שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה
e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
טיול ביער החמישה: עין נקופה ושביל תש"ח
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
הרי ירושלים
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
3 ק"מ
משך המסלול:
3-5 שעות
רמת קושי: בינונית
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת סימון שבילים 9 מבואות ירושלים
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
יער החמישה יוצר חגורה ירוקה מסביב ליישובים מעלה החמישה, נווה אילן ואבו גוש. זהו גוש יער ותיק, שסיפק בשנות ה-30 עבודה למתיישבים באזור. עתה אנו יכולים ליהנות מפרי עמלם.
ברשימה זו נספר על שני מסלולים המתפצלים מכביש מעלה החמישה–הר אדר (כביש 425). מסלול אחד הוא שביל תש"ח, והאחר יוביל אותנו בין אתרי יער הסתדרות המורים, ובו חלקות המוקדשות למחנכים ולמורים בישראל וגם מעיין נחמד לסיום. 


יער מעלה החמישה. צילום: מלכה ברקאי, ארכיון הצילומים קק"ל

+ הצג את כל המידע

איך מגיעים?

מכביש תל אביב-ירושלים (כביש 1) יורדים במחלף חמד ובכיכר הראשונה, לפני אבו גוש, פונים ימינה בכביש 3975 העולה לקיבוץ קריית ענבים. ממשיכים ונוסעים במעלה הכביש לכביש 425 ופונים ימינה, בכיוון הר אדר. 

מצפור מרסל לוריא

המצפור שוכן כ-500 מ' מהמפגש של כביש 3975 עם כביש 425, בדרך להר אדר. רחבת תצפית נוחה ומרפסת תצפית מקבלות את פני הבאים. המצפור הוא מלאכת מחשבת של הוצאת מתוק מעז. בעת בניית הכביש נוצרו במקום עודפי עפר. קק"ל ומע"צ ניצלו את העפר המיותר והפכו אותו לרחבת תצפית נגישה לנכים. המצפור נקרא על שמו של מרסל לוריא, שכיהן כנשיא קק"ל בלגיה ומימן את המבצע.
מרפסת התצפית, המצוידת בלוחות שיש המציינים את הנקודות הנצפות, צופה על אבו גוש ועל כביש 1, בואכה השכונות המערביות של ירושלים. הקסטל ותל צובה נראים היטב וכמוהם רכס עמינדב. באופק נראה גוש עציון.
נמשיך בנסיעה עוד כ-500 מ'. מיד אחרי קבוצת עמודי ההנצחה של קק"ל נכנסת דרך עפר ימינה ליער החמישה. נחנה בחניון הקטן והאינטימי שנמצא בכניסה ליער ונצא לסיור רגלי קצר. זהו חניון משהד, המנציח את יהודי משהד שבאירן.
המצפור כולו נגיש לאנשים עם מוגבלויות בתנועה.

מצפור מרסל לוריא. צילום: יעקב שקולניק


אל עין נקופה

גוש זה של יער החמישה מכונה יער הסתדרות המורים. לפני החניון מתחילה את דרכה דרך עפר מסומנת אדום. הדרך מתאימה לרכב 4X4 ולרוכבים באופני הרים. אין כאן אתגרים טכניים לרכיבה, אך הפרשי הגובה (כ-150 מ') דורשים כושר גופני. מובן שהשביל, שאורכו בכיוון אחד כ-5 ק"מ, מתאים גם להולכי רגל.

חניוני המורים

במרחק כ-900 מ' מהכניסה, בעיקול חד של הדרך, אנו חוצים שביל מסומן שחור, היורד מהר אדר בדרכו לבית הקברות הצבאי של קריית ענבים. זהו שביל תש"ח, שיתואר בהמשך. אנחנו נמשיך במורד דרך העפר, בעקבות הסימון האדום, עוד 1.6 ק"מ כדי להגיע לצומת דרכים שבו הציבה קק"ל חניון קטן בן שני שולחנות. החניון מוקדש לזכרו של המחנך דוד אלוני, הנמנה עם מייסדי מוזאון בית התנ"ך בתל אביב. אפשר לסטות שמאלה ולצעוד או לנסוע בדרך העפר כ-800 מ' כדי להגיע למצפור הסתדרות המורים ולכיתת לימוד גדולה בחיק הטבע. עצי האורן שגדלו מסתירים חלקים מההנוף, אך עץ הארז מוסיף נוי לעצי האורן והברוש שמסביב.
נשוב לדרך העפר הראשית ונמשיך במורדה. לאחר כ-500 מ' נגלה מימין אנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ'אק, הרופא, הסופר והמחנך שניהל בית יתומים בוורשה. בית היתומים התנהל כמוסד דמוקרטי, והילדים ניהלו אותו כממלכה עצמאית עם בית נבחרים, בית משפט ועיתון. במלחמת העולם השנייה בחר יאנוש קורצ'אק ללכת עם חניכיו אל מחנה ההשמדה, אף שיכול היה להציל את חייו.
דרך העפר המסומנת אדום מתעקלת ימינה ומגיעה מיד לאנדרטאות לזכרם של המורים שנפלו במערכות ישראל ולאנדרטה לזכרם של 11 הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן (1972). לידם הציבה קק"ל עוד כיתת לימוד בחיק הטבע, כיאה ליער המוקדש לחינוך ולמחנכים.

כיתה פתוחה ועץ ארז ביער הסתדרות המורים. צילום: יעקב שקולניק

האלון הגדול ועין נקופה

נמשיך לצעוד במורד דרך העפר האדומה. משמאלנו – יער קק"ל. מימיננו – בתה הפורחת בחורף ובאביב בשלל פרחים. צעידה נעימה בת 1.1 ק"מ תביא אותנו אל צומת דרכים שבמרכזה ניצב עץ אלון מצוי גדול למדי. אנחנו בערוץ נחל כסלון, מהנחלים הארוכים בהרי ירושלים. נעלה שמאלה בדרך עפר המלווה את הנחל, בעקבות הסימון הכחול, ונגיע לאחר כ-400 מ' אל עץ תות גדול וסביבו טרסות חקלאיות ישנות ועצי בוסתן. הבתים הנראים בראש המדרון שמימין נמצאים ביישוב מבשרת ירושלים.
עין נקופה היא פינת חמד שראוי להקדיש לה קצת זמן לבילוי. המעיין נובע בתוך מערה קטנה. מימיו דולפים בתעלה קצרה החצובה ברצפת הסלע אל בריכת אגירה קטנה (בערך 2X3 מ'). בשנים שבהן השמים ממטירים גשם כתיקונו, הבריכה מתמלאת למלוא עומקה (כ-1.5 מ'). בריכת האגירה מקורה בקמרון בנוי אבן, שחלקו התמוטט. אנו ממליצים מאוד לא לנסות את חוסנו של חלק הקמרון שנותר ולא לעמוד מתחתיו או עליו.
כרגיל במעיינות הרי ירושלים, גם מעיין זה זכה לניקוי ולטיפול (2006). השיפוץ נעשה בידי חבריהם של חללי צה"ל אורי גרוסמן וקיריל גולנשין, שהקדישו את המקום לזכרם.
לאחר בילוי במעיין נשוב לנקודת מוצא באותה הדרך שבה הגענו. 

שביל תש"ח

שביל תש"ח הוא שביל חד-כיווני, היורד מהכניסה להר אדר אל בית הקברות הצבאי בקריית ענבים. אורכו כ-2 ק"מ. לפני שיוצאים לדרך כדאי לקפוץ לגבעת הרדאר, המתנשאת מעל למרכז המסחרי שביישוב הר אדר. רחבת החניה נמצאת ברחוב מבוא השקד.

גבעת הרדאר

גרם מדרגות עולה מרחבת החניה. תחילה עוברים ליד גן השחמט, הנקרא כך משום שמוצבים בו שולחנות סלע טבעי ועליהם מצוירים לוחות שחמט. השביל עובר ליד מבנה השירותים ועולה לראש הגבעה ולאנדרטת פלמ"ח הראל.
גבעת הרדאר (880 מ') מתנשאת היטב מעל סביבתה. הגבעה חלשה בימי המנדט הבריטי על הקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים וגם על הדרך העולה אל העיר. הבריטים הציבו בגבעה תחנת ממסר טלפונית כדי להתגבר על פעולות חבלה בקווי טלפון. מישהו סבר שמדובר ברדאר והשם "גבעת הרדאר" תפס. הטעות התקבעה עד כדי כך שגם היישוב הר אדר, שנוסד בשנת 1986 ומקיף את הגבעה סביב-סביב, שאב את שמו מן הגבעה.
במלחמת העצמאות שכן במקום מחנה של הלגיון הירדני. במהלך מבצע "יבוסי", שנערך בשלהי אפריל 1948, הוטל על הגדוד הרביעי של חטיבת הראל לכבוש את נבי סמואל. כוחות מהגדוד נתקלו בהתנגדות בגבעת הרדאר. הקרב גבה 38 הרוגים, 15 מהם בגבעת הרדאר והשאר בגזרת נבי סמואל-בית איכסא.
ב-10 במאי פינה הצבא הבריטי את מחנהו ומסר אותו לידי הלגיון הירדני. שלושה ימים אחר כך כבש הגדוד הרביעי של הראל את הגבעה, אך לא חלפו שבועיים והירדנים כבשו את המקום מחדש. עוד באותו יום ניסו לוחמי הראל לשוב ולכבוש את המקום, אך נכשלו. מתקפה נוספת, ב-1 ביוני 1948, נכשלה גם היא, לאחר שפצצת מרגמה התפוצצה בין לוחמי הגדוד החמישי של הראל. הקרב הזה גבה 14 הרוגים.
גבעת הרדאר נותרה בידי הירדנים. חטיבת הראל המשוריינת, הפעם של צה"ל, שבה לגבעה וכבשה אותה במלחמת ששת הימים. מפקד החטיבה אורי בן ארי, שהיה מ"פ בחטיבת הראל במלחמת העצמאות, השתתף גם אז בקרבות על גבעת הרדאר.
בגבעה הוקמה אנדרטה לזכר 418 לוחמי חטיבת הראל ו-14 חללי גדוד בית חורון (45 לוחמים נהרגו בגבעת הרדאר). מתכנני האנדרטה, האדריכל אריה שרון ובנו אלדד, בנו מגדל בטון המתנשא לגובה 16 מ'. התצפית מראש המגדל היא מהמרהיבות ביותר שהרי ירושלים מספקים.
כלי-רכב קרביים וטנקים שהשתתפו בקרבות על ירושלים מוצבים ברחבה שלמרגלות המגדל. תוכלו למצוא כאן, בין השאר, משוריין "סנדוויץ'" ממלחמת העצמאות, טנק "שרמן" וטנק "פטון". סביב האנדרטה משתרעים שרידי המוצב הירדני – תעלות קשר, בונקרים ומכשולים נגד טנקים בדמות "שיני דרקון". אחת "השיניים" מנציחה שישה חיילים מגדוד הפורצים, שנפלו במקום במלחמת ששת הימים. אנא, כבדו את המקום ואל תטפסו על כלי הרכב.
מכאן נשוב בנסיעה לשער היישוב הר אדר. שביל תש"ח, המסומן שחור, מתחיל בדיוק שם.

מסלול הטיול

תושבי הר אדר מכנים את חלקת היער שליד שער הכניסה בשם "יער הטוטם". במתחם מוצג גן פסלי עץ ואבן שתושבי הר אדר יצרו בהנחייתו של האמן אמיר באומפלד. הפסל "עץ הבריאה" הוא גזע מפוסל דק וארוך המוצב כטוטם. פסל מרשים במיוחד מכונה "האדם והטבע". הוא נעשה מגזע גדול של איקליפטוס מת, שנעקר בעת סלילת הכביש המהיר ליד תחנת הכוח בחדרה. הגזע הענק נח כ-10 שנים בקיבוץ עין שמר והועבר להר אדר. כאן הפכו אותו לפסל המציג יד חובקת בעלי חיים. הפסלים ושביל הפסלים נוצרו בפעילות קהילתית משולבת של קק"ל, של תושבי הר אדר ושל המועצה המקומית.
השביל, המסומן שחור, מתחיל את דרכו במקביל לשביל הליכת הבריאות של הר אדר, שקק"ל והמועצה המקומית יצרו למען תושבי היישוב. תחילה עוברים ביער עצי אורן נטועים, שבו משולבים נציגי החורש הטבעי ובהם אשחר ארצישראלי, אגס סורי, קידה שעירה ולוטם שעיר. לאחר כ-200 מ' השביל חוצה דרך עפר וממשיך היישר לפנים. כאן מצטרפים לחגיגה עצי אלון מצוי ואלה ארצישראלית. באביב מובטחת פריחה ססגונית. חלק מהשטח נשרף בעבר, כפי שמעידים נבטי האורן ושיחי הלוטם השעיר, שני מיני צמחים שנובטים במהירות ומשתלטים על השטח מיד לאחר שריפה.
 
לאחר כ-300 מ' נוספים השביל השחור עובר ליד עמדות בטון, שריד ל"משלט הסנטוריום" שהיה כאן בעבר. העניין הזה דורש הסבר.

רכס הסנטוריום

הרכס שאנו צועדים בו מילא תפקיד חשוב במלחמת העצמאות. הוא נקשר להקמתו של קיבוץ קריית ענבים בשנת 1920. הרכס נקרא רכס הסנטוריום משום שנתפס כמקום בעל אוויר טוב שראוי להקים בו בתי הבראה.
הקיבוץ נוסד במורד ההר כדי להקל עליו את שאיבת המים מעין א-דילב, מעיין שפיכה בעבר ליד עין חמד של ימינו. בשנת 1928, עם פרוץ מאורעות תרפ"ט, נשלח תצפיתן לראש הגבעה. באותם ימים ההרים היו חשופים והשמש קפחה על ראשי התצפיתנים ללא רחם, מה גם שהשומרים החשופים לעיני כל העמידו את עצמם בסכנה. הפתרון היה לבנות מחסן קק"ל, שהפך לבִּצְרוֹנית (עמדה מבוצרת, פילבוקס). הבצרונית הזאת, אמן של כ-400 בצרוניות שנבנו בעקבותיה ברחבי הארץ, ניצבת עד היום סמוך למלון מעלה החמישה.
במלחמת העצמאות נוצר צורך לחסום את הדרך בין הכפרים הסמוכים בידו וקטנה לבין אבו גוש. הלוחמים התמקמו תחילה בשוחות אישיות ובזמן ההפוגה הראשונה, שהחלה ב-11 ביוני 1948, נבנה מוצב של ממש. המגינים במוצב הזה הדפו התקפה של הלגיון הירדני ומנעו בכך את ניתוקה של ירושלים. המוצב חודש לפני מבצע סיני וגם ערב מלחמת ששת הימים.

עמדת הסנטוריום 2

השביל המסומן שחור משתלב בדרך עפר, פונה ימינה ומגיע אל מבנה בטון גבוה, שבראשו מוצב פסל צבי צהוב. זוהי עוד עמדת ביטחון במערך ההגנה של קריית ענבים מימי מלחמת העצמאות. היא נודעה אז בשם "עמדת הסנטוריום 2", להבדילה מעמדות נוספות ברכס. זו הייתה עמדה גלויה לעין הירדנים בגבעת הרדאר, מקום ש"מושך אש", ורק האמיצים ביותר נשלחו לשם. בעמדה זו נהרג ישראל שפירא (זוסיה), חבר קיבוץ קריית ענבים.
בשנות ה-70 חברו אשתו וילדיו של ישראל שפירא לפסל מיכאל כץ, שבנה את הפסל "הצבי ישראל" על פי דגם שהכין מיכאל, בנו של ישראל. הפסל הוצב בראש העמדה. במהלך השנים החליד הפסל ומצבו הלך והידרדר. קק"ל שיפצה את הפסל. יצחק לוי ממסגריית צלם בנה העתק מושלם ועמיד יותר של הפסל. ב-10 בפברואר 2010 הוצב הפסל המחודש במקומו והוא משקיף בגאון על העמק שלמרגלות היער, האזור שהמשך מסלולנו מתנהל בו.
מכאן השביל השחור מזגזג במתינות ויורד בעיקולים רבים במורד המדרון למקום שבו הגיא היורד מהר אדר פוגש דרך עפר רחבה מסומנת אדום. סמוך למפגש עם הדרך נטעה קק"ל עצי חורש, בהם כליל החורש, ויצרה פינה מוצלת ויפה למנוחה. חלקו התחתון של המדרון והמדרון שממול הם דוגמה לשלבים הראשונים של התאוששות היער והחורש לאחר שריפת ענק שהשתוללה כאן בשנת 2006.
כל שנותר עתה לעשותו הוא לרדת בגיא בעקבות הסימון השחור. בזכות הגיא שרדו כאן עצי החורש לממדים נאים. בית הקברות של קריית ענבים מרוחק כ-500 מ' מהדרך המסומנת אדום.

הצבי ישראל מתנוסס מעל עמדת הסנטוריום. צילום: יעקב שקולניק

בית הקברות הצבאי קריית ענבים

קיבוץ קריית ענבים, שנוסד בשנת 1920, שימש בראשית מלחמת העצמאות בסיס ללוחמי חטיבת הראל. סמוך לבית הקברות של הקיבוץ החלו לקבור בינואר 1948 את אנשי הפלמ"ח שנפלו בקרבות על הדרך לירושלים. הקברים נכרו בידי חברי הקיבוץ. בבית העלמין נקברו במשך 10 חודשים 138 לוחמים, מרביתם מחטיבת הראל ומיעוטם מחטיבת עציוני, שהגנה על העיר ירושלים. במשך הזמן נוספו עוד 15 קברים של חללי צה"ל לדורותיהם. בית העלמין מטופח ויש בו חלקות דשא, פרחים ועצים גבוהי קומה. חלק מן החללים שנקברו כאן הועברו מאוחר יותר לקבורה בבתי עלמין אחרים, על פי בקשות משפחותיהם.
אחד החללים הקבורים במקום הוא אהרון שמי, שפיקד על פלוגה בחטיבת הראל. הספר "חברים מספרים על ג'ימי" מספר על אהרון, שנפל בקרב באזור בית שמש. אביו, הצייר מנחם שמי, תכנן את אתר ההנצחה, שנחנך בשנת 1951. זהו מעין מגדל אבן גבוה, הנושא בראשו את סמל הפלמ"ח. בצדי המגדל חקוקים שמות המבצעים הצבאיים שהחטיבה השתתפה בהם. בחלק התחתון של המגדל נמצא חדר קטן ובו צילומים ומידע על כל אחד ואחד מן החללים של חטיבת הראל. מנחם שמי נקבר גם הוא בבית הקברות של קריית ענבים, בצד בנו. העדויות שאספו הוא ורעייתו רבקה קובצו לספר ההנצחה המפורסם "חברים מספרים על ג'ימי".
אנא, כבדו את המקום, שמרו על השקט ואל תרכבו בו על אופניים. 

לטיול נוסף בשביל תש"ח לחצו כאן.


מפה

מפת טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים (גיליון מס' 9). 

למפה של יער החמישה לחצו כאן.

קרדיטים

תודה לאהרל'ה יהודאי מקיבוץ מעלה החמישה ולגידי בשן, רכז קהילה ויער סטף-אזור ההר בקק"ל, על הסיוע שהעניקו בהכנת כתבה זו. 

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק; מלכה ברקאי וגידי בשן, ארכיון הצילומים קק"ל.
מפה: אביגדור אורגד מפות
פורסם בתאריך: 27.8.2014
עודכן בתאריך: 2.9.2014
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
מיכל חוצב
11:10
28.08.2014
נשמח להצטרף מחר. איך נרשמים? משפחה של ארבעה ש ירון הורים שני ילדים בני חמש ושמונה
דווח על תוכן לא ראוי
הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
11:04
31.08.2014
שלום מיכל, מדובר בהצעה לטיול עצמאי, ולא בטיול מודרך. את מוזמנת להציץ ברשימת הטיולים המודרכים שלנו באתר ולמצוא טיול אחר שיתאים לכם: http://www.eyarok.org.il/events.aspx?m=9&y=2014
דווח על תוכן לא ראוי
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש