שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
פבלו צ'רקסקי

פבלו צ'רקסקי

איך הגעתי לקק"ל
למדתי לתואר שני בהגנת הצומח והדברה ביולוגית של מזיקי יער בפקולטה לחקלאות ברחובות. תוך כדי הלימודים פנה אליי המנחה שלי, פרופסור צביקה מנדל, וסיפר שמחפשים מנהל למשתלה של קק"ל בגילת. זה תחום שמאוד עניין אותי, ולכן התעניינתי במשרה. הלכתי לראיון עבודה אצל מי שהיה מנהל מרחב דרום, ד"ר מנחם (נחצ'ה) זקס, ותוך זמן קצר הודיעו לי שהתקבלתי. מבחינתי זו הייתה הגשמת חלום. תמיד עניינו אותי נושאי ביולוגיה, טבע ובעלי חיים. עד היום זה מעניין כמובן, וכל אחד שמגיע לכאן מקנא בנו בגלל תחום העיסוק. המשתלה שלנו משלבת הכל – עבודה משרדית, עבודת יצירה, מחקר וכמובן גם עבודת שטח. בגדול זו פשוט עבודת יצירה.
 
על אילו תחומים אני מופקד בקק"ל
בין היתר, אני אחראי להוציא לפועל את כל תכניות הייצור של מרחב דרום. נכון להיום, משתלת גילת מייצרת שתילים למרחב דרום, ועונה גם על כחצי מהצרכים של מרחב מרכז. למעשה, כיום אנחנו מייצרים כ-800,000 שתילים בשנה, ברובם חד-שנתיים ומיועדים לייעור, והיתר כתרומה לגינון ציבורי – צה"ל, קיבוצים, מושבים של האזור ועוד. בנוסף לכך, אנו שותפים בשני פרויקטים גדולים של אגף הייעור. במסגרת הראשון שבהם אנו באגף הייעור מספקים בכל שנה כ-100,000 שתילים למשק הדבורים בארץ.
כידוע, לדבורים יש שתי מטרות עיקריות בביקורן בפרחים: צוף ליצירת דבש ואבקה לקיום המכוורת. בלי האבקה שנמצאת על העצים הדבורים לא יתקיימו, חלק מהמזון של הוולדות והמלכה מגיע ממנה. כך עובד איסוף האבקה על ידי הדבוראים: ברגע שהדבורים נכנסות למכוורת כשברגליים יש להן גולות של אבקה, יש רשתות שמסרקות להן את הרגליים וכך "חולבות" אותן בכניסה למכוורת. למעשה, העצים מעניקים את האבקה, שהיא חלק בלתי נפרד מהתהליך הביולוגי. כמו כן, בביקורן בפרחים תורמות הדבורים לתהליך של הפריה ויצירת פרי. לא ניתן לקיים חקלאות וגידולים אחרים ללא תרומת הדבורים.
הפרויקט השני של אגף הייעור כולל גידול של כ-80,000 עד 100,000 שתילים לפרויקט מיוחד עם משרד החקלאות בשם "ייעור משקי". הרעיון הוא לנטוע עצים, בפרט מיני איקליפטוסים המשמשים גם למשק הדבורים, ובעיקר באזור המרכז והצפון – אזורים גשומים יחסית בארץ. אחרי שלב ההתבססות, שבמהלכו השתילים מקבלים השקיית עזר, הם גדלים ללא תוספת השקיה. המים הנוספים אינם הכרחיים לקיומם של העצים, הם רק מזרזים את הצמיחה.

פבלו צ'רקסקי, מנהל משתלת גילת

המשימה המאתגרת ביותר שניצבת בפניי בשנה הקרובה
הקמת פרויקט של מִחזוּר מים במשתלה. מדובר בפרויקט שאנחנו מקדמים כבר כמה שנים, וטרם בא לידי מימוש. החשיבות של הפרויקט גבוהה מאוד: כשאנחנו משקים את הצמחים, אנו משקים בכמויות עודפות,על מנת למנוע הצטברות של מלח במערכת השורשים, מה שעלול להיות רעיל לצמח. לאחר מכן, העודפים יוצאים למערכת תעלות שבנינו במיוחד. כרגע העודפים האלה פשוט יוצאים החוצה וגורמים למפגע אקולוגי וסביבתי, נוסף על בזבוז המים והדשן. הרעיון של הפרויקט המתוכנן הוא שיהיה אפשר להשתמש במים האלה לשימוש חוזר במטעים ובעצים שגדלים בקרקע. זה היבט רב-תחומי – גם אקולוגי-סביבתי, גם כלכלי וגם חינוכי. עלינו לאגור את המים האלה ולהשתמש בהם להשקיה חוזרת, וזו מטרת הפרויקט העומד בפתח.
 
היער האהוב עליי בארץ
זה עניין של עונות. היערות באזור המרכז לכיוון ירושלים מזכירים לי את יערות אירופה. הם נותנים צל מאוד נעים, הטופוגרפיה של המדרונות מיוחדת, וזה שונה מאוד מהמראה שיש לנו ביערות הדרום. גם יערות הכרמל אהובים עליי מאוד. אלה אזורים מיוחדים. המבנה הטופוגרפי מיוחד, המדרונות מרהיבים, וכך גם השבילים המתפצלים בתוך היער.
 
לכל עץ יש סיפור
הקמתי בתוך משתלת גילת חלקות אם על שטח של יותר מ-30 דונם, ובהן יותר מ-1,000 עצים וצמחים שונים חסכניים במים, שלא היו לפני שהגעתי לכאן. יש בנגב חלקות אקלום שנשתלו לפני עשרות שנים, ולא תמיד הגננים ידעו לזהות את הצמחים שנשתלו בעבר.
אחד מהם הוא עץ בשם דיפלוקלבה רבת-פרחים. הוא עמיד ביובש ולכן מתאים מאוד לאזור. ראיתי אותו בכמה יישובים בדרום (קיבוץ שובל, איבים וקיבוץ רביבים) ולא ידעתי לזהות אותו. שלחתי צילומים של העץ לחברים בארגנטינה והם הצליחו לזהות אותו. לפני שלוש שנים הפצנו אותו כאן באזור, והוא מאוד מוצלח מבחינת הצימוח, ואפילו שורד יפה את תנאי הדרום.
קרדיטים
כתיבה: דודו כהן
פורסם בתאריך: 25.7.2012

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש