן בסימון שבילים אדום לכל אורכו, מתחיל במישור מכוסה לס. כמו ברוב שטחי הר הנגב, עמקי הלס מכוסים בחַמַּד (חמדת המדבר) – בני שיח בעל גוון כהה, שגבעוליהם עשויים פרקים-פרקים. חלק ניכר מהלס נלכד כאן בטרסות עתיקות הניכרות בשטח. בתקופה הביזנטית עיבדו תושבי הנגב את הגיאיות והערוצים, ואלה מסביב לירוחם ובהר הנגב כולו היו מכוסים בכרמי גפנים, שדות חיטה וגידולים חקלאיים נוספים.
השביל חוצה את עמודי העירוב המקיפים את ירוחם, חוצה ערוץ ברור וממשיך במעלה גדתו הדרומית מזרחה. כאן כדאי להתרכז בסימונים. לאחר כ-400 מ' השביל נוטש את הערוץ דרומה, למרות הנטייה הטבעית להמשיך בו. בערוצים בולטת מאוד נוכחותו של המִתנן השעיר, שיח שמתנשא לגובה של כמטר. עליו הקטנים חובקים את הגבעול ואחרי הגשם הוא מצמיח פרחים צהובים וקטנים. במדרונות, לעומת זאת, שולט ללא עוררין זוגן השיח. קל לזהותו על פי עליו הגליליים והבשרניים.
כמה מאות מטרים הלאה משם השביל עובר במשטח סלע גדול ולאחריו תוכלו לראות מימין לשביל מעין מערה קטנה שגובה פתחה כחצי מ', מקום אידאלי לרועי המדבר לאחסן בו ציוד. על משטח הסלע הקרוב נראים כמה ציורי סלע מודרניים ואחריהם סדרה של גבים, אחד מהם עמוק במיוחד, מתחת למפל סלע שגובהו כמה מטרים. בנובמבר 2014, מיד לאחר הגשם הראשון, כבר התפאר הגב בכמות נאה של מים.
השביל חולף על פני כמה גבים נוספים, קטנים יותר. כ-100 מ' אחריהם נגלה משטח סלע. סימון "שקוף" (שני פסים לבנים ללא פס צבע ביניהם) מפנה שמאלה וכעבור כ-50 מ' תוכלו להבחין במשטח גדול יותר ועליו ציורי סלע רבים. אל תצפו ליצירות אמנות מרטיטות. נראה כי ציורי הסלע האלה הם מעשה ידיהם של רועים משועממים, אם כי איננו מתיימרים לקבוע מתי צוירו. השביל מטפס עתה בשלוחה בין ערוצים שמגיעה למרגלות גבעה קטנטונת.
עברנו עד כה כ-3.5 ק"מ והגענו לנקודה הרמה ביותר בטיולנו (621 מ'). עתה כדאי לנו להסב את פנינו לעבר ירוחם. אנו נמצאים במורדות הצפוניים של רכס חתירה, הרכס שבו חתור המכתש הגדול. מולנו נמצא רכס ירוחם, עוד אחד מרכסי הנגב הצפוני. שני הרכסים האלה הם קמרים גיאולוגיים וביניהם נמצא הקער של ירוחם, המישור שנבנתה בו העיר, שנמצא בו פארק יצחק נבון ירוחם ושעובר בו למרבה הנוחות כביש 204, העוקב בנאמנות אחר הדרך העתיקה שעברה פה במשך אלפי שנים.
עתה אנו יורדים לנחל שועלים בכבודו ובעצמו. נלך כברת דרך באפיק הרדוד ונגיע לנקודה שבה הנחל מתעקל ומעמיק. השביל נמשך לאורך הגדה השמאלית של הנחל ויורד לאפיק שבו צומח עץ יחיד – הינבוט הלבן (Prosopis alba), צמח גר בארצנו. מעבר לינבוט נמצאות שתי גדרות אבן היוצרות מתחמים מעגליים. אלה הן מכלאות צאן, וייתכן שמכאן יצאו הרועים שציירו את ציורי הסלע.
עכשיו שוב צריך לשים לב לסימונים. לפני העיקול הגדול ימינה השביל עוזב את נחל שועלים, עולה לשלוחה שמשמאל לנחל ושוב יורד ליובל של הנחל המספק בחורף את אחד משיאי הטיול: סדרה של גבי מים עמוקים ומרשימים המתמלאים מים לאחר גשמי החורף. אם תבואו לכאן באמצע נובמבר, אולי לא תראו את הגבים מלאים, אבל לבטח תוכלו ליהנות מפריחה מרשימה של החלמונית הגדולה. גם אם תגיעו מאוחר יותר תיהנו מפריחה יפה של זמזומית המדבר, סתוונית הנגב, עירית גדולה ובסוף מרס אף של כחלית ההרים.
השביל נמשך בגדה הימנית של הנחל על משטחי סלע תלולים למדי. לפני הירידה לערוץ יש להתגבר על מעבר תלול, וייתכן שאף תידרש עזרה של מטייל זריז, שעליו תוטל המשימה לרדת ראשון. לפני שנשוב לקער ירוחם נגלה מימין שכבת סלע נהדרת של סלעי צור, מתצורת משאש המפורסמת. עתה לפנינו שני קילומטרים מישוריים, שבמהלכם נאגף משמאל את חוות נעמה במדבר כדי לנחות בכביש 204. אם הרכב המאסף מחכה לכם כאן, תוכלו לנסוע בו לפארק יצחק נבון ירוחם. אפשר לקבוע מראש שהרכב המאסף יחכה בפארק יצחק נבון ירוחם. השביל המסומן אדום חוצה את הכביש וממשיך עוד כקילומטר אל לב הפארק.