שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה
e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
טיול ברכב פרטי: דרך השלום שבערבה

טיול ברכב פרטי: דרך השלום שבערבה

מסלול טיול לכל המשפחה בערבה

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: דרום,
הערבה
עונה מומלצת:
אביב, חורף, סתיו
אורך בקילומטרים:
24 ק"מ
משך המסלול:
3-5 שעות
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים צפון הערבה ומזרח הנגב (גיליון מס' 14)
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
דרך השלום היא שמו של נתיב סלול באורך של 24 ק"מ העובר לאורך הגבול שבין מדינת ישראל לממלכת ירדן. לאורך הדרך יכולים המטיילים ליהנות ממראה השדות החקלאיים של המושבים עידן, חצבה ועין יהב, ממצפורי נוף הצופים אל נופי נחל הערבה והרי אדום, ממראה מאגרי המים המרווים את שדות הערבה ומסיורים בבתרונות הציוריים של סלעי חוואר הלשון.  
הגבול בין ארץ ישראל לממלכת ירדן נקבע לראשונה בימי המנדט (1922), ובגזרה של דרך השלום הותווה הקו המפריד במרכז נחל הערבה. בהסכם השלום עם ירדן (1994) התברר שחלק משדות המושבים חצבה ועידן שוכנים מעבר לנחל הערבה, אבל כשרוצים להשיג שלום, שום דבר אינו עומד בפני הרצון. הירדנים קיבלו שטחים חלופיים בתמורה לשטחים החקלאיים של היישובים הישראליים. סיור בדרך השלום ממחיש היטב את הדבר. 
פיתוח דרך השלום נעשה בתרומת ידידי קק"ל באוסטרליה, בקנדה ובצרפת. 
 
+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה

דרך הגעה לעין חצבה

בצומת עין חצבה שבכביש הערבה (כביש 90) פונים מערבה בכביש 227, נוסעים כ-300 מ' ופונים שמאלה לעיר אובות. מְצד תמר והשיזף הגדול נמצאים כחצי קילומטר מדרום לכניסה. 

דרך הגעה לכניסה הצפונית של דרך השלום

מצומת עין חצבה נוסעים כ-200 מ' דרומה ופונים מזרחה למושב עידן. הכניסה לדרך השלום נמצאת ליד שער המושב. 

מצד תמר והשיזף הענק

נתחיל את הסיור בעתיקות עין חצבה. בראש הגבעה הקטנה נבנו בימי בית ראשון שלוש מצודות זו על גבי זו. מרשימים במיוחד שרידיה של המצודה התיכונה מימי מלכי יהודה (מאה 8-9 לפני סה"נ). המצודה הגדולה, שהשתרעה על פני 10 דונם, הוקפה בחומת סוגרים – חומה כפולה שבין קירותיה נבנו חדרים. בשלוש מפינות המצודה הוקמו מגדלים.  
בחפירות שנערכו באתר התגלו בקרבת יסודות של מבנה קטן כ-70 כלי פולחן מנותצים של מקדש אדומי. בתקופה הרומית היו במקום ח'אן ובית מרחץ, ששרידיהם נראים היטב בשטח. החוקרים מזהים כאן את תמר המקראית ותמרה הרומאית.
בין בית המרחץ למצודה צומח עץ השיזף הענק – אחד העצים המפורסמים בישראל. העץ ינק בעבר את כוחו מהמעיין שנבע כאן. המעיין נעלם ורק העץ הקשיש נותר להעיד עליו, לא מעט בזכות מערכת ההשקיה שהביאה אליו קק"ל כדי להרוות את צמאונו. השיזף של עין חצבה הוא מסוג העצים שכל מי שמתבונן בהם תוהה באשר לגילם. לצערנו אין לנו תשובה מוסמכת בעניין הזה. 

אל מאגר חצבה

בתום הביקור בעין חצבה נשוב לכביש הערבה (כביש 90), ניסע כ-200 מ' דרומה ונפנה מזרחה לעבר מושב עידן. נתיב דרך השלום מתחיל מעט לפני שער היישוב. מי שזקוק להתארגנות קלה, יוכל לנצל את שולחן הפיקניק שנמצא ליד השער בצל עצי נוי. 
נוסעים דרומה. הדרך עוברת במישורי נחל הערבה. אחרי כ-1.5 מלווים אותה בתרונות של סלע חוואר הלשון היוצרים מעין נוף ירחי. חוואר הלשון הוא סלע משקע רך בעל צבע לבן-אפור שמתפורר במגע יד. זהו סלע משקע שנוצר בסביבה ימית, במקרה שלנו באגם גדול שבשיא גודלו כיסה את בקעת הירדן והערבה עד אזור חצבה. הימה התקיימה מלפני 60 אלף שנה עד לפני כ-15 אלף שנה. 
סלע החוואר הרך הוא הסלע המכסה את לשון ים המלח, שבשל התייבשות הים כבר ניכרת פחות בשטח, ומכאן שמו. הסלע בנוי רבדים דקים בעובי מילימטרים ספורים, בהירים וכהים לסירוגין. ההבדלים בצבע קשורים לחילופי העונות ולסוגי המשקעים ששקעו באגם. במרחק של כ-2 ק"מ מנקודת המוצא נמצאת הפנייה מזרחה למאגר חצבה. הדרך, המשולטת בשם "דרך החווארים", עוברת בין קירות זקופים של חוואר ומגיעה לאחר כ-700 מ' למאגר. 
קק"ל הקימה את המאגר כחלק ממערך מאגרים גדול בערבה. קיבולת המאגר 1.8 מיליון מ"ק והוא משתרע על פני כ-500 דונם. המאגר אוגר מי שיטפונות הזורמים בנחל הערבה. אם הוא מתמלא, ממשיכים עודפי המים לזרום במורד האפיק ונקלטים בשני מאגרים נוספים – מאגר עידן ומאגר נאות תמרים, המשקים את שדות כיכר סדום. שלושת המאגרים, בעלי קיבולת של כ-6 מיליון מ"ק, מספקים בעיקר מים להעשרת מי תהום. בעונות הנדידה נוחתים במאגרים המוני עופות מים. בשנים שחונות המאגר נותר יבש.

מצפור השלום ומצפור חופירה

נשוב לדרך השלום ונמשיך בנסיעה דרומה עד מצפור השלום – מרפסת תצפית שבנתה קק"ל משמאל לדרך ולידה עמודי הוקרה לתורמים שסייעו ביצירת דרך השלום ומסייעים ליישובי הערבה. המצפור נבנה בצורה המשתלבת בסביבה והוא צופה אל הנוף המרהיב של נחל הערבה והרי אדום. 
ממצפור השלום ממשיכה הדרך דרומה. לאחר כ-2 ק"מ, ממש לפני גדר מושב חצבה, הדרך פונה שמאלה. סמוך לנקודה זו נמצאת חורשה נטועה קטנה ובה אנדרטה לזכרו של אורן ליאור, שנפל בקרב בקרבת חצבה. בחורשה המנציחה את זכרו צומחים עצי דקל, שיזף, שיטה ואשל, ויש בה שולחן פיקניק אחד.  
דרך השלום ממשיכה בתוך מטע גדול של עצי תמר. כ-2 ק"מ מהאנדרטה של אורן ליאור הדרך חולפת על פני הכניסה לאתר הקמפינג חאן נחל ערבה וממשיכה באזור שבו נחל שיזף הגדול מתמזג עם נחל הערבה. הנוף אינו מזכיר נחל רגיל. אנו נוסעים במערכת גדולה של אפיקים רדודים, ולעתים קשה להבחין בערוץ מוגדר. נחל הערבה, הזורם צפונה לים המלח, אוסף מהנחלים היורדים מהנגב ובעיקר מנחלי הרי אדום כמויות גדולות של מי גשם. עצי השיטה הגדולים ושיחי עציון (פרקרק) פרסי המכסים את השטח מעידים על מי תהום בכמות רבה. 
כ-4 ק"מ מדרום לחאן נחל ערבה אנו פוגשים את החממות הצפוניות של עין יהב. כקילומטר דרומה משם מסתעפת ימינה דרך המסומנת בסימון שבילים אדום ועולה צפונה לשמורת נחל שיזף. אנו ממשיכים היישר לפנים לתחנתנו הבאה – מצפור חופירה. 
גם במצפור חופירה בנתה קק"ל מרפסת תצפית נאה בראש גבעת חול אדום (תצורת חצבה). למרגלות המצפור משתרע ים החממות של עין יהב. במערב נראה רכס חצרה ובו מעלה עקרבים. במזרח נראים הרי אדום, ואפשר להבחין גם בערוץ העמוק של ואדי פידאן ובג'בל הארון, שבו קבור על פי המסורת אהרון, אחי משה. 
עתה לא נותר לנו אלא לזגזג בין החממות על פי הנחיות השילוט ולסיים את המסלול בשער מושב עין יהב. 

חניון הזיל

אתר נחמד בפני עצמו שאינו חלק מדרך השלום הוא חניון הזיל – חניון קטן ואינטימי מצפון לעין יהב. כדי להגיע לחניון יש לנסוע מהשער הצפוני של עין יהב כ-3 ק"מ צפונה. הדרך הסלולה עוברת בין חממות ומגיעה לחניון זעיר שנמצא ממערב לדרך ובו שני שולחנות פיקניק שנהנים מצל עץ שיטה. שם החניון דורש הסבר. 
זיל הם ראשי התיבות של המילים "זאבוד אימיני ליחצ'ובה", מפעל סובייטי לייצור מכוניות שנקרא על שמו של ליחצ'וב, מנהלו הראשון. במפעל ייצרו מכוניות פאר ששימשו את בכירי הממשל הסובייטי וגם רכב שטח חזק ששימש את הצבא האדום, ומכאן הייתה דרכו של הרכב קצרה לצבאות סוריה ומצרים. כמה כלי רכב נלקחו שלל בידי צה"ל במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. לאחר שנים של שירות נאמן נמצא להם שימוש נוסף – מטרות אימון למטוסי חיל האוויר.
מישהו חמל על אחד מכלי הרכב והסיע אותו לערבה בראשית שנות ה-90. לאחר שעמד במשך שנים ללא תכלית הועבר הזיל למקומו הנוכחי, וקק"ל הפכה את המקום לחניון. 

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מידע מקצועי: אורנית גינת, רכזת קהילה ויער הר הנגב והערבה, קק"ל

מפה: טלילה ליבשיץ, רכזת קהילה ויער נגב צפוני ואביגדור אורגד 
פורסם בתאריך: 22.3.2017
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש