שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה
e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
טיול בתל עזקה
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
שפלת יהודה
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
2 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים מס' 9 (מבואות ירושלים)
סוג המסלול
מים ומעיינות
מים ומעיינות
נוף ותצפית
נוף ותצפית
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
חלק משביל ישראל
חלק משביל ישראל
תל עזקה מציין את הקצה הצפוני של פארק בריטניה, לב לבה של שפלת יהודה. הפארק משתרע בעיקרו בשפלה הגבוהה – 40,000 דונם של גבעות ששיאיהן מתנשאים יותר מ-400 מ' מעל פני הים. זהו חבל ארץ עטור ביערות נטועים, בחורשים טבעיים ובאתרי עבר. על החשוב שבאתרים, תל עזקה, נדון ברשימה זו.
ב-3 השנים האחרונות חופרת בתל עזקה משלחת לאוטנשלגר, מטעם אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת היילדברג, בראשותם של פרופ' עודד ליפשיץ, של ד"ר יובל גדות ושל פרופ' מנפרד אומינג. לקראת הכנתה של רשימה זו זכינו בהדרכתו של עודד ליפשיץ. אמנם המטייל המצוי בתל עזקה יתקשה לעמוד על ממצאי החפירות בסיור עצמי, ללא הדרכה של ארכאולוג או של אדם הבקיא בחפירות, אך אנו תקווה שבביקורכם הקרוב באתר תוכלו ללמוד משהו מכתבה זו. 

חפירות. צילום: יעקב שקולניק


+ הצג את כל המידע

איך מגיעים?

נוסעים בכביש בית שמש–בית גוברין (כביש 38) לצומת תל עזקה, ליד כפר זכריה. פונים מערבה ונוסעים 1.4 ק"מ, לשער הכניסה הצפוני של פארק בריטניה. כדאי להתרשם בדרך מהמדרונות התלולים של תל עזקה, המתנשא מדרום לכביש. עולים בדרך הסלולה 1.8 ק"מ, פונים שמאלה ונוסעים עוד כקילומטר עד למרגלות התל. 

מעמדו של תל עזקה

בתל עזקה (תל זכאריה) שכנה בימי קדם העיר הראשית שקידמה את פניו של כל מי שעשה את דרכו ממישור החוף ליהודה. העיר נמצאת במקום אידאלי, בראש גבעה גבוהה ובעלת מדרונות תלולים, המתנשאים כ-140 מ' מעל עמק האלה.
"בימי המקרא עזקה מציינת את אזור ההתפשטות המערבי של התרבות היהודאית", אומר פרופ' ליפשיץ. "מי שחושב שערכי התרבות נקבעו בעבר במרכז – טועה. הגבול הוא 'המסננת' התרבותית ובו נקבע מה נכנס למרכז ומה לא ואיך בני תרבות אחת מבקשים להיבדל מהתרבות השכנה". לארכאולוגיה יש הוכחות לכך. בתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת (1800–1150 לפנה"ס), למשל, נמצאו ביישוביהם של תושביה הכנענים של הארץ רק מעט עצמות חזיר, עדות להימנעות כמעט מוחלטת מאכילתה של חיה זו. הפלשתים, לעומת זאת, שהיגרו מאיי הים האגאי, אכלו חזירים לתיאבון ואף הביאו פרטים של חזירים מארצות מוצאם. 30%–40% מעצמות בעלי החיים באתרים פלשתיים הם עצמות חזיר. והנה, באתרים שגובלים עם ערי הפלשתים העיקריות (דוגמת בית שמש) נמצא שעם הגעתם של הפלשתים נעלמו עצמות החזיר לגמרי, ואכילת החזיר אצל הכנענים הפכה למעין טאבו. היה זה חלק מראשיתה של ההגדרה הלאומית של תושבי השפלה המזרחית ואזור ההר – יהודה של השנים שלעתיד לבוא.
עזקה הייתה עיר הגבול של יהודה גם בימי הבית הראשון, אך התל מבטיח להניב ממצאים מרתקים גם מהתקופה הפרסית (מאות 5–4 לפנה"ס). באותם ימים ניצבה עזקה בנקודת המפגש של שלוש תרבויות: עזקה – תרבות יהודאית; מעט מדרום שוכנת מרשה – מרכזה של פחוות אדומאה, שבה שלטה התרבות האדומית-ערבית; ואילו ממערב לכאן שגשגה התרבות הפלשתית. 

כתבו עליה בעיתון

כעיר חשובה עזקה נזכרת במקרא וגם בכתבים היסטוריים. במקרא מסופר שיהושע רדף את מלכי האמורי עד עזקה ובדרך ניחתה על הנרדפים מכת ברד איומה (יהושע י' 11). בעזקה התכנסו הפלשתים מול בני ישראל, במערכה שהולידה את הקרב בין דוד וגוליית (שמואל א' י"ז). נראה כי עד המאה ה-9 לפנה"ס עזקה היתה עיר פלשתית, בתחומה של גת, ורק לאחר שגת חרבה השתלטה ממלכת יהודה על המקום.
עד כמה עזקה הייתה חשובה אפשר ללמוד מלוח חומר שבו מתאר סנחריב מלך אשור את כיבוש עזקה (701 לפנה"ס): "... ולארץ יהודה עשיתי דרכי... בעיר עזקה, מבצרו [השוכן] בין הרים... השוכנת על גבי רכס הרים כמו חוד החרב... שכנה במקום נישא כקן נשרים והתחרתה עם הרים נישאים והגישה אליה הייתה קשה מאוד. אף בפני סוללת עפר והגשת אילי מצור חזקה הייתה...".
שרידי סוללת המצור האשורית התגלו בעזקה ומשלחת החפירות מתכוונת לחפור ולחקור אותה בעונת החפירה הבאה.
דרמה גדולה שהתרחשה בעת הכיבוש הבבלי (588–586 לפנה"ס) מתארת כתובת שנכתבה על חרס והתגלתה בחפירות תל לכיש. הכתובת היא הודעה ששיגר אדם שם יָאוש, כנראה מפקד באחת המצודות של יהודה, אל אדם בשם הושעיהו. המכתב מסתיים במשפט: "וידע כי אל משואות לכיש נחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה". מעניין שספר ירמיהו מעניק גם הוא תמונת מצב על אחד מרגעי המלחמה: "וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלים ועל כל ערי יהודה הנותרות אל לכיש ואל עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר" (ירמיהו ל"ד 7). הסוף ידוע. נבוכדנאצר כבש את יהודה והחריב את בית המקדש בירושלים. עזקה, אם נעזבה בימי הכיבוש הבבלי, נושבה מחדש, וספר נחמיה מעיד על כך (נחמיה י"א 30).
מעניין שהשם עזקה אינו מופיע במקורות ההיסטוריים באלף ה-2 לפנה"ס, אף שלידי החוקרים הגיעו רשימות מפורטות של יישובים מארץ ישראל של תקופה זו. ייתכן שהמקום נקרא בשם אחר, והחוקרים לא הצליחו לשייכו ליישוב שהתקיים בעזקה בימים קדומים אלה. 

החפירות בעזקה

בשנים 1898 החלו החוקרים פרדריק בליס ורוברט מקאליסטר לחפור בעזקה. "מסורת" שהתגלגלה בקרב הארכאולוגים קבעה שכמו באתרים אחרים שהשניים חפרו (דוגמת מרישה, גת וגזר), הרי שגם בתל עזקה הם חילקו את שטח התל לתעלות ארוכות שחצו אותו לרוחבו, וחפרו כל תעלה עד לסלע האם. העפר מכל תעלה הועבר במהלך החפירות לתעלה הקודמת, וכך נמצאים בכל האתרים הללו הממצאים הקדומים למעלה והממצאים המאוחרים קבורים למטה. בדרך זו נקטו הארכאולוגים הבריטים גם משום שהתחייבו לבעלי האדמה שישיבו את המצב בתל החפור לקדמותו.
מובן שבתוהו ובוהו שכזה שום ארכאולוג שפוי לא יסתכן בחפירה מדעית. במשך כמעט 115 שנה נותר תל עזקה עזוב לנפשו. אבל פרופ' עודד ליפשיץ גילה ש"המסורת" רחוקה מאוד מהמציאות. בליס ומקליסטור חפרו בתל עזקה במשך 18 שבועות בלבד, יצרו רק 3 רצועות לאורך התל – וגם אלה לא נחפרו במלואן. החפירות של השניים התמקדו בעיקר באזור המצודה ההלניסטיות שבראש התל. כך קרה שתל עזקה, מהאתרים הארכאולוגיים החשובים בישראל, כמעט לא נחפר מעולם.
הדרך הנוחה ביותר לעלות לפסגת התל היא מחניון קק"ל, שהוקם בתמיכת ידידי קק"ל בבריטניה ונמצא למרגלותיו הדרומיים, המקום שבו תל עזקה מחובר לרמת אבישור. עלינו בעקבות פרופ' ליפשיץ לפסגה ופנינו לצד המערבי של התל. הנקודות המצוינות בסוגריים תואמות את הציונים בקובץ הניווט המצורף.

החתך המערבי (1) 

במקום זה חפרה המשלחת חתך שחשף ממצאים מתקופות שונות בתל. השריד הקדום ביותר הוא רצפה מתקופת הברונזה הקדומה III (2700–2200 לפנה"ס). השכבה הבאה מגלה חפיר מתקופת הברונזה התיכונה II (1750–1550 לפנה"ס). חפיר זה חצב את סלע הנארי – סלע קשה שמצפה בשפלה את גבעות הקירטון. החפיר היה חלק ממערך הביצורים של התל באותה תקופה, שכלל חומה וחלקלקה. מערך ביצורים זה הקיף את התל כולו סביב-סביב.
מעל כל אלה התגלו שלוש שכבות שונות של מבנים מתקופת הברונזה המאוחרת (1550–1150 לפנה"ס), ומעליהם סמטה עם מדרגות שעלתה לראש התל. החפירות בתל נמצאות עדיין בראשיתן, ולכן פרופ' ליפשיץ מעלה כאן השערה מסויגת שייתכן ומדובר במתחם מקודש.
בחתך נמצאו גם שרידי חורבן המיוחסים להרס שהותיר אחריו סנחריב כאשר ערך את מסע העונשין ביהודה, ומעליו שרידי העיר שהתקיימת בתל עזקה בתקופה הפרסית (539–334 לפנה"ס). מחורבן סנחריב שרדו במקום שרידי נול ובהם עשרות משקולות ששימשו את האורגים. המשקולות השתמרו במצב מעולה, עד כדי כך שנותרו בהם סיבי החוטים, שנלקחו כמובן לבדיקה.

מגדל (2) 

במקום זה נחשפו שרידי המגדל הדרומי-מערבי, שלדעתם של בליס ומקאליסטר היה חלק מהמצודה ההלניסטית, שנבנתה במקום הגבוה ביותר בתל. בחפירות החדשות הוכח שמגדל זה הוא חלק מהביצור מתקופת הברונזה התיכונה, חלק מהמערך ההיקפי של התל. ייתכן שהמגדל שמר על מעלה קדום שעלה מכיוון זה ליישוב הקדום.

חומה מתקופת הברונזה התיכונה (3) 

כמה צעדים הלאה משם נחשפו שרידי החומה במלוא תפארתם. החומה נבנתה מנדבכי אבן, שצופו בנדבכים של לבנים. עוד התגלו שרידי החלקלקה (מישור משופע), היורדת במדרון התל ולמעשה היא שעיצבה את צורתו עד היום. הביצורים האדירים של הברונזה התיכונה, בתל עזקה ובמקומות אחרים בארץ ישראל, הם שהעניקו לאתרים הקדומים בארץ ישראל את הצורה האופיינית של התל, שנשמרה עד ימינו אלה. הארכאולוגים מתקשים להבין את ההתעקשות של בני אותה תקופה לבנות מערך ביצורים אדיר שכזה, וייתכן שכוונת בוניהם הייתה לא רק להתמגן כנגד אויבים, אלא גם לשדר מסרים של שליטה ושל עליונות על בני העיר וסביבתה וכן לערים השכנות.
ממצא מעניין במיוחד הוא קנקן שהוחדר במקום זה לחומה – ובו קבורת תינוק.

הרחבת התל (4) 

קטע זה של התל נמצא מחוץ לחומת הברונזה התיכונה, שטרם נחפרה בקטע זה. היישוב של תקופת הברונזה המאוחרת פילס כאן משטח חיצוני למערך הביצורים הקודם ובאזור זה נבנו מבנים גם בתקופות מאוחרות יותר. בין השאר התגלו כאן שרידי מגדל גדול מתקופת הברזל. זהו המקום הנצפה ביותר בתל למי שמגיע ממערב. האם זה המגדל שתיאר סנחריב מלך אשור בכתובת המספרת על כיבוש עזקה?

התעלה של בליס ומקליסטר (5) 

בצד המזרחי של התל, במקום שבו התגלו שרידי חומה מתקופת הברזל, זיהתה משלחת החפירות את אחד המקומות שבו חפרו הארכאולוגים בסוף המאה ה-19. מכאן גם נראית היטב המדרגה המוגבהת שעליה נבנתה המצודה ההלניסטית. המדרגה מלאכותית. בוני המצודה גילחו את המשטח שבמרכז התל והשתמשו בעפר לבניית המדרגה. הם הסירו את כל שרידי היישוב מהתקופה הפרסית והעמיקו עד שלהי תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל.

שרידי מבנה שחרב בפתאומיות (6) 

המבנה, ששרידיו נחפרו למרגלות המצודה ההלניסטית, חרב בפתאומיות, אולי בגלל רעידת אדמה. במבנה התגלו עשרות רבות של כלים תמימים ועוד המון כלים שונים שרופאו, כולם מאמצע המאה ה-12 לפנה"ס. מהממצאים עולה שזה היה מבנה חשוב, אם כי טיבו המדויק טרם ברור.
 
החפירות בתל עזקה נמצאות בראשיתן. יש להניח שבעונות החפירה הבאות יתגלו ממצאים מרתקים נוספים, שישפכו אור על העיר השלישית בחשיבותה ביהודה אחרי ירושלים ולכיש. 

קרדיטים

תודה לפרופ' עודד ליפשיץ על עזרתו הרבה בהכנת הכתבה. 

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 5.11.2014


הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >> מסלולי טיול מומלצים בפארק בריטניה ומידע למטייל על האזור >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
בעבר היתה במקום מערכת מחילות מסתור. האם היא עדיין קיימת?
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
12:14
10.11.2014
שלום דורון, מחילת המסתור קיימת, אך אסור להיכנס אליה.
דווח על תוכן לא ראוי
הכתבה חסרה. מצד אחד אתם אומרים שלא פשוט להתמצא שם ומספקים תיאור ממוספר של נקודות עניין, ומצד שני המפה לא מראה אותן, אלא רק את נקודת התל. אני חושב שכדאי לצרף מפה מפורטת שתתאים לתיאור הממוספר.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
15:30
10.11.2014
שלום אהוד,
אפשר להיעזר בקובץ הניווט המצורף לכתבה, שם מסומנות הנקודות המתוארות בטקסט.
דווח על תוכן לא ראוי
האם יש לכם תוכנית להוציא טיול מודרך לתל עזקה?. אנחנו נסענו לשם פעם והשערים היו סגורים.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
11:36
07.12.2014
חנה שלום, נשמע לנו מוזר שהשערים היו סגורים, תל עזקה פתוח לציבור הרחב בכל ימות השבוע. לגבי סיור מודרך, את מוזמנת לבדוק מדי פעם בלוח האירועים שלנו, כרגע לא מתוכנן טיול כזה. http://www.eyarok.org.il/events.aspx
דווח על תוכן לא ראוי
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש